מאמר בעיתון מקומי בברצלונה מאת העיתונאי סבסטיאן וילאר רודריגז
''טיילתי לתומי ברחוב ראבל בברצולנה'', פותח רודריגז את מאמרו, ''כאשר לפתע פתאום התגלתה לי אמת נוראה - אירופה מתה באושוויץ, בטרבלינקה ובמחנות השמדה נוספים''.
''חיסלנו והרגנו שישה מילון יהודים'', כותב רודריגז וממשיך: ''והחלפנו את מקומם ב-20 מיליון מוסלמים. במחנות ההשמדה השונים הכחדנו ושרפנו תרבות, מחשבה, יצירה וכישרון. חיסלנו למוות, בשעתו, את מרבית העם הנבחר - נבחר באמת, מאחר ויצאו ממנו אישים גדולים ונפלאים כמו ישו, מרקס, אינשטיין ופרויד, ששינו לגמרי את פני העולם.
''תרומתו הגדולה של העם הזה הטביעה את חותמה העמוק בכל שטחי החיים - במדע, באמנות, בסחר הבינלאומי. ובמיוחד היו הם המצפון של העולם. אלה הם האנשים שהשמדנו''.
''ובמקומם, תחת מסווה של סובלנות, ומכיוון שרצינו להוכיח לעולם ולעצמנו שנרפאנו ממחלת הגזענות הנוראה שלקינו בה'', ממשיך וכותב רודריגז במאמרו, ''הלכנו ופתחנו את שערינו לכ-20 מיליון מוסלמים, שהביאו לנו טמטום ובערות, קיצוניות דתית וחוסר סובלנות, פשע ועוני, אשר נובעים מחוסר רצון לעבוד ולפרנס את משפחותיהם בכבוד ובגאווה''.
''הם הפכו את ערינו היפות בספרד ובארצות אחרות באירופה לעולם השלישי, טבול בזוהמה ובפשיעה''.
''סגורים בדירות שהם מקבלים חינם מלשכות הרווחה של הממשלות'', ממשיך רודריגז, '' ''הם מסתודדים ומתכננים פעולות הרס ורצח נגד מארחיהם התמימים''.
''וכך, בעליבותנו, החלפנו תרבות גדולה בשינאה פנאטית, כושר יצירה בכושר הרס, אינטליגנציה בפיגור ובאמונות טפלות. החלפנו את רדיפת השלום של יהודי אירופה ואת כישרונם להמשיך ולקוות לעתיד טוב יותר להם ולילדיהם, את ההיצמדות לחיים בכל הכוח מאחר והחיים הם הקדושה עצמה - ברודפי מוות. באנשים אכולי תאוות מוות לעצמם ולאחרים, לילדינו ולילדיהם''.
ומסקנתו הסופית של רודריגז במאמרו: ''איזו שגיאה נוראה עשתה אירופה האומללה''.
הגב לתגובה זו