את המחקרים, אז תביא ראיות לכך.

אין קשר בין כתבי האר''י לשאלת קדמוניות הזוהר. האר''י חי במאה ה16, ויצר את יצירתו הרוחנית בהסתמך על הזוהר, שרובו נכתב בין שנות השמונים של המאה ה13 לבין שנות השלושים של המאה ה14.

(חלק מ) הזוהר הופיע לראשונה בצורת קונטרסים כמאה שנה לאחר הופעת הקבלה עצמה. בזמן פרסום הקבלה (ע''י רבי יצחק סגי נהור וממשיכו רבי אשר בן דוד שהביאה לספרד), קמו רבנים שהתנגדו אליה, וטענו, בין השאר, כי אין לה זכר בתורת ישראל, במשנה, בתוספתא ובתלמודים, והיא בבחינת עבודה זרה (למשל איגרת רבי מאיר בן שמעון מנרבונה).

אפרופו האר''י, מעניין לעמוד על הסתירות בין תורותיו שהגה בהיותו במצרים לפני הגעתו לצפת, מול כתבי ויטאל (וגם כתביהם של סרוק וטבול תלמידיו), המתעדים, בין השאר, את ''תורת התיקון'' שהגה בצפת בסוף ימיו.

חקר היהדות, כמו גם חקר ההיסטוריה איננו ממש מדע, אני נוהג לקרוא לזה ''לימודי יהדות'' ולא ''מדעי היהדות''.

ואני דווקא בעצמי מדען, מתמטיקאי.

הגב לתגובה זו

במדעי הטבע והחיים, אנשים הוגים תיאוריות כדי להסביר תופעות טבע, והן נבחנות במספר דרכים:
1. ניסויים אמפירים והשלכות פרקטיות.
2. אימות על-ידי ממצאים ותגליות.

תיאוריות מדעיות עשויות להשתנות ולהתפתח, כמו למשל העובדה שבאמצעות מכניקה ניוטונית, לא ידעו להסביר את הסיבה לכך שמהירות האור קבועה ואינה יחסית, ואז בא אינשטין וניסח את תורתו שהסבירה את התופעה. רק מאוחר יותר אומתה תורתו ע''י ניסויים נוספים.

אבל אינך יכול להציג את התורה (או את פירושך לתורה) כאמת המדעית, ובאמצעותה לסתור תזות מדעיות.
ניתן לעשות זאת רק בדרך של הפרכה ע''י ניסוי או מציאת ממצאים מתאימים.

הגב לתגובה זו

מי שהעלה את המדענים, האנשים שלא קיבלו את התשובה של הדת, האוסרת לחקור את הטבע, על המוקד - היו דווקא אנשי הדת, ולא להיפך, כפי שאתה מנסה לצייר.
הדת היהודית היתה תמיד דת תשובה ואסרה עיסוק ב''חכמה חיצונית''. רק בזכות תנועת ההשכלה, שמקורה בגרמניה, התחילו יהודים מתבוללים, החל מהמחצית השניה של המאה ה19, לעסוק במדע.
הדת הקתולית עכבה, בשם התורה שאין לערער עליה, את התפתחות המדע והרפואה במשך למעלה מ1000 שנה.

אי אפשר להביא את אינשטיין כדוגמה לאדם התומך ביהדות. הוא לא קיים מצוות. האם הוא שמר שבת? האם הניח תפילין? מעבר לזה, הוא אף נחשב אפיקורס מבחינת ההלכה היהודית, כיוון שהיה פנתיאיסט, כלומר כפר באמונת היחודית עפ''י התורה שבעל פה.
הוא מעולם לא תיאר את אלהים כישות כלשהי, אלא בשבילו הטבע ומופלאותו זה בעצם אלהים.

אף מדען לא הוכיח קיומו של ''כח עליון''. מדען רציני אסור שיערבב דת ומדע. הדת היא דוגמא, הנחות המונחות מראש בלי אפשרות לערער עליהן.

לפי פירוש מסוים, אפשר להביא לכך שהתורה לא תפריך את האבולוציה. עדיין, אי אפשר להתעלם מכך שהאבולוציה מדברת על אקראיות ולא על תכנון, ולזה לדעתי המכשול העיקרי ביישוב התורה עם האבולוציה.
אני לא רואה כל צורך ליישב את התורה, שהיא חיבור ישן, מגמתי והיסטוריוגרפי, עם האבולוציה.

מדען אמיתי צריך לגשת למחקר אובייקטיבי, ולא עם הנחות יסוד דתיות.

המדע מעולם לא התיימר לגלות מדוע דברים נוצרו, אלא רק כיצד הם פועלים, ואולי כיצד נוצרו. אדרבא, המדע הטוען לאקראיות פוטר עצמו מהכורח להסביר מדוע נוצרו הדברים.

הגב לתגובה זו