- 15.
- 14.
מוטי, 12/10/06 00:53
לצערי קראתי את רק היום, אך אני מכיר את עמדתך ומסכים איתה עקרונית... ראשית אני דואג לך - למה אתה לא ישן (כתבת / שלחת ב 4:53, כך כתוב ).
עניין שני הוא הדיכוטומיה בין ה''סמוך עלי'' ל''תהליך מסודר של קבלת החלטות''. אין דיכוטומיה, אלה שני פנים של מטבע אחד. האמן לי שחשוב לאין שיעור שפקודיו וחייליו של מפקד בצבא ''יסמכו עליו'' ולא יבחנו את ''אופן קבלת ההחלטות'' שלו על צעד ושעל. אמנם, בתכנון לטווח בינוני וארוך יש חשיבות גדולה להליך מסודר, לוגי, מבוסס על מידע תקף ואמין ואולם קצב השינויים לעיתים אינו מאפשר לתהליך כזה לרקום עור וגידים. בשעה שיש חשיבות מכרעת למועד קבלת ההחלטה יותר מאשר לאופן בו היא מתקבלת, קרה לא פעם בתולדות האומה (ואין בקי ממך, לעניות דעתי בעניין זה) ש''ההחלטה'' התקבלה בשל צוק העיתים על אף האילוצים של מידע חסר ומוכנות נמוכה כי כל אלטרנטיבה אחרת גוזלת זמן הייתה קריטית יותר...
כפי שהינך מציין ואני מסכים ... כך נוצרה התרבות .. ואף כי מזה זמן רב לא תמיד יש חשיבות למהירות, מקבלי ההחלטות (בכל התחומים כמעט) שייכים לאותו דור שזאת הייתה דרכו ואולי לא הייתה לו אפשרות אחרת.
השינוי בתרבות קבלת ההחלטות בו יבוא, כך אני רוצה להאמין ולקוות...ויקרה זאת בדור חדש שאתה ואני אולי, שייכים אליו... כמו גם צעירים מאיתנו שמודעים לצורך בשינוי כזה .
לילה טוב צ'לו ...נדבר מחר
- 13.
ערן האמיתי, 05/10/06 00:53
ראשית אני רוצה להודות לדר' רוזנברג על כך שהיה המורה להיסטוריה שלי... אצל שאר המורים נרדמתי... אבל אצלו למדתי!
אכן שוררת במחוזות מדינתינו הלך ''סמוך עלי'' /''יהיה בסדר'' או הגרוע מכל ''זה מה יש ועם זה ננצח''...
כל אלא נוצרו מעשרות שנים של ''מסורת מקצועית'' במפעלים הציבוריים והממלכתיים ובצבא ההגנה לישראל בפרט!
בוא נודה בזה... אנו חיים ברפובליקת בננות ה''תופחת'' מיום ליום....כמו כדור שלג שלא ניתן לעצירה.
הבעיה המרכזית הגורמת לתופעות מסוג זה הינה אישיות אנשי השלטון והחוק... אישיות זו ''מהודרת'' בתחושת שווא של אצילות... כלומר הם ה''חכמים'' ואנחנו, פשוטי העם המטומטמים... אבל מיותר לציין שלא כך הדבר. ''הם'' בסה''כ אנשי דמגוגיה המוכרים לנו אשליות במחיר מבצע והטיית אוזן כלפי מישהו הינו מעשה ''מגונה.
ניקח שני דוגמאות טובות מההיסטוריה המדגישות את הפער בין מדינה מערבית נורמלית לבין מדינת ישראל:
1 - במדינת קליפורניה שבארה''ב בשלהי שנות השבעים קמו תנועות התנגדות לעלייה המתמשכת של נטל מיסי המדינה על החברה... אנשים צעדו ברחובות והפגינו נגד השלטון... ימים כלילות.... ולבסוף הוחלט על מספר צעדים ארוכי טווח להורדת נטל המיסים על הציבור....וכך זה נמשך עד עצם היום הזה.
2- במדינת ישראל קמו אנשי מילואים והפגינו בדרישה ''פשוטה'' של הקמת וועדת חקירה ממלכתית רצינית.... בעקבות הכישלונות הצורמים במלחמת לבנון השניה.... ומה קיבלו? כלום.....גורנישט....וכך היה עד עצם היום הזה!
רבותי לא צריך להיות חכם גדול על מנת להבין מה קורה פה ולאיזה מצב אנו מדרדרים.... אני לא אתפלא אם יום אחד הטימטום של תיאלנד יגיע גם לאזורינו...
חבל שכך... עלינו להתארגן ביחד על מנת לעצור את המצב הזה...
אהההה.... אין לכם זמן... טוב זה בסדר... אני עוד כמה שנים גם אברח לחו''ל..... לא נורא ננסה בגלגול הבא!
- 12.
עירן, 27/09/06 11:21
כל מילה בסלע מפיו של אחד המחנכים הדגולים (ואולי אחרון המוהיקנים של מערכת החינוך).
תלמידו לשעבר.
- 11.
מה בעצם אפשר לעשות לזעוק לתקשורת למה את פרו ערבית למה את הורסתמדינה
בני, 19/09/06 00:40
מההההההההההההההההההההההההההה???? ואיך?????????????????????
- 10.
דודו ממוצקין, 09/09/06 13:37
ראשית תופתע, בסה''כ הסכמתי
עם רוב הנחות היסוד ציינת בכתבה.
אין לי ספק שהתרבות הפוליטית בכלל ותהליכי קבלת ההחלטות
בפרט במדינת ישראל הם בעיתיים מאד. אבל, וזו ההערה המרכזית שלי, הפגמים שציינת אינם ייחודיים
רק לישראל ובהחלט אפשר למצוא אותם גם במדינות מערביות אחרות שלהן מסורת ארוכה יותר משלנו כמו: ארה''ב ובריטניה.
האם במדינת ישראל על כל הפגמים שציינת היה מצליח להגיע להנהגה הלאומית שחקן קולנוע כושל דרג ז' כמו רונלד רייגן, או קאובוי עילג כמו בוש הנוכחי? אני בטוח שלא.
בסופו של דבר שיטת המשטר הדמוקרטית שדורשת מהמנהיגות
להציג בפני המצביעים אמירות ''ברורות''
(שלרוב נרקחו על ידי הספינולוגים
השונים) מעודדת מצב שבו החלטות גורליות יתקבלו בדרכים שאותן ציינת.
ולסיום סיפור קטן על ''תהליכי קבלת החלטות'' (אל תדאג זה קצר....) פרופסור באוניברסיטה מכובדת בארה''ב פיתח מודל שלם
המסייע לקבלת החלטות חשובות,
יום אחד קיבל הפרופסור הצעה מאוניברסיטה מתחרה , הלך
הפרופסור חסר מנוחה והתלבט והתלבט, באו אליו תלמידיו
ואמרו ''למה אתה לא משתמש
במודל קבלת ההחלטות שפיתחת?
הרי זוהי הזדמנות אידאלית.
ענה להם הפרופסור, ''השתגעתם ?
זה עניין רציני........''
- 9.
אזרח, 09/09/06 08:46
אזכרת יום ה-30: ''אור נהרג במלחמה מיותרת''
אביו של אור שחר, שנהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21, ספד אתמול לבנו ביום ה-30 למותו. בכאב רב הוא אמר: ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת'' - כך אמר אתמול (ה') יוסי שחר במהלך טקס האזכרה שנערך בקיבוץ יד מרדכי במלאת 30 יום למות בנו אור ז''ל, שנהרג יום אחד לפני יום הולדתו ה-21. ''יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. את הדברים שנשא שחר בהספד, הוא מתכוון לשלוח לראש הממשלה אהוד אולמרט, ולהחזיר לו את ''המכתב הלקוני שנשלח לנו, כמו למשפחות אחרות, מלשכתו''. האב מספר כי הדברים הבשילו בלבו לכדי כך אחרי נפילת בנו, ובלי קשר למאבק הציבורי המתנהל. לדבריו, הוא מבקש לבטא את הכאב האישי והפרטי שלו. בפתח המכתב מספר האב על המהירות שבה ישראל חזרה לשגרה. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', הוא שואל. ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפעה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. בהמשך המכתב הוא מתייחס למלחמה עצמה ולנחיצותה. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. שחר פונה לצמרת השלטון ושואל: ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?'', הוא זועק.
- 8.
אלכס, 09/09/06 08:42
צודק הכותב בדבריו. וועדת חקירה אינן אלא וועדת קבורה. בוועדות הללו קברנו בעבר ונקבור אף בעתיד את כל הבעיות הסבוכות והפחות סבוכות שהביאונו הלום ושהיו מנת חלקנו כמדינה מאז הקמתנו. אכן, צודק הכותב כי תרבותנו צריכה להשתנות וזה כנראה לא יקרה בדורנו. מה חבל. כה חבל. בינתיים, נמשיך (כהרגלנו) לקבור את הבנים.
- 7.
- 6.
- 5.
