מערכת המשפט הישראלית צריכה להשען על החלטות של ועידות בילנאומיות שלאחר מלחמה. למשל, לאחר מלחמת העולם השניה הוחלט בוועידה בינלאומית לגרש 16 מיליון, שישה עשר מיליון גרמנים מאדמות פולין, צ'כוסלובקיה והונגריה חזרה אל מכורתם גרמניה. הם היום אזרחי פולין וצ'כיה דור שלישי או יותר ובכל זאת גורשו, על חשבון עצמם, ולעיתים ניגוד לרצונם, לגרמניה.
יגורש שריד ארגון החיזבאללה, ויגורשו תומכיו וכפריו ומשפחותיו ממטולה ועד נהר האוו'אלי להושיבם אל מכורתם הרפובליקה האסלאמית האיראנית אשר עמה יש לו קשרים פוליטיים, דתיים, צבאיים משפחתיים ותרבותיים.
מי עלול לחבל בבנייה של תכנית משפטית כזאת? אכן, שמעון פרס. בשבילו בלבול כוח בינלאומי הוא לעולם חגיגה לדפוק עוד הופעה. אך לא לבו. בזמן מלחמה מרושתיו המרושתים בתקציבי משרדי הממשלה יכולים באין מפריע ללגום עוד מן השמנת לטובת אותם אינטרסים סמויים מן העין שהם מייצגים.
הגב לתגובה זו