הלה-ליגה חוזרת: מי תדיח את ריאל מדריד מכס המלכות?
בין האיסור לרכוש שחקנים, ממנו נפגעה השנה אתלטיקו מדריד, לבין העזיבה המתוקשרת של ניימאר את ברצלונה, נראה כי הדרך לאליפות שנייה ברצף סלולה עבור הקבוצה של זידאן. אבל, בספרד שום דבר לא בא בקלות. מיוחד ב-360, כל מה שצריך לדעת על הליגה הספרדית רגע לפני שריקת הפתיחה
אם רוצים לראות את קבוצות הכדורגל הטובות ביותר יש מקום אחד שבו אפשר למצוא אותן – הלה ליגה. בסוף השבוע הקרוב הליגה האיכותית בעולם חוזרת, ולכבוד המאורע 360 סיכם את כל הדברים שצריך לדעת, כדי להגיע מוכנים לשריקת הפתיחה. האם ההתמודדות על התואר תוכרע בנוק-אאוט, או בפוטו-פיניש מותח? איזו קבוצה תעשה חיים קשים לכולן? ומי השחקן שיפתיע? כל הפרטים בשורות הבאות ויש גם סקר.פרויקט פתיחת העונה של 360:
הבונדסליגה חוזרת: מי תעצור את ריקוד המכונה?
הליגה האיטלקית נפתחת: האם שלטון היחיד של יובנטוס יסתיים?
שש קבוצות במרוץ: מי תסיים ראשונה בפרמיירליג?
ריאל מדריד – נכון לזמן כתיבת שורות אלו, אנו עומדים בפני תרחיש לא שגרתי – ריאל מדריד, קבוצת הכדורגל העשירה בתבל, קרובה להשלים קיץ שלישי ברצף שבו היא אינה מבצעת רכישה סנסציות אשר שוברת את שוק ההעברות. בחלק מהתקופה הזו, יש לציין, בברנבאו לא היו יכולים להחתים שחקנים חדשים בגלל עונש של פיפ"א, אך זה לא היה המקרה בקיץ הנוכחי. השנה כולם ציפו מריאל להפציץ בחלון ההעברות, אבל הבלאנקוס החליטו לפתוח את העונה כשהם משדרים אג'נדה די מנוגדת ל-DNA המזוהה עמם – שקט והמשכיות. רוב הקבוצה נותרה כשהייתה. אם כבר רכש, אז ההשקעה לא הייתה בשמות גדולים, אלא בכישרונות צעירים ומקומיים כמו דני סבאיוס ותיאו הרננדז, שאמנם צרפתי במוצאו, אך גדל במחלקת הנוער של היריבה העירונית - אתלטיקו.
שינוי הגישה נובע מסיבה פשוטה - המועדון נמצא באחת מתקופות השיא שלו מבחינה מקצועית. ההתנהלות הלא שגרתית של ריאל בקיץ, מגיעה לאחר מספר הישגים לא שגרתיים שהושגו על המגרש. מעבר לזכייה השנייה ברצף בליגת האלופות – הישג חסר תקדים כמובן - הזכייה באליפות ספרד בסוף העונה שעברה היא גם לא עניין של מה בכך עבור הבלאנקוס – לפחות לא בעשור האחרון. ולגבי זכייה בדאבל היוקרתי של אליפות וליגת האלופות – כאן יהיה צורך ללכת הרבה שנים אחורה כדי למצוא את הפעם הקודמת שבה מועדון הפאר עשה זאת. אז למה שהנשיא פלורנטינו פרס ינסה להחליף או לתקן משהו שעובד טוב – וריאל במודל הנוכחי עובדת כמו מכונה משומנת.
פרס מרשה לעצמו לעשות את מה שלא עשה שנים ולסמוך על האיש שנמצא בעמדת המאמן. גם אם אותו מאמן חושב שלשחקן כמו חאמס רודריגז, שהגיע לריאל כשם גדול, אין מקום בהרכב, וגם אם הוא מאמין ששחקן בית מוכשר כמו מוראטה צריך לעזוב, הוא עדיין יקבל את הגיבוי המלא מצד ההנהלה, וגם מהאוהדים. הרי כל החלטה מקצועית שעשה זינדין זידאן מאז שנכנס לתפקיד, פגעה בול במטרה והפכה את הכדורגל של הלבנים לטוב ביבשת.
