ככל הידוע לי, לא ניתן ואף אסור להתנות תרומת איברים בהיותו של המקבל מגזע, צבע, מין, דת או לאום מסוים.
הייתי עד לשיחה בין מי שעוסקת בדבר - האדם שמגיע למשפחה ומבקש מהם לתרום - לבין בני משפחה. לשאלת אחד מבני המשפחה למי יינתנו האיברים נאמר במפורש שזה תלוי ברשימת המתנה ובדחיפות ובכל מקרה לא ניתן לסייג את זהות הנתרם.
לאחר מכן במילואים שאלתי מישהו שהוא בכיר במד''א לגבי העניין והוא אמר שלמעט מקרים שבהם האדם הנתרם זקוק לאיברים בעלי זהות גנתית ולכן התורם הוא בן משפחה המייעד את איבריו לנתרם אין ולא ניתן להטיל סייג על תרומת איברים או תרומות דם. זה אסור עפ''י אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן וכל תורם שמציב מגבלות על זהות הנתרם ייענה כי הדבר לא אפשרי.
לכן נראה לי מוזר כל הפסטיבל התקשורתי שנעשה בעניין ההתרמה. המשפחה הפלסטינית לא יכלה, אפילו רצתה, לייעד את איברי הבן ללאום מסויים.
בכלל יש לציין שב''חשבון הכולל'' אם הפלסטינים היו מטילים מגבלות הם היו נפגעים מהם יותר מהישראלים. בישראל נפטרים בכל שנה קרוב ל-40 אלף איש- קרוב לפי 4 ממספר הפטירות של הפלסטינים. כמו כן בשונה מהפלסטינים מרבית הנפטרים הישראלים מגיעים לביה''ח סמוך לפטירה או נמצאים בו בעת הפטירה. שלא לדבר על המכשור האלקטרוני המאפשר השארת הגוף במצב ראוי לתרימה - דבר שכמעט לא קיים בביה''ח של הרשות הפלסטינית. כלומר הסיכוי לפלסטיני לקבל תרומת ישראלי הוא פי כמה וכמה מהאפשרות ההפוכה.
אז באמת כל הכבוד למשפחה שתרמה את איברי בנה אולם להפוך את זה למחווה שהצד השני צריך לענות עליו במחוות כמו שחרור אסירים - לא ראוי ואף מכוער.
הגב לתגובה זו