דני פרנקו: "אמרו שירושלים זה בית קברות למאמנים"
הפרידה מהפועל ירושלים ("לא היה לי סגל להצליח באירופה"), הקשר עם אורי אלון ("יש לנו ערוצי דיבור פתוחים"), המאמנים הזרים ("טרנד שנדבקו בו"), והאמון בשחקן המקומי ("חשוב שיהיו ישראלים טובים"). ריאיון מיוחד עם מאמן הפועל ת"א שסוגר מעגל בכל המובנים
ב-25 ביוני 2015 נפל דבר בכדורסל הישראלי לאחר שהפועל ירושלים הצליחה סוף-סוף לזכות בתואר האליפות הנכסף, 72 שנה לאחר הקמת המועדון וקרוב לעשרים מאז שהפך לגורם מוביל בענף המקומי. מי שהוביל על הקווים את המועדון לזכייה בתואר היה דני פרנקו, שמונה בתחילת אותה עונה לתפקיד אחרי ששנה קודם היה במרחק נגיעה מאותו תואר ממש, כשאימן את מכבי חיפה.
"כשהגעתי לירושלים, כולם הזהירו אותי ואמרו שמדובר בבית קברות למאמנים", נזכר השבוע פרנקו בשיחה שקיימנו, "אם היית אומר לי בתחילת אותה עונה שנזכה באליפות ושבעונה השנייה נדרוס את כל הליגה ונהפוך ל'הפועל ירושלים ועוד 11', הייתי חותם על זה בשתי ידיים".
ובאמת, בעונה השנייה על הקווים שלטו האדומים של פרנקו בליגה, כשסיימו במקום הראשון עם 27 ניצחונות מתוך 33 מחזורים, כשהם מבטיחים את יתרון הביתיות בפלייאוף, ואת קיומו של הפיינל פור בארנה הירושלמית. מצד שני, הפסידה הקבוצה בגמר גביע המדינה למכבי תל-אביב, בגמר הפלייאוף לראשון-לציון והציגה יכולת לא משכנעת בגביע היול"ב קאפ האירופי, שממנו הודחה בשלב השני.
"אני פחות מתרגש מההפסד בגמר הפיינל פור כי ברבע אחד נתון, קבוצה יכולה להתעלות על עצמה וזה משהו שיכול לקרות. זה אולי עשה טוב לירושלים כמועדון, כי זה השאיר אותם קצת עם הרגליים על הקרקע", אומר פרנקו. "בכל מה שנוגע לאירופה, אני לא חושב שבזמן שלי היה לנו הסגל המתאים להצליח שם, למרות הרצון של המערכת. בנינו את הסגל בשביל הליגה ובשנתיים האלה התחלנו את העונה עם מעט זרים ולקראת הפלייאוף צירפנו עוד.
"מאז שעזבתי הגישה של המועדון השתנתה, הדגש הוא על אירופה ועל החתמה מאסיבית של זרים בתחילת העונה. בשנים שלי הקהל לא הכיל אפשרות של ארבעה-חמישה שחקנים זרים בחמישייה, בלי ישראלים כמעט, כשהיום גם יכולים להיות שבעה ברוטציה".
מה דעתך על השינוי הזה?
"אולי זו התבגרות, אולי התפכחות ואולי טעות, שכל אחד יחליט בעצמו, זה לא ענייני כרגע. מהצד נראה שהקהל הפנים שזה פחות משנה מי משחק, אלא שהקבוצה מנצחת. כשבאתי לשם, כולם רצו לזכות באליפות ואף אחד לא חשב שזה יקרה כל כך מהר והרבה דברים השתנו מאז. טוב שהמועדון עובר תהליך והגיע למעמד שלו בליגה ובאירופה, כי לוקח זמן לבנות הצלחה בכל מפעל, ואני מאמין שהם ימשיכו להצליח".
לאחר סיום העונה השנייה בירושלים התברר לפרנקו מהר מאוד שראשי המועדון, בראשות הבעלים אורי אלון, בחרו לסיים את ההתקשרות המקצועית איתו. "יכול להיות שהייתי נאיבי", הוא אומר, "קיבלתי כמה הצעות עבודה לקראת סיום אותה עונה, שדחיתי באופן טבעי כי הייתי בטוח שאני ממשיך בקבוצה. באותו הזמן זה אכזב אותי, אבל מכל דבר לומדים ובסופו של יום יצאו מזה רק דברים טובים ברמה האישית.
"היו לי שנתיים מדהימות בירושלים, מהיפות בחיי ויש לי רק דברים טובים להגיד על המערכת שם. עד היום אני בקשר עם גורמים בהנהלה ואני שמח שבתקופה שלי ירושלים הייתה הכי טובה בליגה. אין בי כעסים או טינה לאף אחד ואני בטוח שאיפשהו בעתיד דרכינו עוד ייפגשו".
הרגשת שנעשה לך עוול שלא המשכת?
"אני לא מסתכל על זה ככה. הייתה איזו פגיעה מסוימת באותה נקודת זמן, אבל מהר מאוד כשמצאתי את עצמי במסגרת אחרת, זה עשה לי טוב".
מה דעתך על איכות המשחק של ירושלים בעונה החולפת?
"אני חושב שירושלים שיחקה לא טוב, אבל כשיש לך כל כך הרבה שחקנים מוכשרים, שיודעים לעשות מהלכים גדולים בזמן הנכון, בסוף היה שם מי שייקח את האחריות ויעשה את העבודה".
זה נכון שאורי אלון שקל להחזיר אותך בתחילת העונה?
"לאורי ולי יש ערוצי דיבור פתוחים, השיחות שהיו בינינו יישארו כאלה ולא אוציא את הדברים החוצה".
זמן קצר אחרי שסיים פרנקו את דרכו בירושלים, הוא קיבל הצעה לשמש כפרשן של הענף בערוץ הספורט - ונענה בשמחה. "ערוץ הספורט עשה לי טוב", הוא קובע, "הוא שמר אותי קרוב למגרשים ולעניינים, רק בדופק נמוך יותר, וזה היה כאילו ללכת עם ולהרגיש בלי. התכוננתי לפני משחקים, חקרתי, מצאתי נתונים והייתה לי הזדמנות לראות דברים מהצד.
"בנוסף גם למדתי על התקשורת והבנתי אותה טוב יותר, מאשר מאמן שנמצא בצד השני של העולם הזה. אחרי שלוש שנים של נסיעות לחיפה וירושלים והרבה עבודה, זו גם הייתה ברכה בשבילי להיות הרבה עם המשפחה ולהשקיע יותר בבית".
בחלקה הראשון של העונה, ביקש פרנקו לא להיות פרשן של משחקי הבית של ירושלים. "לא רציתי שדברים יֵצאו מהקשרם, גם אם אעביר ביקורת בצורה הכי אובייקטיבית שיכולה להיות", הוא מסביר, "בפעם הראשונה הגעתי לגמר הגביע, שבו הפסידו למכבי תל-אביב, ובהמשך העונה כבר הייתי חלק מהצוות השידור בהרבה משחקים שלהם".
בתור פרשן, היו לך חששות להגיד דברים מסוימים, נגיד בנוגע למכבי תל-אביב, ששמך עלה כמועמד כשחיפשו שם מאמן?
"במשחקים של מכבי תל-אביב כלום לא הפריע לי, אבל אני מודה שבמשחקים של הפועל תל-אביב כן. הסיבה היא שבתחילת העונה היה סיכוי שאגיע לשם וזה כן משהו שישב לי בראש. עדיין אמרתי את מה שהייתי צריך להגיד בשידורים עצמם, אבל יכול להיות שהייתי קצת יותר מדוד וזהיר במקרה שלהם, למרות שניסיתי לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר.
"אני עדיין מרגיש שאני מאמן טוב יותר מאשר פרשן. להיות פרשן זה קל, זה לדקלם תיאוריות, כל אחד יכול לעשות את זה. אפשר לשבת על הכיסא ולדבר עד מחרתיים, אם אתה צודק ואם לאו".
קיבלת הצעות מקצועיות מקבוצות במהלך העונה החולפת?
"קיבלתי הצעות אבל עבדתי באותו הזמן בערוץ הספורט, שנתנו לי את הבמה ולקחתי אחריות על הדברים שעשיתי. אני לא אוהב לעזוב דברים שאני עושה באמצע והרגשתי שנכון לי להישאר שם".
הגעת לטופ אצלנו וקשה להתקדם מעבר לזה, זה מתסכל?
"זה לא חדש בארץ שעבור מאמנים שיוצאים ממכבי תל-אביב או הפועל ירושלים, השוק הופך למצומצם יותר, אבל שוב, הסיבה שלא אימנתי בעונה החולפת, היא רק כי עבדתי עד השנייה האחרונה בירושלים ולא חיפשתי אופציות".
היו לך חששות שלא תמצא הזדמנות טובה עבורך לחזור לקווים?
