האריה הבלתי ניתן להכנעה: הקול של רוז'ה מילה
רוז'ה מילה, כוכב נבחרת קמרון לשעבר, שנחשב לכדורגלן האפריקני הגדול בכל הזמנים, נחת השבוע בישראל. בשיחה עימו הוא מספר על התשוקה למשחק שהפך לממוסחר, ועל הדרך שבה שינה תדמית של יבשת שלמה. "המדינות האפריקניות הוכיחו שהן מסוגלות לעשות דברים גדולים"
כמה אנשים יכולים להגיד על עצמם ששימשו קול ליבשת שלמה? השבוע נחת בישראל אדם באמצע העשור השביעי לחייו, שלא מתבייש להצהיר על עצמו כאחד כזה. האמת היא שהכדורגלן לשעבר, רוז'ה מילה (65), לא ידע שהוא יהפוך לכזה, כאשר לקח על גבו את נבחרת הכדורגל של קמרון להישג היסטורי, רבע גמר גביע העולם שנערך באיטליה ב־1990. אחרי שקמרון הפתיעה במשחק הפתיחה את אלופת העולם ארגנטינה (0:1), מילה, אז כבר בן 38, ניצח לבדו את נבחרות רומניה וקולומביה, ונעצר יחד עם נבחרתו במשחק דרמטי מול נבחרת אנגליה הגדולה והזוהרת.
ארבע שנים לאחר מכן, כשהוא כבר בן 42, חזר להשתתף במונדיאל שנערך בארה"ב וכבש שער נוסף, שהפך אותו למבקיע המבוגר ביותר בתולדות הגביע העולמי. בזכות ההופעה שלו, פיפ"א, גוף העל של הכדורגל העולמי, החליטה להכניס נבחרת אפריקנית נוספת למשחקים, דבר שלא היה קורה לולא ההצלחה של קמרון, שזכתה לכינוי "האריות הבלתי ניתנים להכנעה" - הכדורגל האפריקני השתנה לנצח, ועימו הכדורגל העולמי.
"היינו קול וגאווה לקמרון, אבל גם לכל היבשת. לא היו הרבה דרכים לעשות את זה בזמנים שלנו, וכנראה הכדורגל היה האפשרות הבולטת ביותר. כשקמרון השתתפה במונדיאל של 1982, הבנו את הכוח שיש לדבר הזה, כי הוא השפיע על מצב הרוח של כל המדינה. ההצלחה שלנו במונדיאל 90' שינתה הכל. כמובן שבכדורגל, אבל לא רק".
מילה מדבר על הכל, השבוע, על חוף ימה של תל אביב, כאשר הוא מלווה בבת זוגו סטפני. הוא מעולם לא ביקר בישראל, וביוזמת השגרירות הישראלית בקמרון, שהחליטה להזמין את הסמל הגדול של המדינה, הוא זכה לחוויה היסטורית: "היינו ב'יד ושם' והזלנו דמעה, זו היתה חוויה לא קלה. שמעתי על ישראל רבות, כמובן גם דרך התנ"ך, וגם על הספורט שלכם. אח שלי הקטן, כמו שאני קורא לו, סיריל מקאנקי, שיחק במכבי תל אביב בעבר (1994-1993; ע"ר)".
כמו הרבה כדורגלני עבר, מיהר מילה להשתלב בעולם הפילנתרופיה והקרנות השונות, בטח כשמדובר במדינות עולם שלישי שזקוקות לכל כסף אפשרי. הקרן שלו, "לב אפריקה", דואגת לילדי קמרון ואפריקה בנושאים כמו בריאות וחינוך, מתוך מחשבה שלא חייבים רק את הספורט בשביל לצאת ממעגל העוני:
"בזמני הלימודים היו זולים, אבל הספרים היו יקרים. היום זה השתנה, הלימודים עצמם יקרים והציוד נהיה זול. אנחנו מנסים למצוא דרך לעזור לילדים, שכל מי שירצה ללמוד יקבל זאת, וכשגריר נייד של קמרון יותר קל לי לעשות את זה. אני חושב שחשוב להשתתף בפעילויות כאלה ואחרות על מנת לשפר את האופן שבו תופסים את קמרון בעולם. באפריקה יש הרבה מחלות, ובמסגרת הקרן אנחנו מנסים לעזור לילדים ולמחוסרי בית שסובלים מהמצב הזה, במקביל לעניין התדמיתי".

אף שבשנים האחרונות התרחק מכדורגל, והשקיע את זמנו דווקא בענף הכדוריד, שם הוא הבעלים של קבוצת נשים קמרונית, קשה שלא להיסחף עימו לשיחה על התקופה ההיא; בכל זאת, מדובר בשחקן האפריקני הגדול של המאה ה־20, אדם ששינה את הענף ביבשת השחורה ומי שנבחר לאחד מ־50 השחקנים הגדולים של המאה החולפת.
"אין מה להשוות בכלל את התקופה של אז להיום", מילה אומר, "קודם כל אז היתה התשוקה למשחק עצמו. נתנו לך כדור ואת החולצה של הנבחרת ועלית לשחק, בלי לחשוב על מה יוצא לך מזה מלבד המשחק עצמו. כל הדבר, בטח כשמדובר על אפריקה, היה מסחרי הרבה פחות. היום בכל העולם ובטח באפריקה הכל הפך להיות ביזנס. הכל ממוסחר כבר מגיל צעיר מאוד. אנחנו לא יכולנו לדמיין בכלל סיטואציה כזו, שיחקנו בשביל הגאווה שלנו ובשביל המדינה שלנו".
האמת שמילה באמת זכה להצלחה בתפר שבין העולם הישן והעולם החדש, ולא רק בכדורגל. לפני שהגיע למשחקי גביע העולם, הוא בקושי היה מוכר לחובבי הכדורגל בעולם, דבר שבעידן של היום לא היה יכול להתרחש, בשל העובדה שכל כוכב מסומן כבר בגילי הנוער.
כשהוא נזכר במונדיאל ההוא, חלוץ העבר בוחר לספר על שוער נבחרת קולומביה, רנה היגיטה, שהרבה להשתעשע עם הכדור, דבר שעלה לקולומביה בהפסד לאחר שמילה חטף ממנו את הכדור בדרך לניצחון ההיסטורי על הנבחרת הדרום־אמריקנית המוכשרת: "היה לי קצת עצוב לחטוף לו את הכדור, כי הוא היה כמוני. הוא בא מאהבה למשחק, בלי לחשוב על הניצחון או ההפסד אלא על המשחק עצמו. זו היתה תקופה אחרת לגמרי לשחק בה את המשחק".

בזמנו, כאשר חגג את כיבושי השערים שלו בריקוד אפריקני ליד דגל הקרן, העניין הפך לסמלו המסחרי. הכדורגל האפריקני היה אז נסתר מעין הכדורגל המערבי והנה פתאום, "האח הגדול והראשון", כפי שהוא מגדיר את עצמו, פתח את השערים לנבחרות כמו ניגריה וסנגל שהצליחו אף הן בגביע העולמי.
לשיאם הגיעו הדברים כאשר בשנת 2010 נערך המונדיאל הראשון ביבשת, בדרום אפריקה. זו היתה הוכחה עבור כל הנוגעים בדבר, שבאפריקה אפשר לארגן אירועים בסדר גודל שכזה.
מילה עצמו היה הפרזנטור של המשחקים מטעם נותנת החסות קוקה קולה: "אני בהחלט חושב שנראה עוד פעם את גביע העולם בכדורגל ביבשת שלנו. מרוקו מאד רוצה את זה, ולדעתי היא תקבל את המשחקים בזמן המתאים; גם ניגריה זו מדינה שמועמדת לארח את המשחקים. בסופו של דבר מדובר בסדר וארגון, ואם יש מדינות באפריקה שמסוגלות לכך אז הן יקבלו את המשחקים, אני לא רואה סיבה שלא. המדינות האפריקניות הוכיחו שהן מסוגלות לעשות דברים גדולים".