- 11.
חשוך ימי בינימי, 14/06/06 08:32
מדוע סיפורי רכילות כאלה מלפני כ-300 שנים צריכים לעניין מישהו היום? אז גליקל נבהלה מכך שנעלמה לה תינוקת שאח''כ נמצאה בריאה ושלמה. מה זה מעניין היום? מה אפשר ללמוד מכך? איזו ''תובנה'' חדשה על החיים?
נראה לי שעבור הפמיניסטיות האדוקות די בכך שאת קטעי השטות הללו כתבה אישה, כדי שהדברים ייחשבו לדברי אלוקים חיים. הספר הבא שייצא בהוצאת מרכז זלמן שז''ר יהיה כנראה זכרונותיה של קונסטנצה אשת וולפגנג אמדאוס מוצרט (יש דבר כזה, תפל ושטותי להחריד...)-
העניין הוא בכך שמציג את חיי היומיוםהילה, 14/06/06 11:47
עד לעשרות השנים האחרונות למדו היסטוריה דרך אישים ידועים ומשפיעים, ולפעמים, דווקא דרך זכרונות של ''סתם'' אנשים אפשר ללמוד הרבה מאד על חיי היומיום, אמונות חברתיות, מוסכמות משפחתיות, מצב כלכלי, ותפיסות עולם. וכן - דווקא דרך ''רכילות'' ודברים שנכתבו כבדרך אגב, אפשר להסיק הרבה יותר על המציאות, מאשר דרך קריאה בכתבים אידאליים ונשגבים.-
מיכל, 14/06/06 13:04
זכרונותיה של גליקל מהווים מקור חשוב לחקר חיי היום יום, הכלכלה, החינוך, היחסים עם הסביבה, השפעות תרבותיות, חקר האידיש ועוד.
חקר ההיסטוריה כבר מזמן אינו עוסק רק בפוליטיקה, אלא בתרבות, בחברה וכד'.
גליקל היא כמובן לא מקור יחיד אבל היא בהחלט מקור חשוב, אמין ומפורט.
מתוך מאות העמודים בחרו להביא כאן אנקדוטה משעשעת, זה הכל.
מאחר וגליקל המשיכה בהצלחה את עסקיו של בעלה לאחר מותו, יכלו להביא כאן עניינים ''פמיניסטים'' בהרבה (זהו כמובן אנכרוניזם גמור שמבוסס על ההנחה השגויה שפעם נשים רק רקמו גובלנים).
כדאי מאוד לקרוא אותה וגם את ההקדמה של פרופ' טרויאנסקי שחוקרת את הדברים כבר שנים.-
חשוך ימי בינימי, 14/06/06 17:22
גם לך צריך להסביר ציניות מהי?
אני מכיר את יומנה של גליקל (לא קראתי את כולו, לזה אין לי סבלנות, אבל קראתי דיי), ואני מבין את חשיבותו. כל מה שכתבתי התייחס רק למה שבחרו עורכי האתר להביא ממנו. למה מכל היומן דוקא זה מה שמעניין? (או שאולי זו קונספירציה גברית שנועדה להציג את ''הפמיניסטית היהודיה הראשונה'' כהיסטרית?...)
אגב, מה שכתבתי על יומנה של קונסטנצה מוצרט הוא אמת לאמיתה. גם ממנו קראתי פעם קטעים וכמעט שנחנקתי מרוב השטותיות וההבלותיות שלו... מה לעשות, לא תמיד אשתו של גאון היא עצמה גאון...-
לחשוכי, אז כדאי לקנות את הספר או לא?
אישה קטנה, 14/06/06 18:05
בשביל ההנאה אני מתכוונת.
הפרק שהובא כאן היה קצת מנגג'ז.
נא לא להתעצבן על הכותרת, זה סתם.
