 |
|
|
|
|
אות מפעל חיים למנחם שיזף
|
|
|
|
|
לאחר שנים של מאבק למען הקהילה זוכה מנחם שיזף לקצת נחת ולהכרה על פעילותו הענפה. עכשיו הוא מתכוון להלחם למען הנכים |
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם שיזף יזכה סופסוף להכרה המגיעה לו על פעילותו כשיוענק לו אות מיוחד על מפעל חיים על פעילותו החברתית רבת השנים, לקידום שוויון זכויות בין חברי הקהילה ההומו-לסבית לשאר האוכלוסייה. התואר יוענק לשיזף בישיבה מיוחדת של הוועדה לזכויות האדם של עיריית תל אביב-יפו בראשות איתי פנקס.
שיזף מקבל את האות לאחר שהיה מועמד לתואר יקיר הקהילה לשנת 2004, אך לא קיבל את הפרס "האות של הוועד לזכויות האזרח הוא הכרה במה שעשיתי. זה שהאגודות לא נתנו לי את אות יקיר הקהילה, זה מתוך מאבקים פנימים וחוסר פירגון".
מנחם שיזף, יליד תל אביב בן 50, שירת בחיל האוויר ולמד משפטים באוניברסיטת תל אביב. כבר במהלך לימודיו החל בפעילותו הציבורית כשהתמודד מטעם תא השמאל בקמפוס על מקום באגודת הסטודנטים והיה יו"ר מועצת התלמידים בפקולטה למשפטים וחבר ועד אגודת הסטודנטים.
לאחר סיום לימודיו ועבודה כעו"ד בתחום הפלילי והאזרחי עבר שיזף הסבה מקצועית והחל לעבוד ככתב חדשות, תחילה במקומון "מעריב-תל אביב" ולאחר מכן ובמשך שש וחצי שנים בעיתון "חדשות" שם היה כתב פלילי, כתב מפלגות ושליח העיתון בלונדון. מאוחר יותר שימש שיזף ככתב בעיתון "העולם הזה" שלימים נקרא "שישי" בעריכת רינו צרור. מאוחר יותר כתב שיזף גם ברשת "ידיעות תקשורת" וגם ברשת "שוקן".
בהמשך הקרירה שלו בענף התקשורת פתח שיזף משרד יחסי ציבור. מיכה גולדמן, אלי גולדשמיט, יוסי כץ, יוסי ונונו, זאב בוים, אלי בן מנחם, רפי אדרי, אברהם הירשזון, רובי ריבלין ואיתן כבל הם רק חלק מרשימת האישים אותם הריץ לכנסת ולתפקידים שונים. הוא אף הריץ את רוני מילוא לראשות עיריית תל אביב.
שיזף שימש גם יועץ התקשורת של הנשיא עזר וייצמן בבחירות 93' ובבחירות 98' . על התבטאויותיו ההומופוביות של ויצמן אומר שיזף: "תדמיתו של עזר וייצמן נפגמה לאחר התבטאויותיו המכוערות. אבל כדי לא לחטוא על האמת מהתנהגותו אליי, כהומוסקסואל מוצהר, לא הרגשתי בעיה. אני יודע שגם לא היתה לו בעיה מיוחדת עם הומואים אחרים שהיו מקורבים אליו. אני תמיד אומר ללקוחותיי מראש על היותי הומוסקסואל, כדי שלא יתעוררו בעיות אחר כך. מניסיוני, מעולם לא קיבלתי סירוב לעבודה בשל כך אפילו מאנשים דתיים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
ממייסדי מצעד הגאווה
|
|
 |
|
|
בשנת 1997 נבחר שיזף ליו"ר אגודת ההומואים הלסביות, הבי והטרנס בישראל, תפקיד בו כיהן כשנתיים. במסגרת תפקידו והרבה לפני כן, פעל שיזף רבות למען הקהילה ההומו לסבית בישראל וסייע לקדם מאבקים שנועדו ליצור שיוויון זכויות בין חברי הקהילה לשאר האוכלוסייה. בין היתר היה בין מייסדי מצעד הגאווה בתל אביב ב- 1998, שרוב הקהילה עדיין היתה עמוק בארון ואנשיה הסתתרו תחת שמות בדויים ופנים מטושטשות, ולא מעט ויכוחים נדרשו כדי לשכנע את חברי הועד של האגודה לקיים את המצעד.
ההפגנה הספונטנית שהתרחשה חודש קודם לכן בהשתתפותם של 1,500 הומואים ולסביות שזעמו על הפסקת אירועי הוויגסטוק על ידי המשטרה הכריעה את הכף לטובת קיום המצעד. זאת היתה הפעם הראשונה שהומואים, לסביות, טראנסקסואלים ובי סקסואלים מפגינים עוצמה כזאת. מארגני המצעד ציפו במקרה הטוב ל- 350 איש, הגיעו 3,500. היום, שבע שנים אחר כך, המצעד הפך למסורת בו אלפי צועדים ממלאים את כל רחוב איבן גבירול.
כיום, על קולות בתוך הקהילה שטוענים שהמצעד איבד מיכולתו הפוליטית ושהוא כבר לא נכס של הקהילה, עונה שיזף: "על כל דבר בעולם שממשיך יותר משנתיים אומרים שהוא כבר לא מה שהיה. מצעד הגאווה הוא עדיין צעיר ומגבש את אופיו. לדעתי המצעד היה יפה, צבעוני ובלי פרובוקציות"
בהמשך פעילותו בנובמבר 2001 יזם שיזף מפגש פעילים מהקהילה עם נשיא המדינה משה קצב, בבית הנשיא ובפברואר 2002, יזם מפגש בין ראש הממשלה אריאל שרון לבין פעילים מהקהילה. וזאת, למרות ביקורות קשות שבאו בעקבות המפגש מצד המפלגות הדתיות כלפי ראש הממשלה. באותה שנה קיבל שיזף את התואר "יקיר העיר" מטעם עיתון "העיר" על פעילותו למען הקהילה ההומו לסבית-בי וטרנס בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| צבעוני ובלי פרובוקציות
| /images/archive/gallery/318/601.jpg  |
|
|
|
|
|
|
יש עוד הרבה מה לעשות
|
|
|
|
|
שיזף עצמו נרגש וגאה על הכבוד אך גם מעט נבוך: "אני עדיין לא מרגיש שאני בסיום חיי ויש לי עוד הרבה מה לעשות והיכן לתרום. למרבה הצער אני נכה, בכסא גלגלים ללא רגליים. הנושא שמדבר על ליבי עכשיו זה זכויות הנכים וגישה נוחה לנכים. לדוגמה, עכשיו הלכתי לסופרמרקט והם חסמו את כל המדרכה עם מדפים שעליהם מוצרים. התרגזתי נורא, גם לאדם בריא היה קשה לעבור שם, כאדם נכה הייתי צריך לעשות סיבוב גדול.
"או לדוגמה סיפור שהתפרסם אתמול שהנהלת הלונה פארק לא נותנת לילדים נכים להיכנס לפארק. זה הרתיח אותי, הם פשוט לא רוצים לתת לילדים פחות 'שמחים' או שנראים פחות 'טוב' להיכנס אז הם ממציאים המצאות על ביטוח. הרי אדם נכה מכיר במגבלותיו ובוחר לו את המתקנים בהם יכול להשתמש, יש יותר תאונות של אנשים בריאים בלונה פארק מאנשים נכים. כן, יש הרבה מה להילחם בנושא הזה".
ומה אתה מאחל לקהילה להמשך?
"ההומואים והלסביות במדינת ישראל נמצאים באחד המקומות הגבוהים בעולם מבחינת שיוויון זכויות. המאבק צריך להיות סביב הזכות להינשא, לקבל משכנתאות, לאמץ ילדים וכיוב'. אני מקווה שלא תהייה רגרסיה שנזכה להישגים גם בתחום החקיקתי כמו גם בתחום המשפטי, כפי שראינו שקרה השנה".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | "אני עדיין לא מרגיש שאני בסיום חיי ויש לי עוד הרבה מה לעשות והיכן לתרום. למרבה הצער אני נכה, בכסא גלגלים ללא רגליים. הנושא שמדבר על ליבי עכשיו זה זכויות הנכים וגישה נוחה לנכים" | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
