מכסחי המיתוסים: החוקים הלא כתובים של ליגת האלופות
ריאל מדריד תזכה בפעם השלישית ברציפות? מה גרם לדעיכה של האנגליות? והאם כסף קונה את הכול? הצ'מפיונס ליג חוזרת הערב (ג', 21:45), וב-25 שנות קיומה היא הצליחה לייצר תחושה שיש דברים שאמורים לקרות וכאלה שלא. מה נכון ולמה אין אחיזה במציאות?
בלתי אפשרי לזכות בליגת האלופות פעמיים ברציפות. את המיתוס הזה, שנשען על בסיס עובדתי לאורך 24 שנים, ניפצה בעונה שעברה ריאל מדריד. המועדון המצליח בהיסטוריה של המפעל זכה בתואר ה־12 בתולדותיו והשלישי בארבע השנים האחרונות, תוך שהוא מבסס עוד יותר את מעמדו כמודל להצלחה במפעל החשוב ביותר. כל הגדולות והעשירות חולמות על זכייה באלופות, אבל אף אחד לא עושה זאת טוב כמו הבלאנקוס.
לאורך ההיסטוריה, רק שלוש קבוצות זכו בגביע שלוש פעמים ברציפות או יותר. אייאקס (70-73), באיירן מינכן (73-76) וריאל מדריד (55-60). הקבוצה של זינאדין זידאן, שתנסה להיות הרביעית לעשות זאת, בהחלט עשויה מהחומר הזה. יש לה סגל אדיר, ספסל מושלם וכוכב על, שלא יודע שובע. לריאל של אז היה את די סטפאנו, לאייאקס יוהאן קרויף, לבאיירן גרד מולר, ולריאל של היום את כריסטיאנו רונאלדו. לכן, למרות פתיחה מגומגמת בליגה, סוכנויות ההימורים הולכות עם מחזיקת הגביע בכל הכוח.

הקבוצות האנגליות איבדו את זה. לראשונה בהיסטוריה, חמש קבוצות מהפרמייר ליג ייקחו חלק בשלב הבתים של ליגת האלופות. על כולן תכביד המשקולת שמספרת שאף קבוצה אנגלית לא העפילה לגמר מאז שצ'לסי הניפה את הגביע ב־2012, ושרק שתיים (צ'לסי ומנצ'סטר סיטי) כיבדו מאז בנוכחותן את שלב חצי הגמר.
מחקרים רבים נעשו בממלכה על מנת להבין מה גרם לדעיכה. נמצא שם שהתחרותיות בליגה פוגעת בקבוצות האנגליות, ושאלה מגיעות למפעל האירופי תשושות יותר מהספרדיות, האיטלקיות והגרמניות, ש"זוכות" למשחקים קלים בליגה המקומית. מחקר אחר הציג את הפערים הכלכליים בין יובנטוס, ברצלונה וריאל, באיירן מינכן ופ.ס.ז' ליריבותיהן בליגה, לעומת השוויון הכלכלי היחסי באנגליה. לטענת החוקרים האנגלים, הכסף הגדול שנכנס מזכויות השידור הוסיף עניין לליגה, אך פגע בנציגותיה בתפוצות.
חמש הקבוצות - ליברפול, סיטי, יונייטד, טוטנהאם וצ'לסי, ינסו להוכיח אחרת. כולן מאמינות ביכולתן להגיע רחוק, אך עושה רושם שלנציגות של מנצ'סטר יש את הכלים הטובים ביותר. פפ גווארדיולה וז'וזה מוריניו יודעים היטב מה נדרש כדי לעשות זאת.

כסף זר יכול לקנות הכל. מאז רכש רומן אברמוביץ' את צ'לסי ב־2003 לא מעט קבוצות ברחבי היבשת עברו לידיים זרות ועשירות. רומא, ולנסיה, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, אינטר, מילאן, פ.ס.ז', ארסנל, סיטי, מונאקו - כולן היום בבעלות סינית, קטארית, אמריקנית, אוליגרכית, מפרץ פרסית ועוד. הסכומים שמתגלגלים במועדונים האלה אדירים, אבל התוצאות בזירה האירופית פחות: צ'לסי של 2012 נותרה הקבוצה היחידה שזכתה בצ'מפיונס תחת בעלים זר.
פ.ס.ז' רוצה להיות השנייה. מה זה רוצה? אם אפשר היה לקנות את הגביע היא היתה עושה זאת. מכיוון שזו לא אפשרות, היא עיקמה הקיץ את חוקי הפייר־פליי הפיננסי כדי לבנות קבוצה שקודם תעבור את רבע הגמר, ואז תאיים על התואר. ניימאר וקיליאן אמבאפה הגיעו ב־400 מיליון יורו ויחד עם אדינסון קבאני הם יוצרים שלישייה מפחידה.
בסוכנויות ההימורים מציבים את הצרפתים כאחת משלוש הבכירות להניף את התואר, ואף אחד לא יופתע אם תעשה זאת. לצ'לסי ואברמוביץ' זה לקח תשע שנים, האם נאסר אל־חליפי יצליח לעשות זאת בתוך 7?

ליגת האלופות הפכה למועדון סגור ומצומצם. זה נכון, ועל פי התוכניות זה ילך ויצטמצם, אבל זה לא אומר שאין תחרות. עם החזרה של יונייטד, צ'לסי, ליברפול ופיינורד, בשלב הבתים נמצאות 12 מתוך 22 אלופות העבר של המפעל.
למסורת יש תפקיד רב, כי היא שהופכת את ברצלונה על הנהלתה הגרועה, באיירן מינכן על אף יכולתה בפתיחת העונה, ליברפול עם בעיות ההגנה, ויונייטד אחרי היעדרות ארוכה - למועמדות לגיטימיות לתואר. כמו כן, כפי שהוכח בשנים האחרונות, תמיד יש מקום להפתעות. העונה יהיו אלה נאפולי, ר.ב לייפציג, רומא ושוב מונאקו, שינסו למלא את משבצת הכבשה השחורה.
הערב, 32 קבוצות יפתחו את המסע אל עבר הגמר בקייב, ונדמה שיותר מתמיד קשה להמר מי השתיים שיהיו שם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg