 |
/images/archive/gallery/248/677.jpg אמילי עמרוסי. צילום:
פלאש 90  |
|
|
|
|
| כתבת טלוויזיה (לשעבר), בת 26, ודובר נוער מפ"ם (לשעבר), בן 29, מובילים את הקמפיין הנצי של מועצת יש"ע. אמילי עמרוסי מכירה היטב את חבריה למאבק ממגוריה בהתנחלות בית-חורון. יובל פורת צופה בהתנחלויות ממשרדיו במגדל הגבוה במזרח התיכון. הפנים שמאחורי המסרים |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
נאווה צוריאל ואורי יבלונקה, מוסף שבת
28/1/2005 1:40 |
|
|
|
|
|
|
|
שני בצהריים, מאהל המחאה של גוש קטיף מול משכן הכנסת בירושלים. לרגע נדמה כי המאבק האמיתי כאן הוא ההישרדות מול הקור הירושלמי המקפיא. בחורה צעירה וצנומה בחצאית כפרית, חולצת שרוולים וכיסוי ראש, מנחה את צוות הצילום של ערוץ 2 שמסתובב במאהל.
את אמילי עמרוסי, הדוברת החדשה של מועצת יש"ע וכתבת המתנחלים לשעבר של ערוץ 10, קשה לפספס. היא נכנסה לתפקיד בדיוק לפני יומיים, וכבר עובדת בתזזיתיות סביב השעון. בתפקיד הזה אין זמן לחפיפה מסודרת.
את היום החלה במגרש הביתי שלה - תוכנית הבוקר של אברי גלעד ולינוי בר-גפן. "איך שהגעתי לשם הרגשתי בבית", היא אומרת בסיפוק לראש מועצת מטה בנימין פנחס ולרשטיין, שמלווה אותה בצעדיה הראשונים. בחמש היא כבר צריכה לרוץ ל"ערב חדש". בינתיים אחד המקומונים על הקו. מתעקשים לראיין אותה. "כבר ראיינתם את כל החברים שלי, אין לי שום עניין להתראיין אצלכם", היא עונה בנונשלנטיות ומנתקת את השיחה.
"כולם נתפסו לזה שאני אישה", היא אומרת בפליאה, שלא כל כך מתאימה לשועלת תקשורת ותיקה כמותה. "השאלה הראשונה ששאלה לינוי בר-גפן, שהיא חברה שלי, היתה: 'תגידי, בחרו אותך בגלל שאת אישה?'".
עמרוסי, מתנחלת
דתייה מבית-חורון, מסבירה שהיא לא קונה את הסיפור שניסו להדביק לה בעיתונות, כאילו במועצת יש"ע חיפשו דמות נשית שתרכך את התדמית של המתנחלים המיליטנטים. "אני רוצה לחשוב שנבחרתי בזכות הכישורים שלי והיכרותי עם התקשורת", היא אומרת. "בגלל שהייתי כתבת ביש"ע יש לי היכרות עם ההנהגה והשטח. אני חיה ביש"ע, כל החברים שלי גרים ביש"ע, וברור לי שכל החיים שלי אני אשב שם. וחוץ מזה - יש לי יכולת להעביר מסרים בצורה ברורה ורהוטה".
לעומתה מודה ולרנשטיין: "אין ספק שהבחירה של אמילי נבעה גם מהיותה אישה. ההחלטה האסטרטגית של מועצת יש"ע היא להגיע אל העם. הסטיגמה של דוס עם כיפה סרוגה וציציות מוערכת מאוד על ידי קבוצה מסוימת, אבל רוב האוכלוסייה בישראל רואה במתנחל הקלאסי כ'הם ואנחנו'. אולי אמילי תשבור את זה".
את עמרוסי מלווה במאהל המחאה גם יובל פורת, האסטרטג של מועצת יש"ע זה כחצי שנה. גם הוא, כמוה, די חריג בנוף המתנחלים. פורת, חילוני בן 29, הגיע למאהל היישר ממשרדו ב"מגדלי אביב" שבמתחם הבורסה ברמת-גן. בניגוד גמור לאופנה הרווחת במאהל הוא לבוש בחליפה ובעניבה, אבל סגנון הלבוש הוא לא הדבר היחיד שמבדיל את פורת משאר הנוכחים במאהל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
טובעים סלוגנים
|
|
|
 |
|
|
|
מהפך גדול עבר על הצעיר ששימש בעבר כדובר נוער מפ"ם וחבר המועצה הצעיר ביותר במפלגה. בזמן הסכמי אוסלו חצה את הקווים ונהיה לאיש ימין מובהק. בשירותו הצבאי שימש כתב לענייני ערבים בגלי צה"ל ועורך יומן הבוקר. כיום הוא שותף עם זיו ברנע ב"ספין תקשורת", חברה לייעוץ אסטרטגי המייצגת חברות גדולות במשק וועדי עובדים.
לפני כחצי שנה פנו פורת וברנע למועצת יש"ע והציגו תוכנית לשינוי דרמטי בדעת הקהל במאבק על תוכנית ההתנתקות. "הגענו למועצת יש"ע והצגנו את התפישה שלנו", משחזר פורת. "הקמפיין שהצענו התבסס על מספר עקרונות. להוביל להכרעה דמוקרטית, ליצור קמפיין ציבורי כולל ולא סקטוריאלי ולנהל קמפיין שימחיש לציבור הישראלי את עומק הקרע הפנימי שמייצרים המהלכים של שרון". "ספין תקשורת" היתה זו שטבעה את הסלוגנים "שרון קורע את העם" ו"תנו לעם להחליט".
במועצת יש"ע היו ספקנים בתחילה לגבי האסטרטגים החדשים. "הייתי סקפטי", מודה ולרשטיין. "אבל אחרי ששמעתי את הניתוחים של יובל השתכנעתי. אין ספק שהוא עזר לי לבנות את האסטרטגיה. אני אוהב את הראש שלו".
על רקע זה בדיוק עזב יהושע מור-יוסף את תפקידו כדובר מועצת יש"ע. עמדותיו לא תאמו את הקו התקיף שבו נקטה מועצת יש"ע בייעוץ "ספין תקשורת". "אתה לא יכול לנהל מאבק באמצעות עגבניות שרי ופטרוזיליה כשבולדוזר דורס אותך", מתמצת פורת את הרעיון שמאחורי החרפת המאבק.
החברה שבבעלותו היתה גם זו שיזמה את המכתב של ולרשטיין שקרא לאזרחים להפר את חוק "פינוי-פיצוי" גם במחיר של ישיבה בכלא, את הקמת מאהל המחאה, ואת הפגישה של ראשי יש"ע עם הרמטכ"ל, שבה נחשפו היקפי תופעת הסרבנות. "ספין" אף עורכת, פעם בשבועיים, סקר לצורכי המאבק. "בסקרים ראינו שהציבור לא רואה בהכרעת הכנסת כמספיקה, ושהציבור סבור שיש סכנה לקרע בעם, לכן ראינו מקום לצאת בסלוגן 'שרון קורע את העם'", מסביר פורת.
פורת וברנע ידעו מראש שהעבודה עם מועצת יש"ע תגבה מחיר עסקי לא מועט, אבל האידאולוגיה היתה חזקה מהעסקים. "מהרגע הראשון חזינו שיהיו למהלך הזה השלכות עסקיות", אומר פורת. "אנחנו מדינה מאוד פוליטית, ואם אתה מזוהה עם גוף מסוים אתה מודע לכך שיש אחרים שלא ירצו לעבוד איתך. כשהחלה להתגבש התוכנית של שרון, השתכנענו שזה מהלך מסוכן למדינת ישראל ורצינו לשנות".
"ספין תקשורת" תמכה במינויה של עמרוסי לתפקיד הדוברת. "היא כנה, אמיתית וקומוניקטיבית", מסביר פורת. "היא מבטאת משהו מאוד נכון. היא באמת מאמינה בזה, ולא באה לעשות מהלך מקצועי-ציני. היא באה מתוך המתנחלים, היא לא מדברת עליהם. ויש לה את היכולת לספר את הסיפור שלהם בתקשורת".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
המציא את "שרון קורע את העם". יובל פורת
|
|
|
|
|
|
|
ניחוח אישה
|
|
|
|
|
|
|
בחמ"ל של מועצת יש"ע, ברחוב רמת הגולן בשכונת רמת אשכול בירושלים, הוקצה לעמרוסי חדרון קטן. משם היא מנהלת את ענייני המטה, מוציאה ביפרים, עושה טלפונים ומעבירה הנחיות לפעילים בשטח. היא עסוקה עכשיו בהכנות לקראת הפגנת הענק שמתוכננת ליום ראשון הקרוב.
"נכנסתי למקום שמנהל מלחמה ענקית, בתקופה הכי קשה של המלחמה", היא אומרת. "זה אומר להיות זמינה כל הזמן - בכל פעם שמעבירים קראוון מחוות גלעד א' לחוות גלעד ב' או כשיש יריות. להגיב לכל ביפר ולהיות במיטבי כל היום".
הניחוח הנשי כבר ניכר במועצה מרובת הגברים. על השידה בחדר של עמרוסי מונח זר פרחים ענק של ציפורנים וורדים, איך לא, כתומים. "זה צבע עם נוכחות", היא מסבירה כמו דוברת משופשפת. "צבע שמסמל בריאות, שמחה וחיים. בחירה מצוינת".
היא בסך הכל בת 26. נשואה לאיל, מהנדס בחיל האוויר, שמבוגר ממנה בארבע שנים. על חייהם הפרטיים היא מסרבת לדבר, ומיד עם כניסתנו לקרוואן שלהם בבית-חורון היא מודיעה שבעלה יישאר מחוץ לתמונה. בית-חורון, התנחלות מעורבת - דתית-חילונית - נמצאת לא הרחק ממודיעין. בני הזוג עמרוסי הגיעו למקום לפני שנתיים, לאחר ארבע שנות מגורים במאחז רחלים.
"בציבור הדתי חלק לא מבוטל מהבחירה לגור ביש"ע היא חברתית", היא מסבירה. "למרות שברור שלהיות משפחה תשיעית על הר, ולגור בקרוואן עם חשמל מגנרטור ומים שמספק לנו הצבא ממיכליות - זו גם אמירה אידאולוגית". בני הזוג התגוררו ברחלים בשנים הראשונות של האינתיפאדה. אמילי למדה אז בבית הספר לתקשורת "כותרת" והשלימה תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. בשנה השלישית ללימודים נשלחה לסטאז' במערכת החדשות של גלי צה"ל, ועבדה שם כעורכת. משם היתה הדרך לערוץ 10 קצרה. עמרוסי מונתה לכתבת מתנחלים, תפקיד שאותו מילאה לצד ינון מגל.
עמרוסי ניסתה לתמרן בין שליחות עיתונאית אמיתית להשקפת עולמה. היא הציגה את המתנחלים מזווית קצת אחרת - אולפנה ייחודית ביצהר, ישיבה מוזיקלית, התנחלות אקולוגית - אבל ידעה גם לחשוף שוטרים שמפנים מאחזים ללא תגי זיהוי. "העזתי להגיד שחוץ מלהיהרג ולהיעצר אנחנו עושים דברים נוספים בהתנחלויות", היא אומרת.
למרות זאת, לא פעם הצליחה לעורר את זעמם של חבריה המתנחלים. היו שקטלגו אותה כ"תקשורת עוינת", אמרו שהיא שמאלנית וסירבו לשתף איתה פעולה. "החליטו שיש לי פרצוף של שמאלנית, של אחת שעושה חנדעלך לחילונים, ובכלל לא ידעו מה הדעות הפוליטיות והאג'נדה שלי. אמרתי להם שיצפו בכתבות שלי. כעיתונאית בדקתי כל דבר בפרמטרים עיתונאיים".
אז לא היה לך קל עם המתנחלים?
"בהתחלה זה באמת מאוד הפתיע אותי שחברים שלי היו אומרים לי'אנחנו לא מתראיינים'. אבל התחלתי להבין שזה לא סתם. נחשפתי לאפשרות של לעשות מניפולציות. אחרי עבודה בחדר העריכה, אתה מבין שאתה יכול להוציא את הדברים מהקשרם".
היו לך התנגשויות בין השקפת עולמך לבין הצורך לחשוף, למשל, בנייה לא חוקית של מאחזים?
"אם הייתי צריכה לעמוד במצב של פינוי יישובים, הרגש הטבעי שלי היה אומר לי: 'את הולכת עכשיו להצטרף למפגינים, מה את עושה פה בכלל בתור כתבת?'. זה לא משהו שאתה יכול לסקר בצורה אובייקטיבית, מהצד. יש פה משהו אנושי. מבחינתי אין מאחז לא חוקי".
העלאת קראוונים ללא אישור חוקית בעינייך?
"אם מעלים קרוואן בלי אישורים לשטח זה לא חוקי, אבל אין יישוב ביש"ע, שעלה כולו לשטח ללא אישורים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בלתי ניתנת לעצירה
|
|
|
|
|
|
|
פעם אחת במהלך עבודתה בערוץ 10, מודה עמרוסי, היא הרגישה כשליחה אמיתית של אחיה המתנחלים. זה היה לאחר שנשלחה, יחד עם עמנואל רוזן ורינו צרור, לראיין את ראש הממשלה לרגל ראש השנה. "הלכתי עם הרגשה כאילו יושבים לי 30 טון על הכתפיים, כאילו שכל מילה שאני מוציאה מהפה אני צריכה לשקול, כי את המילה הזאת אני לא אומרת בשמי אלא בשמם של 250 אלף איש", היא משחזרת. "לפני שנה וחצי הנושא הכי חם לדבר עליו עם ראש הממשלה היה שתיקת הבנים בחקירות. אבל בכל זאת, כמתנחלת, שאלתי על גדר ההפרדה ועל הפקרת גוש קטיף. אמרתי: 'אתה מפקיר את האנשים שלך ובונה גדר. אלו אנשים שאמרת להם להתיישב בגבעות, איפה אתה היום?'".
לפני שנה החליטה לקחת פסק זמן מהעבודה ולנסוע עם בעלה לדרום אמריקה. הטיול הפך לטראומה, לאחר שעמרוסי נפצעה קשה במהלך צניחה במצנח רחיפה. בעקבות תקלה במצנח, היא הוטחה לאדמה וריסקה חוליות בגב. ארבע שעות שכבה בשטח עד שפונתה לבית החולים. לאחר אשפוז של שבועיים בבית חולים בבוליביה הוטסה לארץ, וכאן עברה תהליך שיקום ארוך, שכלל שלושה חודשים שבהם היתה מרותקת למיטה. כיום היא עדיין סובלת מכאבי גב כתוצאה מחוליה מרוסקת.
נכון לעכשיו נראה שעמרוסי עונה על הציפיות הגבוהות שתולים בה במועצת יש"ע. כשהיא מתחילה להרביץ את משנתה היא בלתי ניתנת לעצירה. היא מתנסחת בבהירות ומגלה הזדהות מוחלטת עם המתנחלים, תוך שהיא מנצלת את הרקע התקשורתי שלה.
בסך הכל התקשורת נותנת במה למתנחלים בכל הקשור לפינוי.
"אומרים לי: 'מה אתם מתבכיינים, בכל תוכנית טוק-שואו יש לך מתנחל'. אני אומרת שהשאלה היא איך משמיעים אותם. כשנותנים לך ספקטרום מאוד צר להתייחסות, קשה מאוד להשמיע תשובה שפויה".
חצית את הקווים?
"בתקשורת תמיד ראו בי סוג של דוברת. המפיקים היו אומרים לי 'הנה, דוברת מועצת יש"ע הגיעה'. אני לא חושבת שהיה בזה מן האמת. הייתי עיתונאית עם אמות מידה עיתונאיות. אבל בגלל המראה שלי והמקום שבו גרתי, תמיד התייחסו אליי כאחת שעושה שירות למתנחלים. אז זה לא כל כך חציית קווים. עכשיו אני נמצאת במקום שהייתי צריכה להיות בו.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