-
מיכל, 14/06/06 18:10
ובכל זאת זו נראית לי בחירה לא רעה בכלל- כשקראתי את הקטע ייחלתי לימים בהם אישה אחרי לידה פשוט נחה והתעוררה רק כדי להיניק - את כל השאר עשו המשרתות. איזה כיף! להגשים את עצמך במנוחה! סוג של הגשמה עצמית שנחשבת כיום כחטא.
ולמרות זאת, ישנם דברים שלא השתנו כלל - הבילבול הזה מתאים כל כך לנשים אחרי לידה, שמוחן (לפחות מוחי) מתכווץ לגודל של אפון מיובש ושיכולות להכניס את הכביסה למקרר ואת הקניות למייבש.
בימיה של גליקל זה היה לגיטימי להכיר בכך שנשים שונות מגברים וכי לידה וטיפול בתינוק דורשים ריכוז נפשי ופיסי.
כיום (אוי לבושה) נדמה משום מה ש-12 שבועות הם זמן מספיק כדי ''לחזור לעצמך'' (????) וכנראה זמן מספיק לתינוק להתבגר ולרצות רק זמן איכות עם אימא.-
למיכל, ומה עם המשרתות ש''עשו את כל השאר''?
X, 14/06/06 19:30
גם הן יכלו לנוח אחרי הלידה ולהתרכז בתינוק?
גליקל הייתה עשירה.
לא כולן היו.
פרט לכך יש טעם רב בדבריך.
-
מיכל, 15/06/06 08:28
עדיף להיות אמיד מאשר עני.
גם היום רוב הנשים שמאריכות את חופשת הלידה על חשבונן הן כאלה שמשפחתן יכולה לספוג זאת מבחינה כלכלית.
גם היום מי שלוקחת עזרה - עוזרת בית, שירותי ניקיון, גיהוץ, קייטרינג וכד' הן לא אלה מהעשירונים התחתונים.
עצוב, אבל זו אופרה אחרת.
-
-
-
-
-
X, 14/06/06 12:51
השופך אור על חייהם של אנשים שבדרך כלל לא כתבו בעצמם ולא כתבו עליהם.
אם היו מוצאים יומן של סנדלר, או רוכל, הוא היה מעניין באותה מידה.
הפרק שפורסם כאן הוא באמת אישי מאוד, אבל יש ביומן חלקים אחרים החורגים מעולמה האינטימי.
-
- 10.
נעה, 14/06/06 00:57
שימו לב לסופרת החדשה לנוער!
רונית לוינשטיין-מלץ כתבה ספרים נפלאים המתאימים לנוער דתי אבל לא רק לו,אלא גם לחילונים.
תריסים ירוקים פתוחים-על ני''לי וזכרון יעקוב
נס של אהבה על השואה.
מ ק ס י ם ורואוי כמתנת בת/בר מצווה!
- 9.
מלכה, 13/06/06 17:28
את זכרונות גליקל אפשר לראות ב''פרוייקט בן יהודה'', בתרגום א.ז.רבינוביץ, התרגום נכתב לפני כמאה שנים. השפה היא גרמנית עתיקה ששזורה ביידיש ועברית.
גליקל נולדה בשנת הת''ז-1646-47
ולא כפי שנכתב כאן.-
א, 14/06/06 01:43
שנת 1961 היא לא שנת לידתה, אלא שנת תחילתם של ספרי הזכרונות שלה
-
- 8.
יש לי את הספר באנגלית כבר שנים
דני, 13/06/06 17:26
במסגרת עבודת גינאולוגיה של אבי הוא גילה שהיא בעצם מהמשפחה ומאז יש לנו את הספר
- 7.
- 6.
