מתנה משמיים: הכדורסל על פי עודד קטש
העתיד של הכדורסל הישראלי נראה לא רע בכלל, ותחת המאמן החדש דווקא יש סיכוי שהשיטה המגוחכת תהיה טובה ליהודים. דורון קרמר על פתיחת קמפיין מוקדמות המונדובאסקט של נבחרת ישראל
1. לעיתים נהיגה ב־D9 יכולה להיות חוויה אסתטית ומלאת תקווה. לאחר טראומת היורובאסקט, עודד קטש התיישב בכיסא הנהג, שילב הילוך והחריב עולם ישן. מול נבחרת אסטונית, שזריקה לשלוש היא כנראה חלק מהתל"ג לנפש במדינתה, המאמן קיבל סיפתח נוח לשלב את האג'נדה שלו עם פתרונות הגנתיים מתבקשים ושימוש בריצ'רד האוול שובר השוויון.
לאורך מרבית הקריירה שלו, הכדורסל הקטשי היה בנוי על עקרונות ולא על תרגילים מורכבים, וזה מה שהביא לנבחרת. ריווח, לאן זזים כשיש חדירה מפיק אנד רול, מה עושים כשהוא לא תפס (מנסים שוב), ואיך זזים כשהכדור נכנס פנימה.
קטש שמר על רגליים טריות והכניס כמה שיותר שחקנים לעניינים: תמיר בלאט נזרק למשחק ברבע הראשון ושיחק כאילו היה שם תמיד; אבי בן שימול עם הופעת בכורה בגיל 32 נראה מתרגש הרבה יותר ממנו; לחואקין שוכמן, בפוטנציה קפטן נבחרת בעתיד, יש כל מה ששחקן ישראלי חייב בארגז הכלים שלו: קליעה משולבת באתלטיות, אופי בלתי מתפשר וחיפוש טובת הקבוצה בכל עת. איתו, בלאט, עידן זלמנסון, תומר גינת, שון דוסון, רפי מנקו, בן אלטיט (ויובל זוסמן ואיתי שגב) קיבלנו הצצה אל העתיד, והוא נראה לא רע בכלל.
מכל אלה יש כרגע אולי שני שחקנים על גבול היורוליג, אבל אפשר להתנחם בגרעין שיכול לתת אופי ורעננות לנבחרת המוכה מהקיץ האחרון. קטש, כמו כל מאמני הנבחרת בעבר, אומר "שהחיינו" על חוקי ההתאזרחות הישראליים, המחפים על הגנטיקה המקומית, שלא מצליחה לייצר 2.10 עם קליעה ואתלטיות, ועל הנשים המקומיות שמתחתנות עם כדורסלנים אמריקנים ומספקות להם תעודת זהות. אשת חיל מי ימצא? משרד הפנים כמובן.
2. המחר הישראלי יכול להיות גם המרוויח הגדול מהכאוס של לוחות הזמנים בין פיב"א ליורוליג, כשהשיטה המעוותת לקביעת העולות למונדובאסקט דווקא טובה ליהודים. עם מאמן חדש וסגל שזקוק לתקופת הרצה, יריבות פחות איכותיות שבדרך כלל נחשבות בלתי עבירות (יוון) הן מתנה משמיים כדי להיכנס לעניינים, להכיל את ההתרגשות ולהשיג תוצאות.
הטענה שצריך לבנות לאליפות אירופה ב־2021 נשמעת כמו הפקת לקחים אחראית אבל אי אפשר להתעלם מההזדמנות שאפשר לגנוב כאן הופעה במונדובאסקט. וכל הדיבורים על שיטה עקומה ומגוחכת, והיא אכן עקומה ומגוחכת, ועל משחקים מול נבחרות שלא מייצגות את הרמה האמיתית של הכדורסל בארצותיהן - לא רלוונטיים.
מוקדמות מונדיאל 1970, שמהם העפילה ישראל, לא היו בדיוק חגיגה להוגנות של שיטת משחקים והפכו לאירוע שהוא זיכרון קולקטיבי חסר תחליף.
אקו"ם