הערבים ישתמשו בכל שטח שיימסר להם בכדי לפגוע ממנו בישראל.
הם יפרו כל סיכום כזה או אחר שנקבע איתם לגבי קווי גבול, מתוך מטרה להמשיך במלחמת התשה (שמתישה בעיקר חלמאים כמוך וגורמת להם לוותר במקום לרצות ללחום חזרה באויב).
את הדמוגרפיה זה לא ישנה, וזאת מן הסיבה הפשוטה שתוך 45 שנה לערך יהיה פה רוב ערבי-מוסלמי, עקב הריבוי הטבעי של ערביי ישראל והבדואים (בעיה, כי בדמוקרטיה הרוב קובע, לא?).
מלחמה כוללת של יהודים בערביי האיזור הינה בלתי נמנעת, והדבר הגרוע ביותר לעשות היום הוא לתת להם דריסת רגל ממש במרכז המדינה, אותם קווי 67 האמורים (פתח מפה, זה לא מסובך), מהם יהיה להם קל יותר לתקוף.
ואל תגיד לי ''כשתהיה להם מדינה נוכל לתקוף אותם'', כי:
א. הם תמיד יהיו המסכנים ויקבלו את תמיכת העולם.
ב. אם כל כך קל להפסיק טרור כזה משטח שהפקרנו, אז למה אנחנו מפחדים פחד מוות להיכנס לפעולות קרקעיות נדרשות בעזה בכדי להפסיק את ירי הקסאמים?
ג. ''מדינה'', בשונה מ''רשות'' או ''אוטונומיה'', רשאית להכניס לשטחה כל נשק ואמצעי לחימה שהוא, לרבות טנקים, מטוסים, מסוקים, אמצעי ארטילריה וכיו''ב, ולא יהיה לנו תירוץ לפעול נגד זה כל עוד לא נותקף, ואז כבר יהיה מאוחר מדי (ותראו איזה נדיבים הרוסים איתם, ובטח גם שאר אחיהם לא יתקמצנו).
ורק בשביל לראות את התמונה הגדולה:
* מהצפון:
נסיגת ברק מלבנון יצרה מדינת חיזבאללה בדרום לבנון, שהיא עצמאית, ממומנת ע''י איראן וסוריה, ומכוונת עשרות אלפי טילים לכל ישובי הצפון (וזאת עפ''י אמ''ן והשב''כ).
* מדרום מערב:
נסיגת שרון מעזה וההסכם שעשה עם המצרים יצרו שטח עצמאי עם מעבר גבול פתוח לחלוטין ממצרים (מעבר רפיח בציר פילדלפי). אמצעי לחימה זורמים כל הזמן לתוך עזה. טווח הקסאמים, הבנויים בצורה חובבנית, מגיע בקלות לכל הישובים מסביב לרצועה ולדרום מישור החוף. שימוש בטילים חדישים שהיום קל להכניס לרצועה (ומוכנסים כל העת) יוביל ליכולת פגיעה בכל ערי החוף הדרומיות (כולל אשדוד, אשקלון ואף צפונה מהן).
בנוסף, ההסכם עם המצרים ביטל את פירוז סיני (כפי שנקבע בהסכם השלום עמם) וכיום מצויים כ-1000 חיילים מצרים בגבול סיני, כביכול כדי למנוע כניסת טרור. סילוקם טעון הסכמה מצרית (ומה אם הם יבקשו להציב יותר חיילים כי ''זה לא מספיק כדי למנוע הברחות'', נגיד להם לא? ומה אם לא יבקשו אלא פשוט יוסיפו? ומה אם נבקש שיעזבו והם לא יסכימו? - הרי מותר להם לסרב עפ''י ההסכם).
* ממזרח:
הנסיגה מארבעת הישובים בצפון השומרון (גנים, כדים, חומש ושא-נור) והוצאת כוחות הצבא משם, הותירו שטח הגדול פי 3 משטח רצועת עזה שפונה. תוכנית הנסיגה של אולמרט תהפוך את השטח הנ''ל, יחד עם מרבית שטחי יהודה ושומרון (מדובר על למעלה מ-90% מהשטח), לשטח עצמאי של הפלסטינים. בדומה לדרום לבנון ולעזה - גם השטח הזה יוצף באמצעי לחימה שרק יחכו ליום פקודה.
* ממרכז המדינה, הגליל (ואולי גם הנגב?):
הגייס החמישי במלוא הדרו. אבל על זה לא ארחיב. חבל להדאיג סתם את אזרחי המדינה, במיוחד עכשיו כשטאלב א-סאנע גם נפגש עם מנהיגי החמאס וגם קיבל מקום בוועדת חוץ וביטחון.
העיקר לגרש את המתנחבלים האלה, אה?
הגב לתגובה זו