בואו נדבר על זה: הצביעות של בית"ר ירושלים

לא להביא שחקן ערבי זה בסדר מבחינת טביב ואוחנה, אבל לדבר על זה? הגמגום של ג'ורדי קרויף באירופה, הקיטורים של גיא לוזון, הריקודים הפופוליסטיים של מירי רגב ועצה מהלב למאמן הלאומי לשעבר, ארז אדלשטיין. פוהורילס סוגר עוד שבוע סוער בביצה

אלי טביב עם אלי אוחנה. אלי טביב נשאר בחוץ צילום: דני מרון

2. הפועל באר שבע אחרי נצחון דחוק בליגה האירופית על לוגאנו האלמונית, ואחרי עוד החמצת פנדל. ברור שהאלופה רחוקה מלהיות מי שהרגילה אותנו להצגות על - אבל כל עוד מכבי תל אביב מנמנמת עדיין ומפיקה מעצמה בערך 50 אחוז - לא נראה שהכתר ממש מתנדנד.

אמש בפראג, מול סלאביה האפורה והמשעממת, מכבי לא סיכנה, לא בעטה והציגה רכש מאוד לא משביע רצון שלא עושה שינוי ולא מקפיץ מדרגה, בטח לא מאיים על באר שבע. אם היא הפסידה כמעט בקלות לצ׳כים- מה יהיה מול ואריאל ואסטנה הקזחית, שמאוד קשה לקחת אצלה נקודות.

3. בית״ר תפגוש במחזור הקרוב את הפועל חיפה שהתחילה את העונה עם תשע מתשע. חיפה, כמעט תמיד, גם היא בגלל יואב כץ וההתנהלות, תהיה קבוצה מוטלת בספק. המפגש בין השתיים יכול להפתיע לטובה בגלל הרבה מאוד שחקנים ראויים בשתי הקבוצות. השאלה איך הקבוצה של קלינגר תדע לשמור על מה שאספה מתחילת העונה בדם יזע ומאמץ אדיר, שלא מובן בכלל במועדון הזה. דווקא בית״ר שפורחת בבלגנים, יכולה ליהנות מהסיטואציה.

הפועל ב''ש חוגגת עם שיר צדק. הכתר יישאר על הראש? צילום: אלן שיבר

4. השמועות מהליגה הלאומית מדברות על כדורגל לא טוב של הפועל תל אביב, אבל על 12 מ-12. איוניר בהוויה שלו הוא מאמן לחוץ שהקריירה שלו מוטלת חזק בספק. מבחינתו ההצלחה או כישלון העונה הם להיות או לחדול אישי. מקווה בשבילו שמאזן הנקודות המושלם ישחרר אותו ואת הקבוצה שלו לכדורגל, שראוי למקום ראשון בליגה השנייה.

5. גיא לוזון מקטר כבר על הביקורות שנשמעות כלפיו מאז פתיחת העונה הצולעת. כמעט כל גלריית המאמנים הבכירים בישראל כבר יושבת בבית טרם זמנה בגלל שאלי טביב הוא היום הסמן הימני של ניהול מועדונים בישראל. חברי סלבה ברזילאי היה אומר על זה - גיא צריך לאכול עוד הרבה פז׳ואדה כדי שיוכל להתלונן.

תוצאות, מספרים ומקום ראוי למכבי חיפה הם הדברים הנדרשים ממנו בשלב הזה של הקריירה. אחרי שיאסוף כמה תארים, יוכל לדבר.

מוטי איווניר על הקווים של הפועל ת''א. בחור מושלם צילום: דני מרון

6. עדיין לא נרגעתי מהופעות הזוועה של נבחרת הכדורגל ביורובאסקט בתל אביב. מעולם לא נעשה מאמץ עילאי מקומי גדול כל כך במשאבים פיזיים ואנושיים - כדי להעמיד נבחרת לאומית על הרגליים. הייתי מציע לארז אדלשטיין לנוח, לעצור את הראיונות שהוא נותן בזמן האחרון. שייסע לחופשה וינקה את הראש. ואז שיישב שוב מול הראיונות המוקלטים ויאמין לדברים שאמר. אנשים בלי מודעות עצמית ונטולי אחריות אישית - הם קצת מסוכנים.

7. שרת הספורט מירי רגב נעה בין שערורייה תקשורתית אחת, לשניה. אם היתה משקיעה עשירית מהאנרגיה שהיא משקיעה בהדלקת מדורות או בריקודים פופוליסטיים קצרי מועמד (כמו אחרי הנצחון המקרי על גרמניה בכדורסל) בבניית תשתיות לנוער ולצעירים בכדורגל ובכדורסל - לא נצטרך להחליף מאמנים בנבחרות הבוגרות כל שנה וחצי.

ארז אדלשטיין מכוון. אבל מה עם מודעות עצמית? צילום: דני מרון

8. ידידי נתי שדה, אוהד שרוף של אלי אוחנה ובית״ר ירושלים, היה המועמד שלי לזכות בהישרדות. לא בגלל שראיתי פרק אחד (לא ממש). אני פשוט אוהב אותו.

נתי שדה. אוהד שרוף של אלי אוחנה ובית״ר ירושלים צילום: מיכה לובטון, באדיבות רשת