 |
/images/archive/gallery/236/255.jpg קפטן ג'ו. יוסף בראל, מנכ''ל רשות השידור.
צילום: אריק סולטן  |
|
|
| קפטן ג'ו וטביעת רשות השידור |
|
|
|
| גבי ויימן חושב שההתנהלות המחפירה של ג'ו בראל ברשות השידור גורמת לפגיעה בשידור הציבורי. אפילו לערוצי ילדים שיעורי צפייה גבוהים יותר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימים אלה פרשו 127 עובדי רשות השידור מעבודתם, זכו להסדר פרישה מיוחד והותירו את יוסף (ג'ו) בראל, המנכ"ל הגרוע ביותר בקורות רשות השידור, להמשיך ולנצח לבדו על גסיסתה של רשות השידור. לא רק הם עזבו: עוד לפניהם פרשו מרצון מאות אלפי מאזינים וצופי טלוויזיה, שעברו להאזין ולצפות בערוצים אחרים.
עיון חטוף בטבלאות ההאזנה והצפייה בישראל מלמד, כי שיעור ההאזנה לתחנות הרדיו האזוריות עובר את זה של "קול ישראל", כי ערוצי ילדים זוכים ליותר צופים מאשר ערוץ הטלוויזיה הממלכתית בשעות רבות, וכי מהדורות
החדשות של ערוץ 2 ואפילו ערוץ 10 פופולריות יותר מ"מבט לחדשות" הוותיקה.
לג'ו בראל, על גשר הספינה הטובעת, כנראה לא אכפת: הוא מוצא תשובות מקוריות, כמו הקרנת הסדרה המיובאת מארה"ב "אמריקן איידול" (מעין "כוכב נולד" אמריקני). למה צריך ערוץ ציבורי ישראלי לקנות ולשדר מוצר טלוויזיוני ירוד וזר? לבראל הפתרונים.
בראל מנסה לשקם את נתוני הצפייה על ידי שידורי ספורט יקרים ותשלום כספים לקבוצות ספורט, השקעות ראויות לערוצים מסחריים, ולא לערוץ ציבורי הממומן מכספי הציבור.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
האונייה טובעת
|
|
|
 |
|
|
|
הפרישה ההמונית לא היתה מצריכה ביקורת לו היתה של קשישי רוממה, מועדים לפנסיה, שכוחם השידורי אבד וליחם המקצועי נס תחת ערימות האבק והגיל. אבל בין הפורשים מרצון יש עשרות עובדים מוכשרים, פעילים, יוצרים ובעלי רקורד של הצלחות בהפקה, בעריכה, בהגשה ועוד. הם אינם עוזבים כי נמאס להם לעבוד, או כי הזדקנו: הם פורשים כי האונייה טובעת. כי מי שאמור לנווט אותה, ההנהלה הציבורית או השר הממונה - אינם יכולים לקפטן ג'ו הסורר, הבוטה, המנווט את ספינתו השוקעת היישר למצולות, ועושה כך בהתמדה עיקשת כבר שנים רבות.
אפילו השר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט, אינו מסתיר את רצונו העז לראות את ג'ו בראל הולך הביתה, ולא את מאות עובדיו. את מכתב הפיטורים ששלח השר לבראל ראינו, אבל את בראל הולך - אנו לא רואים. במקום זה פורשים העובדים, מותירים את בראל עם צוות מתדלדל, הנהלה ציבורית שאיבדה את אמונה בו, ומסלול של שקיעה ודאית.
החמור מכל הוא כי אין המדובר בערוץ פרטי או בעסק מסחרי: רשות השידור היא גוף ציבורי, שאנו מממנים אותו בכספי האגרה הכפויה עלינו, ובמימון ממשלתי שמקורו בכספי המסים שלנו. ג'ו בראל מנווט את רשות השידור שלנו לאבדון, לא את שלו.
הכותב הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת חיפה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