את ההבדלים האיכותיים בין ריאל מדריד ליריבה הגדולה ברצלונה היה ניתן לראות כבר במשחק הראשון של הסופרקאפ הספרדי. כפי שהדברים נראים כעת, קשה לחשוב על סיבות שימנעו מריאל לעשות עוד משהו שכבר לא עשתה הרבה זמן – לזכות באליפות שנייה ברצף.
ברצלונה – אצל הקטלונים לא היה קיץ שקט. כולם חשבו שהשינוי הגדול בקבוצה יהיה בעמדת המאמן. לואיס אנריקה עזב את ברסה בתום העונה שעברה, ובמקומו הגיע ארנסטו ואלוורדה, שאימן לפני כן באתלטיק בילבאו. אלא שאז, במהלך חודשי הקיץ נרקמה ויצאה לפועל עסקת ההעברה חסרת התקדים של ניימאר לפ.ס.ז' תמורת 222 מיליון אירו. אסור להתבלבל, העזיבה של ניימאר היא מכה קשה לברצלונה. בהנהלה יכולים להמשיך להגיד שאין שחקן יותר גדול מהמועדון – אידיאולוגית זו אולי אמירה יפה ונכונה, אך מבחינה מקצועית, עזיבת ניימאר שמה את הבלאוגרנה במקום מאוד לא נוח לפני פתיחת העונה, ולראיה - במועדון ניסו לעשות הכול כדי למנוע את העסקה.
בינתיים, מנהלי הקבוצה הספיקו לזרוק הצעות לכיוון פיליפה קוטיניו מליברפול ועוסמאן דמבלה מדורטמונד, וייתכן מאוד שאחד מהם או שניהם יגיעו עד תום חלון ההעברות. מדובר בשחקנים מוכשרים ובעלי פוטנציאל להתברג במקום מרכזי בהתקפת ברצלונה, בטח לפני ג'רארד דאולופאו הצעיר שחזר לקאמפ נואו מגלות באנגליה ובאיטליה; האם הם גם יוכלו להיכנס לנעליים של הכוכב הברזילאי, ולספק את התוצרת ההתקפית המרשימה שהוא סיפק לצד לאו מסי ולואיס סוארס? זה כבר לא כל כך בטוח.
ומה חושב על כל זה ואלוורדה? הוא אמר באמצע יולי, כשעסקת ניימאר הייתה רק בשלב השמועות, כי "למרות שאפשר לטעון שאנו צריכים גיבוי בחלק מהעמדות, מבחינתי, הרכש הכי טוב הוא השחקנים שכבר בקבוצה. מסי, סוארס וניימאר הם גורם עצום באיום על היריבות שלנו". אז לפחות בנושא אחד אפשר כבר לומר שואלוורדה צדק – בהחלט ניתן לטעון שבחלק מהעמדות ברסה צריכה גיבוי, רק שנראה כי בעקבות העיסוק הבלתי פוסק בניימאר, אלו שהיו צריכים לקבל החלטות בנושא שכחו מזה.
בצד ההגנתי, הרכש המשמעותי ביותר של ברסה הוא נלסון סמדו הפורטוגלי שהגיע מבנפיקה. מעבר לשחקן הצעיר הזה, שעוד יצטרך להוכיח את עצמו, ברצלונה נותרה עם אותו קישור קצר ואותה הגנה רכה שהיו לה לרועץ בעונה הקודמת, וסביר להניח שגם בעונה הזו יקשו עליה לזכות באליפות. גם רכישת פאוליניו לא סוגרת את החורים הגדולים בסגל. הקשר בן ה-28, שבשנתיים האחרונות שיחק בסין ומקומו בנבחרת ברזיל אינו מובטח, לא נראה כמו פתרון עבור הקטלונים. אולי במהלך מפתיע בברסה עוד יספיקו לפני תום הקיץ להביא שחקן משנה איזון, ואולי העונה הם פשוט בונים אך ורק על הגאונות של היהלום הארגנטינאי.
אתלטיקו מדריד – אתלטיקו תפתח את העונה החדשה באצטדיון חדש – הוונדה מטרופוליטנו, אבל בלי החתמות חדשות. בעקבות העונש שהטילה עליה פיפ"א, הקולצ'ונרוס לא הורשו להחתים שחקנים בקיץ הנוכחי. עם זאת, דייגו סימואנה והנהלת הקבוצה יודעים שכדי לא לצאת ממרוץ האליפות בשלב מוקדם, כפי שקרה בעונה שעברה, הקבוצה צריכה שדרוג.
בתחום ההגנתי המצב עדיין מעולה. בעונה שעברה הגנת הקבוצה הייתה, באופן לא מפתיע, הטובה ביותר בליגה. הבעיה מתחילה כשעוברים להתקפה. רוח לחימה יכולה אולי להספיק כדי להתמודד עם רוב הקבוצות הספרדיות, אך כשזה מגיע למאבק על אליפות צריך גם התקפה אימתנית – ולאתלטיקו אין את זה כרגע. יאניק קראסקו אמנם מוכשר אך עוד לא בשיאו, טורס מן הצד השני הרבה מעבר לשיא וגאמיירו הוכיח את עצמו באופן חלקי ביותר. זה משאיר את אנטואן גריזמן – מהחלוצים הטובים בעולם, אך הוא לבדו לא יכול להחזיק את התקפת הקבוצה.
על מנת להתמודד עם המצב, האדומים-לבנים עשו קודם כל את המינימום שהם יכולים, וזה אומר לשמור טוב על מה שיש. השלד העיקרי נותר כשהיה, זאת למרות התעניינות מצד מועדונים גדולים בכמה מהשחקנים המרכזיים. בכל הנוגע לחיזוקים הנדרשים, כדאי להסתכל קצת קדימה, אל אזור אמצע העונה - אז יפוג העונש של פיפ"א.
בינתיים, אתלטיקו ניצלה פרצה בחוק, קנתה מסביליה את הקשר ההתקפי, ויטולו, והשאילה אותו ללאס פלמאס עד ינואר. את אותו הדבר ייתכן מאוד שהמועדון יעשה גם עם דייגו קוסטה לפני סגירת חלון ההעברות. לאחר שנופה מהסגל של צ'לסי, קוסטה היום הוא חלוץ בכיר שמחפש קבוצה - חזרה שלו לאתלטיקו נראית כמהלך משתלם לשני הצדדים. יחד עם הברזילאי, שהביע את רצונו לחזור, וויטולו, תהפוך התקפת אתלטיקו למאיימת יותר. כך שמבחינת סימואנה וחבורתו נראה כי התוכנית היא להיצמד לפסגה בכל הכוח ועם מה שיש; ואז אולי בינואר, לפני שהעונה מעלה הילוך, להתחזק בדיוק איפה שצריך כדי להתמודד בקרבות הצמרת.
סביליה – האנדלוסים לא ממש טוענים לכתר הספרדי. אמנם בשנה שעברה הם סיימו במקום הרביעי ודי צמוד לאתלטיקו מדריד, אבל לא היוו בשום שלב איום על התואר. למרות זאת, מדובר במועדון שכבר כמה שנים ממצב עצמו כאיכותי ובעל יכולות להגיע להישגים - הן ברמה המקומית והן באירופה (שלוש זכיות רצופות בליגה האירופית לא הולכות ברגל), ובנוסף, גם עם שחקנים אטרקטיביים – שחקני בית ורכש כאחד.
הפערים בין שלושת הגדולות בספרד לבין סביליה עדיין גדולים, אך לפי הרכש שנעשה הקיץ, נראה שהמועדון האנדלוסי יהיה מעוניין בעונה הקרובה לעשות קפיצת מדרגה קטנה על מנת להיצמד עוד קצת לפסגה, ולהיבדל מקבוצות מרכז טבלה כמו ויאריאל, ריאל סוסיאדד, אתלטיק בילבאו וולנסיה, שבאופן קבוע נאבקות בינן לבין עצמן על המקומות בליגה שמובילים לאירופה.
לקראת העונה הקרובה, סביליה דאגה להשקיע בחיזוק כל העמדות על המגרש כדי לשמור על סגל מאוזן ויציב. בין השחקנים המעניינים שהגיעו, ניתן למנות את נוליטו וחסוס נבאס, שלא שרדו את המהפכה של גווארדיולה במנצ'סטר סיטי וחזרו לספרד. נבאס למעשה חוזר למועדון הבית שלו, לאחר שנמכר ב-2013 בשל בעיות פיננסיות אליהן נקלעה סביליה באותה תקופה.
נבאס ונוליטו כבר לא שחקנים צעירים, ובסיטי לא עשו מאמצים כדי להשאירם. אולם, גם אם לא מדובר בשחקנים הספרדים המוצלחים ביותר, הם עדיין שחקני התקפה בעלי יכולת טכנית גבוהה שבהחלט יכולים לתרום. אל השניים הצטרפו לואיס מוריאל הקולומביאני בהתקפה, אבר בנגה הנהדר בקישור והבלם הדני, סימון קיאר.
בעמדת המאמן גם נעשה שינוי. כאשר חורחה סמפאולי עזב אחרי עונה מוצלחת על מנת לאמן את נבחרת ארגנטינה. במקומו הגיע ארגנטינאי אחר – אדוארדו בריסו, שאימן את סלטה ויגו ארבע עונות, ולמעט העונה האחרונה, רשם הצלחות. אחת מהעונות שלו בסלטה גם הסתיימה במקום השישי המכובד ועם עלייה לליגה האירופית. אגב, באותה עונה, כיכב נוליטו תחת המאמן בריסו. יהיה מעניין לראות כמה רחוק תגיע סביליה העונה. זו קבוצה שבהחלט יכולה לשמור על מקום טוב בצמרת וגם לשלב את ההשתתפות באירופה תוך כדי.
לאס פלמאס – אם לקטלונים או לבסקים יש את הגאווה הלאומית המיוחדת שלהם בתוך הליגה הספרדית, אז גם אצל לאס פלמאס זה קיים, שהרי המועדון מגיע מהאיים הקנריים – קהילה אוטונומית המסופחת לספרד הגדולה. מעמדה הלאומי של לאס פלמאס ומיקומה הגיאוגרפי על המפה הופכים את המשחקים מולה למטרד עבור הרבה מקבוצות הלה ליגה.
לא צריך להיסחף ולומר שהאצטדיון של הקבוצה הוא מבצר, או משהו בסגנון הזה, אבל עצם העובדה שעל מנת לשחק מולם בביתם צריך להרחיק ולטוס עד לאיזה אי ששוכן מול חופי אפריקה, הופכת את המאורע ליותר מעוד משחק ליגה. מי שלא מאמין שיבדוק את המאזן הביתי של הקבוצה בעונה שעברה – גם ריאל מדריד הגדולה התקשתה מולם.
מבחינה מקצועית, החיזוק המשמעותי של הקבוצה בקיץ הוא השאלתו של ויטולו מאתלטיקו, זאת בזכות העונש שהוטל על המדרידאים. ויטולו אמנם צפוי להישאר רק עד ינואר, אבל עדיין מדובר בשדרוג משמעותי מבחינה התקפית עבור הקבוצה הזו. מעבר לרכישות, אין מה להתבייש בסגל הקיים, והוא כולל כמה כישרונות שבקלות היו יכולים לשחק בקבוצה גדולה יותר. ג'ונתן ויירה הספרדי הוא קשר התקפי עם כל התכונות הטובות – טכניקה גבוהה וחכמת משחק. בחלק ההגנתי, ללאס פלמאס יש כיום את אחד משחקני ההגנה המבטיחים ביותר, לפחות בספרד – מאוריסיו למוס. את האורוגוואי בן ה-21 קרוב לוודאי שעוד נראה מתישהו במועדון פאר. לאחרונה ברצלונה גילתה בו עניין, אך העסקה לא יצאה אל הפועל. מדובר בבלם פיזי וחזק בעל יכולות הגנתיות גבוהות, אבל גם טכני מאוד. ושוב, הוא רק בן 21.
לא בטוח שלאס פלמאס תסיים את העונה במקום גבוה שמוביל לאירופה, אבל היא בטוח תקשה על כל קבוצה שתשחק מולה, ובוודאי שווה מקום טוב באמצע הטבלה, על מנת שאולי בעתיד תוכל לשאוף למשהו יותר גבוה.
ריאד בודבוז – ריאל בטיס קנתה לא מעט, באופן יחסי, בקיץ הזה. אחת מהרכישות היותר מוצלחות שלה היא הקשר ריאד בודבוז. הכוכב האלג'יראי הוא לא ילד בתחילת הקריירה, אלא כבר בן 27. למרות כישרונותיו כשחקן הוא לא הצליח עד כה למצוא מקום באחת מהליגות הבכירות באירופה, ובמשך הרבה שנים שיחק במועדונים קטנים בצרפת. בינתיים, חברו לנבחרת (ולשם הפרטי) ריאד מאחרז עקף אותו בסיבוב. לפני כשנתיים עשה בודבוז קפיצת מדרגה קטנה כשהגיע למונפלייה, ובעונה שעברה היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה, כשפתח ב-33 משחקים וסיים את העונה עם 11 כיבושים ו-9 בישולים. בנוסף לכך, הוא היה השחקן המצטיין בליגה הצרפתית באספקט של מסירות מפתח והגבהות לרחבה. מדובר בקשר התקפי בעל יכולות טכניות גבוהות.
זה לא שבטיס היא קבוצת פאר שמתמודדת על תארים כל שנה, אבל הליגה הספרדית היא במה הרבה יתר ראויה לבודבוז מאשר הליגה הצרפתית. בטיס מן הסתם לא תיקח אליפות בספרד כפי שעשתה לסטר באנגליה ובודבוז לא יוכתר כשחקן העונה לפני רונאלדו או מסי, אבל עבור כדורגלן, כל מה שתעשה בליגה הספרדית, גם בקבוצה קטנה, ימשוך הרבה יותר תשומת לב מבליגה הצרפתית. הזמן יגיד אם בטיס קטנה על בודבוז, ועם הכישרון שלו הוא עוד יכול למצוא את עצמו במקום יותר יוקרתי, גם בגיל 27.
הזווית הישראלית - העונה לא נזכה לראות נציג ישראלי בליגה הספרדית. בעונה שעברה היה זה עומר אצילי ששיחק עבור גרנדה. בסך הכול אצילי שותף בתשעה משחקי ליגה עד תום העונה. תרומתו הצנועה לא עזרה יותר מידי לקבוצה. גרנדה ירדה לליגה השנייה מהמקום האחרון, ואצילי חזר לישראל וחתם במכבי תל אביב. למרות שישראלים לא יהיו שם, בעונה הזו ישחקו בלה ליגה 197 זרים מלמעלה מ-40 מדינות שונות. בראש הרשימה נמצאת ארגנטינה – לה יש לא פחות מ-36 נציגים בליגה הספרדית.
מצמצמים בהוצאות? את העונה הזו קבוצות הלה ליגה פותחות עם נתון מעניין, ואף היסטורי במידה מסוימת. צירוף של כמה מקרים, כמו האיסור על אתלטיקו להחתים שחקנים חדשים ורכישת ניימאר מברצלונה בסכום עתק של 222 מיליון יורו, הביאו לכך שקבוצות הליגה הספרדית מסיימות את חלון ההעברות הנוכחי (לפחות לעת עתה) עם רווח כולל של קרוב ל-220 מיליון יורו. מדובר ברווח הכי גדול שאתו סיימו קבוצות הליגה הספרדית בעשר העונות האחרונות. לשם השוואה, קבוצות הפרמייר ליג סגרו את חלון ההעברות בהפסד כולל של למעלה מחצי מיליארד יורו. מדובר כמובן רק על הרווחים מעסקאות שוק ההעברות. אין מה לדאוג לקבוצות האנגליות, הן עושות את רווחיהן במקומות אחרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם