ג'רלס: "פייר ג'קסון ילמד שאירופה היא שלי"
על ה"סכסוך" עם רכז מכבי ת"א: "הוא תמיד מתבכיין". על האוול: "בלעדיו הפועל ירושלים לא אלופה". ועל הקצב של קציקאריס: "מניח שנגמרו הימים שבהם כדררתי בלי סוף". קרטיס ג'רלס בראיון לפתיחת העונה. הערב: ירושלים בנהריה (19:00, ספורט 5)
אחד האלמנטים המסתמנים הבולטים בהפועל ירושלים מודל 2017/18 הוא מדד איי.קיו כדורסל גבוה מאוד. יותם הלפרין, יוגב אוחיון וסטרטוס פרפרוגולו נחשבים לשחקנים חכמים במיוחד, אבל כשחושבים על קרטיס ג'רלס, אינטליגנציית המשחק היא אולי לא הדבר הראשון שקופץ לראש, אלא יותר יכולת אישית גבוהה.
אבל בשיחה ארוכה, אחרי שהוא נפתח, רכז האלופה מגלה יכולת אחד־על־אחד טובה לא רק על הפרקט. הוא חד, מבטא היטב את תחושותיו ובעיקר - משוחרר ורגוע.
בקיץ היה נראה שג'רלס בדרך חזרה ליורוליג. סימונה פיאניג'אני רצה אותו במילאנו, הצעות הגיעו גם מרוסיה, אבל לראשונה בקריירה הוא החליט להישאר שנה שנייה ברציפות באותו מועדון. "היו לי כמה הצעות, ועם מילאנו זה היה די רציני, אבל הזכייה שלנו באליפות שינתה את כל התמונה", נזכר והוסיף: "דיברתי עם החבר'ה במהלך הקיץ וכשהבנתי שכמעט כולם נשארים החלטתי שאני לא מסוגל לעזוב, שאני חייב להישאר ולקחת את הקבוצה הזאת למקום שהיא שייכת אליו באירופה. גם הקשר שלי עם אורי אלון שיחק תפקיד גדול מאוד".
מצד שני, אולי יצא לטובה כי עם אנדרו גאודלוק במילאנו הייתם צריכים שני כדורים.
"ככה זה תמיד נראה מהצד. מה שאנשים לא מבינים זה שכשחקן, אתה לא רוצה שכל המעמסה תיפול עליך. אתה תמיד רוצה כמה שיותר כישרון סביבך. זה לא כזה קל לקחת את כל הזריקות המכריעות, ואם אתה רוצה לנצח אתה צריך הרבה שחקנים טובים. את אותו הדבר אמרו עלי ועל ג'רום דייסון, אפילו אתה בעצמך חשבת את זה, נכון?"
מודה באשמה.
"ובסופו של דבר לא ממש דרכנו אחד על השני. במשחקים האחרונים בעונה שעברה - בקאמבק נגד נהריה ובפיינל פור - הכדורסל שלנו אפילו היה מהנה, וזה רק כי היה הרבה כישרון בקבוצה, וכי הכישרון הזה אפשר לנו לפנות אנרגיה להגנה. תחשוב על זה, ברוב הקבוצות יש שחקן אחד או שניים הגנתיים שהם קילרים. אצלנו זה היה קינסי, ובגלל שלקראת סוף העונה הוא לקח על עצמו יותר בהתקפה, זה נתן לי יותר אוויר להתמקד בהגנה. כך שהייתי שמח לשחק עם שחקן כמו גאודלוק".
אז מה השתבש עם מילאנו?
"הרגשתי שכדי לוותר על מה שיש לי עם ירושלים אני צריך לקבל הרבה - לא רק במובן הכספי אלא בכל המסביב. לוודא שיהיה ארגון טוב, שיהיו שחקנים שיהפכו לאחים שלי, להרגיש שהם יעשו הכל כדי להביא אותי. את כל זה כבר היה לי כאן, אז למה לעזוב?".
סגנון המשחק האיטי והידוע לשמצה של פיאניג'אני היטיב בעיקר עם ג'רלס. עכשיו מגיע לבירה פוטיס קציקאריס, חסיד של כדורסל מהיר וקצבי. ג'רלס מייד סומן כמי שעלול להיפגע מהשיטה החדשה, אבל הוא לא חושש במיוחד: "המאמן ייתן לנו מבנה, אבל ככל שהעונה תתקדם המבנה הזה יכול להשתנות.
"קח למשל אותי, את דייסון ואת קינסי, אנחנו אקספלוסיביים בהתקפה, כך שזה לא יהיה חכם לכבול אותנו לתבנית אחת. אנחנו נהיה חייבים להתאים את עצמנו לשיטה שלו, ואני בטוח שהוא ישנה דברים באסטרטגיה שלו כדי להתאים אותה אלינו".
אבל אני מניח שנגמרו הימים שאתה לוקח את הכדור ומורח 18 שניות מההתקפה.
"כן, ככה זה נראה. אל תשכח שבעונה שעברה זה קרה כי המאמן ביקש".
והשנה קציקאריס לא יבקש? דיברתם על זה?
"זה לא שחור ולבן. תנסה לדמיין שמישהו יבוא לליאור אליהו, ויגיד לו 'אוקיי, מעכשיו אתה חייב לזרוק כל כדור בשתי ידיים וזה חייב להיות רק משלוש'. עכשיו, עזוב את זה שאני ואתה יודעים שליאור הוא קלע לא רע בכלל, אבל בזמן משחק שחקנים נוטים ללכת לאזורים שנוחים להם, וזה מה שליאור עושה, וזה מה שאני עשיתי עם הבידודים בעונה שעברה.
"זה לא הכלי היחיד שלי אבל אני מניח שזה כלי שיבוא לידי ביטוי פה ושם. המאמן יודע שהוא צריך למצוא דרך לתת לדייסון לפרוח במגרש הפתוח, לאוסטין דיי את הקליעה החופשית ולי את העוצמה שבאחד על אחד".
אפשר להרגיש שג'רלס אוהב לדבר על דייסון וקינסי, אבל גם כשריצ'ארד האוול מוזכר העיניים שלו נדלקות. "צריך להגיד את זה, אני חושב שאם ריץ' לא היה עובר אלינו - לא היינו מצליחים לקחת אליפות. זה אפשר לנו לשחק עם הטריו המוביל בקו האחורי".
בדיוק באותו רגע בשיחה, האוול במרחק כמה מטרים מאיתנו, נדרש על ידי אנשי ההפקה לצרוח בשביל הפוזה במסך הענק בארנה, אבל מצליח להוציא רק נהמה חלושה. "נו, אתה רואה, זה האיש. רק על המגרש הוא מתפוצץ, מזל גדול שהוא איתנו".
פייר ג'קסון ממכבי ת"א אמר בראיון שאתה גנבת לו את גופייה מספר 55. תגובתך?
"אתה מכיר את ההיסטוריה שלנו?"
שיחקתם באותו קולג', אבל תחכים אותי.
"אתה מתכוון שהוא שיחק בקולג' שלי. הוא תמיד מתבכיין לי שלקחתי לו את המספר. אני פה הוותיק, הוא בעונה אירופית משמעותית ראשונה, אז איך יכול להיות שאני גנבתי לו את המספר? הסיפור הוא כזה: בקולג' אני לבשתי 0. בסן אנטוניו גופייה מספר 0 הופרשה אז לבשתי 5. בפרטיזן לא היה אפשר ללבוש את 0, אז המשכתי עם 5 שם ובפנרבחצ'ה.
"בבשיקטאש הקפטן היה עם 5, אז עברתי ל־55 ובעונה הזאת פייר ג'קסון עוד היה בכלל בקולג', אבל בסדר, שיספר איזה סיפור שבא לו. אנחנו חברים, אבל אירופה זה הטריטוריה שלי, והוא ילמד את זה".
אקו"ם