ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל עולמי

מסינה: "תהיה משימה לא פשוטה לשחק מולכם"

המאמן הבכיר סומן ככוכב עולה כבר בגיל 16, ומאז הספיק לזכות באינספור תארים ולהתנסות באימון ב–NBA. עכשיו הוא חוזר אל מולדתו כדי ללוות את נבחרת איטליה ביורובאסקט, ולא שוכח לפרגן ללובשי הכחול–לבן. ריאיון מיוחד

אטורה מסינה הוא מהמאמנים הבכירים באירופה כבר קרוב לשלושה עשורים. האיטלקי בן ה-57 יוביל החל מהשבוע הבא את נבחרת איטליה באליפות אירופה, במסגרת בית ב' בשלב המוקדם של הטורניר, שישראל מארחת לראשונה בתולדותיה.

"אני תמיד נהנה לבוא לישראל, במיוחד לתל-אביב", אומר מסינה בשיחת טלפון ממחנה האימונים של הנבחרת האיטלקית, "יש לי הרבה זיכרונות טובים מישראל והרבה חברים. אתם מדינה של כדורסל, אני תמיד נהנה מהאווירה ביד אליהו, ומבחינתי זו הזדמנות נהדרת לבוא ולבקר".
   
מסינה יהיה ללא ספק אחד השמות הגדולים שינחתו בימים הקרובים בנמל התעופה בן-גוריון. הוא נולד בסיציליה וגדל עם משפחתו בוונציה. מסינה התאהב בכדורסל בגיל צעיר אבל בשלב מוקדם הבין שאינו גבוה ומוכשר מספיק להפוך לכדורסלן מקצוען, והחליט לפנות לאימון.

כבר בגיל 16 החל לאמן את קבוצת הילדים של ונציה מסטרה. כשמלאו לו 21 מונה לאחראי על כל הקבוצות הצעירות ולמאמן קבוצת הנוער של המועדון, במקביל ללימודי כלכלה באוניברסיטה יוקרתית בוונציה. מסינה סומן כמטאור ושימש במשך כמה שנים כעוזר מאמן בווירטוס בולוניה ואודינה. בקיץ 1989, כשהוא עדיין לא בן שלושים, הפך למאמן הראשי של בולוניה והוביל אותה בעונת בכורה מפוארת לזכייה בגביע אירופה למחזיקות ובגביע האיטלקי.

מאז זכה המאמן באינסוף תארים נוספים, כולל בארבעה גביעי יורוליג, שמונה אליפויות באיטליה ורוסיה ומגוון תארים אישיים. ב-2012 עזב לראשונה את אירופה לטובת משרה בצוות האימון של הלייקרס, ואחרי שנתיים נוספות בצסק"א, הפך ב-2014 לעוזר מאמן בכיר בסן אנטוניו ספרס, ליד גרג פופוביץ', אחד המאמנים הגדולים בתולדות המשחק.
   
"זו הזדמנות אדירה, ברכה וזכות גדולה עבורי לאמן לצד אישיות כמו גרג פופוביץ'", אומר מסינה, "אני מאוד נהנה מהחיים בארצות-הברית ואני מקווה שאמשיך בתפקיד שלי עוד תקופה ארוכה. אני לא אומר את זה מסיבות פוליטיות, זה באמת מה שאני מרגיש".

לצד מסינה עובדת בקי אמון, כדורסלנית עבר והראשונה שמונתה לתפקיד עוזרת מאמן ב-NBA. "בקי היא אדם מוכשר ומעניין, כולנו עובדים יחד ומשתפים את הדעות שלנו אחד עם השני, אם זה בקשר לכדורסל או לחיים עצמם. זה ניסיון נהדר בשבילנו".

ב-1993, עוד לפני שחגג יום הולדת 35, הפך מסינה למאמן נבחרת איטליה בפעם הראשונה. הוא שימש בתפקיד ארבע שנים, הוביל את חניכיו למספר תארים והגיע לשיאו ב-1997, אז העפיל עם הנבחרת לגמר טורניר היורובאסקט שהתקיים בספרד, שם נוצחה איטליה בידי יוגוסלביה החזקה, מה שהיה גם אקורד הסיום בקדנציה הראשונה שלו.
 

 
בקיץ 2016 מונה מסינה לתפקיד בפעם השנייה, כשהוא מחליף את סימונה פיאנג'יאני, שהוביל לאחרונה את הפועל ירושלים לזכייה באליפות. מסינה חזר למציאות אחרת בכדורסל האיטלקי, שאיבד הרבה מיוקרתו בשנים האחרונות. הוא לא הצליח להעפיל עם הנבחרת לטורניר האולימפי בריו, ועכשיו ינסה להוכיח עם חניכיו שהכדורסל האיטלקי עדיין חי ונושם.

"יש אצלנו היום הרבה שחקנים צעירים ומסקרנים", טוען מסינה, "רק לאחרונה הנבחרת שלנו עד גיל 19 זכתה במדליית הכסף באליפות העולם, יש כמה כישרונות נהדרים בסגל שלי לאליפות ואני מאמין שצפוי עתיד ורוד לכדורסל האיטלקי".

איך ההרגשה לחזור ולאמן את הנבחרת?
"ההרגשה טובה מאוד ואני נהנה להיות מאמן הנבחרת ולייצג את המדינה. זה תענוג עבורי לעבוד עם השחקנים ועם הצוות המקצועי מדי יום - לדבר, להתייעץ, לעבוד ולהשתפר יחד. אנחנו עכשיו באחד השלבים המיוחדים של התהליך, שבו אנחנו בונים את מערכת היחסים בינינו וזו גאווה גדולה עבורי".

איך מתקדמות ההכנות שלכם?
"אני מאוד מסופק מקצב ההכנה של הנבחרת, כולם משקיעים הרבה מאוד מאמץ ותשוקה. אני נהנה מהאווירה במחנה האימונים ואין לי שום סיבה להתלונן, או מילה אחת רעה על השחקנים שלי".
 
מה הציפיות שלכם מהטורניר?
"המטרה והחלום הראשון הוא לעבור את השלב המוקדם של הטורניר בהצלחה ולהגיע לשלבים המתקדמים באיסטנבול, אבל באמת שקשה לי לדעת עד לאן נצליח להגיע. אני מקווה שבמהלך האליפות נשחק יחד כקבוצה, ושבסיום המשחק האחרון שלנו, לא משנה מה תהיה התוצאה, נרגיש שלמים עם עצמנו ולא יהיו לנו שום חרטות בנוגע למה שעשינו או ניסינו".

מה דעתך על הבית הישראלי שבו תשחקו?
"הבית שלנו מאוזן מבחינת הרמה, בדומה לבתים האחרים. אני מאמין שצפויים משחקים צמודים, ולהפרש הסלים בין הנבחרות תהיה משמעות מכרעת. זו צפויה להיות אחת מאליפויות אירופה הצמודות שהיו אי פעם, ויגיעו אליה הרבה נבחרות עם הרבה שחקנים טובים".

נבחרת איטליה ומסינה יגיעו לישראל ללא הכוכב הגדול ביותר שלהם - דנילו גלינארי, שחקן לוס-אנג'לס קליפרס, שברגע של חוסר מחשבה, חבט ביריב הולנדי ושבר את ידו במהלך משחק אימון בסוף יולי. "זו אבידה גדולה עבורנו, אבל אני ממש לא יכול לאפשר לעצמי להיות כאן ולחשוב כל היום מה היה קורה לו הוא היה משחק. הוא לא איתנו עכשיו, זו עובדה ומשהו שנגמר, ואני באמת לא רוצה להתעסק בזה יותר", אומר מסינה, שזעם על המהלך חסר האחריות של חניכו.
 

"יש לנו סגל שחקנים בוגר וברגע שאיבדנו שחקן בכיר, אני מצפה מכולם ללכת צעד קדימה מבחינת המאמץ והתרומה האישית והקבוצתית. יש כאלה שישחקו יותר, אחרים יזרקו יותר וייקחו מנהיגות, ואני מצפה מהם למנף את ההזדמנויות שיקבלו ומקווה לטוב".

היה לך זמן לעקוב אחרי השחקנים שלכם במשך העונה?
"יש לי קבוצה של אנשים שעובדת איתי לאורך השנה, שעקבה אחרי השחקנים האיטלקים בליגות השונות, וגם לי היה זמן לצפות ולהתעדכן בדברים".

