 |
 |
|
|
| אין אגרה - אין מענק פרישה |
|
| רשות השידור מעכבת מענקי פרישה של מאה מעובדיה. ברשות מסבירים: "ברגע שנגבה אגרה נוכל לשלם". ומי נעלב מ"טענותיו הילדותיות" של מיקי מירו |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
יניב זך
13/3/2005 9:20 |
|
|
|
|
|
|
|
הנהלת רשות השידור מקשה לא רק את חייהם של עובדיה, אלא גם את אלו של פורשיה. ל"מעריב" נודע כי הרשות לא שילמה עדיין את מענקי הפרישה לעובדים שפרשו לאחרונה. מדובר בכמאה עובדים (מתוך 143) שפרשו במסגרת הסכם הפרישה מרצון של משרד האוצר ושזכאים למענק כספי של 300-250 אלף שקל, הכולל מענק פרישה, הסתגלות, ימי מחלה וימי חופש. הכסף צריך היה להגיע לעובדים במשכורת פברואר, אולם לא הגיע.
ורד ברמן, יו"ר משותף של אגודת העיתונאים בירושלים: "מכיוון שהכסף לא הגיע, אנו נדרוש שיחזירו
את העובדים לעבודה וישלמו להם שעות נוספות עד שיגיע הכסף. ב-15 בחודש העיכוב יהפוך להלנת שכר ואנו מתכננים תביעה".
מרשות השידור נמסר בתגובה: "אין באפשרותנו לגבות את האגרה. על כן, אין כל אפשרות, מחוסר מקורות מימון, להבטיח את תשלום חובות הרשות, כולל שכר לעובדים, לספקים ותשלומים לפורשים ועוד, עד לגביית האגרה. על פי חוק, אין רשות השידור יכולה ללוות כספים מהבנקים. אנו מבטיחים שהתשלומים יבוצעו תוך שבועות ספורים מפרסום האגרה ומועדיה ברשומות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
העלבות ילדותיות ותביעת נזיקין
|
|
|
 |
|
|
|
ועוד מסיפורי הרשות. פסק דין משפטי שהגיע לידי "מעריב" מראה כיצד הפסידה רשות השידור סכום לא מבוטל של מאה אלף שקל, וגם מלמד מעט על מנהל חטיבת החדשות של "קול ישראל", מיקי מירו.
התובע במשפט הוא אהוד בנדר, טייס שהפעיל מ-1994 מערך טיסות של מטוסים קלים המדווחים על מצב התנועה עבור "קול ישראל". הנתבעים הם "לוח ידיעות אחרונות", רשות השידור ומירו.
ב-1997 החל "לוח ידיעות אחרונות" לממן את מערך הטיסות בתמורה לקרדיט פרסומי במהלך השידורים. לפי החוזה, כל עוד מתקיים ההסכם בין הצדדים, יבצע בנדר את שירותי הטיסה לצורך השידורים. ולמרות זאת, בעקבות הוראה של מירו, אז מנהל מוקד התנועה של "קול ישראל", הופסקה ב-1998 העסקתו של בנדר. יתר הצדדים המשיכו לפי ההסכם עד ל-1999.
בנדר הגיש תביעה בבית משפט השלום בתל אביב. בפסק הדין קבע בית המשפט ש"כתוצאה מהפרת החוזה נגרם לתובע נזק בכך שהוא לא זכה לקבל את הרווחים שהיו יכולים לנבוע לו מהעסקה בשנת 1998". הרשות נדרשה לשלם סכום של כמאה אלף שקל פיצוי בגין אובדן רווחים, הפסקת חוזה, אובדן מוניטין, לשון הרע ועוד.
בפסק דינו התייחס השופט צבי כספי לא מעט למירו. ראשית, הוא מפקפק באמינותו: "אני מקבל את דבריו של מירו לפיהם הוא אמר לגורמי הנתבעת שאם יש להם חוזה מחייב עם התובע אין הם מחויבים למלא אחר הנחייתו לניתוק הקשרים עמו. אלו הם דברים שלאחר מעשה ואינם אמינים עלי".
בחלק אחר בתביעה כותב השופט מפורשות: "חזקה היא שמירו לא פעל בתום לב הואיל והדבר שפורסם לא היה אמת והוא, מירו, לא האמין באמיתותו".
כספי אינו מעריך גם תכונות אחרות של מירו: "איני רואה מקום להידרש למלא 'הסיפור' הקשור בטענותיו של מירו ל'הפרת האמון' הנטענת; בקצרה אומר שטענותיו של מירו נראות יותר כהעלבות ילדותיות משהו מאשר טענות רציניות להתנהגות לא ראויה (מבחינה מסחרית) של התובע".
מירו ביקש שלא להגיב.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
