|
|
עד כה: 7 תגובות, ב- 6 דיונים.
|
|
|
|
|
|
הוסף תגובה
|
|
 |
6.
ציפורים על המנגל
ל"ת
ללי,
10/02/05 16:26
| |
 |
5.
רואים שזה מחשב! (לפחות ה''שמש'')
ל"ת
תעבדו ע,
מישהו אחר,
15/08/04 15:45
| |
 |
4.
'צפור דרור'-אגדה נוספת
חתונה לבנה,
06/08/04 16:12
| 'צפור דרור' צפור הדרור בקשה למצוא דרור,שיקים עמה קן,וייגדל גוזלים ביחד. ראה אותה הינשוף אוספת זרדים,ואמר לה:''זה לא ענייני...אבל העונה לא מתאימה עכשיו להקמת בית....''. המשיכה הדרורה להקים את הקן,ונכנס בליבה מעט עצב. מצאה הדרורה דרור,ושניהם התיישבו בקן.עבר השועל ואמר:''אני לא שופט אותך...אבל הקן שבניתם קטן מידי...'' ורק החמור,אמר את אשר על ליבו בפשטות,בלי הצטדקויות:'' למה אתם שומרים את הביצים על העץ??-הן עלולות ליפול משם על הארץ ולהסדק!''. צחקה הדרורה צחוק מריר.אומנם,בטיפשות דיבר.אך עדיף הוא על אותם 'חכמים',שהתיימרו ''רק לומר דעתם,לא לנסות להתערב בחיי אחרים''...לפחות לא ניסה להעמיד פנים.'' לא בקשתי את עצתך''-אמרה לו.וחזרה לדגור על הבייצים בקן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
'צפורים'-אגדה
חתונה לבנה,
06/08/04 16:09
| 'צפורים'
החורף היה סוער במיוחד,וזוג צפורים נכנס אל גומחא גדולה בעץ בעל עלים רחבים.שם שהו כל העונה הקרה-מוציאים מקורם לרוות מטיפות של טל וגשם שנקוו על העלים,או לטפוס תולעים המטיילות עליהם. והנה עבר החורף הארוך והקשה.השמיים התבהרו,הרוח נשבה בקלילות,ושוב התחמם האויר.זוג הצפורים הביטו זו בזה,ואמרו: הבה נצא אל האויר הפתוח,לחלץ את הכנפיים!.אמר הזכר:''עופי את קודם.אעוף אני מייד אחרייך''. נתמלאה הנקבה חשש,ואמרה לזכר:''עוף אתה,ואני אצטרף אליך''. לא זעו ולא נעו שניהם.זמן רב כל-כך היו על מקומם זה בגומחא,חששו עכשיו לפרוס כנפיים. החום ייבש את הטל,וגשם לא יירד עוד-טיפות המים שעל העלים הלכו והתמעטו.
לפעמים אנחנו 'תקועים' במצב לא טוב ולא נוח זמן רב כל-כך,שגם אם יישנה אפשרות לשינוי לטובה-אנחנו מהססים,ומעדיפים לקפוא על מקומינו.אני משאירה ביידכם את הסיום: האם,חלילה,מתו זוג הצפורים בצמא, או שההכרח דחף אותם בסופו של דבר החוצא מאותה גומחא,לעוף שוב כצפור חופשית?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אני שלחתי את זה פעם אחת
חתונה לבנה,
06/08/04 17:09
| ובטעות פרסמו 3 פעמים. שימו לב-יש כאן 2 אגדות שונות. קריאה מהנה!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
'צפורים'-אגדה
חתונה לבנה,
06/08/04 16:09
| 'צפורים'
החורף היה סוער במיוחד,וזוג צפורים נכנס אל גומחא גדולה בעץ בעל עלים רחבים.שם שהו כל העונה הקרה-מוציאים מקורם לרוות מטיפות של טל וגשם שנקוו על העלים,או לטפוס תולעים המטיילות עליהם. והנה עבר החורף הארוך והקשה.השמיים התבהרו,הרוח נשבה בקלילות,ושוב התחמם האויר.זוג הצפורים הביטו זו בזה,ואמרו: הבה נצא אל האויר הפתוח,לחלץ את הכנפיים!.אמר הזכר:''עופי את קודם.אעוף אני מייד אחרייך''. נתמלאה הנקבה חשש,ואמרה לזכר:''עוף אתה,ואני אצטרף אליך''. לא זעו ולא נעו שניהם.זמן רב כל-כך היו על מקומם זה בגומחא,חששו עכשיו לפרוס כנפיים. החום ייבש את הטל,וגשם לא יירד עוד-טיפות המים שעל העלים הלכו והתמעטו.
לפעמים אנחנו 'תקועים' במצב לא טוב ולא נוח זמן רב כל-כך,שגם אם יישנה אפשרות לשינוי לטובה-אנחנו מהססים,ומעדיפים לקפוא על מקומינו.אני משאירה ביידכם את הסיום: האם,חלילה,מתו זוג הצפורים בצמא, או שההכרח דחף אותם בסופו של דבר החוצא מאותה גומחא,לעוף שוב כצפור חופשית?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
'צפורים'-אגדה
חתונה לבנה,
06/08/04 16:09
| 'צפורים'
החורף היה סוער במיוחד,וזוג צפורים נכנס אל גומחא גדולה בעץ בעל עלים רחבים.שם שהו כל העונה הקרה-מוציאים מקורם לרוות מטיפות של טל וגשם שנקוו על העלים,או לטפוס תולעים המטיילות עליהם. והנה עבר החורף הארוך והקשה.השמיים התבהרו,הרוח נשבה בקלילות,ושוב התחמם האויר.זוג הצפורים הביטו זו בזה,ואמרו: הבה נצא אל האויר הפתוח,לחלץ את הכנפיים!.אמר הזכר:''עופי את קודם.אעוף אני מייד אחרייך''. נתמלאה הנקבה חשש,ואמרה לזכר:''עוף אתה,ואני אצטרף אליך''. לא זעו ולא נעו שניהם.זמן רב כל-כך היו על מקומם זה בגומחא,חששו עכשיו לפרוס כנפיים. החום ייבש את הטל,וגשם לא יירד עוד-טיפות המים שעל העלים הלכו והתמעטו.
לפעמים אנחנו 'תקועים' במצב לא טוב ולא נוח זמן רב כל-כך,שגם אם יישנה אפשרות לשינוי לטובה-אנחנו מהססים,ומעדיפים לקפוא על מקומינו.אני משאירה ביידכם את הסיום: האם,חלילה,מתו זוג הצפורים בצמא, או שההכרח דחף אותם בסופו של דבר החוצא מאותה גומחא,לעוף שוב כצפור חופשית?
הגב לתגובה זו
|
|
|
|
|
|
|