"למדתי כבר שבמקצוע שלנו עדיף כמובן למצוא סיטואציה שאתה אוהב, אבל גם אם לא, זה לא נורא, אלו הם חייו של המאמן וזה לא הטריד אותי יותר מדי. היו לי גם אפשרויות לצאת לאירופה וידעתי שבסופו של דבר, אגיע למקום שאני צריך להיות בו".
פרנקו בן ה-43 גדל בחולון, שם גם שיחק במחלקות הצעירות של הקבוצה המקומית. בגיל 17 החליט לפנות לאימון והשתתף בקורס מדריכים במכון וינגייט. "זו הייתה מסגרת מאוד קשוחה בימים שעוד הייתה משמעת וכמעט זרקו אותי משם, כי תפסו אותי במקום שלא הייתי צריך להיות בו אחרי כיבוי אורות", הוא נזכר, "יום אחרי הגיע לשם יהושע רוזין, שחיפש מאמנים למחלקת הנוער של הפועל תל-אביב וברגע שחנן קרן, מנהל הקורס, הפנה אותו אליי, הבנתי שלא אעוף הביתה.
"יהושע ואני קבענו להיפגש בסיום הקורס באוסישקין וזו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה. הוא מינה אותי לקבוצת הקט-סל והיה הראשון שנתן לי הזדמנות להתפתח כאיש מקצוע. נשארתי שם עשר שנים בסוף, עברתי דרך כל המחלקה, עד שהפכתי לעוזר המאמן בקבוצה הבוגרת. אני מכיר היטב את האופי של הפועל, שלא השתנה לאורך השנים, למרות השינויים הרבים שעברו על המועדון".
בעוד יומיים תצא לדרך העונה החדשה בליגת העל המקומית ופרנקו יסגור מעגל, כאשר יסיים רשמית את שנת השבתון וישוב לקווים כמאמנה הראשי של הפועל תל-אביב, שתארח בהיכל שלמה את הפועל חולון, שאותה אימן בשתי קדנציות שונות ואף הוביל לזכייה בגביע המדינה. ההישג הזה הופך אותו למאמן השני אחרי פיני גרשון, שזכה באליפות וגביע מחוץ למכבי תל-אביב.
"הפועל זה מועדון עם מסורת, שדורש מעצמו ורוצה להתקדם קדימה ובמקום כזה אני רוצה להיות", הוא מסביר, "החיבור עם הקבוצה נראה לי טבעי ובקיץ עשינו כל מאמץ, במסגרת התקציב שהיה לנו, לבנות סגל עם שחקנים ברוח המקום".
פרנקו מגיע להפועל אחרי עונה מאוד מאכזבת מבחינתה, שבמהלכה פיטרה שני מאמנים ולא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף. "בהפועל לא מעוניינים להסתכל אחורה, למרות שברור שהעונה הקודמת השאירה כמה צלקות, והמטרה היא ללמוד מהדברים, לנתח אותם וללכת קדימה", מסביר פרנקו.
"בכל השנים של הפועל החדשה, הייתה תחושה שהעונה הבאה תהיה צעד קדימה ומסיבות שונות זה אף פעם לא קרה, גם כשהיה מומנטום חיובי. אני מרגיש שהגעתי למקום שלא טוב לו עם מה שקרה בעונה שעברה, אבל גם כזה שמאוד רוצה להצליח. יש בהפועל הנהלה מפוכחת, עם רגליים על הקרקע, שיודעת מה היא רוצה, מה ריאלי עבורה ומה פחות, שיש לה חזון ברור לעשייה וידיעה מה צריך לעשות לעתיד טוב יותר".
החזון קשור גם לקידום השחקן הישראלי?
"חשוב לנו שיהיו ישראלים טובים בסגל והתחושה שהיה לנו קיץ שקט בכיוון הזה, היא רק בגלל שיש לנו כמה כאלה חתומים. אם היינו מצרפים לדוגמה בפגרה ישראלים כמו רביב לימונד ואדריאן בנקס, אני חושב שאלו היו החתמות גדולות וטובות. הצירוף של רפי מנקו משמעותי מאוד לעתיד הקבוצה, ומסמן משהו בכיוון של המועדון קדימה ועל החשיבות של השחקן הישראלי בתוכו".
איבדתם הקיץ את תמיר בלאט לחולון, עד כמה זה מאכזב מבחינתך?
"אני מאוד אוהב ומעריך את תמיר, נפגשנו בקיץ והוא עשה עליי רושם נהדר. זה היה מאכזב כשהוא בחר לעזוב, כי הוא התקדם יפה בהפועל וחשבתי שזה המקום שלו להמשיך לגדול ולהתפתח. אבל זו ההחלטה שלו ושל האנשים סביבו. אני מכבד ומקבל את זה ומאחל לו המון בהצלחה ולעצמי שיום אחד אאמן אותי".
