 |
/images/archive/gallery/312/615.jpg סי אנ אנ
קיי-אר-טי  |
|
|
שידורים ישירים מזירת האירוע, מיקרופונים נדחפים לכל מקום וטילים משוגרים מול עדשות המצלמה. המראות האלה, המוכרים לנו כל-כך מעולם התקשורת של היום, לא היו שם מאז ומתמיד. היום לפני 25 שנה עלתה רשת CNN לראשונה לשידור, ושינתה לנצח את פני הטלוויזיה העולמית, ואת העולם בכלל |
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
גד שמרון 1/6/2005 8:20 |
|
|
|
|
 |
סרטים הוליוודיים או רומנים מתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, שעוסקים בתקשורת או בנושאים אקטואליים, נראים או נקראים לעיתים כמשהו מיושן מעידן אחר.
זחילת התחושה הזאת במעלה מוחו של הצופה, או הקורא לא נובעת מרמת הכתיבה, הבימוי או המשחק, אלא ובעיקר בגלל היעדרם הבולט של ארבעה פריטים, שהיום הם חלק בסיסי של שגרת החיים, ואילו בתחילת שנות ה-80 היו בחיתוליהם, או לא היו כלל: טלפון נייד, מחשב אישי, אינטרנט ו-CNN.
במטה רשת הטלוויזיה CNN מציינים היום מנהלים גאים ועובדים גאים לא פחות, 25 שנים להקמת הרשת, שחוללה מהפכה של ממש בעולם התקשורת עם השלכות פוליטיות וחברתיות עמוקות.
יישאו שם נאומים, יחלקו פרסים- 30 מועמדים בקטגוריות כמו חדשות, פוליטיקה, תיירות, רפואה וכלכלה, ובלי אף מועמד מישראל - ובוודאי יסקרו וייזכרו איך קרה שדווקא מאטלנטה יצאה הבשורה שכיווצה את העולם לממדי כפר קטן.
ההתחלה, ב-1970, היתה צנועה וקטנה והיא רשומה על שמו של טד טרנר, איש עסקים צעיר מאוד מענף השלטים, אז בן 32 בסך הכל, שרכש תחנת רדיו קטנה באטלנטה; אבל סביר להניח שאפילו יזם רחב אופק כמו טרנר לא שיער שתוך כמה שנים, CNN תהיה מושג השגור בכל פה, ושהמשפט "אני מ-CNN" יפתח דלתות בכל מקום, החל מארמון נשיאות של מעצמה מערבית ועד למערת מחבוא של טרוריסט מבוקש.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
רשת נודלס עופות
|
 |
|
 |
 |
 |
|
רכישת תחנת הרדיו הקטנה הדביקה את טרנר בחיידק התקשורת. אחרי כמה שנות תצפית על השוק בארצות-הברית, שנשלט אז על-ידי שלוש רשתות ענק- CBS ,NBC ו-ABC, זיהה טרנר נישה לא מנוצלת.
"העולם מלא אירועים, הציבור אוהב חדשות, אבל הוא מקבל אותן רק במנות קצובות ובשעות מוגדרות", תהה טרנר. "על-ידי ניצול נכון של טכנולוגיה מודרנית, שרק מתפתחת ומתפתחת, אפשר לשדרחדשות כל היום, בלי הפסקה, ומכיוון שהרשתות הגדולות לא בנויות לזה, זאת ההזדמנות שלי".
אמר, התעלם ממבטי המומחים, שנעו בין זלזול עמוק לרחמים על ההשקעה הכספית הגדולה שלהערכתם תיבלע ותיעלם במהירות, והקים את CNN, ראשי תיבות באנגלית של "רשת חדשות בכבלים". הוא פרש משרדים ברחבי ארצות-הברית, וגם שניים מעבר לים, בלונדון וברומא, גייס משקיעים וכ-240 עובדים ויצא לדרך.
ב-1 ביוני 1980, היום לפני 25 שנה, הבליח לראשונה בהיסטוריה הלוגו CNN עם בשורת שידור חדשות 24 שעות ביממה, אך רק 1.7 מיליון בעלי מקלטים בארצות-הברית נהנו מתשתית כבלים שאיפשרה להם להתחבר לרשת החדשה, שבניגוד לתחנות המובילות, ששידרו מניו-יורק, בחרה להתמקם דווקא באטלנטה שבדרום.
הביקורות לא החמיאו, בלשון המעטה, ציניקנים וסטיריקנים עשו שמות בראשי התיבות CNN -למשל "Chicken Noodle Network" - וגם המאזן הכספי בתום שנת הפעילות הראשונה לא גרם לבנקאים של טרנר לחייך.
בנוסף, הקולגות מהרשתות הגדולות, שייתכן שהבינו את מה שהציבור עוד לא קלט, כלומר שלא מדובר בבדיחה אלא באלטרנטיבה מאיימת, עשו את הכל כדי להקשות על הבחור החדש שהופיע בשכונת התקשורת.
טרנר ואנשיו לא ויתרו. כשהרשתות הגדולות ניסו למנוע מכתבי CNN לקבל מעמד שווה לשליחיהם בביצת הדיווחים של הבית הלבן, טרנר הלך לערכאות. בית-המשפט דן בעניין וקבע נחרצות לטובת CNN.
במקביל, גדל בהתמדה מספר הצופים ששמחו להתחבר לשידור חדשות מתי שנוח להם, ולא על-פי לוח זמנים קשוח של רשת גדולה.
גם רמת הדיווחים של CNN השתפרה, ומשרדים חדשים נחנכו בארצות-ברית ובעולם - אגב, ירושלים היתה המשרד הרביעי מעבר לים, אחרי לונדון, רומא וטוקיו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אבו-מאזן מצביע בבחירות לרשות. בשידור חי ברשת CNN. צילום מהטלוויזיה
|
|
 |
 |
 |
 |
|
גנרלים עם מזל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עברו רק חמש שנים, ו-CNN עברה מהפסד לרווח, ובמקביל פרצה חזית חדשה בעולם התקשורת בדמותה של רשת חדשות בינלאומית, CNN אינטרנשיונל, שהתקבלה בהתלהבות באירופה.
ספק אם מישהו מראשוני הרשת זוכר כמה פעמים הופסקו השידורים, הקריין או הקריינית נעלמו ובמקומם כבש את האקרן צמד המילים "Breaking News" עם דיווח ישיר מאירועים, שרובם נשכחו מזמן.
אבל פריצת הדרך, מבחינת הרשת, נרשמה בינואר 1986 כאשר נאס"א שיגרה בפעם המי-יודע-כמה מעבורת לחלל. עקרונית, שיגור כזה כבר הפסיק לעניין את הרשתות הגדולות ואת הציבור, וזה מסביר מדוע היה זה צוות של CNN שהעביר בשידור ישיר וחי את התמונות המזעזעות של מעבורת הצ'לנג'ר המתפרקת בענני עשן לבן וכדורי אש בשמיים הכחולים של פלורידה.
לשאר הרשתות לקח זמן יקר להיכנס לשידור, ומיום זה והלאה כבר ידעו מיליונים רבים שיש רשת חדשות בשם CNN.
יהיו בוודאי תיאורטיקנים והיסטוריונים שיאמרו כי גלגל המזל ההיסטורי סייע לרשת הצעירה, שכן סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת מנוקדות באינספור אירועים היסטוריים, שהגבירו את הדרישה לסיקור חי, 24 שעות ביממה.
כאן אפשר אולי להסתמך על נפוליאון, שענה למרשלים שלו, שתהו מדוע הוא קידם גנרל שלטענתם "היה לו מזל", במילים "אני אוהב גנרלים עם מזל".
ולזכותם של אנשי CNN ייאמר גם שהם ידעו לזהות סיפורים טובים, ולהיערך לקראתם, תוך שימוש באמצעים הטכנולוגים הטובים ביותר.
כך למשל, כבר ב-1989 חתמה הרשת על הסכם עם ברית-המועצות לניצול לוויין תקשורת סובייטי. וכך הצליחה הרשת להעביר למיליוני צופים חדשים באפריקה, באסיה ובמזרח-התיכון את שרשרת האירועים הבלתי נשכחת של מהומות הסטודנטים בכיכר טיינאנמן בבייג'ין, נפילת חומת ברלין, קריסת המשטרים הקומוניסטיים באירופה והדחת הדיקטטור הרומני ניקולאי צ'אושסקו.
ובגלל העובדה שמפלצת החדשות באטלנטה זללה נושאים וסיפורים 24 שעות ביממה, בלא הפסקה, אנשי CNN רשמו שיאים בהנחת תשתיות לשידור ישיר מהשטח, ובתקיעת מיקרופון מול פנים מופתעות של מרואיינים נדהמים, עם משפט המחץ "אדוני/גבירתי/גנרל/כבודו (מחק את המיותר), אתה בשידור חי ב-CNN".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
במהירות הסקאד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
קצת יותר מעשר שנים אחרי השידור הראשון מאטלנטה, הגיעה CNN לפסגת התהילה, ואין ספק שעל ההצלחה הזאת חתומים לא רק מקצועני הרשת, אלא גם דיקטטור לשעבר בשם סדאם חוסיין.
אלפי אנשי טלוויזיה זרמו לעיראק ולשכנותיה בעקבות הפלישה העיראקית לכוויית באוגוסט 1990; אבל חצי שנה אחר כך, ב-16 בינואר 1991, כשחילות האוויר של ארצות-הברית ובריטניה החלו להלום במטרות עיראקיות, רק צוות CNN נותר בבגדד כדי לדווח על כך בשידור חי.
נכון שהתמונות הראשונות לא היו משהו - צרורות נותבים עולים למעלה ונעלמים בשמיים ירוקים, אבל לאף אחד אחר, אפילו לא לטלוויזיה של סדאם חוסיין, לא היה התמונות האלה.
על-פי אומדנים זהירים, לפחות מיליארד בני אדם בכל רחבי העולם צפו אז בשידורי CNN, שהלכו וצברו תנופה עם כל יום נוסף של הפצצות הקואליציה ואיומי סדאם. למשך מספר שבועות, קולו של הכתב פיטר ארנט, שנותר לבד בבגדד, היה מוכר לצרכני חדשות מיפן ועד לצ'ילה, מקנדה ועד לאוסטרליה.
הרייטינג הגבוה הזה יחזור רק עוד פעם, שלוש שנים מאוחר יותר, כאשר מצלמות CNN העבירו לכל ארבע פינות כדור הארץ את המרדף של משטרת לוס אנג'לס אחרי או-ג'יי סימפסון, שסירב לעצור את רכב השטח הלבן שלו כדי להסביר לנציגי החוק כיצד בדיוק סיימה אשתו את חייה.
אזרחי ישראל זוכרים את שידורי הרשת ממלחמת המפרץ, שלעיתים דיווחה על שיגור טיל סקאד עיראקי לעבר תל-אביב לפני שהסירנות ייללו, וגם דיווחה על נפילתו עוד לפני שנחמן שי גמר להרגיע את הציבור הכלוא בחדרים האטומים תוך שיגור המלצות לשתות מים.
כאן המקום לציין כי לא מעט ביקורת נמתחה על דיווחי CNN מבגדד המופצצת, כולל הטענה שסדאם חוסיין הפך את ארנט ומשרדו לערוץ התקשרות שלו עם העולם.
כך למשל מיהרו אנשי משרד התעמולה העיראקי להביא את מצלמות הרשת לשורת גופות אזרחים, שהוצאו מהבונקר הגדול במרכז בגדד, שספג טיל שיוט אמריקני, כדי להציג לעולם את "פשעי המלחמה של בוש".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
כריסטיאן אמנפור כתבת CNN משדרת מזירת ההתרחשות. צילום מתוך הטלוויזיה
|
|
 |
 |
פיצוץ מכונית תופת בעיראק, שידור ישיר ברשת CNN. צילום מתוך הטלוויזיה
|
|
 |
 |
 |
 |
|
עינויים ללא כיסוי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
שנת 1991 היתה בכלל שנה מאוד מוצלחת ל-CNN. בפעם הראשונה בהיסטוריה הרשו האיטוללות של איראן לשדר שידורים חיים מהרפובליקה האיסלאמית, ומי זכה בכבוד? CNN כמובן.
כתבי הרשת היו במוסקבה כאשר כמה קומוניסטים ותיקים ומתוסכלים ארגנו את אחד הניסיונות הכושלים בהיסטוריה הרוסית, ובעצם העולמית, להדיח שליט קיים ולתפוס את מקומו, ואין ספק שהדיווחים החיים והשוטפים, כולל ראיונות לוחמניים של בוריס ילצין ומיכאיל גורבצ'וב, כמו גם התמונות של אלפי המפגינים הזועמים שנאספו במרכז מוסקבה והביעו בקול את סלידתם מהקושרים, סייעו להחיש את קריסת הקשר.
גם השנים הבאות היו בהחלט לא רעות. ב-1992 התראיין רוס פרו אצל לארי קינג, ובחר את הבמה הזאת כדי להודיע בשידור חי לאומה האמריקנית שהוא מציג את מועמדתו לנשיאות.
היו אלה כתבי CNN שהעבירו שידורים חיים ראשונים מקוריאה הצפונית. ובמשבר העיראקי של 1997, כשפקחי האו"ם וכל העיתונאים הזרים התעופפו מבגדד, שוב נותרו אנשי CNN לבדם בבירה העיראקית כדי לדווח לעולם מה עובר על סדאם.
והיו גם כישלונות. למשל תחקיר מביך של פיטר ארנט על פרשייה ממלחמת וייטנאם שהביא לסיום העסקתו של הכתב רב הזכויות הזה ברשת.
ואחרי מלחמת עיראק הודו ראשי הרשת כי לא דיווחו לעולם על העינויים שעוברים אסירים בעיראק, וזאת למרות שהיה להם מידע ממקור ראשון: אחד מעובדי CNN שנחטף על-ידי שירותי הביטחון של סדאם ועונה קשות, אך באטלנטה העדיפו לשתוק כדי לשמור על יחסים טובים עם הרשויות העיראקיות.
אבל הכישלונות והמחדלים היו מעטים, בעיקר אם לוקחים בחשבון את הכמות האדירה של ידיעות, דיווחים, פרשנויות וסקירות, שסי-אן-אן חתומה עליה מאז יוני 1980.
ההצלחה הפנומנאלית של CNN שינתה כמובן את חייו של מייסד הרשת, טד טרנר. שבועון "טיים" הכתיר אותו ב-1992 בתואר היוקרתי "איש השנה". הוא היה לסלבריטי רב ממון והשפעה, ונישואיו המתוקשרים לכוכבת ג'יין פונדה, שהסתיימו בכישלון, רק חיזקו את מעמדו.
גם חשבון הבנק שלו תפח, ובענף הנדל"ן טוענים כי הוא בעל הקרקעות הגדול ביותר בארצות-הברית, עם כ-8,000 קמ "ר רשומים על שמו, שזה הרבה יותר משטחן של מדינות רבות החברות באו"ם. ואל תנסו לחשב כמה זה יוצא בדונמים, כי זה המון אפסים וייתכן שהצג במחשבון שלכם לא מספיק רחב.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
צרפת רוצה גם
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הרשת הצנומה והזריזה של 1980 היא עכשיו, 25 שנים מאוחר יותר, נחלת ההיסטוריה.
היום שייכת הרשת לתאגיד התקשורת הגדול בעולם, "AOL Time Warner", יש לה 4,000 עובדים ובמטה באטלנטה עובדים עיתונאים מ-50 מדינות.
וזה עוד לא הכל: 36 משרדים, כולל חדרי חדשות בלונדון, הונג-קונג ומקסיקו סיטי, שבעה מרכזי הפקה בכל העולם, רשתות-בת בשפות זרות - ספרדית, טורקית, ערבית, יפנית ואחרות - אתר אינטרנט שרושם שיאי כניסות בכל פעם שמשהו קורה בעולם, תחנות רדיו ועוד.
ב-CNN מתגאים בעובדה שחדרי החדשות בלונדון ובהונג-קונג מפיקים כמחצית מכל שידורי החדשות ברשת הבינלאומית שלה, ושתמהיל הנושאים נוטה בבירור לטובת דיווחים מהעולם.
אבל יש לא מעט מבקרים שטוענים כי למעשה ממשיכה הרשת לספק לעולם חדשות "אמריקניות", או לחלופין "מערביות". או בלשון אחרת, דיווח על תאונת מעבורת בשפיץ הדרומי של מנהטן, שתסתיים בכמה פצועים שמיד רצים לחפש עורך-דין שיגיש בשמם תביעת פיצויים, תזכה לסיקור נרחב יותר מסיפור טראגי על מותם של 30 בני אדם בטביעת מעבורת בבנגלדש.
שלא לדבר על הטיפול היסודי בכל משבר זה או אחר בגבעת הקפיטול, לעומת האזכור הקצרצר לו יזכה ניסיון הפיכה במדינה אפריקנית חשובה.
סיפור ההצלחה של CNN שינה את חוקי המשחק של עולם הטלוויזיה. הרעיון של טרנר, לשדר חדשות 24 שעות ביממה, כולל פריצות רבות של שידורים חיים, שנראה מופרך לפני 25 שנים, היה לתקן מקובל בתעשיית התקשורת.
ובינתיים נוספו שחקנים חדשים שרצו גם הם פרוסה מעוגת ההצלחה. למשל, בי-בי-סי וורלד, סקיי ניוז ולאחרונה גם ממשלת צרפת, שחרדה לגורל השפה הצרפתית בעולם של CNN, ובשל כך הודיעה על הקמת רשת כזאת, בצרפתית כמובן.
אבל על רקע נאומי הסיכום המדושנים שיושמעו היום בכנס החגיגי לציון 25 שנים להקמת הרשת, יודעים קברניטי CNN כי למרות הישגי העבר והנחשוניות שלהם, הם פועלים היום בעולם תקשורת אכזרי.
עדות כאובה, מנקודת מבטה של CNN , היא העובדה שבמלחמת המפרץ השנייה, באביב 2003, היו אלה המתחרים מרשת פוקס שהיו הראשונים להעביר שידור חי וישיר מכניסת הכוחות האמריקניים לבגדד. אותה בגדד, שב-1991 תרמה כל-כך הרבה לצריבת שלוש האותיות, CNN, בתודעה של מיליארדי צרכני חדשות בכל רחבי העולם. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|