בגנון של פ.ס.ז': באיירן מגיעה לעיר האורות
כולם מחכים לראות מה יקרה אם הצרפתים יקבלו הערב פנדל. דייגו קוסטה יישב ביציע, כשקבוצתו אתלטיקו מדריד תפגוש את האקסית הטרייה צ'לסי. ופאוליניו ובארסה ירצו להמשיך לסתום פיות, כשיתארחו אצל ספורטינג ליסבון
1. יוהאן קרויף המנוח ראה את הנולד, גם אם באיחור גדול. ב־2013, כשניימאר בן ה־21 עבר מסנטוס לברצלונה, אמר ההולנדי ש"לא כדאי לשים שני קפטנים באותה הסירה". קרויף חשש מהחיכוך בין מסי לברזילאי, שכבר אז היה מותג עם אגו בשמיים. למרות החששות, ההיררכיה הברורה בין הארגנטינאי וניימאר יצרה שותפות מוצלחת. בין השניים שרר כבוד הדדי, שבא לידי ביטוי על המגרש ומחוצה לו. כך קרה שמשל הסירה והקפטנים נדחה בארבע שנים והפליג בפריז.
ההכחשות של פ.ס.ז' על מיליון יורו שהוצעו לאדינסון קבאני על מנת שיוותר לניימאר על פנדלים לא הצליחו להנמיך את הלהבות. ברור לגמרי שקיימת יריבות בין הברזילאי לאורוגוואי, שעל פי דיווחים אחרים תהה באוזנו של חברו: "מה אתה חושב שאתה, מסי?" כעונש, או שלא, קבאני נותר מחוץ למסיבת יום ההולדת של טיאגו סילבה, כשבמקביל המאמן אונאי אמרי מנסה לארגן אירועי סולחה.
ברוכים הבאים לגנון המביך בחסות הכסף הקטארי. ונשאלת השאלה מדוע נבואתו של קרויף התגשמה דווקא עכשיו? במה שונה קבאני ממסי? מה גרם לניימאר לעמוד על רגליו האחוריות בכזאת עקשנות?
ובכן, יש הרבה השערות מדוע בחר הברזילאי בעיר האורות. כסף, מעמד, בריחה מצילו של הארגנטינאי ועוד. בשורה התחתונה, במקום לשחק עם הטובים ביותר כפי שקרה בבארסה, ניימאר רוצה להיות הטוב ביותר.
פ.ס.ז' אינה קבוצה עבורו, אלא במה. שחקניה ניצבים, והוא הכוכב. זה מה שהבטיחו לו השייח'ים, אז איך לעזאזל החלוץ האורוגוואי מרשה לעצמו להתערב? אם לקרויף קשרים עם ההוא שם למעלה, אז שבבקשה יסדר הערב לפ.ס.ז' פנדל מול באיירן מינכן. זה יהיה מעניין.
2. אם זה אכן יקרה, מול ניימאר/קבאני/אחר יתייצב סוון אולריך, הבעיה החדשה שאיתה נאלצת באיירן מינכן להתמודד. דווקא כשנדמה היה שהקבוצה של קרלו אנצ'לוטי מנערת מעליה את פתיחת העונה ההססנית עם ניצחונות מול אנדרלכט, מיינץ ושאלקה, הגיע המשחק מול וולפסבורג והזכיר כמה קשים החיים ללא מנואל נוייר, שייעדר עד ינואר.
בעיטה חופשית של מקסימיליאן ארנולד למרכז השער חלפה בין ידיו של השוער והפכה יתרון 0:2 לתיקו 2:2. "נוייר ודאי היה הודף את זה. אני מאוד עצבני", הודה בסיום אולריך, שלא הצליח להושיע בשתי הבעיטות היחידות שנבעטו לעברו.
החברים לקבוצה ניחמו, "טעויות קורות לכולם", הזכיר מאטס הומלס, אבל הדאגה קיימת. לא סתם זומן למשחק הערב, כשוער מחליף, מאמן השוערים טום שטארקה.
הרי סוון אולריך לא נדרש למשחק רגל יוצא דופן, למנהיגות, לשקט שמקנה קודמו או לניהול המשחק שלו. כל תפקידו של אולריך, עד חודש ינואר, הוא להדוף את ה־2-3 בעיטות שנבעטות לשער של באיירן במשחק. אם את זה אינו מסוגל לעשות, יש כאן בעיה. "אני רוצה עוד הזדמנות להוכיח את עצמי", אמר השבוע. בבקשה, הערב הוא יקבל את ניימאר, קבאני וקיליאן אמבאפה בביתם.
3. כשדייגו קוסטה יתפוס את מקומו ביציעי ה"וונדה מטרופוליטנו", שיארח את משחקו הראשון בליגת האלופות, הוא יראה על הדשא את שתי קבוצותיו האחרונות. את צ'לסי יזהה היטב, אך באתלטיקו, אליה חזר, יפגוש פנים חדשות.
קוקה, פיליפה לואיס והאורוגוואים דייגו גודין וחוזה מריה חימנס יזכירו לו את עונת האליפות, אך כל השאר יבהירו כמה השתנה שם מאז שעזב. הוא יבחין שאנטואן גריזמן הוא הכוכב הגדול, אך חוץ ממנו כולם בני אותו מעמד. "העובדה שנאסר עלינו לרכוש שחקנים שירתה אותנו לטובה", הסביר דייגו סימאונה, שהצליח להפוך את החיסרון ליתרון.
ממאמן שכמעט לא עושה רוטציות (בעונת האליפות 9 שחקנים פתחו בהרכב ב־32 משחקים) למד הארגנטינאי להשתמש במה שיש. בשישה מחזורים כבר שיתף צ'ולו את כל שחקני השדה, ו־16 מהם פתחו לפחות פעמיים בהרכב. אתלטיקו טרם הפסידה והיא מדורגת שנייה עם 14 נקודות. סימאונה התלבט אם להמשיך הקיץ. הוא לא היה בטוח כמה אופק יש לקבוצה, אבל ההנהלה הבטיחה לעזור כשיתאפשר והחוזה הוארך.
כבר עכשיו מרוצה המאמן מהחומר הקיים, אבל הוא יהיה הרבה יותר מרוצה בינואר, כאשר ל"זה מה שיש" יתווספו ויטולו ודייגו קוסטה, שרעב לטרוף את המגרש.
4. פאוליניו היה כישלון בטוטנהאם ושיחק בשנתיים וחצי האחרונות בליגה הסינית. אלו הן העובדות, והן בכלל לא חשובות עכשיו. יכול גם מאוד להיות שהגעתו לברצלונה לא כשרה, אולי קצת מסריחה מפוליטיקה, אבל בסופו של דבר מדובר פה בקבוצה עם צרכים ושחקן עם יכולות ונתונים. ולמרות שהכל נראה לנו כל כך פשוט, ששחור זה שחור, לבן הוא לבן ופלופ נשאר פלופ, יש הרבה משתנים שמכריעים את טיבה של עסקה.
הוא אולי לא "פרנק למפארד הברזילאי", כפי שהגדיר אותו חואן רומן ריקלמה, אבל פאוליניו הוא מה שברצלונה צריכה בנקודת הזמן הזו. "חיה" קרא לזה דניס סוארס, אז חיה.
שחקן נבחרת ברזיל, 43 הופעות ו־10 שערים למי ששכח, הוא מאלה שיעשו הכל למען הקבוצה. "אני פה לעזור למסי ולבארסה לזכות בתארים", אמר כשהגיע, ובינתיים האיש עומד במילה. הוא מתקל, מנצח יריבים בקרבות אוויריים, מוסר, כובש ומבשל.
כך ינסה לעשות גם הערב מול ספורטינג ליסבון. הספקנים הרבים, ובהם אוהדי בארסה שפקפקו ברזומה הדל שלו לעומת המחיר (40 מיליון יורו), כבר מזמן השתכנעו אחרת. כי עם פאוליניו יש הרמוניה בקבוצה - מסי גורם לכולם לפעור פה בהתלהבות, הברזילאי דואג לסגור להם אותו.
אקו"ם