לנגב את הדמעות: באר שבע נמצאת בכיוון הנכון

האלופה הישראלית לא צריכה להרחיק לכת עם הבכי והנהי לאחר ההדחה מליגת האלופות, מכיוון שהיא עדיין "קבוצה חדשה" עם קילומטראז׳ אירופי קצר. האדומים עדיין נותרו הפייבוריטים לזכייה בצלחת המקומית, אך אם נוואקמה יעזוב - שוב ישתנו כללי המשחק

תגיות: אגדת דשא,הפועל ב"ש,כדורגל ישראלי

זוכרים את הגרלת המועמדות של באר שבע לקראת המפגש הקובע על העלייה לשלב הבתים? מסתבר שגם היריבה הנוחה ביותר, היא עדיין משוכה גבוהה מדי עבור האלופה הישראלית, שלא הצליחה לשמור על היתרון השביר שלה מטרנר, וחטפה אתמול שער מוקדם ששלח אותה לשלב הבתים של הליגה האירופית.

שחקני ב''ש מתקשים לעכל את ההפסד למאריבור צילום: אודי ציטיאט

לצאת למשחק חוץ כשהקבוצה היריבה הבקיעה שער חוץ - זה תנאי פתיחה גרוע. ראינו את זה בשלב הקודם מול לודוגורץ הבולגרית. באר שבע ניצחה 0:2 קבוצה מנוסה מאוד, ושרדה את השלב ההוא אפילו שפיגרה בחוץ כבר 3:0. באר שבע מרבה לחטוף שערים מוקדמים ולהיכנס לפיגור, גם במשחקי הליגה בארץ. העניין שבישראל, האיכויות שלה על היריבות די ברורות, וקור הרוח שלה בתוספת פערי האיכות מאפשרים לה לרוב להפוך תוצאות.

גם בטרנר מול מאריבור, שהיא קבוצה פחות טובה למשל מלודוגורץ, באר שבע הפכה את המשחק אחרי פיגור מוקדם - אבל שער החוץ של מרקוס טבארס, אחרי טעות קשה של שיר צדק בהגנה, חרץ בסופו של דבר את גורל המפגש ושלח את מאריבור המנוסה, הטקטית והמאומנת - אלופה שש פעמים בשבע השנים האחרונות - לשלב הבתים ולכסף הגדול.

ראיתי אתמול מהמסכים את האכזבה הקשה, את הדמעות. אלונה ברקת דיברה במונחים של השחקנים שבורים. אני עדיין חושב שהתיאורים קצת מרחיקי לכת, כי בלא מעט אלמנטים באר שבע הגיעה למשחק הגדול שלה אתמול לא חדה מספיק כדי לצלוח אל המשימה, שהיתה אפשרית אבל הלכה והתפוגגה בתוך הרבע שעה הראשונה כשספגה שוב מטעות הגנתית, מבלבול וחוסר תיאום - ובמקום לתת לסלובנים לרדוף, להזיע ולהפקיר את הגנתם - נאלצה היא בעצמה לרדוף אחרי המארחת בתנאים לא פשוטים, עם שחקנים חשובים שחסרים - ועם שוער מקומי בן 40, הנדונוביץ׳, שבדקה ה-90 לקח משומקום את הנגיחה טוני נוואקמה שהיתה מספרת סיפור אחר, אם היתה נכנסת.

נוואקמה תופס את הראש. הסיפור היה יכול להיות אחר צילום: אודי ציטיאט

לא הייתי מרחיק לכת גם עם הבכי והנהי, כי למרות האכזבה, באר שבע היא עדיין ״קבוצה חדשה״ עם קילומטראז׳ אירופי קצר, וגם אם בעונה שעברה היא הדיחה קבוצות כמו אינטר וסאות׳המפטון, ועשתה תוצאות חוץ יפות מאוד - על הלונג היא עדיין בתחילת הדרך החדשה שלה. היא בכיוונים הנכונים, אבל נכונה לה אכזבות, לצד קפיצות מדרגה כמו אחיזה שנה שנייה ברציפות בשלב הבתים - מעמד לא מובן מאליו בכלל.

ועדיין אני חושב שיש גם יתרונות בהדחה, והם מגיעים מכיוון הניסיון להשיג אליפות שלישית. כושר המיקוח של באר שבע מול הג׳וקר שלה, טוני נוואקמה, נחלש הלילה בעקבות ההדחה, ויהיה מעניין לראות אם יעמוד לרשותה עד קיץ 2018. אם יילך, שוב ישתנו כללי המשחק.

באר שבע היא עדיין הפייבוריטית לזכייה, אבל עושה רושם שהעונה תהיה ליגה צפופה יותר וקצב צבירת הנקודות בליגה, שלה ושל מכבי תל אביב, יהיה גבוה פחות בגלל התחזקותן של בית״ר ירושלים, מכבי חיפה ו... בני יהודה. כן, הקבוצה של יוסי אבוקסיס, שהיא גם מחזיקת הגביע (למי ששכח), הולכת להיות הסוס השחור של הפלייאוף העליון, ואולי למעלה מכך.

האינטנסיביות בליגה, יחד עם שלב הבתים בליגה האירופית, עם יריבות לגיטימיות לשלב הבתים בצ׳מפיונס, עדיין אמור לרגש מאוד - אבל לא יצריך השקעה של מקסימום המשאבים, כפי שהיו נדרשים אילו היו מגיעות לכאן בארסה, ריאל, באיירן, יובה או ניימאר.

במחזור הליגה הבא היא תפגוש את אחד המפגשים המסקרנים בכל העונה הזאת, שיש לו השלכות משמעותיות קדימה - את מכבי חיפה, אימפריה בשלבים ארוכים מדי של פירוק והרכבה. אחרי התוצאות במחזור הראשון, כולנו יודעים מה המשמעויות של תוצאה לא טובה במחזור השני. כולנו רוצים להיות בימים האלו זבובים על הקירות במקומות האלו.