בטבע יש יצורים רבים ובהם גם בני אדם.
ישנם יצורים שיצר ההישרדות שלהם וטבעם האיכותי מביאים אותם להרחיק מתחרים מן הטריטוריה שלהם, ועל משאבי טבע אחרים להשתלט. כזה הוא לדוגמה המין האנושי.
המין האנושי ניחן גם בתבונה, המאפשרת לו להכיר בחשיבות קיומם של יתר המינים - השומרים על מעגל החיים בעולם ועל האווירה שבו. על כן האדם המעוניין בהישרדות נעימה לטווח רחוק חייב לשמור על המינים הללו בטווח הקרוב. הוא גם מחויב מוסרית להתנהג בהגינות כלפי שכניו, בני המינים האחרים.
כאשר אדם מביית מין של דגים, ומרבה אותו בכמויות מסחריות לשימוש עצמי, יהיה זה אך טבעי שהוא ישמור אותו לעצמו. החקלאי היורה בשקנאי איננו מנסה לחסל את אוכלוסיית השקנאים, אלא לשמור לעצמו את הדגים שלו. עם ההשקעה העצומה שהשקיע החקלאי (והמין האנושי כולו במדע) בפיתוח בריכות הדגים - הקנאות שבה הוא שומר על מעשה ידיו היא מובנת.
אילו היה מדובר בחיסול מכוון, בזלזול עיוור - אזי מובנת ורצויה זעקתם של אנשי הטבע. אלא שלדעתי, זהו מקרה שבו המין האנושי צריך לעמוד על זכותו. יוקרבו כמה שקנאים על מזבח בריכות הדגים, וידעו להתרחק מן האוצר האנושי.