|
|
עד כה: 16 תגובות, ב- 12 דיונים.
|
|
|
|
|
|
הוסף תגובה
|
|
 |
12.
רודף בצע
אזרח מושחת,
19/12/04 19:20
| רודף בצע! איך הוא עדין לא קיבל התקף לב? תראו איך שמיר עזב ואף הממשלה ולא חזר מאז!! אזרח מושחת
הגב לתגובה זו
|
|
 |
11.
טובת המדינה מעניינת אותך פרס?
יוסי,
19/12/04 12:54
| |
 |
פרס אל תפריע מאמינים בך מצנע
משה,
פ'ת,
19/12/04 13:07
| לעומת טומי לפיד - בולט ובודד לחיוב הוא עמרם מצנע - יושב ראש מפלגת העבודה. מצנע בחר להציג את עמדותיו באופן חד וברור: ערפאת הוא טרוריסט - אבל בכל זאת בעד משא-ומתן איתו; בעד גדר הפרדה, בעד עקירת התנחלויות וחלוקת ירושלים, ובעד הקמת ''מדינה פלשתינאית'' בארץ-ישראל המערבית.
עמדות אלו - לפחות בכל הנוגע לערפאת אישית - נחשבות למזיקות מבחינה אלקטורלית, אך מצנע בכל זאת עמד עליהן ולא התקפל.
מצנע גם עמד באומץ אל-מול התמיכה הציבורית הגורפת בממשלת אחדות לאומית - והודיע חד-וחלק שמפלגת העבודה לא תשב בממשלת שרון. בכך תרם שלא בכוונה לאיכות המשטר הדמוקרטי בישראל - כאשר הציב חלופה ברורה בפני הציבור, לא טישטש ולא מכר לוקשים - ואכן שילם מחיר יקר על נחישותו.
ולאחר הבחירות - נהג מצנע באופן שניתן להרחיק לכת ולכנותו אצילות-נפש ממש: לא רק שבירך את ראש הליכוד על נצחונו הסוחף בבחירות - דבר מקובל בחיים הדמוקרטיים - אלא גם טרח להתנצל במפורש על הגידופים (''סנדק'', ''מאפיה'') שהטיח בראש הממשלה במערכת הבחירות. מתי בפעם האחרונה ראיתם ראש אופוזיציה מתנצל בפני ראש הממשלה?
המשיכה אחר הכבוד והשררה היא חזקה מאוד - ובקלות יחסית יכול היה מצנע למצוא איזה תירוץ להזדחל אל תוך ממשלת שרון, בעודו ממלמל תירוצים שחוקים בחצי-פה. הוא יכול היה להגיד - כמו טומי לפיד - שהוא ''לא יכול לכפות על הליכוד את כל מה שהוא רוצה'' - ולכן הוא דוחף בכוח רגל אל תוך דלת הממשלה - על-מנת להכריח את הליכוד לעשות חלק ממה שהוא רוצה...
אך מצנע לא נכנע: גם כיושב ראש חדש של מפלגה מובסת, עמדה מאוד לא נוחה - הוא נאבק גם נגד חיזוריו ההיסטריים של שרון; גם נגד המשיכה לשררה; וגם נגד ''חבריו'', התפוחים הרקובים בחבית 'העבודה' - שתשוקתם בוערת בהם להפוך את מצנע לשטיח אפגני - בעודם דוהרים עליו אל כיסאותיהם האהובים.
עמרם מצנע נוהג כאיש כבוד וכאדם אציל - כאשר הוא מודיע באבירות שהעם אמר את דברו, בחר צד במפה הפוליטית - ולכן יש להניח לו לשלוט. דרושה מידה גדושה של גדלות-נפש מצידו על-מנת לשחרר הצהרה מעין זו, אם נזכור שהשמאל באופן מסורתי איננו מגלה נטיה לקבל את דין הבוחר: פעם זה ''גנבו את המדינה''; פעם זה ''סוף לדמוקרטיה''; פעם זה ''העם טעה''; ופעם זה ''הפאשיסטים המחרידים ניצחו''... על רקע זה - שוב בולט עמרם מצנע בייחודיותו: הוא פשוט מודה בניצחון היריב.
אמת - אני מודה ומתוודה: לא רק הערכה אמיתית מדריכה את דבריי, אלא גם התלכדות אינטרסים מלאה, נדירה, בין האיחוד הלאומי לבין מצנע ותומכיו במפלגת העבודה: שני הצדדים אינם רוצים את מפלגת העבודה בממשלת שרון... מבחינה זו - אין סיסמא טובה יותר מאשר ''מאמינים בך מצנע'', כיוון ש''רק מצנע יכול'' לגמול את שרון מהתמכרותו הפאתטית לאופנות שמאלניות - ולהקים ממשלת ימין.
אכן, מי היה מאמין, אך מוזרות הן דרכי ההיסטוריה: עמרם מצנע הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לישראל בשנים האחרונות - אם אכן יעמוד בדיבורו ולא יצטרף לממשלה בראשות שרון.
לסיכום - למרות עלילות מצנע והקבלנים בעיר הגדולה - ועל אף עמדותיו המדיניות-ביטחוניות שהן (כמובן) הרות-אסון לישראל - התנהלותו הפוליטית של מצנע היא מופת של נאמנות לעקרונות, לבוחרים ולמצפון האישי. אין הרבה אישים בשמאל שאני מכבד - לא כל שכן מכבד ומחבב כאחד. עמרם מצנע הוא אחד מהם.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
אני חייבת לצטט לכם דברים שכתב
ההצגה חייבת,
להימשך!,
19/12/04 10:43
| מוטי זפט ב''הצופה'' ביום ששי האחרון: ''נפתח בחידה: למה המו''מ הקואליציוני בין נציגי הליכוד לנציגי יהדות-התורה וש''ס (כל אחת בנפרד) מתנהל על מי מנוחות, פחות או יותר, חרף חילוקי הדעות, בעוד המו''מ בין צוות הליכוד לבין צוות העבודה, מתנהל תוך צעקות רמות (לפעמים) נטישה הפגנתית של החדר, ביטול פגישות שכבר נקבעו - ושאר סממנים מובהקים של משא ומתן הרה-גורל? פשוט. כיוון שגם נציגי הליכוד וגם נציגי העבודה באותם צוותי משא ומתן יודעים כי מהשיחות האלו תצא לבסוף חתונה..... ''... ומכיוון שבמקרה זה ידוע כי תהיה חתונה, כל צד מנסה למשוך קצת לכיוון שלו. שהנדוניה שיביא השני עמו לבית המשותף, תהיה גדולה יותר. זה שם המשחק...''
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מצנע: על מפלגת העבודה לתמוך
משה,
פ'ת,
19/12/04 13:21
| מצנע: על מפלגת העבודה לתמוך בהסכם ז'נווה במכתב לחברי לשכת המפלגה טוען מצנע כי ההסכם יוציא את מפלגת העבודה מהבוץ האידיאולוגי שבו שקעה. למרות הדברים, הסיכוי שההסכם ייזכה לתמיכת המפלגה נראה לפי שעה קלוש אטילה שומפלבי יו''ר מפלגת העבודה לשעבר, ח''כ עמרם מצנע, פתח במאבק על תמיכת חברי מפלגתו בהסכם ז'נווה. מצנע שיגר אתמול (ג') מכתב ראשון לחברי לשכת מפלגת העבודה, שבו קרא להם לתמוך בהליכה להסדר קבע כעת משום שלדבריו, ''יש עם מי לדבר''. בראש המכתב מנסה מצנע לשכנע כי יש בכוחו של הסכם ז'נווה להוציא את מפלגת העבודה מהבוץ האידיאולוגי שבו שקעה, עם כישלון שיחות קמפ דיוויד ופרוץ האינתיפאדה. ''הבאתי איתי לשולחן המשא ומתן את האמונה שיש אלטרנטיבה ויש עם מי לדבר'', כותב מצנע. ''אמונה זו הובילה אותי כאשר נבחרתי לפני כשנה על ידי רוב גדול של חברי מפלגת העבודה להובילה לדרך מדינית אחרת אשר תביא לחידוש המשא ומתן עם הפלסטינים. יוזמת ז'נווה מאפשרת לנו לחזור לעצמנו. השנים האחרונות היו שנים קשות לכולנו, ונדמה היה שאיבדנו את הדרך כמפלגה. הבלבול בתוכנו - האם יש עם מי לדבר ועל מה לדבר - גרם לבלבול גם באופן שבו ראה אותנו הציבור, ועובדה זו פגעה מאוד במעמדה של מפלגת העבודה כמפלגה מובילה. יוזמת ז'נווה היא צעד נוסף במימוש דרכם של דוד בן גוריון, יצחק רבין ושמעון פרס''.''מדיניות הממשלה - שטיפת מוח'' מצנע מתח ביקורת על מדיניות הממשלה לפיה אין עם מי לדבר בצד הפלסטיני ומכנה אותה ''שטיפת מוח''. לדבריו, ''מאז קמפ דיוויד ועד היום שטפו לנו את המוח שאין שותף בצד השני ואין מה לעשות. אמרו לנו שאם נהיה חזקים ונפעיל מספיק כח צבאי מול הפלסטינים, נצליח לשבור אותם. המציאות של שלוש השנים האחרונות הוכיחה שדרך זו נכשלה''. עוד הסביר מצנע כי הסכם ז'נווה אינו הסכם אלא מודל, או הצעה המסכמת עד לאחרון הפרטים את הסדר הקבע בינינו לבין הפלסטינים המסיימת את הסכסוך האיזורי ארוך השנים. את הביקורת הציבורית הודף מצנע ב''קל להעביר ביקורת''. ואולם להסכם ז'נווה ישנה התנגדות מבית: בין המתנגדים הראשיים גם יריביו הפוליטיים של מצנע, בהם אהוד ברק, בנימין בן-אליעזר, אפרים סנה, מתן וילנאי ואחרים. לפי שעה נראה כי הסכם ז'נווה יישאר יוזמה אופוזיציונית בתוך האופוזיציה, שלא תקבל את תמיכתה הרשמית של מפלגת העבודה. (22.10.03, 00:25)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
9.
למה פרס רוצה להיות מ''מ?
כרמי,
מבשרת ציון,
19/12/04 10:43
| |
 |
פרס די לחתרנות תוקפים את מצנע
משה,
פ'ת,
19/12/04 13:16
| תוקפים את מצנע
מאת: ELALו 24/02/03 | 19:01
אתמול בישיבת סיעת העבודה כל הבחירים האשימו את מצנע על כך שפיספס הזדמנות להכנס לאחדות. הנה כמה ציטוטים: פרס:''זו לא מפלגה של איש אחד,מה שהעבודה הבינה ומה שהליכוד הבין אינם אותם דברים'' פואד:''אפילו בחיפה לא ניצחת. ההחלטה שלך לא ללכת לאחדות עלתה למפלגה ב4-5 מנדטים'' ויצמן שירי:''הם הלכו לקראתנו, למה לא לתת צ'אנס?'' דליה איציק: ''אני מנהלת את הסיעה, לא אתה. תנהל אתה את המפלגה ובכלל תן לי לסיים משפט'' כל המריבות האלו היו גורם להפסד שלנו בבחירות ואם זה ימשיך כך אז גם להתפרקות המפלגה. לא יכול להיות שלא יתמכו וינצלו כל אפשרות שיש כדי לפתוח את הפה על מצנע! לדעתי כצעד ראשון חייבים לסלק את פרס מהמפלגה (אם כל הצער שבדבר...) כמובן שאת ויצמן שירי (לא הבנתי למה לא עשו את זה עד היום) ואת דליה איציק הסינדרלה שהגיעה מהאשפתות להעיף לקיבינימט ,
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
תראו מה כיסאות יכולים לעשות...
ל"ת
סעדיה,
עקרון,
19/12/04 10:42
| |
 |
7.
אולמרט שוגה,עם צהוב חמישי,אז..
חמי,
בשרון,
19/12/04 09:57
| פרס,הוא לא סתם חבר כנסת, התפקיד שיוצא לו,יהא תואם למעמדו. הוויכוח באם לאפשר לו מ''מ,נכונה. אולמרט החזיק בתפקיד עד לבוא פרס מה הבעיה למען שלום בית לוותר עליו. באם הקטנוניות תימשך,ימשיכו בעתיד וויכוחים נוספים וטובה לא תיצמח מזה אבל מעניין מדוע ראש הממשלה לא מטיל את מרותו על שר זה או אחר בעבר הוא יכל לאיים על ביבי על ליבנת ואחרים ואפילו על השרה שבדרך,מהמערך. פעם ככה ופעם ככה,שרון עייף כבר ואינו מרגיש צורך להחניף לאף אחד. שיטותיו פסולות וגאוותו מיותרת. צא ואמור לאולמרט,אתה עדיין צעיר עוד תזכה למעמד ראש הממשלה,אז על תפריע לי לסיים את מלאכת חיי ויבוא יום שתראה שצדקתי. אי אפשר להמשיך כל הזמן ולתבכיין על הצהוב החמישי,אולמרט אתה שוגה. באם טובה תיצמח מכל העניין ימים יגידו ומהמשבר יהנו יהדות-הש''ס,חבל
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
פרס לא מחפש תפקיד......
ד,
19/12/04 09:28
| אפשר היה לצחוק אילו זה לא היה עצוב. אם פרס לא יהיה מ''מ ראש הממשלה, לא תהיה התנתקות.?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
חיבים לקרוא מה אומר עמרם מצנע
משה,,
פ'ת,,
19/12/04 13:11
| 22 לדצמבר, 2002
קול למצנע
יו''ר העבודה חזר לתכנית ההפרדה של ברק, שראש הממשלה מבצע במרץ זה מספר חודשים. רק לפני חודש, מצנע הסתמן כתקווה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית, ובעולם היו מי שדיברו עליו כעל דה גול הישראלי. בכל שנות הכיבוש, שתי החלופות היחידות שייצרה הפוליטיקה הישראלית הן מו''מ נצחי תוך שימור המצב והרחבת התנחלויות - מודל אוסלו של מפלגת העבודה, או חיסול זוחל של העם הפלסטיני במודל שרון. התקווה שהסתמנה לרבים עם מצנע היא שתיתכן גם חלופה שלישית, במודל לבנון: לצאת מיד מהשטחים שרוב הישראלים מסכימים לצאת מהם, ולפתוח במו''מ על השאר. אך כעת כבר ברור שקול למצנע הוא קול לשרון. מאחורי גבו, שרון ובן אליעזר עוסקים כבר בהרכבת ממשלת האחדות הבאה. את סילוקו של ביילין מנסים להציג כתולדה של סכסוך אישי. אך על מה התעמת ביילין עם בן אליעזר? ביילין דרש לצאת מממשלת האחדות, ואף הצליח ליצור במפלגתו התנגדות רחבה להמשך הישיבה בממשלה, מה שאילץ בסוף את בן אליעזר להתפטר. בעיני עסקני ''העבודה'', ביילין אחראי לכאב הראש המיותר של הבחירות. בדרך חזרה לממשלת האחדות צריך לכן לוודא שהמטרד הזה לא יחזור. לא מדאיגה אותם אפילו האפשרות שכך יעברו מספר מנדטים למרץ - מקומם בממשלה הבאה מובטח ממילא. אך אין זו המשמעות היחידה של סילוקו של ביילין. ביילין הוא גם נושא הדגל של דרך אוסלו. כפי שסיכמו רבים בעיתונות, בפריימריס התנערה מפלגת העבודה רשמית מדרך אוסלו. גם אני נגד דרך אוסלו, שבעיניי היא אפרטהייד. אבל עדיין יש הבדל עצום בין הבנטוסטנים שהקימו רבין וביילין בשטחים, לבין המכלאות שבנה שרון בעזרת ברק ובן אליעזר, או בין האפרטהייד של אוסלו לבין טרנספר. ההתנערות מאוסלו, מציבה את העבודה במחנה שרון. יש המתפתים עדיין להאמין שעם המפלגה הזו מצנע יצליח להוציא אותנו מהשטחים. אך בפועל, לנגד עינינו הופך דה גול הישראלי לברק. על פי דיווחו של עוזי בנזימן (הארץ, 29.11) ''אמר מצנע... שהצעותיו הנדיבות לפלשתינאים, המאמצות את תכנית קלינטון בקימפ-דיוויד תלויות בהשגת הסכם שישים קץ לסכסוך. בתנאי זה יסכים... לפירוק כל ההתנחלויות ברצועה, ורוב ההתנחלויות בגדה''. זהו בדיוק הטקסט של ברק עם ''הצעותיו הנדיבות''. מה שפוצץ את המו''מ בקימפ-דיוויד היה התעקשותו של ברק (בניגוד לדעתו של ביילין) שהפלשתינים יכריזו על קץ הסכסוך בתנאי ישראל, מבלי לפתור את בעיית גושי ההתנחלויות, ירושלים וזכות השיבה. מצנע מבטיח להחזיר אותנו בדיוק לאותה נקודת מוצא. ואם, כצפוי, זה לא ילך, ''הוא חושב במונחים של הפרדה חד צדדית נוקשה, שבה ישראל... תראה את עצמה חופשית לשלוח את צהל בכל עת לשטחי הרשות''. בתסריט זה אין אף מילה על פינוי התנחלויות. מצנע חזר לתכנית ההפרדה של ברק - לבנות את הגדר סביב מכלאות הפלשתינאים - תכנית ששרון מבצע במרץ זה מספר חדשים. וכדי שמצנע לא יתבלבל בשינון הטקסט הזה צרפו לצוות המוביל את יועצו הקרוב של ברק, דני יתום, שחיבר עבור ברק את הספר הלבן נגד הפלשתינאים כבר באוקטובר 2000. התפקיד שמועידים בן אליעזר ושרון למצנע הוא לשכנע את הרוב שרוצה לצאת מההתנחלויות שאי אפשר לעשות זאת עכשיו, כי הפלשתינים לא מוכנים לסוף הסכסוך. ברק הצליח בזה בגדול, אך אחרי שנתיים קשות הישגיו החלו להתערער. עכשיו צריך יונה כמצנע שתשכנע שוב את הרוב שאין עם מי לדבר. האיחוד הלאומי טבע את הסיסמא שתהיה המנטרה של הבחירות האלה: ''אתה תחליט מי יהיה בממשלה עם שרון, מצנע או ליברמן''. אך יש עוד ברירה: אופוזיציה חזקה משמאל.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
גדולי העם? לא. עלובי החיים!
:-),
19/12/04 09:22
| מתווכחים על תואר של ממלא מקום של כלום. את הלוזר אני מבין, לא נתנו לו להיותנשיא, אפילו לא להיות ראש ועד הבית, עכשיו הוא רוצה להיות סגן ראש ממשלה אולי גם שרון ימות והוא יזכה במשרה ליום.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
ממשלת התנתקות ותו לא....
זה אני.........,
19/12/04 09:11
| כמה שהשמיצו בעבודה את הליכוד ובמיוחד את שרון,וזה אינו מונע מהם לזחול על הבטן לממשלה שלו,והם מסבירים שכל זה אך ורק למען ההתנתקות שזה בעצם לא יותר מאשר גרוש יהודים מגוש-קטיף,ואפילו דבר אחד יותר -לא,בעבודה כמובן לא עושים זאת למען השררה חלילה,לא למען תיקים,אך בפועל ראינו איך ''אכלו אחד את השני'' כדי לזכות בנהג צמוד ובמנעמי שלטון משחיתים,הם כמו הליכוד ייענשו-ביום הבוחר.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
פרס
פקק תנועה,
קרית ביאליק,
19/12/04 09:10
| זו תהיה בדיחת קרש של השנה והכי גרוע שיכולה להיות לכבוד השנה החדשה חסר רגישות של שרון למצב פוליטי מדיני ולאור ההיסטוריה של מיפלגת העבודה מישצריך שיקום מבחינה כלכלית מדינית וביטחנית זו ישראל תיקראו יותר עיתונים תישמעו יתר רדיו ותיראו יותר טלויזיה ואז תבינו היכן אנו נימצאים שרון דורש שקט ביטוני אז שפרס ידאג לשקט הזה ולא למשהו אחר ולאחר השקט הביטחונטי שישקיע בישראל ולא בעזה ושידאג למצב החברתי שהוא כלכך מודאג ממנו פתאום איפה הם היו משנת 48 ועד שנת 77 הם שכחו את מה שקרה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
תנו למגלומן כבוד.
טומי,
מרכז,
19/12/04 09:05
| מה הוא צריך חוץ מזה ? כסף ? יש לו. אריכות ימים ? יש לו. משפחה ? יש לו. חנופה ? יש לו בשפע. מה שהוא צריך זה כבוד. מזה אף פעם אין לו מספיק... תנו לו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
נרקיסיסט!
Joe Anaaref,
IsraHell,
19/12/04 09:04
| חוקי היסוד נועדו בדיוק כדי להגו עלינו מגחמות קטנות של אנשים חזקים מדי. צריך להיות רק מ''מ אחד לראש המששלה - כחוק! גם אם זה לא מוצא חן בעיני הנרקיסיסט הזקן. נראה אותו הולך לבחירות או מסכל עבור זה את ההנתקות. נודניק.
הגב לתגובה זו
|
|
|
|
|
|
|