אני לא מומחה גדול אבל כפי שידוע לי לא מגדלים שנה אחר שנה את אותו גידול, על אותו השטח (מחזור גידולים) ואם הבוצה מכילה חומרים רעילים שלא מתפרקים אז מה יקרה בשנה שאחרי הדישון? מי יודע כמה שנים הקרקע מנוטרלת? מי יבטיח מעקב יעל אחרי השימוש בכל חלקה וחלקה? שוב, אני לא נגד הבוצה בחקלאות אבל זאת בעיה שחיבים לשים לב אליה.

אחרי התחייבות פומבית להוציא את הבוצה מהים עד 2006, השפד''ן החליט להקים משרפה מזהמת לשרפת הבוצה. הפרוייקט יעלה כמיליארד שקל וכנראה יסתיים בשנת 2009 במקרה הטוב ביותר (אם בכלל יצא לפועל). הם מעדיפים פרוייקט גדול ובזבזני במקום להוציא את הבוצה מהים מיד, באמצעים פשוטים וזולים, ולאפשר לנו לרחוץ בים נקי יותר כבר בסוף השנה הבאה

פתאום כולם נסעו לאירופה לראות איך זה עובד...
על חשבון מי?

כמובן שאיגוד ערים דן שילם.

אין בכך שום צביעות.
כשועדות תכנון מקומיות, מחוזיות או ארציות מקדמות תכניות שאין בהן כל מחשבה על המשמעות הסביבתית והחברתית שלהן, ארגונים ירוקים ואט''ד בראשם הם אלו שמשמיעים את קולם - בועדות ואם יש צורך אז בבית המשפט.
מנסיון אישי (ואני לא קשור לאט''ד) אני יכול להעיד שאט''ד פועלים פעמים רבות בדרך של פשרה או הצעות חילופיות. לא בכדי, מרבית הערים הגדולות רואות באט''ד ''יריב'' ראוי והוגן.

1. אין בעיה לשימוש חקלאי בבוצה לגידולים שאינם קדולי מאכל. רוב שיטחי הפלחה בדרום משמשים לגרעינים למספוא ולא למאכל, ואפש ר ומשתשמים בבצוה לדישון בשטחים אלו.
2. הוצגו פמנהלי השופדן מספר פתרונות לפיזור חקלאי , אולם הם מתעלמים מהם.
3. הם חוזרים כמנטרה מקולקלת על גרמניה והולנד ומתעלמים מכל הארצות האחרות שבהם בוצה משמשת כדשן חקלאי.
4. הם הציגו היום סקר של איכות הסביבה שהיה חסר, לוקה ומגמתי. הכי מדהים שהחברה שעשתה את הסקר ''לודן אקולוגיה'' היא חברת בת (או אחות) של לודן פרויקטים חברה שהיא מתחרה על ביצוע השריפה. הם נתנו לחברה שרוצה לשרוף לכתוב לועדה סקר סביביתי שאמור לבדקן האם הפתרון הטרמי הוא ידידותי לסביבה...בקיצור מונה החתול לשמור על השמנת...