 |
/images/archive/gallery/158/558.jpg אורי לוי
פלאש 90  |
|
|
|
|
| האולימפיאדה טרם הסתיימה, אבל הביקורת על ערוץ 1 שמשדר בלעדית את המשחקים, כבר בשיאה |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
בועז גריילסמר
25/8/2004 9:00 |
|
|
|
|
|
|
|
שידורי האולימפיאדה באתונה הביאו לשיא את הביקורת על מחלקת הספורט של ערוץ 1, שרכשה את זכויות השידור על מרבית אירועי הספורט הגדולים של השנה האחרונה.
מעבר לביקורת בנוגע לרמת השדרים באתונה, מצליח הערוץ הממלכתי להטריף את אוהדי הספורט בהחלטות עריכה תמוהות, ובמקרים מקוממים במיוחד בהם לא צולמו תחרויות בהשתתפותם של ספורטאים ישראלים.
בערוץ 1 הצליחו לפספס את תרגיליו של המתעמל פאבל גופמן בגמר הקרב-רב ואת משחקיהם של צמד הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך, שהעפילו עד לשלב רבע גמר טורניר הטניס, ואפילו חלק מהתחרויות בהן השתתפו המדליסטים הישראלים גל פרידמן ואריק זאבי. במקרים אחרים שודרו
ראיונות ללא סאונד, אחד מהם עם המדליסט פרידמן.
שידור שגרר אחריו ביקורת נוקבת היה סיקור זכייתו של זאבי במדליית ארד. בתום טקס הענקת המדליות נעמד הקהל הישראלי הגדול באולם על רגליו והחל לשיר את "התקווה". זאבי נעמד והצטרף לשירה. בערוץ 1 לא צילמו את האירוע, שהוקלט במיקרופון של שליח גלי-צה"ל לאתונה, ניב רסקין.
ביקורת נוספת עלתה בעקבות הראיון שהעניק זאבי לרסקין ולכתב ערוץ 1 יגאל שמעוני בסיום הקרבות. אחרי כשתי שאלות זלגו דמעות מעיניו של זאבי וקולו נחנק. במקום לספק לצופים את התמונות המרגשות של המדליסט הישראלי הראשון בוכה העדיף שמעוני לעבור לראיון עם מאמנו של זאבי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אריק זאבי. סיקור תחת ביקורת
|
|
|
 |
|
 |
|
פקידים או מקצוענים?
|
|
|
 |
|
|
|
ברמה העולמית זכור במיוחד משחק טניס על מדליית הארד ששודר בערוץ 1 במשך שעה וחצי, עד למשחקון האחרון והמכריע. בעיצומו של המתח (13:14 לגונזלס הצ' יליאני על דנט האמריקני במערכה המכריעה) החליטו בערוץ 1 לעבור לשידור משחק הכדורסל בין ליטא לארצות-הברית, שהיה בשלביו הראשונים. בבריכת השחייה זכור משחה ה-4X100 חופשי שליחות, שנקטע אחרי הקדמה מפוארת לטובת מהדורת החדשות.
עיתונאי ספורט מאחד הערוצים האחרים מפרשן: "צריך לראות את שידורי האולימפיאדה בערוצים אחרים בעולם כדי להבין את גודל הכישלון. שידורי האולימפיאדה התקדמו באופן כזה שהיום ברור שהצופים רוצים לקפוץ מאירוע לאירוע, ולא לצפות בשידור של אירוע אחד לאורך זמן. השידור של ערוץ 1 נראה כמו עבודה פקידותית ולא כמו עיסוק באירוע הספורט הגדול בעולם. כדי להבין את גודל הפאשלה שלהם", מסביר העיתונאי, "צריך לדעת שאפשר לשדר אירועים מהאולימפיאדה בשלוש דרכים: הראשונה היא להתחבר לסיב השידור המרכזי של היוונים ולשדר את התחרויות הגדולות. זו הרמה הכי בסיסית וזה מה שערוץ 1 עושה. האפשרות הבאה היא להתחבר לסיב שמשדר תחרות מסוימת שאתה מעוניין בה ולשדר אותה. זה כרוך בבקשה פשוטה, אבל ערוץ 1 לא מסוגלים לעשות את זה, לכן לא צפינו בחלק מהספורטאים הישראלים. האפשרות השלישית היא להציב מצלמות שלך בנוסף למצלמות של היוונים. זה מה שהאמריקנים והגרמנים עושים, אבל אני לא מצפה מערוץ 1 להגיע לרמה הזו".
מנהל מחלקת הספורט של ערוץ 1 והעורך הראשי של השידורים מאתונה, אורי לוי, דוחה את הדברים: "הטענות נגדנו הן בולשיט ונובעות מחוסר ידיעה. בעניין השיט, התחרויות האלה פשוט לא מצולמות. ליוונים יש מתחרה שהוא אלוהים כאן, ואף אחד כאן לא ראה את השיוט שלו. אם היה אפשר לשדר את השיוט של פרידמן לא היינו משדרים אותו? מה, אנחנו טמבלים? גל פרידמן נלחם על מדליה ואנחנו לא רוצים לשדר אותו? זה דבר שאי-אפשר לעשות בלי מסוק ושלוש-ארבע מצלמות. יושבים פה טובי המפיקים ואומרים לנו שאף אחד לא מתעסק בדברים האלה. צריך גם להגיד את האמת, שאף אחד כאן לא מתעניין ברבע גמר טורניר הטניס או במתעמל שמגיע למקום ה-30, ולכן לא תמיד אפשר לשדר את המתחרים הישראלים בשידור חי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
גל פרידמן. "התחרויות האלה פשוט לא מצולמות"
|
|
|
|
|
|
|
האולפן נותר מיותם
|
|
|
|
|
|
|
ביקורת נוספת ומשועשעת יותר מופנית כלפי השדרים ששלח ערוץ 1 לאתונה, ובעיקר כלפי משה גרטל ששידר את התחרויות בבריכת השחייה. גרטל, בדומה לאלון מזרחי, ידוע בפניני הלשון שהוא מייצר בקצב רצחני (זכורה במיוחד הפרידה המקאברית "לילה טוב צופים יקרים, נוחו על משכבכם בשלום" ).
באולימפיאדה הנוכחית הספיק גרטל להדהים את הצופים בהכרזה מופרכת על זכייתו של שחיין פלשתיני באחד המקצים (הפלשתיני דווקא הגיע אחרון), בהפגנת ידע מוזיקלי ( "זאת אתונה, ילדה, זאת אתונה" לבורוכובסקי), בפרשנות מלומדת ( "הכלור פשוט שורף בעיניה כל חלקה טובה"), בהפגנת יחס מיוחד לשחיין חירש ( "כל הכבוד, החירש ניצח") ובשילוב פתגמים בשידור ( "בשעה זו נושבת רוח מול פני השחיינים, דבר שעלול לחסום שור בדישו").
גרטל אוהב גם להזכיר את עברו כשחיין תחרותי, והגיגיו הנוסטלגיים בעניין זה לא נעדרים גם מאולימפיאדת אתונה. דיאלוג לדוגמה: "אני זוכר את אביו של השחיין הזה. אלוף אולימפי. שחיתי איתו", מפליג גרטל. "רק שכחת להגיד שהוא כבר הוכתר כאלוף ואתה עוד היית באמצע הדרך כשכיבו את האורות", משיב לו הפרשן, יואב ברוק.
במקום השני מתייצב אורי לוי, עם פניני שידור משלו. בינתיים הבריק לוי עם "שניהם רוצים את הזהב" (בקרב על מדליית הארד בין אריק זאבי למתחרה הולנדי), " די-ג' יי טיאסטו הוא די-ג' יי מאוד מפורסם ביוון" (בטקס הפתיחה) ומשפט המחץ "האולם מלא עד אפס מקום למרות שיש כמה כסאות פנויים".
גם אולפן השידורים ברוממה זוכה לביקורת מהצופים. כיוון שערוץ 1 שלח לאולימפיאדה משלחת חריגה בגודלה (28 איש ), הוצבו באולפן ברוממה מגישים שרמת העניין שלהם בתחום הספורט נתונה בספק, ונסיונם בתחום הטלוויזיה מסתכם בהגשת תחזית מזג-האוויר של "מבט" ותוכניות נידחות בערוץ הממלכתי.
כך נוצרה טעות כמו "שני הטניסאים אנדי ורם" (גילי שם-טוב על אנדי רם ויוני ארליך), וכך נוצר גם הדיאלוג הבא: "היום אניה גוסטמלסקי לא היתה כל-כך טובה במשחה שלה", מסכם המגיש דני דויטש. "נכון, כי היא לא התחרתה", עונה לו הפרשן מיקי חליקה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
משה גרטל. "זאת אתונה, ילדה, זאת אתונה"
|
|
|
|
|
|
|
התחזית: ללא שינוי
|
|
|
|
|
|
|
"בסך הכל, אני בטוח שבארץ מקבלים תמונה שלמה ומלאה של האולימפיאדה", מוסיף אורי לוי. "אני חושב שבסך הכל רמת השידור מאתונה היא בסדר, למרות שתמיד אפשר לשפר. יש דברים יותר טובים ופחות טובים, אבל אני לא רואה כאן קטסטרופות גדולות בשידור. אי אפשר להתווכח עם זה שגרטל מבין גדול בשחייה ושדני לבנשטיין מבין בהתעמלות, במיוחד כשיש לצדם פרשנים טובים כמו יואב ברוק וז'קי וישניה. באולימפיאדה הבאה יהיה יותר קל".
ולסיום , תחזית עגומה לעתיד. איגוד השידור האירופי (EBU) רכש השבוע את זכויות השידור של המשחקים האולימפיים ל-2012 תמורת 756.6 מיליון דולר. ההכרעה לגבי העיר המארחת טרם נפלה, אבל דבר אחד ברור: גם האולימפיאדות הבאות ישודרו בישראל בערוץ 1, מתוקף היותו חבר באיגוד. הספורט האהוב של ירידה על גרטל, לוי, לבנשטיין וחבריהם ילווה אותנו גם במשחקים האולימפיים הבאים.
|
|
|
|
|
|
|  | | גם האולימפיאדה הבאה בערוץ 1 | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
