בשביל כבוד צריך לעבוד: קיצור תולדות הפאסייו
רגע לפני המפגש ספרד סוערת עקב סוגיית ה"פאסייו" - מסדר הכבוד המסורתי שנערך ליריבה עקב זכייה בתואר משמעותי • עבור ריאל מדריד, אלופת העולם הטרייה למועדונים, מדובר בחלום רטוב • ברצלונה כמובן מתנגדת, ותימנע מכך בטענה לא משכנעת: "לא השתתפנו במפעל"
יהיה או לא יהיה? זו השאלה המרכזית שמעסיקה את ספרד ערב הקלאסיקו הראשון של העונה, והתשובה לה מסתמנת כשלילית. כלומר, מה שכנראה לא יהיה על הדשא של הסנטיאגו ברנבאו בשבת ב־14:00 שעון ישראל הוא הפאסייו, PASILLO, האקט שבו קבוצה אחת מקבלת את יריבתה במחיאות כפיים עקב זכייתה בתואר משמעותי ורלוונטי. באקט זה יש צד הזוכה בכבוד של אלופים, וצד אחר שכל מטרתו לשמש תפאורה במסיבה שאליה נקלע בעל כורחו.
ריאל מדריד, אלופת העולם הטרייה למועדונים, בטוחה שמגיע לה להיות בצד החוגג של האקט הזה בשבת, בעוד לברצלונה אין שום עניין בהשפלה הפומבית. "תמיד הבהרנו שאנחנו עושים את זה רק אם גם אנחנו השתתפנו במפעל המדובר", אמר גיז'רמו אמור, חבר הנהלה בקאמפ נואו, שפתח תיק הגנה מבורדק מאוד.
הוא נשען על כך שגם בסופר קאפ הספרדי של פתיחת העונה בארסה לא העניקה לריאל פאסייו עקב זכייתה בסופר קאפ האירופי, מפעל נוסף שבו ברצלונה לא לקחה חלק. עד כאן הכל אמת ויציב, אבל ברור לגמרי שלא זה המניע שמניע את הקטלאנים להבהיר שהפעם זה לא יקרה.
כמעט עשור עבר מאז הפעם האחרונה שבה התקיים האקט במפגשי הקלאסיקו, אז ברצלונה של פרנק רייקארד קיבלה את האלופה הטרייה של ברנד שוסטר במחיאות כפיים רק כדי לקבל בראש 1:4. הכותרות חגגו השפלה כפולה, ולמרות שרק לאו מסי, סרחיו ראמוס ומרסלו נכחו באותו אירוע, הזיכרון חרות היטב בתודעה של שני הצדדים.
עבור הבלאנקוס הוא כמו חלום לבן, אצל הבלאוגראנה יצר צלקת עמוקה. ובדיוק על השריטה הזאת ניגן השבוע כריסטיאנו רונאלדו כשאמר "יהיה נחמד לקבל פאסייו", תוך חיוך טיפוסי. מי כמו הפורטוגלי יודע שביריבות האדירה בין הקבוצות, כל האמצעים לפגיעה בביטחון כשרים.
תחילת תולדות האקט, לפי היסטוריוני המשחק, היא ב־1955. מנג'ר מנצ'סטר יונייטד דאז, סר מאט באזבי, רצה לעשות כבוד לאלופה החדשה צ'לסי, ומאז נשמר המנהג בכל פעם שקבוצה מבטיחה אליפות לפני סיום העונה. כך, למשל, האירוניה זיכתה את קלאודיו ראניירי ב"משמר כבוד" כמאמן לסטר סיטי דווקא מול צ'לסי.
בספרד הכל התחיל ב־1969/70. אתלטיק בילבאו נלחמה על התואר מול אתלטיקו מדריד, ולאחר שהפסידה לקולצ'ונרוס החליטה לעשות ליריבה ממדריד כבוד כששתי הקבוצות נפגשו כעבור כמה ימים בגביע הספרדי. מהנקודה הזאת התפתח לו מנהג ה־PASILLO, שבמרוצת 47 השנים אגר בתוכו אנקדוטות, סיפורים והיסטוריה. כמו באנגליה, זכו לו קבוצות אשר הבטיחו אליפות לפני סיום העונה, אך גם כאלה שהשיגו תארים בינלאומיים חשובים.
וזאת הבעיה, לפאסייו אין חוקים ברורים. עד כדי כך שרירותי הוא, שכאשר נשיא הליגה הספרדי חאבייר טבאס נדרש השבוע להתייחס לסוגיה, הוא אמר: "אני לא מכיר פרוטוקול לגבי פאסייו, לחיצות ידיים או הפרחת בלונים. ההחלטה היא של ברצלונה, ויכול להיות שאנשים לא יאהבו אותה. אותי, בכל אופן, זה לא ממש מעניין".
בהיעדר חוקים כתובים, הפאסייו נתון למערכות יחסים בין מועדונים ולעד כמה אתה מוכן לוותר על כבודך למען העצמת כבודו של האחר. ברצלונה תולה את חוסר רצונה הנוכחי בדבריו של אמור - "אנחנו עושים את זה רק במפעלים שבהם גם אנחנו השתתפנו" - אבל זהו תירוץ שאינו מחזיק מים, כי ב־2006 בארסה הסתדרה בשתי שורות כדי לקבל במחיאות כפיים את מחזיקת גביע אופ"א סביליה, אף שלא השתתפה במפעל אלא בליגת האלופות.
מובן שזה גם עבד הפוך. ב־2010 וב־2015 הקטלאנים זכו למחיאות כפיים מוויאריאל ומריאל בטיס על זכייתם בגביע העולם למועדונים, אותו כבוד שלו זכתה ריאל מדריד עקב זכיותיה בטורניר ב־1998, ב־2002 וב־2014. יש שני מקרים בודדים
שבהם לא נערך הפאסייו לאלופת העולם למועדונים: אשתקד, כשריאל שיחקה מול סביליה, וב־2011 כשפפ גווארדיולה דרש לוותר על המנהג מול הוספיטאלט הקטנה.
למרות שני המקרים הללו, תקדימי העבר מצביעים על מנהג שנוצר עם השנים ושברצלונה מתכוונת להתעלם ממנו.
"אני אעשה מה שההנהלה תגיד לי, זה גם לא נראה לי כזה חשוב", הגיב לנושא מאמן ברצלונה ארנסטו ואלוורדה והואשם בצביעות. היום, אומרת התקשורת במדריד, הוא נגד, אבל ב־2010 לא הפריע לו כמאמן ויאריאל לפרגן לברצלונה כשזכתה בגביע העולם למועדונים. לואיס סוארס נשמע נחרץ יותר: "אנחנו לא רוצים לעשות את זה, הרי לא השתתפנו בטורניר באבו דאבי".
בינתיים, בצד של מדריד מנסים לשמור על פרופורציות. "זה שלא נזכה לפאסייו לא יגרע מההישגים שלנו", אמר הנשיא פלורנטינו פרס; "יותר חשוב לנצח ולשמור על הליגה בחיים", הזכיר רונאלדו.
ועדיין, עמוק בפנים, שני הצדדים רואים לנגד עיניהם את שלושת מקרי העבר: הפאסייו של בארסה לריאל ב־1988 וב־2008 וזה של ריאל לבארסה ב־1991, ומבינים איזה ערך יכול להיות לאחד נוסף. זה כאמור כנראה כבר לא יקרה, אבל ריאל לא תפספס הזדמנות להדגיש את הישגה מול בארסה ולכן תציג בברנבאו את הגביע שבו זכתה. תרצה או לא, ברצלונה תיאלץ לצפות לזה. תרצה או לא - תמחא כפיים. סביר שלא.
אקו"ם