יוסי פרלשטיין, 13/06/06 16:34
הפרטים אינם זכורים לי כרגע אבל דומני שקראתי על צקלון של מגילות קלף- או שמא פאפירוסים מאמצע המאה השניה, לאמור כמה עשורים לאחר מרד בר כוסיבא והם היו עזבונה של וכחנית מאריכת לשון, שמה היה בתיה כמדומני, שניהלה דיונים משפטיים על רכושה שאבד בשנים שלאחר דיכויו בידי הרומאים. אמנם לא זכרונות של ממש אבל הערותיה ותפיסות עולמה בשולי המסמכים הקדימו את גליקל מהמלין באלף וחמש מאות שנים. עוד ספר משובח בנושא '' נשים קוראות- יתרונה של שוליות'' מאת איריס פרוש. אופקים, ע''ע.-
אורן, 13/06/06 17:58
לאשה שחייתה בזמן מרד בר-כוכבא ותעודותיה וחפציה האישים נמצאו ע''י הארכאולוגים קראו בבתה. (Bavta)-
יוסי פרלשטיין, 13/06/06 22:29
אני עולה על יצועי בתחושת סיפוק שנמצא אדם שהעמיק לעיין ממני ומאחל לך כל טוב ושתעשה חיל אינטלקטואלי. יש לי ספריה עשירה ואראה לעצמי לזכות להשאיל לך מספרי כדי שתמשיך מן המקום שבו נגזר עלי להפסיק.
-
-
- 5.
מיכל, 13/06/06 16:30
וטוב שתורגם לעברית.
בכלל, יפה למדור כל תיאור הספרים - מעניין ומחכים וגם נותן רעיונות לקניות שכדאי להשקיע בהן.-
יוסי פרלשטיין, 13/06/06 22:32
אני חדור התפעמות מהתלהבותך. ברשותי ספריה עשירה למדי ובה כמה וכמה כרכים בהחלט לא שגרתיים בבית ממוצע ואשמח להשאילם לך. עשי חיל והמשיכי מן המקום שבו הפסקתי. עלי והצליחי!
-
א, 14/06/06 01:40
הספר תורגם לעברית לפני הרבה שנים ע''י הסופר הידוע אז''ר, אלא שהוא הירשה לעצמו להפוך את סדר הפרקים ולהשמיט קטעים וכיוצא בזה.
המהדורה הנוכחית היא מלאה ומדוייקת ונפלאה.
-
- 4.
מיכל, 13/06/06 16:12
א. היכן נמצא הספר המקורי, מתי וע''י מי? איך הובא לארץ?
ב. האם הספר המקורי היה בכתב יד או מודפס?
ג. איך שרד הספר את התקופות וכיצד טופל בעת התרגום הראשוני?-
א, 14/06/06 01:38
שאלות מעניינות.
כולן מקבלות תשובות מפורטות בהקדמה לספר המצויין.
בשוליים: בארץ חיים אנשים שהם מצאצאיה של גליקל.
-
- 3.
- 2.
-
המקור, כפי שצוין בכתבה נכתב ביידיש או
X, 13/06/06 15:13
נכון יותר בדויטש-יודה (גרמנית יהודית באותיות עבריות), שהיוותה יסוד להתפתחות היידיש במזרח אירופה.
גליקל עצמה חיה בעיר המלין בגרמניה.
הפרקים המעניינים בספר הם תאור החיים החברתיים, חיי המסחר, השבתאות ועוד.-
לא יידיש - אלא יידיש-דייטש היינו הטייטש המקורי המכונה: לשון אשכנז (ל''ת)
ג'ורג' ווייל, 14/06/06 14:15
-
טייטש-חומש= חומש עם תרגום וביאור
X, 15/06/06 15:43
ליידיש.
אבל בשפת הדיבור אמרו גם ''לשון טייטש'' והתכוונו ליידיש. נדמה לי שהביטוי נמצא אצל עגנון.
-
-
-
א, 13/06/06 15:24
נכתב במקור ביידיש ותורגם לעברית - שתי השפות מופיעות בספר זו לצד זו. באמת נראה ספר מעניין, ראיתי בשבוע הספר. (בדוכן של הוצאת ספרי יהדות ומחשבה)
-
- 1.
ו-ו-י-י-ס-מ-א-ן, 13/06/06 14:13
נשמה טובה טרחה לעלות את זה ל'פרוייקט בן יהודה'. שווה בדיקה.