 |
/images/archive/gallery/111/855.jpg דניאל לפין
צילום: נעם וינד  |
|
|
| "הסדרה היתה אחלה טיפול נפשי" |
|
| "החיים זה לא הכל" ( "טלעד" ) חוגגת מחר סיום עונה שלישית, והרביעית כבר בדרך * כוכב הסדרה, ממש כמו היוצר שלה דניאל לפין, הוא תסריטאי מתוסכל שכותב לטאלנט טלוויזיוני חלול ודורסני * לפין, בוגר "זהו זה" ו"לילה גוב" והאיש שמאחורי השורות של יצפאן (שאותו הוא מאוד מעריך), מספר על התהליך שהפך אותו לאיש הרבה יותר רגוע |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
יניב זך
29/8/2004 9:18 |
|
|
|
|
|
|
|
"החיים זה לא הכל", שעונתה השלישית מגיעה השבוע לסיומה, נראית אולי כמו סיטקום תמים, אבל עבור איש אחד לפחות, היוצר והתסריטאי הראשי דניאל לפין, היא מהווה כלי טיפולי.
במרכזה של הסדרה עומדת דמותו של גדי נוימן, תסריטאי בתוכנית אירוח, שקשה שלא לראות בו את האלטר-אגו של לפין עצמו, תסריטאי ותיק שכתב ל"זהו זה" ול"לילה גוב" ומשמש עד היום ככותב הראשי של יצפאן.
אל העונה הראשונה הגיע לפין, בן 45, כשהוא זועם על העולם בכלל ועל תעשיית הטלוויזיה בפרט. היום, חמש שנים ושתי עונות אחרי, הוא מפויס בהרבה.
"הסדרה הזאת היתה בהתחלה סיטקום נקמה באנשים מסוימים בתעשייה", הוא אומר. "היתה לי תחושה של חוסר מיצוי אישי, היו לי כל מיני בעיות שאף אחד לא היה אשם בהן חוץ ממני. קיטרתי בלי סוף על היחס המזלזל של השחקנים והמגישים לטקסטים ועל זה שאני יכול למכור מחדש מערכונים
שלי, כי גם ככה השחקנים שינו אותם לבלי היכר".
"הסדרה היתה אחלה טיפול נפשי. פעם, למשל, כשמישהו היה מעצבן אותי, נדחף לדוגמה בתור לכספומט, הייתי פוצח במונולוג קיטורים ואומר על מי שעצבן אותי'הוא מארגון לעצבן את לפין'. הכנסתי את הקונספט לאחד הפרקים בעונה הראשונה, גדי אמר 'הוא מארגון לעצבן את גדי', והראיתי פיזית איך הארגון הזה פועל, מסתבר אגב שגדי הוא בעצמו יו"ר הארגון, ומאז נעלמו הקיטורים הספציפיים האלה".
"זה לא שהפכתי לאדם רגוע ונהייתי מהטמה גנדי, זה לא שאם מישהו חותך אותי בכביש אני לא מקלל את כל השושלת שלו, אבל בכל מה שקשור לתעשיית הטלוויזיה נרגעתי. היום אני אדם הרבה יותר מפויס, הרבה פחות עצבני. אין לי צורך עז לקטר. אלו תהליכים שאנשים עוברים. גם כלפי זכיינית ערוץ 2 טלעד, הייתי מלא בכעסים. זה לא קיים יותר. עכשיו אני ברומן איתם".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
החיים זה לא הכל. "סיטקום נקמה בתעשייה"
|
|
|
 |
|
 |
|
" קומדיה זה מדע"
|
|
|
 |
|
|
|
"החיים זה לא הכל" מתמקדת בחיי היומיום של גדי נוימן, בגילומו של אבי קושניר, במישור המקצועי, לצד שותפו הנוירוטי לכתיבה מיקי ברנשטיין (עידן אלתרמן), ובמישור האישי לצד אשתו ואם בתו, דפנה (ענת וקסמן).
העונה השלישית זכתה לרייטינג נאה של 18 אחוז בממוצע (בקרב משקי-הבית היהודיים), וכל פרקי העונה התברגו בעשיריית הרייטינג השבועית. טלעד כבר סיכמה עם לפין על עונה רביעית שתהפוך אותה לאחת הסדרות הקומיות הממושכות ביותר שהופקו בישראל, שנייה רק ל"שמש".
מדוע אתה חושב שהסדרה הצליחה?
"הזוגיות בין גדי לדפנה תופסת בסדרה מקום מרכזי. זה מקדם הזדהות. אנשים מתחברים לזוגיות, במיוחד לקטע הבעייתי, למריבות. זוג צעיר שגר מעלי אמר לי פעם במעלית שהם צריכים לריב בשקט כי אני רושם את המריבות שלהם. מעבר לכך, ששת השחקנים בסדרה פשוט מביאים אותה. אוהבים אותם, מכירים אותם. בנוסף, גם היתה לי החלטה ללכת על דיוק. זה בער לי, הייתי בקריזה על התעשייה. בדרך כלל תסריטאים יושבים על הסט, והלחץ דם שלהם עולה כי הם רואים את הדברים שהם כתבו נרמסים. אני החלטתי, יחד עם הבמאי עדי בנימינוב, להתעקש על דיוק. יכול להיות שזה גם עזר להצלחה. קומדיה זה מדע מדויק".
הסדרה לא הצליחה מיד. בעונה הראשונה גם הרייטינג היה נמוך וגם הביקורות, בחלקן, קטלו.
יש לך הסבר לזה?
"בקיץ בו שודרה העונה הראשונה הרייטינג של כל הטלוויזיה היה נמוך. 12 אחוז היה שיא מטורף. חלק מכשלון העונה הראשונה היה גם השיבוץ. אני הופתעתי שזה כשל עד כדי כך. אני לא יודע למה זה עבר את הייסורים שזה עבר בעונה הראשונה. בשידור החוזר של העונה הראשונה היא השיגה רייטינג גבוה. פתאום זה נהיה טוב? חלק מהעניין זה שיווק. מה שכן השתנה בין העונה הראשונה לשנייה זה שהורדתי את קטעי הפנטזיות והפניות למצלמה שהיו. העפתי את זה. הבנתי שצריך סיפור טוב ולא פטנטים. הפטנט זה סיפור טוב. עכשיו אני שוקל לבטל את המונולוגים של הפתיחה בעונה הרביעית".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
החיים זה לא הכל. "הורדתי את קטעי הפנטזיות"
|
|
|
|
|
|
|
" מגשים את החלום של יצפאן"
|
|
|
|
|
|
|
מה באמת צפוי בעונה הרביעית?
"גדי ודפנה יהיו פרודים, אבל יצטרכו לנסח חוזה שמגדיר איך חיים במסגרת החדשה, מה מותר ומה אסור. נעקוב אחרי זה. מיקי נשוי לאורלי והוא צריך להקים בית. ישבתי רק על המבנה הכללי של העונה, עוד לא נכנסתי לטראנס של הכתיבה".
בימים אלו שוקד לפין על פיתוח הגרסא הישראלית של תוכנית המערכונים הבריטית המצליחה "The Sketch Show", שתעלה בטלעד בסתיו הקרוב. "מדובר בתוכנית מערכונים אנגלית מאוד מצחיקה", הוא מספר. "קנו את המערכונים, והתפקיד שלי הוא לגייר אותם. חלק אני רק אתרגם וחלק אני אשכתב. אלו מערכונים של שמונה שניות שעוברים כמו סופה - זה טס. תוכנית של 24 דקות עם 30 מערכונים, ואין מערכון שנגמר בלי פאנץ'. השחקנים לא מחופשים או לובשים פאות. בגרסה הבריטית קוראים להם בשמותיהם האמיתיים. זה מבריק".
יש לך סיטקום מצליח ותוכנית מערכונים מסקרנת בקנה. לא נמאס קצת לכתוב פאנצ'ים ליצפאן?
"לא ממש. לעבוד עם יצפאן זה אומר שאני 'הכותב של', זה כובע אחר לגמרי. זה לא שלי. אני לא דומיננטי, אני לא מגשים את החלום שלי, אני מגשים את החלום של יצפאן. זה הרבה פחות מתסכל מהרגע שאתה מודע לזה. מה שמתסכל זה אם אני כותב פואנטה והוא עושה את זה בצורה אחרת ממה שאני חושב. הוא הרי עושה בסוף מה שהוא רוצה. מה שיותר מתסכל זה שלא מעט פעמים הוא צודק ".
|
|
|
|
|
|
|  | | יצפאן. "זה לא שלי" | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
