
אליפות? מכבי חיפה הפכה למלכודת פתאים
הירוקים חשבו שהם מסוגלים להתחרות על התואר, אבל הסגל הרחב הוא לא יותר מאשר בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. במועדון מחכים שגיא לוזון, שהוכתר ע"י העיתונאים כגאון כדורגל, יחזיר את התשוקה שלו למשחק ויחלץ את האימפריה לשעבר מסיר הלחץ בו היא שקועה
השבוע הקטסטרופלי של הכדורגל הישראלי, שבמרכזו עמדה נבחרת ישראל, אחרי שני הפסדים למקדוניה ואיטליה, הראשון מחריד, השני לא חשוב כבר מכל הבחינות - גלגל אותנו בואכה מחזור הליגה בו מצאנו את הפועל באר שבע מחכה לדקה ה-95, עד שאחד, מהראן ראדי, יגיח משומקום עם כדור אגדי שיפרק את השער וימלט את האלופה הלחוצה גם ככה לחדר ההלבשה עם אנחת רווחה שנשמעה עד וסרמיל.
הקבוצות הקטנות עושות שם רע למועדונים הגדולים שלא יודעים איך לאכול אותן. בשבת אשקלון, ואתמול עכו, באצטדיון המקומי שנבנה לא מזמן, וכבר נראה כמו פח זבל - כתשה את מכבי חיפה המסכנה, ובמחצית השנייה, אחרי תיקו בלי שערים, עברה לשלב ההשפלות עם שערים שרואים במונדיאלים ובליגת אלופות. אז׳ובל who?

אתנסיאדיס מתקשה. מכבי חיפה לא ידעה איך לאכול את עכו
צילום: ראובן כהן, האתר הרשמי של מכבי חיפה
בשבועות האחרונים דיברנו על חודש מאי 2020 כיעד האליפות הראשונה של מכבי חיפה אחרי הבצורת הארוכה שתימשך יותר מעשור. היו באלו, בסביבותיה של חיפה, שטענו שאני מחמיר עם חיפה, שעם הסגל שנרקם שם, זה יקרה קודם, אולי העונה.
אתמול שיחקו לדעתי בהרכב הפותח 8 שחקנים חדשים, שלא שיחקו בהרכב הפותח בעונה שעברה. מבחינת מועדון שמנסה לבנות את עצמו כבר כמה עונות ולמצוא פתרונות - מדובר בקטסטרופה. זה לא רק רכבת הנוסעים המתחלפת הזאת מעונה לעונה - אנחנו מדברים על הרכב שמשתנה ממשחק למשחק, ממשימה למשימה - עד שקשה לזהות שמדובר באותה קבוצה.
גיא לוזון, נכון להרגע, לא מצליח לייצר זהות, לבנות היררכיה, להציג קבוצה שמוצאת פתרונות שמעמידות מולה קבוצות קטנות, עניות ומוגבלות כמו עכו. לא לאיים על השער משחק שלם? משונה ביותר. העובדה שכיסו העמוק של יעקב שחר נפתח בקיץ הזה שוב, מתוך תקווה שיראה שוב את ההר הירוק כל ימות השנה - הופך בחיפה למלכודת פתאים. הסגל הרחב מאוד ההוא בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.
מה שמביא אותנו לגיא לוזון. מה שבולט מאוד אצלו זו הזחיחות שלו שהיתה סמלו המסחרי, שנעלמה. במקרה שלו, זה לא סימן טוב, כי לוזון כבוי וחסר פתרונות, הוא לא הפוטנציאל שחשבו שיהיה. הוא הובא לחיפה בעיצומו של המשבר המקצועי הכאוטי, והחלפת הצוותים שבקיץ שעבר. מקבלי ההחלטות בחיפה באותם ימים לא היו תמימי דעים לגבי הגעתו. אין ויכוח לגבי התשוקה שלו והחיבור שלו לכדורגל - אבל עדיין יש פערים גדולים בין התאוריה לפרקטיקה.
לוזון נהנה לאורך שנים מתקשורת מפרגנת מאוד ומגדודי עיתונאים שכמו קאטו הזקן, פמפמו בלי סוף, בעיתונים ובאולפנים, שהוא גאון כדורגל. לא יודע מאיפה הם הביאו את זה - אולי התרפסות בפני המשפחה, אבל אנחנו עדיין מחכים ומקווים שהתשוקה והגאונות ייחלצו מסיר הלחץ ויחזירו את מכבי חיפה למי שהייתה פה לאורך שנות דור, אימפריה בלתי ניתנת להכנעה. בינתיים הסיכוי לאליפות ה-13 נמוכים הרבה יותר מסיכוייה של הפועל עכו לשרוד עוד עונה בליגה המשונה מאוד הזאת.

גיא לוזון במתח. איפה התשוקה?
צילום: דני מרון
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg