 |
|
|
|
|
צפירת ארגעה |
|
|
|
|
לדליה איציק יש רק מה להפסיד ועם מי להסתכסך משינוי הרכב המועצה. אבי בניהו קיבל הצעת עבודה, ומי מצטט את יניב זך? |
|
|
|
|
|
|
|
|
ביום שני הקרוב יוגשו הצעות המכרז ותחל מלאכת בחירת הקבוצות הזוכות , אולם גורמים בקבוצות המתמודדות , כמו גם חלק מחברי המועצה, עדיין מוטרדים מהאפשרות ששרת התקשורת הטרייה, דליה איציק, תחליט להחליף חלק מחברי המועצה עוד לפני ההכרעה במכרז.
נתחיל מהסוף: האפשרות הזו, כפי שהיא נראית היום, קיימת בסבירות נמוכה למדי. הסיפור הוא כזה: איציק נכנסה למשרד וכמו כל שר חדש, ביקשה לראות איפה תוכל להשפיע ולהטביע את חותמה. בגלל המכרז, מועצת הרשות השנייה היא כיום אחת הפונקציות המשמעותיות ביותר במשרד התקשורת.
אחרי המכרז הכל ישתנה, וחברי המועצה יחזרו להיות אנשי ציבור אלמונים שעוסקים בספירת מכסות הסוגה העילית ובפסילת פרסומות של זרמון-גולדמן. בקיצור, בעניינים פנימיים של הענף ולא בעניינים הרי גורל כמו היום. מכאן, יש להניח, נולדה המחשבה להחליף חלק מהם כבר עכשיו.
איציק לקחה את העניין ברצינות. בשבועות האחרונים היא מתייעצת בנושא עם מקורביה ולומדת את הדברים. בשבועיים האחרונים היא כבר נפגשה עם מספר חברי מועצה ועם המנכ"ל מוטי שקלאר. מסתמן שבכל מקרה איציק נוטה להוציא את הנושא מחוק ההסדרים (באמצעותו החליט השר הפורש אהוד אולמרט להאריך את כהונת המועצה) ולהאריך את כהונת המועצה באמצעות תקנה. ההבדל הוא, שכך תוכל איציק להחליף את חברי המועצה בכל עת.
ההערכה כרגע היא כאמור שאיציק לא תחליף את המועצה לפני המכרז. ראשית, העניין אולי חוקי אבל הביקורת הציבורית עשויה להיות קשה. כותרות על התערבות פוליטית ערב מכרז הן משהו שאף שר לא מאחל לעצמו.
שנית, מינוי חברים חדשים, כולל כל ההתייעצויות ואישור ועדת רביבי, לוקח לא מעט זמן והמכרז ייאלץ להידחות בחודשיים לפחות. התעשייה כולה תיכנס לסחרור וגם לא בטוח שהקבוצות המתמודדות לא ימחו וילכו לבית המשפט; כל יום עיכוב עולה להן הרבה כסף. גם דחייה כזאת לא תיראה טוב ציבורית. כך שפוליטית, כנראה שעדיף לאיציק לא לדחות מאשר לדחות.
ההערכה היא שאיציק תיגע במועצה לפני המכרז רק אם היא תצליח לשכנע אנשי תרבות ותקשורת מהשורה הראשונה באמת להצטרף. אחרי המכרז, זה כבר סיפור אחר. סביר להניח שכמחצית מהמועצה תוחלף. על הפרק עומדים שמונת החברים הוותיקים ולא ששת החברים החדשים שמינה אהוד אולמרט בחודשים האחרונים.
לפי ההערכות בענף, במידה והיושב ראש מנשה סמירה יוחלף גם הוא, הרי שהיושב ראש החדש יגיע מתוך חברי המועצה הקיימים. נורית דבוש ודוד אלכסנדר הם חברי המועצה הבולטים מתוך החברים החדשים ולא מן הנמנע כי התפקיד יוצע לאחד מהם.
כרגע עומד על הפרק רק מינוי של חבר מועצה חדש אחד, במקומו של ד"ר מחמוד עבאסי שפרש לפני כשבועיים, וכלל לא ברור שגם החבר הזה ימונה בקרוב. כאמור, מינוי של חבר מועצה אורך זמן ולא בטוח שאיציק תספיק למנות מועמד חדש עוד לפני המכרז. בכל מקרה, אנחנו מדברים על בן מיעוטים, זה התקן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
הבניהו יקיר לי
|
|
 |
|
|
| ואם כבר מדברים על מינויים, בימים האחרונים הציעה איציק את תפקיד מנכ"ל משרד התקשורת לאבי בניהו, מפקד גלי צה"ל. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, בניהו עדיין בוחן את ההצעה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומה עם זכויות יוצרים?
|
|
|
|
|
ועוד כמה מילים על טלעד, בהמשך לשבוע שעבר. בסוף השבוע התפרסמה ב"גלובס" עוד הדלפה של מסמכי הזכיינית, והפעם רשימות הדירקטורים והעובדים המחולקים לפי מוצאם העדתי.
שוב, צריך לקוות שהדלפה הזאת לא תפגע בטלעד. אין במסמכים האלה שום דבר פסול באמת.
נכון,הציטוט "בני גאון - ספרדי אך נתפש כאליטה" נראה רע מאוד על הנייר, אבל צריך לשאול מה טלעד אמורה לעשות כשאלו דרישות המכרז. המכרז דורש "שילוב קבוצות המייצגות את מגוון החברה והתרבות הישראלית" בהנהלה ובמצבת העובדים. אין דרך להתחיל לשלב מנהלים ועובדים מפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות מבלי לבדוק כמה כאלה יש לך היום. אז עושים רשימות.
סביר להניח שטלעד אינה הקבוצה היחידה שניהלה רישום כזה. מסמך נוסף שפורסם הוא ניתוח של טלעד של חברי המועצה עם ציטוטים כמו "גוף בעל גוון שמרני, כשלרובם אין קשר לעולם הטלוויזיה". גם פה, אין שום דבר פסול.
לגיטימי למפות וללמוד את הגורמים הבוחרים, מה גם שטלעד לא ניהלה שום תחקיר בעצמה (טלעד, נזכיר שוב, היא היחידה שלא שכרה לוביסטים לקראת המכרז), הכל נלקח מקטעי עיתונות. לי לא היה קשה לזהות. חלק מהציטוטים כתבתי במקור בעצמי.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
