בגבולות הטעם הטוב: ישראל היא חלק מהמשחק
"כדורסל ללא גבולות" בחסות האן.בי.אי יכול לשלוף אוטומטית את הציניות, אבל הארוע חשף את עמוד השדרה המדהים של הליגה עם ערבוב מושלם של אגדות עבר כמו דיוויד רובינסון וקורט ראמביס. נותרנו עם תהייה על סיכויי ההופעה של הישראלי הבא בליגה הטובה בעולם
1 התגובה הפבלובית לאירועים כמו יוזמת "כדורסל ללא גבולות" בחסות האן.בי.אי יכולה לשלוף אוטומטית את הציניות, הספקנות והפקפוק שהגעתם של אנשי הליגה למזרח התיכון היא לא יותר ממסע יחסי ציבור להאדרת הטייטל שנקרא "הפצת משחק הכדורסל", ולא באמת הפצתו.
הרי מדובר בעוד מבצע שייארז בקליפ פרומו יפה וישודר בפסקי זמן בלתי נגמרים כדי לפאר את שמה הגלובלי של הליגה, וישטוף את רגשות האשם, אם קיימים כאלה, על היותה ליגה של ועבור מיליונרים צעירים שמתפרנסים מכדורסל, מבלי להטביע חותם ממשי על המציאות.
לזכותם ייאמר שהטייטל של המיזם אכן פגע בול בהגיעו לארצנו, שבה אין גבולות של מרחב אישי, ציבורי או גיאוגרפי, עם גבולות מדיניים ברורים, סופיים ולא נתונים תמידית למשא ומתן. אדם סילבר, עם פאסון ולוק מהז'ורנלים, דיבר על קירוב בין ישראלים לפלשתינים, אבל שכח להזכיר שהאירוע נשמר בסוד מחשש שגורמים פלשתיניים ישבשו אותו עם פרסומים שליליים, ושמאחורי הפודיום שעליו נאם, הטיח המתקלף על קיר האולם של מכון וינגייט הזכיר לכולם שבסוף כל משפט באנגלית יושב איגוד כדורסל מקומי עם אקדמיה שנסגרה.
2 אבל ציניות בצד. האירוע גם חושף את עמוד השדרה המדהים של הליגה, עם ערבוב מושלם של אגדות עבר כמו דיוויד רובינסון וקורט ראמביס; עוזרי מאמן ותיקים, שעבדו בקבוצות שונות ומחזיקים בידע מצטבר על המשחק שאי אפשר לכמתו; מחזיקי עמדות ניהוליות בכירות בקבוצות, שאחראים לבניית סגלים, כשכל אחד מהם הוא עולם ומלואו של קבלת החלטות, ניהול והתמודדות בשוק תחרותי; ושחקנים פעילים שמקדישים את חופשת הקיץ למדינות עם טמפרטורות מטורפות.
גם התבלין המקומי לא חסר כמובן. עמרי כספי, גל מקל, דיוויד בלאט ואנתוני פארקר (כן, מקומי גם אם יתכחש לכך) נתנו תחושה שגם ישראל היא חלק מהמשחק הגלובלי. כך התדמית הנקייה, הנדיבה והנותנת של הליגה מתוחזקת על ידי חיילים אלמונים, ואלמונים פחות, שמכירים בחשיבות של נתינה בחזרה ושל המשך מסע השיירה.
והשיירה נוסעת היישר אל לבבותיהם של יותר מ־60 שחקני עילית אירופאים. בנים ובנות ילידי שנת 2000 שהצטופפו אתמול על המגרשים בווינגייט, כשהליגה הציעה להם טעימה של חלום, הכניסה אותם תחת כנפיה ונתנה לאגדה כמו דיוויד רובינסון לעבוד איתם, רק כדי לקחת קרדיט אחר כך אם יגיעו לליגה. כשהתפזרה ההמולה, נותרנו עם תהייה על סיכויי ההופעה של הישראלי הבא באן.בי.אי, שאותו אי אפשר לראות גם עם הפריסקופ מהצוללת שבה שירת רובינסון.
אקו"ם