נראה שאף מאמן לא הצליח להתחבר לרוח המועדון מאז ארז אדלשטיין, זה משהו שאתה מאמין שתצליח לפצח?
"אני לא בטוח שאיך שאתה מציג את הדברים, זה איך שרואים אותם בהפועל, אבל האמת שזה גם פחות משנה. לא באמת חשוב מה היה כאן לפני כמה שנים, אלא מה עושים מפה והלאה".
בגלגולה הנוכחי, הפועל תל-אביב הוא המועדון הראשון בספורט הישראלי, שנמצא בבעלות האוהדים ומשחק בליגה בכירה כלשהי. בעקבות כך, נוצר מנהג שבמהלך כל פגרה, הסמכות המקצועית המובילה נפגשת עם עמותת האוהדים כדי לשטוח בפניה את האני מאמין שלה לקראת העונה הקרובה, ולענות על שאלות.
"זכרתי חלק מהאנשים מלפני הרבה מאוד שנים והיה מאוד מעניין לפגוש אנשים שהקבוצה הזו בדמם והם לא רק מדברים, אלא מטריחים את עצמם לבוא ולעשות", מתאר פרנקו, "אמרתי להם שאני מאמין בלדבר פחות, כי לדבר זה קל, ובשורה התחתונה אנחנו צריכים לעשות את העבודה".
שאלו אותך שאלות שהפתיעו אותך?
"לא. היה דו-שיח משמעותי במהלך הערב ואמרתי את מה שאני חושב, שעבודה של מאמן מורכבת מהרבה מאוד משתנים, כשחלקם תלויים בך וחלקם לא, ופשוט צריך להיות ממוקד במה שאתה עושה. חשוב להתמיד, להתעקש ועם הרבה סבלנות ועבודת צוות, זה יכול להצליח".
אני יודע שהם הופתעו כשאמרת שיותר חשוב לנצח את מכבי תל-אביב במשחק חשוב, מאשר בכל פעם.
"תראה את מכבי חיפה בעונה שעברה. היא שיחקה חמש פעמים מול מכבי תל-אביב והפסידה, אבל בחצי גמר הפלייאוף ניצחה אותה, ועלתה לגמר הפלייאוף וזה מה שחשוב. ברמה האישית הייתי קונה את הסיטואציה הזו בעונה הקרובה מול מכבי, למרות שאני מעריך שאוהדים רבים של הפועל לא יסכימו איתי".
ברור שלא, הרי זה לא עניין של היגיון. יש כאלה שיסכימו לנצח בכל מפגשי הדרבי ולהפסיד בשאר העונה.
"אני לא שמעתי את זה מהם, ולכולם ברור שעם שלושה ניצחונות בעונה נרד ליגה ואף אחד לא רוצה את זה. כל משחק נגד הגדולות הוא תמיד פיקנטי ורוצים לנצח בו, אבל כל אחד צריך לזכור מאיפה הוא בא, מה היכולות שלו ולשאוף תמיד לקצת יותר, אחרת לא נוכל להתקדם".
מה הציפיות שלך מהעונה הקרובה?
"לא הייתי לוקח את הקבוצה כדי להגיד שאני שמח אם נסיים במקום השמיני ונכנס לפלייאוף. מצד שני, קל מאוד להפציץ ולהכריז על מטרות, ואני מעדיף לבסס את זה על משהו ריאלי. זו רק ההתחלה, קשה לדעת לאן אנחנו הולכים עדיין ואיך יראו הקבוצות האחרות. השאיפה היא כמובן להצליח בגדול, אבל כשנראה את התמונה המלאה ואיך זה מתחבר ונדבק, נדע איך לחבר בין השאיפות לציפיות משבוע לשבוע".
צירפתם את טייווין מקי, ששיחק אצלך בירושלים. למה כל כך התעקשת עליו?
"הוא בדיוק השחקן שמתאים לרוח המועדון והיה הראשון שרציתי בקבוצה. היה משא ומתן מסובך מאוד וצריך להוריד בפניו את הכובע - כי הוא ויתר על הרבה מאוד כסף כדי לבוא - ובפני ההנהלה שעשתה את המאמץ הגדול להביא אותו. טייווין זוכר היטב את האווירה במשחקים של הפועל וזה משהו שהוא מתחבר אליו ושהוא רוצה להיות חלק ממנו. הוא חייל, שחקן לוחם עם לב גדול ואני בטוח ששני הצדדים ייהנו מההחתמה הזו".
