 |
/images/archive/gallery/296/675.jpg פעמיים ארנון
פלאש 90  |
|
|
|
|
| מה קורה כשעורך דינם של עובדים מול רשות השידור נשכר לייצג את מנכ"ל הרשות? תיקים של עובדים שיוצגו על ידו נסגרים בפשרות ובהסדרים. עוד דוגמה להתנהלות המוזרה האופפת את הנהלת רשות השידור, בראשות יוסף בראל. ארנון: "זהו ניסיון של בעלי עניין לפגוע בשמם הטוב של לקוחותינו". ביום שני הקרוב תחליט הממשלה על גורלו של בראל, על רקע תמיכת היועץ המשפטי לממשלה מזוז בהדחתו |
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
קלמן ליבסקינד ויניב זך
29/4/2005 9:23 |
|
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר הונחה על שולחנם של שופטי בג"ץ עתירה מפתיעה. ועד עובדי ההנדסה בערוץ הראשון החליט להתערב בסכסוך המתוקשר שבין מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, לשר הממונה על
הרשות, אהוד אולמרט.
השר אינו מאשר לעת עתה את גביית אגרת הטלוויזיה לשנת 2005, עד שהרשות תציג תקציב מאוזן. בעתירת עובדי ההנדסה נדרש אולמרט לאשר כבר עתה את גביית האגרה, כדי לאפשר את המשך תיפקודה של הרשות.
מה כל כך דחוף דווקא להנדסאי הטלוויזיה להתערב בסוגיית האגרה? לא ברור. מה הקשר שלהם לענייניה של הנהלת הרשות ולמאבקיה נגד אולמרט? זה דווקא ברור מאוד - עורך דין משותף. שמו יוסי ארנון והוא חובש באחרונה כובע כפול: הוא מייצג את הוועד במאבקיו נגד הנהלת הרשות, ובאותה עת מייצג את מנכ"ל הרשות, יוסף בראל, הנאבק על כיסאו מול מאמצי אולמרט להדיחו.
וזה איננו מקרה בודד: לעורך הדין ארנון יש עוד שורה של לקוחות התובעים באמצעותו את רשות השידור, רשות המנוהלת בידי לקוח אחר שלו.
מאבקם של ההנדסאים נגד ההנהלה נמשך כבר שנים. ביוני 2003, אחרי שחויבה על ידי הממשלה לבצע קיצוץ ניכר בתקציב, החליטה רשות השידור על קיצוץ חד בהוצאותיה. על הפרק עמדו צמצומים בהפקות, במבנים ובאולפנים. אלא שבדיקה נוספת העלתה שלגירעון תרמה כמות עצומה של שעות נוספות שמשולמות לעובדים בכלל ולטכנאים, עובדי ההנדסה, בפרט.
במסמך מדהים שהוציאה אז הרשות, מפורטות תוספות השכר המופלאות של הטכנאים: רק במחצית הראשונה של 2003 עלו השעות הנוספות שלהם לקופה הציבורית למעלה מ-13 מיליון שקל. הטכנאים, עולה מהמסמך, נהגו לדווח על 17 שעות עבודה, גם ביום שלא נכחו בבניין אפילו משמרת אחת שלמה.
במקרים אחרים נהנו טכנאים העובדים בשעות הערב מתשלום גם עבור שעות הבוקר, שבהן רק אלוהים יודע איפה הם היו. בשורה התחתונה התברר שהקופה הרושמת של טכנאי רשות השידור יכולה לעבוד שעות נוספות גם כשהם עצמם נחים על הספה בבית ומדווחים על עבודה מצאת החמה עד צאת הנשמה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
משני צדי המתרס
|
|
|
 |
|
|
|
לפני קרוב לשנתיים ניסתה הנהלת הרשות לעשות סדר: לצמצם את מספר השעות הנוספות, לא לאפשר לעובדים לדווח על שני ימי עבודה ביממה. כשוועד עובדי ההנדסה נעמד על רגליו האחוריות והכריז מלחמה, מיהרו ברשות לבדוק שוב את הנתונים וגילו שהצמצומים לא יזרקו ככל הנראה אף אחד מן הטכנאים אל הרחוב. התברר כי 90 טכנאי הנדסה בטלוויזיה משתכרים יותר מ-25 אלף שקל. 49 מהם משתכרים למעלה מ-32 אלף.
עובדי ההנדסה פנו אל עורך הדין יוסי ארנון, שמיהר לפנות בשמם לבית הדין לעבודה בניסיון להוציא צו מניעה נגד המהלך. בהמלצת בית המשפט פנו הצדדים לגישור שארך שנה ואשר הסתיים בספטמבר האחרון בלא כלום.
אלא שכמה ימים אחר כך פתח השר הממונה על רשות השידור, אהוד אולמרט, בפעילות נמרצת בניסיון להדיח את מנכ"ל הרשות יוסף בראל מתפקידו. כשיצא בראל למערכה משפטית נגד הפיטורים, גייס בדיוק את מי שהתמחה בתחום זה נגד הנהלת הרשות במשך שנים: עורך הדין יוסי ארנון. עכשיו ייצג ארנון לקוחות מכל הכיוונים. את הטכנאים נגד גזירות הנהלת רשות השידור מצד אחד, ואת מנהל הרשות האחראי לגזירות, מן הצד האחר.
זמן לא רב עבר לפני שענייניהם של עובדי ההנדסה, שיוצגו בידי עורך הדין ארנון, עם הרשות שמעסיקה אותם, התחילו להסתדר. הצדדים נכנסו למשא ומתן שבסופו הסכים בראל להתחייב כי "הסכמים חתומים לא יופרו על ידי צד אחד, עד לסיכום הסכמי עבודה ושכר חדשים". בקיצור, חלק ניכר מצעדי ההתייעלות מוקפאים, בהם תנאי העבודה השערורייתיים של עובדי ההנדסה.
אגב, מי שמודאג מניגוד עניינים אפשרי בין יוסי ארנון, פרקליטו של בראל הנאבק בשר הממונה, ליוסי ארנון, פרקליטם של הטכנאים בעתירתם נגד השר אולמרט, יכול להירגע. בראל, לפחות על הנייר, לא קשור לעניין. כשנתבקש על ידי עורך דין מהלשכה המשפטית של הרשות לחתום על נוסח ההסכמה עם הטכנאים, הוא העדיף להתחמק. "המכתב צריך להיות חתום על ידך", כתב לעורך הדין.
הפרק האחרון בסאגה הזו התרחש כאמור בשבוע שעבר כשוועד ההנדסה, מיוצג על ידי עורך הדין
ארנון ומרוצה מהירידה של בראל מהעץ, הגיש באמצעות ארנון עתירה לבג"ץ נגד אולמרט. לבראל ולעורך הדין ארנון העתירה הזו עושה, מן הסתם, רק טוב.
יוסי ארנון הוא עורך דין ירושלמי ותיק, הידוע גם כאיש שמאל, שבין לקוחותיו היה גם יושב ראש הרשות הפלשתינית. במשך שנים רבות שימש כעורך דינה הקבוע של אגודת העיתונאים בירושלים. במסגרת זאת ייצג שורה ארוכה של עובדים ברשות בתביעות נגד הרשות והנהלתה. ב-2002 התחלפה הנהלת האגודה, ויושב הראש החדש, איש קול ישראל ירון אנוש, בחר לסיים את הקשר עם ארנון. גם אחר כך המשיך ארנון לייצג עובדים שפנו אליו נגד הרשות.
באגודת העיתונאים לא אוהבים, מן הסתם, את עבודתו של ארנון עם בראל. "יכול להיות שמשפטית זה תקין, אבל מבחינה ציבורית אני חושב שהוא פגע בעצמו פגיעה קשה. זה מגוחך, הוא לא יכול לייצג את שני הצדדים, גם לא בדיעבד. לדעתי זה מעיד על האיש", אומר ירון אנוש.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אנוש. בחר לסיים את הקשר עם ארנון שהמשיך לייצג את העובדים. צילום: פלאש 90
|
|
|
|
|
|
|
מתכון למבוכה
|
|
|
|
|
|
|
המצב הזה, שבו מייצג ארנון גם עובדים בתביעתם נגד הרשות וגם את מנכ"ל הרשות, הוא מתכון בטוח לאירועים מביכים, כמו זה שאירע במקרה של של עמרם עמר.
עמר, במשך שנים סמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש ברשות השידור, פוטר בתחילת 2003 על ידי בראל. עם קבלת מכתב הפיטורים הוא שכר את שירותיו של עורך הדין ארנון, שעתר לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צו מניעה נגד הפיטורים וצירף לבקשה סיפור על התנהגות מושחתת של בראל.
"בין המבקש (עמר) לבין המנכ"ל התעוררו חיכוכים על רקע הקפדתו של המבקש לפעול על פי כללי מינהל תקין", כתב ארנון. "באחת הפעמים הורה המנכ"ל למבקש לחתום חמישה חוזים עם יועצים ולא להעבירם דרך הלשכה המשפטית. כשנשאל המבקש על ידי הלשכה המשפטית מדוע החוזים לא עברו דרכה, השיב כי מדובר בהוראת המנכ"ל. תשובתו הכנה של המבקש עוררה את זעמו של המנכ"ל ו' במפתיע' מספר ימים לאחר מכן קיבל המבקש מכתב בגין הפרת חוזה והפסקת עבודתו ברשות".
לאחר שנה וחצי פנתה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ ודרשה לפטר את בראל כשהיא מפרטת אי סדרים בעבודת הרשות. את תשובת בראל לבית המשפט ניסח פרקליטו החדש, יוסי ארנון.
בין שאר העניינים שעליהם נדרש ארנון להגיב בשם בראל, עלתה שוב פרשת העסקת היועצים. ארנון, שעבד עכשיו עבור הצד השני, לא היסס להציג לבית המשפט מסכת הפוכה לחלוטין מזו שהציג בבית הדין לעבודה.
"מיד עם כניסתו של המנכ"ל יוסף בראל לתפקידו הוא נתן הנחיה חד-משמעית שלפיה כל החוזים הנחתמים בענייני כוח האדם ברשות השידור יובאו לבדיקות הלשכה המשפטית על ידי סמנכ"ל כוח האדם והמינהל דאז עמרם עמר. . . לא זו אף זו, בשיחת טלפון אשר נערכה לאחר מתן ההוראה הנ"ל בין מנכ"ל רשות השידור לבין מר עמר, חזר המנכ"ל ורענן את הנוהל באופן שאינו משתמע לשתי פנים. ברור איפוא כי המנכ"ל משוכנע כי בהתאם להנחיותיו חוזי ההעסקה של היועצים הועברו במרוצת החודשים אוגוסט-אוקטובר 2002 לבדיקת הלשכה המשפטית".
עכשיו צריך להחליט לאיזו גרסה להאמין, לזו של יוסי ארנון, פרקליטו של עמרם עמר, או שמא לזו של בר הפלוגתא שלו, יוסי ארנון, פרקליטו של יוסף בראל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מזוז ואלומרט. האם יצליחו להדיח את בראל בישיבת הממשלה ביום שני?
|
|
|
|
|
|
|
כולם מרוויחים
|
|
|
|
|
|
|
כמה גורמים ברשות השידור חשו לא בנוח בזמן האחרון, כשכמה מלקוחותיו של עורך הדין ארנון שניהלו בשנים האחרונות הליכים משפטיים עיקשים נגד הרשות, הצליחו מאז נשכר ארנון לייצג גם את בראל, לסיים את סכסוכיהם בפשרה נוחה.
זהבה ברלזון, לדוגמה, היתה מנהלת הלשכה של הסמנכ"ל עמרם עמר. כשפרש עמר אחרי הסכסוך עם בראל, חשה ברלזון כי בראל מנסה לסגור איתה חשבון כמי שעבדה עם יריבו.
באוגוסט 2003 היא פנתה באמצעות עורך הדין ארנון לבית הדין לעבודה בדרישה שלא ייפגע מעמדה. בראל, כתב ארנון, מתנכל לה על רקע אישי ולכן החליט "שלא כדין ובאופן משפיל על הוצאתה ממשרדה".
בשל הטענות הקשות הללו של ברלזון נגד בראל הקפיד עורך הדין ארנון להגיש את כל הבקשות לבית המשפט נגד בראל אישית, ולא להסתפק ברשות השידור.
ב-16 בנובמבר 2004, כמה שבועות אחרי שהחל לייצג גם את בראל במאבקו נגד הדחתו, הגיש עורך הדין ארנון בשמה של ברלזון בקשה כלשהי לבית המשפט. על המסמך הופיעו הצדדים: זהבה ברלזון נגד רשות השידור. שמו של בראל, לקוחו החדש של ארנון, הצליח להתפלח החוצה מההליך המשפטי. בתחילת מרס 2005 נסגר התיק בפשרה.
לקוח אחר של ארנון שהצליח להביא את עניינו עם הרשות לסיום ואף לזכות בסכום כסף נאה היה גבי אוחנה, מי ששימש במשך עשרות שנים נהגם של מנכ"לי הרשות. בתחילת 2002 הוא פנה באמצעות ארנון למנכ"ל בפועל אז, תתאלוף (מיל') רן גלינקא, בטענה שמאז שנת 1993 מוחקים לו ברשות שעות נוספות רבות.
כשהעניין לא התקדם, הגיש עורך הדין ארנון בפברואר 2004 תביעה לבית הדין לעבודה בשמו של אוחנה. שבעה חודשים אחר כך, בכתב הגנה שהגישה, הדפה רשות השידור את טענותיו של אוחנה בזו אחר זו. ראשית, טענה, לגבי חלק מהתביעה חלה התיישנות. שנית, אוחנה דיווח ביודעין על כמות גבוהה בהרבה של שעות נוספות מזו שאושרה לו ואף הוזהר על כך בכתב בעבר. שלישית, אוחנה השתהה עד היום ולא העלה שמץ טענה בעניין.
כמה ימים לאחר הגשת כתב ההגנה החל ארנון לייצג את בראל. חודשיים וחצי אחר כך החליטה הרשות שלא להתעקש עוד על עמדתה וחתמה הסכם פשרה עם אוחנה וארנון. אוחנה, סוכם, יקבל מהרשות 78 אלף שקל. רגע, ומי ישלם את את שכר טרחתו של יוסי ארנון, פרקליטו של אוחנה, בסך 12 אלף שקל? נכון, רשות השידור.
המקרה של יעקב לוי, יושב ראש ועד ההנדסאים בטלוויזיה ולקוח אחר של יוסי ארנון, היה לא פחות מעניין. ברקע הסיפור הזה נמצא שידור משחק הכדורסל של מכבי תל-אביב מוולנסיה בתחילת השנה שעברה. למשחקים הללו נשלחים בדרך כלל שדר, פרשן וטכנאי. הצ'ופר הזה של הטכנאים מתחלק בדרך כלל בתורנות בין טכנאי הרדיו והטלוויזיה.
כשבאחת הפעמים שונה הסדר וניתנה העדפה לרדיו, החליטו טכנאי הטלוויזיה לא לוותר ולשלוח על חשבון הוועד גם טכנאי משלהם. כשגבי כהן נבחר למשימה ברגע האחרון, הבטיח לו לדבריו יושב ראש הוועד, יעקב לוי, כי הכסף שיוציא ישולם לו עם שובו ארצה. כהן נסע, לא מצא מלון ונאלץ לחלוק את החדר עם הטכנאי השני. כששב ארצה ולא קיבל את ההחזר המגיע לו, הגיש לבית המשפט תביעה נגד לוי על סך 2,500 שקל .
בכל ההליכים המשפטיים טען עורך הדין יוסי ארנון, בא כוחו של לוי, הנתבע, כי כהן צריך לתבוע את רשות השידור. היא זו ששיגרה אותו לוולנסיה, היא שתשלם. כהן סירב. הרשות לא הבטיחה לי דבר, טען, לוי הוא שהבטיח. חודש אחרי שהחל ארנון לייצג את בראל במאבקו נגד הניסיונות להדיחו, קיבל בית המשפט את בקשת ארנון וצירף את רשות השידור כנתבעת שנייה בתיק לצדו של לוי. כעבור חודש נוסף הגיעה הרשות לפשרה עם כהן. הרשות, נקבע, היא שתשלם לכהן את מה שמגיע לו. ארנון ניצח עבור לקוחו את התיק. לוי, נקבע, לא ישלם פרוטה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"דברים חסרי שחר"
|
|
|
|
|
|
|
בתגובה לטענות, מסר עורך הדין ארנון: "איננו נוהגים לדון בעניינם של לקוחות באמצעי התקשורת, ובוודאי שאין מקום לדיונים כאלו בעוד עניינים תלויים ועומדים בבית המשפט. צר לנו על הניסיון של גורמים בעלי עניין והשפעה להשתמש בכם כדי לפגוע בשמם הטוב של לקוחותינו, וגרוע מזאת - כדי להשפיע, באמצעות פרסומים שליליים על קבלת החלטות בנושאים העומדים על הפרק ועתידות להינתן בקרוב, ולהלך אימים על משרדנו.
"הטחת האשמות, אשר יש להניח ידוע לכם כי אין אפשרות, ואף יש איסור, להתייחס אליהן, בין היתר מטעמי חיסיון עורך דין-לקוח והיות הדברים תלויים ועומדים בבית המשפט, אינה הוגנת ותומכת בהערכתנו לעיל. רשות השידור יוצגה וממשיכה להיות מיוצגת בהליכים הנזכרים במכתבך על ידי פרקליטות מחוז ירושלים, והמגעים בכל הקשור אליהם נעשים עם עורכי דין מפרקליטות זו ולא עם גורמים ברשות השידור. לאף אחד מלקוחותינו הנזכרים במכתבכם אין טרוניה כלשהי, על הנושאים הנטענים במכתב, ובכך יש עדות ברורה ביחס לאינטרסים של מוסרי המידע".
מרשות השידור נמסר בתגובה: "הדברים חסרי שחר, אך זה אינו חורג מיחסו של העיתון כלפי רשות השידור בחודשים האחרונים.
|
|
|
|
|
|
|  | | בראל. יידע ביום שני אם ממשיך בתפקידו. צילום: אריק סולטן
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
