לעתים אני תוהה עד היכן הדרדרנו. בימים שתת מגזר רחב מתוך הציבור ה'דתי' תוהה על הראשונות ומתפלמס על אמירת הלל ביום העצמאות, עד כדי שהאחרים מאשימים אותו בהתחרדלות, תמיד יש לנו את העולם החרדי 'הארד קור' שיסביר לנו מה זה להיות חרדי אמיתי. לדווח על מיקומה של גופת תינוקת היא לא פחות מדין 'מוסר'. מיצוי חשבון פלילי עם הגרועים שבחוטאים - הורים לא אחראיים שמזלזלים בבריאותם של ילדיהם בשם דת שקר (לא, היהדות האורתודוקסית האמיתית תומכת בעיקרון של 'פיקוח נפש' למי ששכח) נחשב היום דיון בערכאות של גויים ? ומי שמעביר אליהם מידע הוא 'מוסר'. אינני מהזריזים לקרוא לצעדים משמעתיים כמו פיטור רב שמקבל את משכורתו ממדינה שהוא מגדיר את שופטיה כערכאות גויים, אבל הוא עצמו צריך מעט חשבון נפש. ואולי, בעצם, גם אנחנו.
הגב לתגובה זו