מה דעתך על העובדה שלא תשתתפו במפעל אירופי?
"זה מצער אותי מאוד ואני מקווה שנהיה מספיק טובים העונה, כדי לזכות על המגרש במקום באחד המפעלים בעונה הבאה. הפועל תל-אביב צריכה להיות באירופה והיא יכולה להביא לשם הרבה מאוד צבע ועניין, בכל מקום אליו תגיע. לקהילה שלנו מגיעה קבוצה שתשחק ברמות הכי גבוהות שאפשר ובאופן אישי חשוב לי להצליח במפעל אירופי אחרי מה שקרה בירושלים".
פרנקו היה גם חלק מנבחרות ישראל לאורך השנים, לאחר שהוביל את נבחרת ישראל במכביה ב-2005, שם החל כעוזרו של אריאל בית-הלחמי. משם המשיך לנבחרת הקדטים ולנבחרת הנוער. לפני שנים אחדות סירב להצעה לשמש כעוזר מאמן הנבחרת הבוגרת. "זה לא שלא רציתי את התפקיד, פשוט הייתה לי בעיה אישית משפחתית באותו הקיץ וזה לא הסתדר, מאוד נהניתי לאמן במסגרות האלה".
מה דעתך על ההופעה של הנבחרת באליפות אירופה?
"אני מניח שהציפייה שנוצרה בעקבות משחקי ההכנה המוצלחים של הנבחרת והעובדה שאירחנו טורניר בסדר גודל כזה, הובילה לתחושת פספוס או כישלון ברגע שהדברים פחות הצליחו. אם הנבחרת הייתה מעפילה שלב, זה היה נחשב להישג יפה כי כשאתה בשלב הנוקאאוט, ביום נתון ובמשחק אחד, אפשר לנצח כל קבוצה".
מה דעתך על שיטת הליגה של שלושה סיבובים, פלייאוף ברבע ופיינל פור?
"אני חושב שהשיטה קצת משעממת והליגה קצת נמתחת מדי, בעיקר בשביל השחקנים, אבל התפקיד שלי זה לאמן ושל המנהלת לנהל, אז מבחינתי שהמחבת תטגן והכינור ינגן".
העובדה שיש שלושה מאמנים זרים העונה מפריעה לך?
"לדעתי זה טרנד שנדבקו בו בכמה מקומות. מישהו התחיל עם זה, השני העתיק והשלישי הולך לשם כי מצבו קשה ולדעתי זה לא יימשך להרבה זמן. איך אומר השיר? גם זה יעבור".
מה אתה חושב על הכישלון של מכבי תל-אביב בשנים האחרונות?
"במכבי תל-אביב תמיד היה גרעין שהוביל אותם קדימה וברגע שהם ויתרו על ליאור אליהו ויותם הלפרין, שהפכו את ירושלים להיות הקבוצה מספר אחת במדינה, הם מנסים לבנות אחר. גם בקיץ האחרון, עם השחרור של מקל, אוחיון ופניני, הם שפכו את התינוק עם המים. יכול להיות שזה המהלך הנכון בשבילם, אבל אולי הם שוב מחזקים את היריבות שלהם, קשה לדעת. יש במועדון אנשים שנמצאים המון שנים בכדורסל ואני מניח שהם יודעים הכי טוב מה נכון בשביל הקבוצה".
על מה אתה חולם?
"אני אמנם צעיר, אבל אני הרבה שנים בעסק ועל המגרש והחלום שלי הוא להיות עוד הרבה מאוד שנים בסביבה. זה הדבר שאני הכי אוהב לעשות ואם אוכל להמשיך להתפרנס ממה שאני נהנה ממנו כל כך, זה יהיה תענוג".
יש לך עיסוקים אחרים חוץ מכדורסל?
"מה שממלא אותי כשאני לא על המגרש, זה להקדיש כל דקה פנויה לשלושת הילדים שלי ולאשתי, זה הכיף הכי גדול שלי. אם זה ללכת לשחק טניס עם הבת שלי, או כדורסל עם הבן ולראות אותו מתחרה בג'ודו. זה התחביב לשעות הפנאי".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אם אגיד פחות מארבע, זה יהיה לא לעניין. אני באמת שלא מוצא שום סיבה להתלונן. יש לי משפחה מדהימה, אני עובד במה שאני אוהב וכולם סביבי בריאים. יותר מזה אני לא יכול לבקש".
אקו"ם