 |
/images/archive/gallery/218/857.jpg דרור שטרנשוס.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| הפרסומאי לשעבר דרור שטרנשוס, רוצה לייצר שינוי. הקמפיין החדש בניהולו לקידום יוזמת ז'נבה, אמור לעשות את העבודה |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
עירית יוסילביץ'
8/12/2004 12:55 |
|
|
|
|
|
|
|
כבר לפני כשנה החליט דרור שטרנשוס להתנתק מענף הפרסום, שהיה ביתו משך 15 שנה ולהתמקד בפוליטיקה. במאי האחרון בוצעה העזיבה הרשמית כשמכר את אחזקותיו במשרד הפרסום צרפתי-שטרנשוס-זמיר לסוכנות הפרסום EURO RSCG. המשרד שינה מאז את שמו ליורו-ת"א, ושטרנשוס, שיצא לדרך חדשה, התמקד בקידום יוזמת ז'נבה – אותה ליווה מתחילתה.
כעת, שנה אחרי פרסום היוזמה, יוצאים המטה הישראלי והפלסטיני בקמפיין משותף ראשון, בניהולו של שטרנשוס. הקמפיין נועד להשפיע על הציבור ועל מקבלי ההחלטות בכיוון של פתיחת משא ומתן שיביא להסדר קבע. עד שזה יקרה ממשיך שטרנשוס להסתובב בעולם, ולנסות לקרב בין הצדדים. אנחנו הצלחנו לתפוס אותו בדרכו חזרה מצרפת לשיחה קצרה על הקמפיין והתוכניות לעתיד.
"מכל המחקרים שערכנו עולה כי הישראלים מבינים פחות או יותר את גבולות הוויתורים ומסכימים עם התוכן שלהם. הבעיה שלהם היא בתחושה
שאין עם מי לדבר", אומר שטרנשוס. "הקמפיין עצמו אמור לבנות אמון באמצעות סרטונים בהם מבהירים אישי ציבור ופוליטיקאים משני הצדדים שיש להם פרטנר להסכם שלום בצד השני".
הסרטונים עצמם עשויים כ"טסטמוניילס" – עדויות של אנשים, שיטת פרסום הנהוגה בעיקר בארצות הברית. שטרנשוס: "זאת שיטה קיימת, הנהוגה יותר בעולם המסחרי ופחות בפוליטיקה, אבל אנחנו אימצנו אותה כי אי אפשר לבנות אמון על ידי סימבולים. צריך להראות אנשים וכמה שיותר".
בסך הכל נוצרו 12 סרטונים – 6 המיועדים לצד הישראלי ו-6 שיוקרנו לציבור הפלסטיני. העבודה כולה נעשתה על ידי צוות משותף משני הצדדים.
למרות היתרון היחסי של שטרנשוס ביצירת פרסומות, הוא הופתע לטובה מהנסיון של הפלסטינים. "אומנם מבחינה קריאייטיבית וטכנולוגית לנו יש יותר נסיון, אבל הארט-דירקטור לדוגמא, היה דווקא פלסטיני", מציין שטרנשוס.
היו הבדלים בעבודה בין הצדדים?
"היה הבדל קל שמלמד על תרבויות. בצד הפלסטיני הם לוקחים את הדברים יותר לאט וביותר סבלנות מאיתנו הישראלים. אבל חוץ מזה צריך לזכור שמדובר בקמפיין הראשון שנעשה בתמונת ראי - כל מה שנעשה בצד הישראלי, נעשה גם בצד הפלסטיני, מה שמייתר את השאלות של למה שם ככה ולמה פה לא".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"אין לי ציפיות שהכל יהיה ורוד"
|
|
|
 |
|
|
|
היוזמה עצמה יצאה לדרך כבר לפני כשנה, ועד עכשיו לא ננקט קו פרסומי משמעותי. מה השתנה?
"למדנו שאי אפשר להסתמך רק על המערכת הפוליטית. השלום צריך להתרחש בין אנשים ולכן אנחנו צריכים להגיע לקהלים רחבים יותר".
ואתה באמת מאמין שהקמפיין יגרום לשינוי?
"אני למדתי בחיים האלו שיש ניצחונות והפסדים בנקודות. אין הרבה נוקאאוטים. אין לי ציפיות שהכל יהיה ורוד אלא רק שיזוזו דברים. שנגיע בצד הישראלי ממצב של 'אין פרטנר' ל-'אולי יש' ואז גם לשינוי הגדול".
מה הלאה?
"אנחנו מתכוונים להרחיב את הקמפיין וליצור סרטונים נוספים, שיכללו עוד פלסטינים וישראלים, לאו דווקא מהמערכת הפוליטית. גם נדאג לייצר יותר מפגשים בין ישראלים לפלסטינים כי ראינו שכשקורה מפגש זה משנה משהו. חוץ מזה אנחנו מתכננים לעשות אירועים סימבוליים, לגייס אוכלוסיות שונות לקידום הדיאלוג כגון: אמנים, משפטנים, וכולי".
מתגעגע לענף הפרסום?
"החלטתי להתמקד במה שחשוב לי. כל מי שבוחר בפרסום כמקצוע זה בן אדם שרוצה לייצר שינוי, להניע אנשים לפעולה. כנראה שהרצון הוא גם בתחומים אחרים". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
