אוכלים סרט: הקפטן כבר לא באמת חשוב
בזמן שבישראל קם קול זעקה פטריוטי עקב חתיכת בד שנזרקה לדשא, צ'יצ'ה מאמן נבחרת ברזיל מציג גישה חדשנית לתפקיד הקפטן. לתפיסתו, הסרט הוא פרס שצריך להרוויח, וכך לסלסאו היו 11 קפטנים שונים במשחקים האחרונים. על ערכים שנעלמו עם הכדורגל המודרני
בשני קצוות עולם הכדורגל עלה השבוע סרט הקפטן לכותרות. אצלנו הוא נזרק לדשא על ידי ערן זהבי כחלק מתקרית שהעמידה את עם ישראל כולו על רגליו הפטריוטיות. מילים כמו כבוד, גאווה, מדינה, דוגמה ומופת נזרקו לאוויר - והכל בגלל חתיכת בד שעוטפת את זרועו של שחקן כדורגל.
בברזיל, חמש פעמים אלופת העולם, הוא ניתן לפאוליניו, קשרה החדש של ברצלונה. זה קרה כחלק מפילוסופיית ההרגעה של המאמן הלאומי צ'יצ'ה בנוגע ליחס המוגזם לטענתו לסממן המנהיגות. ניימאר לא רוצה את הסרט? הוא נפגע מיחס האוהדים? אין בעיה, הסרט לא צריך להיות עול אלא פרס, צ'ופר.
לכן, מאז שמונה למאמן הסלסאו, צ'יצ'ה העניק את סרט הקפטן ל־11 שחקנים שונים על סמך יכולתם באימונים וגישתם לאורך השבוע. "לא נתתי לו, הוא הרוויח אותו", הסביר בכל פעם שנשאל על הבחירה, ועד כה התוצאות מושלמות. משהגיע, ברזיל ניצחה בתשעה מעשרת משחקי המוקדמות שקיימה, ושמרה על אפס עגול בטור הקפטנים המתוסכלים והסרטים שהושלכו לדשא.
בואו נודה באמת, תפקיד הקפטן בכדורגל הוא סימבולי בלבד. בקבוצות עוד אפשר למצוא לו הצדקה כלשהי, ודאי אם מדובר בדמויות כמו ג'יאנלואיג'י בופון, קרלס פויול ופיליפ לאם, אבל בנבחרת הלאומית, ששחקניה נפגשים רק ימים מעטים לפני משחק, לאיש עם הסרט אין יותר מדי עבודה מלבד להיות שם כשמטילים את המטבע, לוחצים יד לשופט ולקפטן היריב ובוחרים צד.
במקרה הטוב, הוא גם יניף את הגביע. במקרה הרע, הוא יספוג את חיצי הביקורות. הרי בשונה מענפים אחרים כמו הוקי וכדורעף, שבהם רק הקפטן רשאי לדבר עם השופט, בכדורגל אין לו שום ייחוס מיוחד. כך בספר החוקים של פיפ"א: "לקפטן הקבוצה אין סטטוס או פריבילגיה שונה מחבריו בכל הנוגע לחוקי המשחק".
אז מהיכן מגיעה האובססיביות כלפיו? נראה שמקורה בערכי העבר: בשייכות, בגאווה ובזהות. באנגליה, למשל, עסקו במחליפו של וויין רוני בתפקיד יותר מאשר ביכולת של שחקניו של גארת' סאות'גייט. על מה שקרה בסמי עופר בשבת, אין צורך להרחיב.
אולם בהיעדר ערכים כאלה אצל רבים מהשחקנים בכדורגל המודרני, הבחירות מתבררות לעיתים כשגויות. קפטנים רבים זוכים לסרט בשל היותם כוכבים ולא מנהיגים, והאובססיביות הציבורית סביב סרט הקפטן פוגעת בהם. זה קרה למסי, ניימאר, זהבי וגדולים אחרים. חשוב לזכור, פלה מעולם לא היה הקפטן של ברזיל בטורניר גדול.
בתקופה האחרונה נראה שיש מגמה של שינוי בגישה כלפי הסרט. לא רק ברזיל, גם גרמניה מורידה מערכו. "זה לא באמת משנה מי הקפטן", אמר מנואל נוייר בראיון. על פי אירועי השבוע האחרון אפשר להסיק כמה מסקנות בנוגע אליו: אין צורך אמיתי לעשות ממנו עניין, ואם עושים אז לזכור שהוא לא מתאים לכל אחד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם