קו הסיום: המילון השלם לשיאי הספורט של 2017
האגדה שלא תגיע למונדיאל, הקבוצה שהשתלטה על ה-NBA, הלוחם שהפך למתאגרף לערב אחד, הכוכבים שתלו את הנעליים והישראלי שכבש את המדבר. לכבוד בואה של 2018, בחרנו את כל הרגעים הגדולים והספורטאים שעשו לנו את השנה הקלנדרית החולפת
איטליה הגדולה. הנבחרת שזכתה ארבע פעמים בגביע העולם לא תשתתף הקיץ במונדיאל ברוסיה. עדיין קשה להפנים זאת, אך אלופת העולם מ־2006 סיימה במקום השני אחרי ספרד בשלב הבתים במוקדמות אירופה (בבית שבו שובצה גם ישראל), ואז לא הצליחה למצוא את הרשת ב־180 דקות בפלייאוף נגד שוודיה העקשנית. הפסד 1:0 בשטוקהולם ותיקו 0:0 במילנו השאירו את הכחולים בבית, והותירו את הקפטן ג'אנלואיג'י בופון בדמעות. השוער האגדי היה אמור לקבוע שיא ולהשתתף במונדיאל השישי בקריירה, וחלם להניף את הגביע בגיל 40, בדיוק כמו דינו זוף המופלא ב־1982. במקום זאת, הוא פרש מהמדים הלאומיים מוקדם מהצפוי אחרי 175 הופעות, וכל העולם בכה יחד איתו. המאמן ג'אמפיירו ונטורה הפך לשעיר לעזאזל ופוטר בבושת פנים.
בייסבול. ענף הבייסבול מעולם לא זכה לפופולריות רבה בישראל, לכן נדהמנו לגלות בתחילת מרץ השנה, שלא רק שיש נבחרת ישראלית באליפות העולם בבייסבול שהתקיימה בקוריאה, יפן, מקסיקו וארצות־הברית - אלא שהיא גם עושה בה חיל. מתברר שהראש היהודי ממשיך להמציא לנו פטנטים וכדי לעמוד בכבוד מול אריות העולם, יצרו ראשי הנבחרת מערכת איתור במטרה למצוא שחקנים טובים עם רקע יהודי כלשהו. על פי חוקי התחרות, בדומה לחוק השבות, כל מי שיכול להוכיח קשר ליהדות רשאי להיות חלק מהסגל, גם אם מדובר בתצלום קבר של הסבא או בתעודת השתתפות בקייטנה יהודית בילדות. וכך נאספה בנבחרת חבורה מוכשרת, עם עבר או הווה בליגות הבכירות של הבייסבול בארצות־הברית, שהפכה לטובה מסך חלקיה. את הסיבוב הראשון בתחרות סיימה הנבחרת עם מאזן חלק של שלושה ניצחונות על המארחת דרום־קוריאה, טייוואן (שלישית בעולם) והולנד. בבית רבע הגמר הדהימו הישראלים את קובה, אך הפסידו להולנד ויפן וסיימו את הטורניר במקום השישי והמכובד.
גולדן סטייט. זו ללא ספק הייתה השנה של הווריורס. התעלות נדירה של לברון ג'יימס בסדרת הגמר ב־2016 גזלה מהם אליפות שנייה ברציפות, אבל כל מי שחשב שזהו סימן לתחילת שקיעת האימפריה התבדה שבועות ספורים לאחר מכן, כשגולדן סטייט התחמשה בקווין דוראנט מאוקלהומה סיטי. ואכן, כמצופה מקבוצה היסטורית שמצרפת עוד שחקן היסטורי, זו הייתה אחת האליפויות הדומיננטיות ביותר בתולדות ה־NBA. העונה הרגילה הסתיימה אמנם "רק" במאזן 15:67, אבל בפלייאוף שוב נראו הווריורס ברמה משל עצמם. בדרך לזכייה בתואר הם נזקקו ל־17 משחקים בלבד, המספר הנמוך בתולדות הפלייאוף, ואת סדרת הגמר מול קליבלנד, שעל הנייר אמורה הייתה להיאבק מולה בכבוד, הם סיימו ב־1:4 מוחץ. עכשיו גם עומרי כספי זוכה להיות חלק מכל הטוב הזה, ולאחרונה אפילו חלק משמעותי. הישראלי השתלב היטב במרקם החברתי של האלופה ובסגנון המשחק שלה, ולאור הפציעות הרבות שסבלו מהן כמה שחקנים בכירים ממנו, הוא הפך במהירות לחלק אינטגרלי מהקבוצה.
דרמה אמיתית. כבר ב־2013 הייתה הטניסאית האמריקנית סלואן סטיבנס מדורגת במקום ה־11 בעולם, עם עתיד גדול לפניה, אבל התקשתה לממש את הפונטציאל הגדול שלה. בתחילת 2017 היא עברה ניתוח לא פשוט, שכלל החלמה על קביים במשך ארבעה חודשים. כשחזרה למגרשים באמצע השנה, דורגה במקום ה־957 בעולם ונוצחה בסיבוב הראשון בווימבלדון. דווקא אז, משהו טוב קרה לטניס שלה. הדברים החלו להתחבר ובאליפות ארצות־הברית, שאליה הגיעה במקום ה־87, הייתה בכושר מצוין. סטיבנס הציגה טניס התקפי מרהיב, דרסה כל מתמודדת מולה וקינחה בניצחון בגמר מול חברתה הטובה, מדיסון קיז, ובזכייה בתואר גרנד סלאם ראשון וצ׳ק חביב על סך 3.7 מיליון דולר. את העונה סיימה סטיבנס בת ה־24 במקום ה־13, ונראה שנמשיך ליהנות מהטניס שלה בשנים הקרובות.
הטור דה פראנס. כריס פרום, שניצח במירוץ האופניים הקשה בעולם בשנתיים האחרונות, הגיע השנה לתחרות בחודש יולי במצב לא אידאלי מבחינתו. הוא לא הצליח לנצח באף תחרות בחצי השנה הראשונה, סיים את טורניר ההכנה רק במקום הרביעי, והעובדה שהמארגנים הקטינו משמעותית את התחרות נגד השעון, תחום שבו יש לו יתרון בולט, איימה לפגוע בו. למרות זאת הציג הרוכב הבריטי אסטרטגיה מחושבת ואחראית. הוא אמנם לא ניצח באף מקצה בתחרות, אבל הוביל את הטור במרבית ימי התחרות, ואף זכה בו לבסוף בפעם השלישית ברציפות. מה שהעיב על הזכייה שלו והטיל שוב צל כבד על הענף, שסבל עד לפני כמה שנים מפרשיות בלתי נגמרות של רוכבים שנתפסו מסוממים, הוא העובדה שבבדיקת השתן שנערכה לו אחרי שזכה גם במירוץ ה"וואלטה אספניה" היוקרתי, נמצאו בדמו רמות גבוהות של ונטולין. פרום, שהושעה מיידית לבירור העניין, ידוע כמי שסובל מאסטמה, ולטענתו זו הסיבה לעניין. בקרוב נדע אם עוד כוכב אופניים עומד לסיים את הקריירה בצורה מבישה.
ווסטברוק והטריפל דאבל. העונה החולפת ב־NBA הבטיחה כי שמו של ווסטברוק, אחד הכוכבים הכי שנויים במחלוקת שידעה הליגה מאז ומעולם, ייחקק לנצח בספר דברי הימים שלה. גם אם יש השגות וטרוניות לגבי האופן שבו שבר את שיא הטריפל דאבלים לעונה עם 42 והצליח לסיים את העונה כולה עם ממוצעים בלתי נתפסים של 31.6 נקודות, 10.7 ריבאונדים ו־10.4 אסיסטים למשחק, ספק גדול אם ההישג ישוחזר בעתיד הנראה לעין. נכון, כוכב אוקלהומה סיטי "רדף" לשם כך אחרי הסטטיסטיקה האישית שלו, אבל בשורה התחתונה הקבוצה שלו הרוויחה, והעפילה לפלייאוף בניגוד לציפיות המוקדמות. היכולת המופלאה זיכתה אותו בצדק בתואר השחקן המצטיין של העונה. בתום העונה הנוכחית הוא ככל הנראה ייפרד ממנו, אם לשפוט על פי תפקודו בפתיחתה לצד שני הכוכבים החדשים שהצטרפו לת'אנדר, פול ג'ורג' וכרמלו אנתוני.
ז'ליקו אובראדוביץ'. מי שנחשב למאמן המוערך והמצליח ביותר בתולדות הכדורסל האירופי, מה שהוביל את פנרבחצ'ה הטורקית לעשות הכול כדי להנחית אותו על הקווים ב־2013, בניסיון לשבור את רצף הכישלונות שלה ולהפוך למעצמת כדורסל בקנה מידה יבשתי. ועדיין, גם לסרבי שהפך מזמן לאגדה לקח פרק זמן ארוך מהצפוי כדי להביא את פנר אל המנוחה ואל הנחלה. בסופו של דבר הקבוצה שהעמיד הגיעה לבשלות ורשמה עונה חלומית אחרי תהליך ארוך.
היא דהרה לזכייה באליפות טורקיה עם שני הפסדים בלבד לאורך כל העונה, וגם ביורוליג סיפקה מפגן כוח, כולל בפיינל פור, שבו נחלה אכזבות בשתי העונות הקודמות. ז'ליקו הכל־יכול הוסיף תואר יורוליג תשיעי לארון העמוס שלו, וקטע בצורת נדירה של שש שנים מאז הזכייה האחרונה. עכשיו, אחרי שבוגדאן בוגדנוביץ' ואפיי יודו, שהיו שני גיבורי העונה שלו עזבו ל־NBA, הוא מתחיל הכול מחדש.
חבטה אחרונה בהחלט. בספטמבר של השנה שעברה, לאחר שניצח בהחלטת שופטים את אנדרה ברטו, הודיע המתאגרף פלויד מייוות'ר, שהוא תולה את הכפפות ופורש מהקריירה המקצוענית שלו, עם רקורד נדיר של 49 ניצחונות מול אפס הפסדים, כשהוא משווה את ההישג של רוקי מרציאנו האגדי. אבל אם יש דבר שהמתאגרף האמריקני אוהב יותר מאִגרוף הוא כסף, ובאמצע יוני הוא חזר מפרישה, בכדי להלחם מול לוחם ה־MMA, אלוף העולם האירי קונור מקגרגור, שהחליט לעשות הסבת מקצוע לפחות לערב אחד. "קרב המיליונים" בין השניים, שהעניק 350 מיליון ל"מאני" מייוות'ר ו־100 למקרגור, יצא לדרך ב־26 באוגוסט במובייל ארנה בלאס־וגאס, לעיני כ־20 אלף צופים. להפתעת רבים, הציג מקגרגור יכולת מרשימה בסיבובים הראשונים ואף שלט בקרב, אך ככל שהזמן הלך והתקדם, החל לסבול מעייפות, ונוצח לבסוף בנוקאאוט טכני בסיבוב העשירי. בסיום, עם שיא נצחונות חדש, הודיע מייוות'ר בן ה־40 על פרישה נוספת, שתחזיק מעמד כנראה עד ההצעה המפתה הבאה.
טדי רינר. הג'ודוקא הצרפתי המשיך השנה את סיפור האגדה הבלתי נתפס שלו, לאחר שזכה בשתי אליפויות עולם, והשלים זכייה בעשר סך הכול; הראשונה בספטמבר, בהונגריה, במשקל מעל 100 ק"ג, ובנובמבר, במסגרת אליפות העולם במשקל פתוח, שנערכה במרוקו. נתון מדהים נוסף בנוגע לשתי הזכיות הללו הוא העובדה שאלו היו שתי התחרויות הראשונות שלו, מאז זכה בזהב האולימפי השני שלו, באולימפיאדת ריו, 2016, שם גבר על אורי ששון בחצי הגמר. "לפעמים אנשים מטילים בי ספק כי אני לוקח חופשות ארוכות, אבל היה חשוב לי להוכיח העונה, שאני עדיין הבוס של קטגוריית המשקל הזו. מבחינתי עדיין כלום עוד לא נגמר", אמר לאחר הזכייה בתואר השני. בנוסף זכה הצרפתי בחמש אליפויות אירופה בקריירה, ומאז 2010 לא נוצח, כשהוא מסיים 144 קרבות עם ידו על העליונה, וכל זאת כשהוא בן 28 בלבד.
יוסיין בולט הפך לאגדת אתלטיקה כבר ב־2009, לאחר שקבע שיא עולם של 9.58 שניות בריצה ל־100 מטר, ו־19.19 שניות במרחק הכפול. במשחקי ריו בשנה שעברה הצליח להשלים זכייה היסטורית ומשולשת במקצים ל־100, 200, וארבע כפול 100 שליחים, ולסיים את הקריירה האולימפית שלו עם תשע מדליות מוזהבות, לצד זכייה בכל תואר אישי אפשרי. ולמרות זאת, את 2017, העונה האחרונה בקריירה שלו, הוא ישתדל לשכוח במהרה. זה החל בסוף ינואר, אז נשללה מנבחרת השליחים של ג'מייקה מדליית הזהב שבה זכו בבייג'ינג 2008, לאחר שבגופו של חבר המשלחת נסטה קרטר נמצאו חומרים אסורים. באוגוסט החולף, באליפות העולם בלונדון, כשל בולט בניסיון לזכות באליפות עולם חמישית ברציפות ב־100 מטרים (11 מדליות זהב סך הכל באליפויות עולם), כשסיים שלישי אחרי ג'סטין גטלין וכריסטיאן קולמן. את המירוץ האחרון בקריירה, יחד עם נבחרת השליחים, לא הצליח לסיים, לאחר שמתח את שריר הירך האחורי וסיים את המירוץ בצליעה.
כסף כסף תרדוף. סכום השחרור שנרשם בחוזהו של ניימאר בברצלונה נראה דמיוני - 222 מיליון אירו. אלא שאת ממשלת קטאר ששולטת בפריז סן ז'רמן, דבר לא יכול להרתיע. בשאיפתה להפוך לאימפריה ולקדם את מעמדה בזירה הפוליטית באמצעות הכדורגל, היא מוכנה לשלם כל סכום, והכוכב הברזילאי התברר כיעד קל יחסית. יחסיו של ניימאר ואביו עם בארסה עלו על שרטון במהלך העונה שעברה, ההנהלה לא נענתה לדרישותיהם, המצב הפנימי במועדון הדאיג את החלוץ, והוא גם חשק להשתחרר מצילו של ליאו מסי על מנת לקבל סיכוי לזכות בכדור הזהב בעצמו. מסע השכנועים של שחקני ברצלונה לא עזר, וניימאר פירק את שלישיית MSN ההיסטורית, תוך שהוא משאיר את מסי עם לואיס סוארס. האם זה היה הצעד הנבון מבחינתו, וכמה זמן יחזיק שיא ההעברות החדש? רק הזמן יגיד.
לואיס המילטון חזר השנה לפסגת נהגי הפורמולה 1, לאחר שזכה בפעם הרביעית בקריירה באליפות העולם היוקרתית. המילטון הבריטי שנוהג עבור מרצדס הוא הנהג שחום העור הראשון אי פעם בסבב. הוא זכה לראשונה בתואר ב־2008, אז היה רק בן 23 והצעיר ביותר שזכה אי פעם בתואר, הישג שנלקח ממנו שנתיים לאחר מכן על ידי סבסטיאן פטל הגרמני. פטל, שזכה גם הוא בארבעה תארים עד היום, היה יריבו הצמוד של המילטון בעונה החולפת, וגם הוביל את רשימת הנהגים בחלק גדול ממנה, במכונית הפרארי שלו. בין השניים נרשמו העונה יחסים מתוחים לאחר שפטל פגע במכוניתו של הבריטי במהלך המירוץ באזרבייג'אן. בסופו של דבר עלה המילטון לפסגה לאחר המירוץ באיטליה, ולא שמט את היתרון עד לסיומה של העונה. עד היום השתתף הבריטי ב־208 מירוצים, זינק 72 פעם מהפול פוזישן (שבר העונה את שיאו של מיכאל שומאכר) וזכה ב־62 מירוצים. בנוסף, הודיע השנה המילטון לעולם על הפיכתו לטבעוני, מאחר שאינו רוצה לתרום לאכזריות כלפי בעלי חיים.
