 |
|
|
|
|
מי הבוס? |
|
|
|
|
חילוקי הדעות בין יושב ראש המועצה, מנשה סמירה למנכ"ל, מרדכי שקלאר, מבהירים לכולם מי כאן המלך. וגם: בישראל כמו בישראל, כולם מכירים את כולם |
|
|
|
|
|
|
|
|
הגיעה השעה להקדיש כמה מילים לפוליטיקות הפנימיות במועצה, או ליתר דיוק, למצבו הלא מזהיר של היושב ראש, מנשה סמירה, במועצה. מלכתחילה היה מצבו של סמירה בינוני, על רקע סדרה של מאבקי כוח - כושלים למדי יש להודות - שניהל בחודשים האחרונים מול מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר. שקלאר הוא אמנם המנכ"ל המקצועי וסמירה הדרג הציבורי, שאמור לנווט את המועצה מעליו, אולם אופיו הכריזמטי של שקלאר, עברו כיושב ראש המועצה והשפעתו על חלק ניכר מחבריה, הפכו אותו לאיש החזק גם במועצה (ויש שיאמרו, בענף התקשורת בכלל).
בשבועות האחרונים, נדמה שמעמדו של סמירה התערער עוד מעבר לחילוקי הדעות עם שקלאר; מספר הצעות שלו שעלו להצבעה במועצה נחלו כישלון. הנה כמה דוגמאות: הוספת העיר ירושלים למכסת הפריפריה (סמירה התנגד והסעיף עבר), הגשת פרזנטציות במסגרת המכרז (סמירה היה בעד והסעיף לא עבר), המלצה של הרשות בעניין אחזקות זכייניות ערוץ 2 בערוץ מורשת ישראל, שיעלה בכבלים ובלוויין (סמירה הציע כי אחזקתם של הזכיינים בערוץ העתידי תהיה מוגבלת, אולם המועצה החליטה כי היא ממליצה כי תותר בעלות מלאה), דחיית המכרז בעשרה ימים (בישיבה הראשונה הביע סמירה את התנגדותו, אולם כעבור שבוע הצביע בעד ביחד עם רוב המועצה) ועוד כמה הצעות עוד בימי גיבוש המכרז.
כמובן שיש גם החלטות שסמירה מצליח להעביר, כמו למשל ההחלטה מתחילת השבוע לחזור מההקלה שניתנה ל"כאן" בנוגע לאולפנים, או ההחלטה על גיבוי המועצה לחברת החדשות של ערוץ 2 בנוגע לתחקיר מע"צ. "אם כבר היושב ראש מצליח להעביר החלטה, זה נעשה ברוב דחוק או שמדובר בסוגיה מובנת מעליה, שאין עליה חילוקי דעות", מבהיר גורם המקורב לרשות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
תמונות מחזור
|
|
 |
|
|
מעניין לגלות שרבים מאנשי הקבוצות הנערכות למכרז מכירים לא מאתמול וגם לא ממש משלשום. כמו בלא מעט קבוצות כוח אחרות בחברה הישראלית, גם במשחק הנוכחי לוקחים חלק אנשים שגדלו ביחד ומכירים עוד מספסל הלימודים.
אז ככה, אורן מוסט, מנכ"ל "כאן" ואילן דה-פריס, בעבר סמנכ"ל התוכניות של טלעד וכיום מבעלי "גשם תקשורת" וראש פרק התוכן של טלעד למכרז, היו באותו מחזור בתיכון חדש בסוף שנות השישים. עוד באותו המחזור: המפיק עמי עמיר (בעלי "מטר פלוס" שאחראית, למשל ל"בורגנים" ול"משפחת קמיצ'לי"), שותפו עד לא מזמן המפיק אריק ברנשטיין ("עלמה הפקות" שאחראית למספר הפקות שיופיעו בהצעות המכרז של הקבוצות השונות) ומירב גרי, היום אשתו של אבי כהן, הפרוגרמר של "כאן".
עוד אנשי תקשורת בכירים מאותה שכבה שאינם קשורים למכרז: ליאורה ניר, מבעלות הערוצים ויוה וקליקה והבמאי אבי נשר. אורנה בן-דור, מנהלת התחום הדוקומנטרי של "כאן", אמנם לא למדה באותה הכיתה (היא צעירה בכמה שנים), אבל הסתובבה באותו מיליה חברתי, בעיקר על רקע פעילות פוליטית שמאלית של חלק מבני המחזור המפורסם.
על פי סיפורה של חלק מהחבורה הזאת נכתב הסרט המקסים "בלוז לחופש הגדול" שדה-פריס הפיק. רנן שור, שביים את הסרט, למד בעירוני א' באותן שנים בדיוק וכיום הוא מנהל את בית הספר לקולנוע בירושלים "סם שפיגל" שנתמך על ידי טלעד.
שמוליק שם-טוב, לשעבר מנכ"ל הרשות השנייה וכיום יועץ ל"רשת", הוא בן לאותה שכבת גיל וגדל בירושלים. הוא אחד האחראים למכתב השמיניסטים הראשון, שעליו היו חתומים קבוצת ירושלמים ושני תל אביבים - אחד מהם עמי אמיר. יום לאחר המכתב הירושלמי נשלחה גרסה תל-אביבית שלו שעליה חתמו, בין היתר, דה-פריס וברנשטיין.
עמי גניגר, בעלי "כאן", למד גם הוא ב"חדש" כמה שנים מעל השכבה המדוברת, והיה המדריך בצופים של דה-פריס ושל אורי שנער, נשיא קשת, שלמד בעירוני א'. 35 שנה חלפו וכולם מנסחים היום את פרקי הפריפריה והרב-תרבותיות במכרז של מוטי שקלאר מעופרה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
