תגובות עד כה: 1 תגובות, ב- 1 דיונים. הוסף תגובה 1.  עדיין נוקמים במייג'ור     C-cyclist,    30/04/05 00:25 לבחירות האלו יש שני מאפיינים: זכרון הבוחר הארוך, והשיטה האיזורית. לבוחר הבריטי יש זיכרון ארוך, והוא מסוגל לנקום בממשלה כושלת גם אם זו הודחה לפני עשור. ממשלת קלהן הכושלת, וה Winter of discontent של שנת 79 נצרבו בתודעה הקולקטיבית וגרמו ל18 שנות שלטון שמרני. ממשלת מייג'ור הכושלת, שקיצצה בכל השירותים הציבוריים, הטיפה מוסרנות ויקטוראנית בעת ששריה חגגו מינית, ואימצה קווים אנטי אירופאים עדיןן מפחידה את הבוחר הבריטי, לראייה- הנצחון הסוחף של בלייר ב01 בה לא השתנה מספר חברי הפרלמנט של המפלגות הגדולת ביותר מ10, ומצבו החזק של הלייבור בסקרים (ששוקללו מחדש אחרי כשלון הסקרים של 92, שדמה ל''נצחונו'' של פרס אצלנו ב96) הגורם השני הוא שיטת הבחירות האיזוריות. כל איזור בחירה בוחר את המתמודד שמקבל את מספר הקולות הגדול ביותר, לא משנה אם זה 50% מהקולות +קול, 33% אחוז מהקולות, או אפילו 25%. בכל איזור בחירה יש תוצאת בחירות ששונה מהממוצע הארצי, ויש גם בחירות מוניציפליות מ04 שנותנות תמונת מצב עדכנית יותר. אצלי למשל, ב01 הלייבור קיבלו 50%, הליברל דמוקרטים קיבלו 25%, והשמרנים 16%. ואני באיזור יוקרתי יחסית של לונדון. ההתנגדות למלחמה יצרה ב04 את התוצאות הבאות בבחירות המוניציפליות: ליברל דמוקרטים 35%, לייבור 25%, שמרנים 16%, ירוקים 14%. באיזור הבחירה הזה ההתמודדות ב05 היא בין חברת הפרלמנט הנוכחית של הלייבור, ומועמדת הליברל דמוקרטים. למועמד השמרנים אין סיכוי לנצח, ואתפלא אם יקבל 20%. בתנאים הנוכחיים האוורד יוכל לחגוג נצחון קטן אם יגדיל את השמרנים מ160 חברי פרלמנט למעל 200. ברגעים הגרועים ביותר של הלייבור בשנות ה80 היו להם 220 חברי פרלמנט. הגב לתגובה זו