מה דעתך על נבחרת ישראל שתפגשו?
"הנבחרת הישראלית נמצאת כרגע בנקודה טובה מבחינת הבשלות, הניסיון, האישיות והגיוון של סגל השחקנים. עבור כל אחת מהנבחרות זו תהיה משימה לא פשוטה לשחק מולכם, בטח כשאתם מארחים את התחרות".

מי השחקנים שהכי מטרידים אותך בנבחרת שלנו?
"כל שחקן אצלכם, בערב נתון, יכול להציג רמה גבוהה ולהוביל את הנבחרת. אנחנו נתכונן למשחק מול הנבחרת כולה, לא מול שחקן זה או אחר".
   
איך התחושה לחזור להיות מאמן ראשי אחרי כמה שנים?
"זו סיטואציה שונה, כי כשאתה מאמן ראשי אתה זה שאחראי להחלטות שמתקבלות, וכשאתה עוזר, אתה מסייע למאמן להגיע אליהן. אני אסיר תודה לסן אנטוניו, שנתנו לי את האפשרות הזו לאמן בקיץ את הנבחרת".

זה לא קשה להמשיך לעבוד בקיץ, אחרי עונה כל כך מפרכת ב-NBA?
"אני מרגיש בר מזל לעשות את מה שאני אוהב כל כך. זו לא עבודה קשה בשבילי, זו חוויה".

ב-NBA נראה שבחלק מהמקרים יש שחקנים בכירים מהמאמן. איך ההרגשה לעבוד שוב באירופה?
"אני מצטער, אבל אני לא מקבל את האמירה הזו. ה-NBA ואירופה אלו שני עולמות שונים לחלוטין, וקשה מאוד להשוות ביניהם, בטח כשמדובר בנבחרת לאומית מול קבוצה. לכל סיטואציה יש את הייחודיות שלה".

בסיומו של הטורניר יסיים גם מסינה את תפקידו כמאמן האזורי, יחזור להתמקד בעבודה בסן אנטוניו ויוחלף בידי רומיאו סאצ'סטי. "העובדה שהשיטה שונתה בפיב"א, ועכשיו יתקיימו משחקי נבחרת גם במהלך העונה, לא מאפשרת לי להמשיך בתפקיד", מסביר מסינה.

"אני לא חושב שהשינוי הוא לטובה, עדיף למצוא שיטה מאוזנת יותר, שמוסכמת על הנבחרות, במקום לעשות מלחמה ולערב בה את השחקנים. אמנם יהיה להם חופש בקיץ פעם בכמה שנים וזה טוב, כי העומס על השחקנים הולך וגדל ומוביל לפציעות, אבל מצד שני, השחקנים הטובים ביותר לא יהיו רשאים לשחק במדי הנבחרת במהלך העונה וזה לא טוב עבור אף אחד".
 

 
בביקור בישראל יפגוש מסינה גם את דן שמיר, מי ששימש כעוזרו בצסק"א מוסקבה במשך עונה ומשמש בתפקיד דומה בנבחרת ישראל, לצד ארז אדלשטיין. "דן הוא הרבה יותר חבר שלי מאשר מישהו שעבד איתי בתור עוזר", מספר מסינה, "אני מכבד אותו מאוד כמאמן, נהניתי לעבוד איתו ואנחנו בקשר רציף".

העתיד המקצועי שלך נמצא באירופה או בארצות-הברית?
"האמת שאני כרגע לא יודע מה צפוי לקרות איתי בעתיד". 

השגת המון עד היום, מה השאיפות שלך לעתיד?
"אני מקווה שאמשיך ליהנות לאמן ולבלות זמן עם השחקנים שלי. זה החלק החשוב והמרכזי בעשייה שלי בשנים האלה, אני מרגיש בר-מזל במה שהשגתי עד כה בחיים, ורק מקווה להישאר בסיטואציה הזאת עוד מספר שנים".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"לכל אחד בחיים האלה יש תקופות טובות ופחות טובות, כל אחד מתמודד מול כישלונות ומול רגעים טובים, והדבר החשוב ביותר מבחינתי הוא המשפחה שלי והחברים, ואיך אתה משתף את הדברים שאתה עובר עם האנשים שאתה אוהב. אין לי מספר עבור זה". 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg