לא נתגעגע: ישראל הפסידה 1:0 לספרד
נבחרת ישראל נפרדה מקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 עם הפסד בית רביעי מחמישה משחקים, 1:0 לספרד בטדי. ניקולה יראמנדי (76) הכריע עם שער יפהפה. החבורה של אלישע לוי, שאימן כנראה את משחקו האחרון בנבחרת, סיימה את בית ז' במקום הרביעי בלבד
קניון מלחה והסביבה הסמוכה לאצטדיון טדי נראו אמש כמו שדרות הרמבלאס בברצלונה לפני קלאסיקו מול ריאל מדריד. מאות אוהדים עם חולצות של לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, דגלי ספרד ואחד אפילו הפתיע עם דגל קטאלוניה. כולם ישראלים, בדיוק כמו בקלאסיקו.
צריך לומר את האמת. אילולא הנבחרת האהודה בישראל היתה מגיעה לירושלים, רוב הסיכויים שהקהל היה נשאר בבית. אבל הילדים בחופשת סוכות ועד שאפשר לראות את בוסקטס וראמוס בלי לשלם לפחות 600 יורו, אז האוהד הישראלי יפספס את ההזדמנות?
בניגוד למשחקים אחרים בקמפיין הכושל הזה הראו השחקנים של אלישע לוי מחויבות. יכול להיות שזה בגלל שמדובר במשחק מול ספרד וכל אחד מהם חלם על ההופעה הזו מהיום שבו החל לשחק כדורגל. ואולי השחקנים פשוט ביקשו להחזיר קצת מהכבוד שנשאר מאחור אי שם במשחקים מול אלבניה, מקדוניה וליכטנשטיין.
שחקני הנבחרת שואפים לשחק באירופה, להיות מקצוענים כמו האירופאים, להראות שגם הם יכולים. אבל הגרמנים, הספרדים וגם הבלגים מתייחסים למשחק נגד מקדוניה בדיוק כמו למשחק מול איטליה. בנבחרת לא צריכים "לשחק אותה" כוכבים, אלא להקריב כדי שסוף סוף המגן דוד יתנוסס ביורו או אפילו במונדיאל. 47 שנים שהשחקן הישראלי נכשל קודם כל בגישה, ורק אחר כך מגיעה ההתרסקות המקצועית.
רוב הסיכויים שאלישע לוי לא ימשיך קמפיין נוסף. גם ניצחון הערב על ספרד, מה שלא קרה ("לה רוחה" ניצחה 0:1 משער ענק של אסייר יראמנדי), לא היה משנה את התמונה. המאמן הבא יצטרך קודם כל להחזיר את הכבוד למונח הזה שנקרא נבחרת ישראל. ששחקנים ירצו להגיע לשחק עבור המדים הלאומיים ולא רק עבור החוזה בקבוצה או המעבר לאירופה.
לייצג את המדינה זו זכות אדירה. אפשר לשאול את יוסי בניון, למשל, שזכה אמש לטקס מרגש ובסיום עשה ככל הנראה סיבוב פרישה מהנבחרת. כך זה לפחות נראה מהיציע. שחקן ששיחק בליברפול, צ'לסי וארסנל, אבל היה מקבל זריקות ושותה שיקויים מוזרים כדי לשחק עם פציעות שונות ומשונות. אבל צריך יותר מבניון אחד, ולא בטוח שאת זה הכדורגל הישראלי יכול לייצר.
ישראל: אריאל הרוש, אופיר דוידזאדה, טל בן חיים, איתן טיבי, דוד קלטינס, ביברס נאתכו, אלמוג כהן, מרואן קבהא, מאור מליקסון, אלירן עטר, תומר חמד.
ספרד: פפה ריינה, סזאר אספיליקואטה, סרחיו ראמוס, נאצ'ו, נאצ'ו מונריאל, אסייר יראמנדי, מרקו אסנסיו, סרח'יו בוסקטס, ג'ונתן ויירה, אריץ אדוריץ, פדרו.
1': השופט הסקוטי קרייג תומסון הוציא לדרך את המשחק בירושלים.
3': ההזדמנות הראשונה שייכת לספרדים. אסנסיו ניסה את כוחו מרחוק אבל הרוש היה במקום.
10': עטר פרץ יפה לעבר הרחבה הספרדית אבל הכדור האחרון שלו היה לא מדויק. חבל.
21': ספרד מתחילה להשתלט על המשחק. הרוש הדף בעיטה חזקה של פדרו, ויירה השתלט על הריבאונד ושלח אותו מעל למשקוף.
32': גם ראמוס מנסה את כוחו בבעיטה נהדרת מרחוק, הרוש התעופף והדף לקרן.
41': ישראל מתחילה להתעורר. נאתכו בעט מקצה הרחבה כדור שחלף מעל למשקוף.
43': איזו הצלה של הרוש. השוער הישראלי עצר את פדרו באחד על אחד עם הדיפה מצוינת.
44': כמעט 0:1 לישראל. מליקסון שלח כדור רוחב מאגף ימין, חמד ניסה להמשיך פנימה אבל החמיץ.
47': ויירה ניסה להפתיע את הרוש מרחוק אבל הכדור שלו הלך גבוה מעל לשער.
49': חמד המשיך את המומנטום בסיום המחצית הראשונה, עם גלישה לכדור שחמק החוצה אחרי מסירה של קבהא.
64': אדוריץ היה קרוב לכבוש אחרי טעות של בן חיים, אבל למזלה של ישראל הוא פספס את הכדור במעט.
76': גול! ספרד עולה ל-0:1! איזה שער. חמד הרחיק אבל הכדור הגיע דווקא ליראמנדי, שהפציץ מ-20 מטרים פנימה.
אקו"ם