באשקלון נופלים קסאמים בתוך בית ספר, ואנחנו לא מגיבים מחשש לשלומו של גלעד.
אולי אם בפעם הבאה יפול שם חלילה קסאם בשעה שבית הספר מלא בתלמידים, ועשרים מהם יהרגו, נעשה משהו ,אבל גם בזה אני כבר לא מאמינה.
לדאוג לשלומו של גלעד שנשבע להקריב את חייו על הגנת המולדת, זה דבר אחד, ולהפקיר את תושבי הדרום זה דבר לגמרי אחר.
במקום לשבור את המפרקת של מי שיורה על אשקלון, שדרות וישובי עוטף עזה, אנחנו מתחמקים בשם אותו חשש, ובכך מסכנים את שלומם של ילדינו, שלא לדבר על החיים שלנו שהפכו להיות בלתי נסבלים בגין אותה חולשה שמפגינה ממשלת ישראל.
לא קל לכתוב את הדברים, אבל אני מאוד מקווה שמישהו יתעשת שם למעלה, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הגב לתגובה זו