 |
/images/archive/gallery/184/646.jpg נורית קידר.
צילום: ראובן קסטרו  |
|
|
|
|
| פצצת מרגמה נחתה סמוך לבמאית נורית קידר המצלמת סרט תיעודי בגוש קטיף. "אני לא הבנתי, אבל המרואיינת צעקה: 'מטווחים אותנו, מטווחים אותנו, בואו נברח'", משחזרת קידר |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
יניב זך
16/1/2005 9:10 |
|
|
|
|
|
|
|
הבמאית נורית קידר כמעט שנפגעה ביום רביעי האחרון כשפצצת מרגמה נורתה לכיוונה. קידר מצלמת בחודשים האחרונים סרט תיעודי בגוש קטיף על שתי משפחות המועמדות לפינוי. הסרט, "אני רוצה הביתה", אמור לתעד את החודשים שלפני הנסיגה. הוא עדיין לא נרכש לשידור על ידי ערוץ טלוויזיה.
ביום רביעי יצאה קידר לצילומים בחוף הים בין היישובים שירת ים לתל קוטיפא, ביחד עם הצלם עוזי אלי. קידר ראיינה על שפת הים את ליאת סלוצקי, תושבת גני טל, שאחרי משפחתה היא עוקבת. במהלך הראיון נורתה אל עבר השתיים פצצת מרגמה. הפצצה נפלה אל תוך הים במרחק של כמאה מטר מהמקום בו הן ישבו.
"באותו הרגע ליאת נשכבה על הרצפה ורצתי מהר להרים אותה. לא הבנתי מיד שזו פצצה, לוקח כמה דקות להבין את זה", מספרת קידר, "היא צעקה 'מטווחים אותנו, מטווחים אותנו, בואו נברח'. גם הצלם, עוזי אלי, רץ לעזור לה, אבל המצלמה המשיכה לעבוד. הכל מתועד. אני רצתי לאוטו והבאתי אותה איתי. כבר לא ידעתי אם האוטו הוא המקום הכי בטוח או לא. ואז הגיעו שני ג'יפים צבאיים שאמרו לנו לנסוע משם מהר.
"עכשיו, כמה ימים אחרי, קשה לי נורא. אני, כמובן, ממשיכה את הסרט. נורא חשוב לי לצלם את האנשים האלה ולתת להם לדבר. אבל אף אחד לא מוכן לעשות אותו איתי, אפילו מקליט לא הצלחתי לשכנע. הצוות כולל רק את עוזי ואותי. גם המשפחה שלי לא מבינה את הטירוף הזה, למה זה חשוב להיהרג בשביל סרט".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