ש, 08/09/06 20:14
מעיד שכתבות כאילו לא בראש של הציבור,
יותר מדי פלסף,ע'' אדם לא מזוהה, שלא מהווה גירוי מספיק למחפשי מריבות,
הוא אינו מרוקאי, לא רוסי,ולא מבליט את צידו הפוליטי,
הקוראים רוצים משהו מדליק.-
ע, 27/09/06 11:26
סייג לחכמה , שתיקה!
אם אין לך מה להציע, עדיף שתשתוק.
כנראה המאמר רחוק מבינתך ואין באפשרותך לעכל את תוכנה.
אז אנא להבא אם אינך מבין, לפחות אל תשמיץ
-
- 4.
ברוך, 08/09/06 19:28
המציאות המתוארת בכתבה היא לצערנו נכונה. התסכול בציבור גדול מכיוון שההרגשה היא שלא ניתן לשנות דבר, מפני שהפוליטיקאים המקצועיים, תמיד ימצאו דרך או שיטה למנוע שינוי של ממש במציאות הפוליטית. רק אצלנו יכול מי שכיהן כרמטכ''ל וכשר בטחון בשש השנים האחרונות לראות עצמו כאלטרנטיבה למנהיגות, במקום לחוש אחריות וללכת הביתה. אבל בכל זאת ישנו שינוי אם מביטים על התמימות בהם קיבל הציבור את התנהגות מנהיגיו בשנים הראשונות להקמת המדינה, לעומת הביקורת הציבורית כיום. זה לא מספיק, אבל אולי זו התחלה.-
ש, 08/09/06 20:06
ישנו שינוי, הטרנד העכשווי הוא ביקורת, אך הציבור רחוק מלהצביע על האלטרנטיבה הנכונה.
הפולטיקאים מתאימים עצמם לציבור, כל זמן שהציבור לא יוכל להצביע להם על הדרך, הדברים ישארו יגעים.
הדוגמאות לקילקול שהציבור מביא ,די חוזרות על עצמן [גם בתגובה מעליי] ,והן משקפות חוסר יכולת של הציבור לתפוס את עומק הבעיה.
אין לנו היכולת להבחין מה לא בסדר עם צורת החשיבה של הציבור, לכן גם דבר לא ישתנה.
-
- 3.
Eitan, 07/09/06 23:24
Not only that Efra'im Kishon already suggested it years ago but nothing did change and nothing will change!
- 2.
שאול, 07/09/06 22:34
בסדר, נאמר כי אתה צודק, [ולדעתי,אתה בכיוון טוב יותר משאר 'הידענים '],
מדוע אחרים לא רואים ,מרגישים ומבינים את מה שאתה מבין?
תשובתי היא :חשיבתם [או חוסר חשיבתם],לא מביאה אותם לכך.
הפתרון שלך לכך : לקרוא לציבור לזעוק,
לדעתי זה לא מעשי, אם הציבור לא מבין את מה שאתה מבין, הוא לא יצעק, כפי שהוא לא צועק בעד דברים שהוא יותר מבין,
ואם נאמר כן תצליח לארגן צועקים, אם הם לא יבינו כמוך טוב את הרעיון, אתה תזכה לראות את סוג הזעקה שרואים כרגע ברחובות, לא חזקה, ובעיקר לא ממוקדת.
לדעתי, אם לא נעשה מהלך שישנה האנשים [שינוי בן אדם הוא בעצם שינוי צורת חשיבתו] פה, האנשים תמיד יתנהלו באותה צורה,
דבר כזה אפשר לעשות דרך מערכת החינוך, אולם,מכיוון שהאנשים האמורים לשנות את מערכת החינוך,לא תופסים כמוך הבעיות, אני לא רואה את הדרך, איך אנחנו יוצאים מדפוסי ההתנהלות שלנו.
כשהילדים ילמדו לחשוב אחרת, לתפוס הקורה סביבם בצורה טובה יותר, דברים ישתנו לטובה מאליהם,
ושוב, אני לא רואה איך אנשי שוליים, טובים ככל שיהיו, מצליחים להתגבר על חשיבה לקויה ודוגמטית שהשתרשה בראשנו.
- 1.
בן לויד, 07/09/06 16:22
הרי אתה עצמך כותב כי זו מנטליות של העם, אז איך יקום העם וידרוש ויצעק, העם אינו מבין את הבעיה.
והרי כתבת כי כל מי שמנסה לשנות נחשב ל''אוייב העם'', אז מה ישתנה?
כל תחומי החיים נגועים ברדידות מפחידה אשר אינה משאירה מקום לתקווה.
דרושה קטסטרופה הרבה יותר גדולה ממבצע צבאי בסדר גודל קטן עד בינוני שנכשל כדי לנער את העם הזה שיומיים אחרי המלחמה כבר שבוי באשליית השקט והשלווה. -