מדריד. זו הייתה שנה כזו של חגיגות עבור ריאל מדריד, כאשר הלבנים הצליחו לחולל נס קטן ולהפוך לקבוצה הראשונה אי פעם שזוכה פעמיים ברציפות בליגת האלופות. מאז הקמת המפעל במיתוג החדש זו הייתה משימה בלתי אפשרית, וכל מחזיקות הגביע כשלו. האחרונה שעשתה זאת הייתה מילאן של ואן באסטן, חוליט ורייקארד, בעידן גביע האלופות הישן והטוב ב־1989 ו־1990. והנה לכם - כריסטיאנו רונאלדו וזינדין זידאן שברו את הקרח. אחרי הזכייה בפנדלים בגמר מול אתלטיקו מדריד ב־2016, עברו הכוכב הפורטוגלי והמאמן הצרפתי את נאפולי, באיירן מינכן ואתלטיקו בדרך לגמר ב־2017, שם הביסו ללא תנאי את יובנטוס עם 1:4 מכונן בקארדיף בתצוגת תכלית במחצית השנייה. רונאלדו כבש 12 שערים במפעל וסלל את דרכו לזכייה בכדור הזהב החמישי בקריירה. זכייה באליפות ספרד, לראשונה מאז 2012, בהחלט תרמה לכך. למרות ההפסד הביתי הדרמטי מול ברצלונה משער של ליאו מסי בזמן פציעות, הקדימו הלבנים את הקטלונים בשלוש נקודות והייתה זו הפעם הראשונה מאז 1958 שבה זכתה ריאל באליפות ובגביע האלופות באותה עונה.
נדאל ופדרר. שתי אגדות הטניס שסבלו בשנים האחרונות מפציעות ומדעיכה בקריירה חזרו העונה בגדול לטופ של הטניס העולמי, בניגוד גמור לציפיות מהם. זה התחיל באליפות אוסטרליה, אז הגיעו שני הגלדיאטורים לגמר, במה שהיה אירוע קבוע עד לפני כמה שנים. פדרר, שלא זכה בגרנד סלאם מאז 2012, ניצח וזכה בגיל 35 במייג'ור ה־18 בקריירה. הוא הוסיף אחד נוסף בווימבלדון (זכייה שמינית) בלי להפסיד אף מערכה, זכה בארבעה תארים נוספים, הפך לזוכה המבוגר ביותר בתואר מאסטרס (אינדיאן וולס) וסיים עונה מדהימה במקום השני בעולם. נדאל מצידו, זכה אף הוא בשני תארי גרנד סלאם: בצרפת (הראשון לזכות בעשרה תוארי מייג'ור באותו טורניר) ובארה"ב והעלה את מספר הזכיות שלו ל־16, שלוש פחות מפדרר. גם הוא הוסיף ארבעה תארים נוספים לרזומה ולקראת סוף אוגוסט חזר למקום הראשון בעולם, לראשונה מאז 2014, ושם גם סיים את העונה.
סלובניה והכבוד האבוד. אליפות אירופה בכדורסל כבר מזמן ירדה מגדולתה ויוקרתה, אבל הטורניר האחרון היה בדיוק משב הרוח הרענן הנדרש כדי להפיח בה רוח חיים מחודשת. זה קרה בעיקר בזכות נבחרת אחת ויחידה, שגם הוכתרה לבסוף בצדק רב כאלופה. ילד הפלא לוקה דונצ'יץ' סיפק הופעות מרהיבות, החונך והמנטור גוראן דראגיץ' הגיע לשיאו, ואפילו המאמן האלמוני יחסית איגור קוקושקוב התברר כדמות מרתקת. לכל אורכו של הטורניר שיחקה סלובניה כדורסל התקפי ומלהיב, בחצי הגמר הביסו ללא רחם את ספרד הפייבוריטית, ובגמר ניצחו בשיניים את סרביה, למרות פציעה מכמירת לב של דונצ'יץ' וספסול מתמשך ומשולל כל היגיון של הכוכב הגדול דראגיץ' בדקות ההכרעה. סצנת הסיום ההוליוודית, כשדראגיץ' נושא את דונצ'יץ' הפצוע על גבו לטקס חלוקת המדליות, הייתה פינאלה ראויה לטורניר המסעיר שהשיב את הכבוד האבוד של היורובאסקט.
על הניסים ועל הנפלאות. קרוטונה, שממוקמת על סוליית המגף, היא העיר הענייה ביותר באיטליה, עם 31 אחוזי אבטלה. ב־2016 עלתה הקבוצה המייצגת את העיר לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה, וסומנה כיורדת בטוחה. מצבה אכן נראה עגום במשך חודשים ארוכים, אבל המאמן דוידה ניקולה, שקיבל את התפקיד באמצע העונה, סירב להיכנע והבטיח לצאת למסע אופניים ברחבי איטליה אם קרוטונה תשרוד. עם שישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו בתשעת המחזורים האחרונים, הוא עשה את זה כנגד כל הסיכויים, ועמד במילתו. הנסיעה לאורכה של המדינה, 1,300 קילומטרים עד לעיירה הצפונית שבה נהרג בנו בן ה־14 של המאמן בתאונת דרכים ב־2014, ריגשה את כל האיטלקים והכניסה את ניקולה לספרי הזהב של הכדורגל. לרוע המזל, התוצאות בתחילת העונה הנוכחית היו מאכזבות, והאליל המקומי בחר להתפטר בתחילת דצמבר.
פליקס אליסון. האתלטית האמריקנית בת ה־32 הפכה השנה לאתלטית המעוטרת ביותר בכל הזמנים לאחר שזכתה בשלוש מדליות באליפות העולם באתלטיקה, שנערכה בלונדון. אליסון זכתה בתחרות בשתי מדליות זהב בריצות השליחים; ארבע כפול 100 (שברה עם חברותיה את שיא העולם) ו־4 כפול 400, בנוסף למדליית ארד ב־400 מטר אישית. בכך השיגה פליקס, שהייתה גם אלופת עולם בעבר שלוש פעמים ברציפות בריצה ל־200 מטר, 16 מדליות באליפויות עולם מאז שנת 2005, 11 מוזהבות, שלוש מכסף ושתיים מארד. בזכות ההישגים בלונדון, חלפה פליקס על פניה של מרילין אוטי מג'מייקה, שזכה ב־14 מדליות באליפויות העולם. במשחקים האולימפיים השיגה האצנית המחוננת תשע מדליות, שש מוזהבות (גם כאן הייתה שלוש פעמים ברציפות אלופה אולימפית ב־200 מטר) בנוסף לשלוש מכסף.
צרפת נהנית מדור נהדר של טניסאים בצמרת העולמית, בדמותם של ג'ו וילפרד צונגה, גאל מונפיס ולוקה פוי, אבל כזה שלא מצליח לממש את הכישרון שלו בטורנירים הגדולים באמת, ולא זכה אפילו בתואר גרנד סלאם אחד עד היום. השנה, לפחות, הצרפתים יכולים להתנחם בזכייה ראשונה בגביע דיוויס מאז שנת 2001. הצרפתים אירחו למשחק הגמר את נבחרתה של בלגיה, ובמשחק המכריע ביום האחרון, כשהתוצאה עמדה על שיוויון 2:2, עלו למגרש לוקה פוי וסטיב דארסי במשחק על כל הקופה. פוי, שלא רצה ודאי להיזכר כלוזר הגדול של האירוע, הביס את דארסי ללא עוררין בשלוש מערכות חלקות שבסיומן פרצה שמחה גדולה. זו הזכייה העשירית של הצרפתים בטורנירים, שהשתוו לבריטים במקום השלישי בזכיות במפעל.
קווין דוראנט. זו הייתה השנה שבה דוראנט קיבל על עצמו בהכנעה את תפקיד הנבל הראשי של ה־NBA, אחרי תקופה ארוכה בה נחשב לדמות אהובה וחביבה. ההצטרפות שלו לגולדן סטייט בקיץ שעבר היכתה את עולם הכדורסל בתדהמה והפכה את מאזן הכוחות בליגה לחד צדדי לחלוטין, והתגובות היו בהתאם. דוראנט זכה לקבלת פנים עוינת כמעט בכל משחק חוץ של הווריורס, אבל כנראה שכל זה היה שווה אם מסתכלים על התוצאה הסופית - בסיומה של העונה הוכתר דוראנט כאלוף בפעם הראשונה בקריירה, נבחר לשחקן המצטיין של סדרת הגמר ובעיקר חזר לחייך. על הדרך, הוא גם המציא את עצמו מחדש בתור שחקן הגנה נפלא. אז אולי בכל זאת היה שווה לחבור לכוחות הרשע.
ראלי דקאר אפריקה הוא ללא ספק אחד המירוצים הקשים ביותר בעולם. מדובר במירוץ שמתקיים מדי שנה בינואר, מוזנק במונקו, עובר דרך מרוקו, מאוריטניה ומסתיים בדקאר, בירת סנגל. במירוץ משתתפים אופנועים, רכבי שטח ומשאיות, שעוברים בפרק זמן של שבועיים על פני 6,500 קילומטרים, בתנאים הקשים של מדבר סהרה, שכוללים בין השאר שבילי כורכר מאובקים ומסולעים, דיונות ענק ומזג אוויר קשוח. בישראל, פרט לחובבי הספורט המוטורי, המירוץ פחות מוכר, אבל ברגע אחד השנה הוא עלה לכותרות הראשיות אצלנו. הסיבה היא גב סלע, רוכב אופנוע בן 17 מעמק חפר, שעשה את הבלתי ייאמן וניצח בתחרות, למרות שזו הייתה הפעם הראשונה שלו, כשאין לו כמעט ניסיון במירוצי מרתון מדבריים. "זה התרגשות אדירה, זה בלתי נתפס וייקח לי עוד הרבה זמן לעכל את זה. לא חשבתי בכלל לנצח", אמר סלע לאחר שחצה את קו הסיום.
שלושער ששווה מונדיאל. במשך חודשים ארוכים דווקא ארגנטינה, אימפריית כדורגל מובהקת, הייתה בסכנה הגדולה ביותר. למרות שהתברכה בדור של חלוצים גדולים, לא הצליחה הנבחרת בתכלת־לבן למצוא את הרשת במוקדמות המונדיאל בדרום אמריקה, החליפה שלושה מאמנים, וגם הקפטן שלה ספג ביקורת על כך שלא תפקד ברגע האמת. קצת קשה להאמין, אבל לפני המשחק האחרון והגורלי באקוואדור, לא היה לליאו מסי אף שער חוץ בקמפיין. ארגנטינה הייתה זקוקה לניצחון באצטדיון הקשה בקיטו, שבו מיעטה מאוד לחגוג בעבר, על מנת להבטיח את הכרטיס לרוסיה, והאוהדים נחרדו כאשר המארחת עלתה ליתרון מוקדם. זה היה הזמן של מסי. הגאון של ברצלונה הפך את התוצאה עם שלושער מבריק, ניצח 1:3 והרגיע את כולם. כעת נותר רק לארגן את השורות לקראת הדבר האמיתי, ואולי הפרעוש יצליח להניף סוף כל סוף גם את גביע העולם.
תלו את הנעליים. 2017 תיזכר גם כשנה שבה תלו גאונים אהובים את הנעליים. אנדראה פירלו האיטלקי, מהשחקנים האלגנטיים ביותר שנגעו אי פעם בכדור, אמר שלום בגיל 38. פרנצ'סקו טוטי, גדול שחקני רומא בכל הזמנים, שיחק עד גיל 40 ופרש בדמעות בטקס מדהים ומרגש באצטדיון אולימפיקו בתום העונה שעברה. צ'אבי אלונסו הבאסקי, המוסר המדהים למרחקים ארוכים, בחר לעזוב בשיא ונפרד כבר בגיל 35 אחרי קריירה מזהירה בליברפול, ריאל מדריד, באיירן מינכן ונבחרת ספרד. פיליפ לאם, קפטן אלופת העולם גרמניה ב־2014, הקדים ועשה זאת בגיל 33. גם הוא ייזכר כאחד הגדולים אי פעם. ואם זה לא מספיק, הרי שבאמצע דצמבר החליט גם קאקה, הגאון הברזילאי שזכה בכדור הזהב ב־2007, לסיים את הקריירה בגיל 35. האוהדים כבר מתגעגעים לכולם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם