- 81.
נחשון, 29/09/06 07:31
''אויב העם''
''יותר חשוב בעיני, יותר חשוב אפילו ממה שאני אדע את האמת, חשוב לי שהארץ הזאת תטוהר. שהארץ הזאת תצא לדרך אחרת. כי היום אני רואה שהארץ מדרדרת לתהום שאין מוצא ממנה... וזה לא כמו, אני חושבת, שהבכירים בצה''ל שחושבים שאני מעוררת דמורליזציה בעם. אני חושבת את ההפך. פה צריך לטהר את המערכות. אם ישתיקו דבר כזה, זה ייפול עלינו כפגזים לעשרות. זאת פרשת דרכים''. שולה מלט, אמא של אמיר זכרונו לברכה.
''הבן נקבר אבל אסור שכך יקרה גם לאמת... מתייחסים אלי כאל אוייבת העם. זו הרגשה איומה. אבל אני חושבת ששמרי היה רוצה שנילחם עבור האמת, ולכן אנו ממשיכים'' יוכי שפרן, קיבוץ נצר-סִרני, אמו של לוחם סיירת מטכ''ל, שמרי זכרונו לברכה אשר נהרג יחד עם ארבעת חבריו ליחידה אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריה כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה בחורבן צאלים השני.
''מבטו של הרמטכ''ל נח עלי, ואני מרגישה: אנחנו משפחה שכולה ''אוייבת המדינה''. אני חשה שאנו נתפשים כהורים מובסים, שלא ייתכן אלא שבאנו לדרוש נקם, שהרי הצבא הוא שהרג את בננו. ואני, ברגע הזה, לא יודעת איזה מבט להחזיר לו, כדי שיאמין לנו שלא באנו לנקום. חוששת שבזהירות ינסו לעייף אותנו ולהרחיקנו, אלא שלרמטכ''ל יש מידע על הקושי להתיש אותנו, והוא זונח את הזהירות''. נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה.
''חובתו של אב לדעת איך נהרג בנו'' שאול שילה, קיבוץ גבעת-ברנר, אביו של סגן אלעד שילה אשר נהרג יחד עם ארבעת חבריו ליחידה (סיירת מטכ''ל): שמרי שפרן זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריה כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה בחורבן צאלים השני.
דמורליזציה... אתה זורע ! אויב העם הנך, חולירע ! קיפוד גלמוד ! נותר בלא ידיד ורע ! שָמות, פרעות בלבד בנו, הנך פורע !
מול אלוהים אתה כורע ?
לתחינותינו לא שומע ?
חושב שאת הכל יודע ?!
לנצח ? אף פעם ? לא יַגֵע ?
ענף עליו יושבים אנו – בלי-הרף מנענע !
בעקביות אותו כורת, חותך, גוזם, פוצע
באילן רם ונישא מעז, נוגע
כך בנו, ככה סתם (!), קולע.
דמורליזציה בעם הנך זורֵעַ !
דורש (מדוע...? למה...?) צֶדֶק למַפְרֵעַ...
טוען לעוול משווע ! ! !
בתי משפח קוטל ! גודע !
בים של רשלנות ארוּרָה-טיפשית טובע...
אחריות אישית בלבד תובע !
את דמֵנוּ מלעלע ! את מוחנו משגע... !
אין מָנוח... ! אין רוגֵעַ... !
דמורליזציה בעם הנך זורֵעַ
כל חלקה טובה בולע
שָחוּק-מָחוּק הנך... כמו מטבע !
אויב העם אתה ! פושע !
במצוקתך... אל מי אתה כָּמֵהָ... ?
בזעקתך... שמיו של מי קורע... ?
ברגלים מעצבנות-רוטטות בלי-הרף... ללא-הפסק... רוקע...
ספר תהילים זעיר מחזיק בכיס...
חושב שיעזור ?! מהו בשבילך ? קמע ?
כלום לעיתים... ? אף אתה...? מעט דומע ?
בשופר ביום-כיפור תוקע ?
או שמא כל חייך רק שוקע ?
באפור-שחור את החיים והמציאות צובע ?
דמורליזציה בעם הנך זורֵעַ ... !
במוראל אתה פוגע !
אמות סיפים מזעזע !
בנו, בלי כל סיבה, נוגע !
- 80.
משה, 29/09/06 07:27
השיר נכתב בשעתו בהשראתו, פיקחותו, שנינותו, תבונתו, חסותו, אדיבותו וּבִּפְקוּדָתוֹ ! - של קצין חיוך ראשי תא''ל אלעזר שטרן
אהבת המולדת: פְּקוּדָה !
זהו צו השעה ! רבותי, נקודה.
במזרח ...ניבטים הרי יהודה
על-חוף-הים בתל-אביב - עַדלָיָיַדע.
אהבת המולדת: פְּקוּדָה !
למי שפִּקְפֵּק או הטיל שמץ ספק בכך – זהו לבטח מדע.
אהבת המולדת: תעודד עליה, תגרע הגירה, תמנע ירידה
תעקור מן השורש תופעה מדאיגה, מחרידה, מטרידה.
אהבת המולדת: פְּקוּדָה !
אם תרצו, חֶבְרָיָה, אין זו כלל אגדה.
...ואם לא תרצו, זה מופיע, כמו כֶּתֶם לֵידָה
רק לא, חָלִילָה (בִּפְקוּדָה!), בגדר חִידָה...
ככה סתם, אולי אפילו מן ההגדה ?
ואהבת את ארצך כמוך !
זו היא כל התורה כולה (על רגל אחת) –
כדאי שתבין ומוּטב שתדע !
(זו אכן, לא טעיתם, פְּקוּדָה !)
תודה שקראתם.
תודה שהקשבתם.
תודה שנִשְמעתם.
תודה שצִיַיתֶם.
תודה !
הוי ארצי, הורתי, מדוע
כה שדוף נופך ועצב ?
זיכרונה של ארץ חורגת
בלי משים עולה על הלב;
על גבעה - פרחחי אשוח
במישור - ישישי אלון.
במורד, על חופי הפלג,
בנות ליבנה בכסות שבתון;
יד השמש תקצר מתקוע
בלב היער רומח אדום,
יום תמים במשכן בני אורן
אפלה ריחנית וחלום.
רחל
- 79.
עמית, 29/09/06 07:26
מוֹנוֹפּוֹל
השיר מוקדש, בין השאר, גם לכבוד השופטים העליונים: גבריאל בך, מישאל חשין ויצחק זמיר.
לצה''ל ולבג''ץ אֵין מוֹנוֹפּוֹל על השְכוֹל !
לא היה... לא יהיה... היום, מחר או אתמול.
לצה''ל יש, לכל היותר, מונופול על השְאוֹל
שם חיסל וקבר היקר לנו מכל.
חיסל חייהם
קבר הוריהם
שבר סביהם
גמר אחיהם
אמלל אחיותיהם
כִּחֵש וכִּזֵב
הוֹלִיך שוֹלָל וסוֹבֵב
הסְתִּיר האֱמֶת
הוסיף פֶּשַע על חֵטְא !
מונופול על השכול אין לצה''ל
בריות מוליך הוא שולל בכחש ומעל
משקר על כל צעד ושעל
כת בני בלייעל ?
לפוליטיקה תעל ?
לצה''ל אין מוֹנוֹפּוֹל על השְכוֹל
לא היה... לא יהיה...
היום, מחר או אתמול.
- 78.
אלכס, 28/09/06 23:13
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
-
- 77.
כְּבוֹדֵך אֲשֶר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶר חָרָב.
יהודה, 28/09/06 23:09
יְפֵה נוֹף, מְשוֹש תֵּבֵל, קִרְיָה לְמֶלֶך רָב,
לְךָ נִכְסְפָה נַפְשִי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב !
הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם,
כְּבוֹדֵך אֲשֶר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶר חָרָב.
וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָרִים, עַד
אֲרַוֶה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב !
דְרַשְתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם
צְרִי גִלְעֲדֵךְ – נָחָש שָרָף וְגַם עַקְרָב,
הֲלא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָקֵם
וְטַעַם רְגָבַיִך לְפִי מִדְּבַש יֶעְרָב !
רבי יהודה הלוי
- 76.
רחל, 28/09/06 23:08
תנ''כי פתוח בספר איוב
- איש מופלא ! למדנו גם אנו
לקבל את הרע כקבל את הטוב
בברכה לאל שהיכנו.
לו כמוך נדע בהגה והִי
לפניו לשפוך את השיח,
וכמוך נבוא בחיקו האבהי
את הראש העייף להניח ?
רחל
חשון, תרצ''א
- 75.
חיה, 28/09/06 23:07
השכול הוא שפעת… ?
לאה אומרת,
שאנשים חושבים,
כי השכול הוא שפעת...
אך הם שעברו זאת,
יודעים,
כי אויב בריאות האדם הוא לנצח. מדעת.
במילון לא תמצא הגדרה מדוייקת אשר תצליח לבטא שכול
בצורה חותכת. נוקבת. קולעת.
מַגְמָה רותחת. לוחכת.
פורצת מהר געש פָעִיל,
הטָמוּן בגרעין אותה פקעת.
כי מה שעושה השכול לנשמה עוֹשָה לגוף (אולי?) הצרעת
והיעדרותה של שמחת החיים, הנה, לבטח,
חסרון עיקרי, ברור ובולט, בלי כל צל של ספק - מגרעת.
אם פעם רוחנו היתה מכסה מרחבים אדירים...
מרחקים כבירים מדבירה וגומעת...
היום רק בשנת נדודים, בלילות טרופים-קטופים-רדופים, מצטיינת היא. בגודש שופעת.
שורף, דואב, צורב, כואב הוא השכול, בהגיונו מוטב לא לגעת !
גם דעתו, מרצון או מבלי... ברוחנו פוגעת... אותה משגעת...
כל הִרְהוּר בו את תאי זיכרוננו, חוט מחשבתנו, קורעת. שוסעת. קוטעת. גודעת.
שממה של דממה. שִבְרוֹן לב. אדמה נכריה. אכזריה. רעה ומרושעת.
יש בו בשכול, לדאבוננו הרב, סבלנות מעורערת, פוקעת
קוצר-רוח מדהים הגורם לאדם אי-שקט מַתְמִיד וחוסר-נצח בנחת.
למצוא מנוחה לנשמה... כמו לחפש מחט בערמת שחת,
בפרט כאשר נזכרים כי מדובר ברשלנות נוראה. איומה ועיקשת. נמנעת! פושעת!
מאופיינת על ידי ''סמוך עלי!'', אדישות תהומית מקוממת,
תרבות חברתית יְרוּדָה, פְּסוּלָה וקְלוֹקֶלֶת, מלווה בחוסר ברור של משמעת,
וקצינים אשר במקום להשתמש במוח ושכל - בחרו ( למה...? מדוע...? משום מה...? )
להפעיל רק ראש דלעת.
אך מה שלאה לא אמרה והיא היטב זאת יודעת...
הוא שכשהעין בוכה ושוטפת, נוטפת, מוצפת, קולחת,
היא נזכרת, בלית כל ברירה: באותה הפקרות נוראה ! רשלנות איומה ! לא-מקרית !
עיוורת ! עיקשת ! קישחת ! נמנעת ! ארורה ופושעת !
אשר בשמחת ימינו פוגעת.
תוחלת חיינו קוטעת. שוסעת. קורעת. גודעת.
- 74.
ירון, 28/09/06 23:04
מִשְפָּט מָרוּחַ
דמותו של אב שכול, אביו של ירון בר-דור, יָשוּב שָפוּף ושחוּח בבית המשפח הצבאי בקריה בתל-אביב, ראשו שָמוּט ונתמך בין ידיו, מאזין למהלך הדיונים והאירועים אשר הובילו לרשלנות הפושעת אשר קיפדה את פתיל חיי בנו ירון וחיי חברו ליחידה ערן, לא משה מנגד עיניי. השיר מוקדש לירון בר-דור ולערן עופר זיכרונם לברכה, חיילי סיירת מטכ''ל אשר התייבשו למוות.
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
דַף שָטוּח
בֵּן ''מָנוֹחַ''
הֵיכָן הרוּחַ ? (...כי ברוחם הם ציוו לנו את החיים).
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
אָב שָחוּח
כְּתוֹבֶת. לוּחַ.
קֵץ בָּטוּחַ.
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
פצ''ר. טִיוּחַ.
מצ''ח. דו''ח
חֵץ שָלוּחַ !
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
דִמְעָה, לִחְלוּחַ
דָּם, קִילוּחַ
נְגְדַע אָשוּחַ.
''מִשְפָּט מָרוּחַ !''
פֶּצַע פָּתוּח
נֹאד נָפוּח
בְּכִי מָלוּחַ.
''מִשְפָּט מָרוּח !''
קְפִיץ מָתוּחַ
סוֹף בָּטוּחַ
לֵב שָכוּחַ.
- 73.
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
אלכס, 28/09/06 23:03
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
כתרנגולות בסופרמרקט, גידלנו עבורכם ילדים, לשם כפרה.
כפרה על חיינו... עוון כולנו... עוול כלפיהם...
בפוליטיקה, במדינה, בחברה ובצה''ל
מעולם לא ייחסו חשיבות מיוחדת למשמעות חייהם !
ילד ...ועוד ילד ...ועוד ילד ...בזרם מתמיד !
לנֶצַח... לעד... כך תוּבְטַח בעירת נר התמיד...
מחורבן צאלים השני כבר כמעט אין שומעים יותר על תאונות
אין מדווחים... אין כותבים... אין מוסרים יותר על התאבדויות
זה וודאי, אינו אומר בהכרח, שהן אינן קיימות
בצה''ל פשוט מִתְמָחִים בהסתרת ובהעלמת ראיות
ההכחשה, הכזב, הטיוח, השקר, תקפים וחלים על הכל
ערך חיי האדם היום בצבאנו נמכר בחיסול בזיל הזול !
את המציאות אפשר תמיד לצבוע וורוד ועובדות ניתן להטות
''הדג מן הראש מסריח !'' ...ישיחו ...יאמרו הבריות
מיטב נוער צעיר ובריא בשיא פריחת עלומיו
על חטאי ושגיאות מפקדיו ישלם בחייו
דור שואף דרור... צמא חיים... חופשי... רענן...
נרמס, נהרס, נדרס ונגרס באמצעות גוף מסואב שאנן
נופל שדוד ...ללא קרב מניח הנשק ...למולך מוקרב כקורבן !
אבות אכלו בוסר וחיי בנים יִכְלוּ טרם זמן
''כי במותם הם ציוו לנו...'' יחרוק התקליט הישן...
הולך סובב לו הרוח ועל סביבותיו שב
קדיש על הבן יאמר כבר לבטח האב
אין חדש תחת השמש
מה שהיה הוא מה שיהיה: היום, מחר או אמש.
השמש זרחה... הקָמָה בשלה... וצה''ל שחט
מי עוד זוכר שפעם חגגנו יחדיו ט''ו בשבט ?
- 72.
יש ימים ותפארת שמיך רמוסה באבק ובדם.
רחל, 28/09/06 23:02
יש ימים - העולם מסביביך
רק סמלים לא תדע שחרם.
יש ימים ותפארת שמיך
רמוסה באבק ובדם.
יש ימים - ימי עבד יגע,
עבד דך, מעונה-הכבלים.
יש ימים - לא גואל ולא רע.
יש ימים כלילות אפלים.
רחל
כ' אייר, תרפ''ו
- 71.
משה, 28/09/06 23:01
''שִימוּעַ...''
כשאתה קורא בעיתון ...שהפצ''ר יערוך לקָצִין שִימוּעַ...
יודע הנך... שאתה נמצא (לפחות) במערב הפָרוּע !
חַיֵי הַבָּנִים, עֲבוּר הקצִינִים, לא היו ואינם בחזקת שַעֲשוּעַ
עָלֶה תְּאֵנָה... מִן הפצ''ר... פִּתְרוֹן בהחלט רק גָרוּעַ ! ! !
כי כשאתה שומע, שהפצ''ר יזְמִין, קָצִין לשִימוּעַ
יודע אתה שבצה''ל מכין לנו (ביסודיות) עוד טִאטוּא !
מְרִיחָה וטִיוּחַ של עוד עניין ''סוֹדִי'', רָקוּב ונָגוּעַ
כשלכל ברור, שהסוף גם לבטח, כְּבָר גָלוּי ויָדוּעַ !
כששומע הנך, שהפצ''ר מְזַמֵן, קָצִין לשִימוּעַ
קח בחשבון, כי אין זה מִיקְסָם שווא, חִזָּיוֹן רְפָאִים או תַּעְתּוּעַ
יען כי הפצ''ר יְזַמֵן קָצִין לשִימוּעַ
רק ואך אם ברצונו להשאיר (באמת ובתמים!) את העסק תָּקוּעַ
''טוב שֶהַכֶּלֶב ימשיך לָנוּם את שְנָתוֹ''
ובלבד שהכל יישאר כה אָדִיש, כה רָדוּם, כה שאנן, כּה רָגוּע,
קְרוֹב הקוֹרְבָּן לבדו יחוּש: שָסוּע... קָרוּעַ... פָּגוּעַ ...
ומי שלו כבר לא ישחק המזל
וזמנו, בעולם זה, תם חִיש מהר ואזל
יען מת, ככה סתם, מוות בִּיש ואוּמְלָל
מה גם שלא היה אִיש שלֶקָח הֵפִיק מִן המֶחְדָל
אנא חייל... אנא...
אל תשאל... אל תשאל...
בצה''ל לא הפיקו לקח, לא למדו כלל מן המחדל !
כלום העלה הפצ''ר בדעתו שאולי הוא עצמו הפושע ?? ?
שכן, את האמת, אין ספק, (לפחות) הוא לבטח יודע !
יודע... שומע... מטייח... מורח...
בצה''ל לצדק מעולם לא היה טַעַם... לא רֵיחַ...
בסרט הזה, כך דומה, כבר פעם היינו...
עת כולנו יחדיו, בחדווה, בשמחה ובצוותא, את חיינו חיינו.
חייל ! אזרח ! זכור !
כשאתה שוֹמֵע שהפצ''ר עומד לערוך שִימוּעַ...
דַע לך, כי הגעת אל טַבּוּרוֹ של המַעֲרָב הפָּרוּעַ ! ! !
- 70.
שולה, 28/09/06 22:59
''מַעֲשֶה חָרִיג''
כשדובר צה''ל טוען שהמַעֲשֶה הוא ''חָרִיג''
אתה יוֹדֵעַ... שלְפָחוֹת עבוּרוֹ... הדִיבּוּר רק הָגִיג
WISHFUL THINKING שאין עמו שֶמֶץ קוּרְטוֹב של אֱמֶת
דוֹבֵר צה''ל... מוכן להוסיף... רק פֶּשַע על חֵטְא !
דוֹבֵר צה''ל מוכן להוסיף רק פֶּשַע על חֵטְא
כי יש בדבריו הרבה יותר מאשר בִּיזְיוֹן כְּבוֹד המֵת
לא הִתְבַּגֵּר, לא השְכִּיל לעלות מכתה א' ל-ב'
בִּזְכוּתוֹ נתן צה''ל לחִינָם לעַם גֵט !
דוֹבֵר צה''ל מכזב (לו ולנו) באופן טִבְעִי
השֶקֶר פשוט הפך לו לאוֹפִי, לטֶבַע שֵנִי
חשובים לו יותר התַּדְמִית, הדַּרְגָּה, ה''אֲנִי''
מִנְכסיו יָרַד לְגַמְרֵי, הָפַך לאֶבְיוֹן ועָנִי.
ואילו אַתָּה, הקוֹרְבָּן, האֶזְרָח הקָטָן, אָנָּא הַסְכֵּת והַחְלֵט
האִם שַאֲנָן מִן הצַד בדְבָרִים רַק תמְשִיך ותַּבֵּט ?
אוֹ שֶמָא הגִיעָה גַם עֵת לשָנֵס אֶת מוֹתְנֶיך
לְמַעַן לא יִבְכּוּ... מְאוּחָר מִדַּי... יְדִידיך עֲליך !
- 69.
''אלה יפוררו את יסודות החברה בישראל וימוטטוה''
אריה, 28/09/06 22:58
''דרושה עזות מצח
והרבה גבהות לב לבוא ולספר להורים שכולים דברים
שאינם אמת הרגשה איומה.
תופעה זו היא אחד הביטויים
לניוון שהשתלט על חיינו.
כזב ושקר
ועשיית עוול במשפט,
בגוף כה מרכזי בחייה של החברה, כצה''ל - היא כתובת על הקיר המזהירה ומתריעה: אלה יפוררו את יסודות החברה בישראל וימוטטוה''
אריה אבי חיים בר-נתן, אביו של חיים בר-נתן זיכרונו לברכה.
- 68.
ניסים, 28/09/06 22:57
עַרְמוֹנִים מִן הַאֵש
''דברי אביו של החייל ינאי שושן, זכרונו לברכה, נוגעים לליבנו. השתכנענו מטוהר מניעיו , אך אחריותנו כרשוּת שופטת – השומרת על גבולות הסמכות של הרשויות האחרות ואינה מתערבת בהפעלת שיקול הדעת כל עוד הוא סביר – מונעת מאיתנו מלתת סיפוּק לקריאתו הנוגעת ללב...''
שופטי בית המשפט העליון: הנשיא אהרון ברק והשופטים אליהו מצא ויצחק זמיר.
בית-מִשְפָּט עֶלְיוֹן אשר מצפה או מבקש
כי אב שָכּוּל או אֵם שָכּוּלָה יוציאו עבורו את העַרְמוֹנִים מן האֵש...
הוא בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן שאת יִצְרוֹ לא כוֹבֵש
מוּג לֵב... את שְמוֹ, מַעֲמָדוֹ וכְּבוֹדוֹ מְבַייֵש !
בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן, שמתפקידו מְנסֶה-מִשְתדֵל לְהִתְחַמֵק
הוא בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן שבנושא כלל אינו רוֹצֶה-מעוניין להתעמק
כמו מָנוֹע שוֹרֵק וחוֹרֵק... מִשְתַּנֵק... סוֹף-סוף מִשְתַּתֵּק.
את שְאִיפוֹת החוֹפֶש, הדְרוֹר, המוּסָר, האֱמֶת וְהצֶדֶק בְּקֶרֶב הדוֹר,
שוֹלֵק, מוֹלֵק וחוֹנֵק !
בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן
שמלכתוב פְּסַק-דִין משתדל להימנע
הוא בית מִשְפָּח עָגוּם ועָצוּב, עָלוּב וכָּאוּב, מיופייף, מְזוּייף,
מתנהג כמו בַּת-יַעֲנָה.
מערכיו מְרוּשָש. מְנוּוָן, מְרוּחָק, מְשוּתָק, מְנוּתָק, מְקוֹמֵם, חֲסַר-תַּקָּנָה.
בפסיקותיו הֲפַכְפָּך, משנה אוֹפְיוֹ וצבעיו כְּמו זִיקִית...
כְּמוֹ מֶזֶג אֲווִיר מעוֹנָה לעוֹנָה...
מְקוֹמוֹ ברפּוּבְּלִיקָה של בָּנָנוֹת...
לא, חָלִילָה וחָס, במְדִינָה המתיימרת להיות מְדִינָה נְאוֹרָה !
בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן מְיוּסָר, מְלא-מַכְאוֹבוֹת ויְדוּע חוֹלִי
גוּף חֲדַל-אִישִים, חֲסַר-אוֹנִים, שוּלִי-גְּבוּלִי, המהווה עומס ועוֹל לעמו, לעצמו ואף לי
שִטְחִי ורָדוּד, אָבוּד, יָרוּד ומָרוּד, מָרוּט ושָדוּד, בינוני-ממוצע...
האם זה לא ייגמר לעולם... ? ענני-נא... הוֹי אֵלִי !
קוֹרְבָּן הנכנס לתוכו יכול רַק לזְעוֹק ולִצְעוֹק: ''...אוֹי לִי ! ...אוֹי לִי ! ...אוֹי לִי !''
בית מִשְפָּח עֶלְיוֹן אשר אינו מוכן להתעמת כלל עם רמטכ''ל
הוא בית מִשְפָּט עֶלְיוֹן, דַּל, עָנִי ואֶבְיוֹן, לוֹקֶה ונִקְלֶה, נִבְזֶה, מוּכֶּה-גּוֹרָל ואוּמְלָל
צִידְקָתוֹ, מוּסָרוֹ, יישוּתוֹ – כָּל כּוּלוֹ הִנוֹ מְשוּלָל
והוא עֶצֶם מעצמותינו... בָּשָר מבשרינו... איך וכיצד כך נהיה מְחוּלָל ? ? ?
''מי שרוֹדֵף אַחֲרֵי הכָּבוֹד... הכָּבוֹד בּוֹרֵחַ מִמֶנוּ...'' יאמרו לנו חז''ל
ואנו נפְטִיר... בבית-המִשְפָּח העֶלְיוֹן...
לזַלזַל אַחֲרוֹן שצָנַח...
מָה חֲבָל...
ז''ל
- 67.
מרוב הוד כבודו לא רואים כבר יותר את הצדק...
בנימין, 28/09/06 22:56
מרוב הוד כבודו לא רואים כבר יותר את הצדק...
''ונתת לעבדך לב שֹמע לשפוט את-עמך להבין בין-טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את-עמך הכבד הזה''. מלכים א', ג', ט'. שיר זה מוקדש למרבית שופטי בית-הדין ה''גבוה'' ל''צדק''.
מרוֹב הוֹד כְּבוֹדוֹ לא רוֹאִים כְּבָר יוֹתֵר את האָרֶץ...
אִיש מבינינו איננו עוֹמֵד כלל בפֶּרֶץ
רַק שוֹפְטֵי ''העֶלְיוֹן'' בפסיקותיהם
מֵיטִיבִים, מַפְלִיאִים, מַדְהִימִים בִּיְכוֹלְתָם את הכּל לתָרֵץ
איש מביניהם אף אֵיננו טוֹבֵל וביָדוֹ שֶרֶץ .
מִפְּאַת הוֹד כְּבוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ לא רוֹאִים יוֹתֵר את היַעַר
לא דוּבִּים, לא זְאֵבִים, לא פִּטְרִיוֹת, אֲפִילוּ לא כִּיפָּה אֲדוּמָה
לא שִלְגִיָה, לא גַמָּדִים, אַף לא, אוּלַי, סתם דְבוֹרָה, תְּאֵנָה, תוּתִּים או פִּרְחֵי-בָּר
הם שם, ממעל, באַרְמוֹן השֶנְהָב: סְפוּנִים , נִישָאִים, מְדוּשָנִים, מְחוּסָנִים,
שוֹתְקִים, מְשוּתָקִים, מְרוּחֲקִים, מְנוּוָנִים, מְנוּתָקִים,
אך חֲרִיפִים, מְפוּלְפָּלִים וְחַדִים מִתָּמִיד כַּתער !
אנחנו כָּאן, על פְּנֵי אֲדָמָה (טוֹבָה?) זו מִתַחַת,
סוֹפְגֵי מוּסָר תּוֹכֵחָה וגַעַר !
מִי היה מַאֲמִין, כִּי עד כְּדֵי כך, ביניהם לבינינו
יִיוָוצֵר כָזֶה, כּה רָחָב ועָמוֹק, אוֹתוֹ פַּעַר ? ? ?
הֵן כְּסִיל לא יבִין זאת, לא אֱווִיל, לא חָכָם,
וודאי לא שוֹטֶה או איש בַּעַר
אֱלוֹהִים, שא-נא תְפִילָה, קַבֵּל מְחִילָה,
פְּתַח לָנוּ בְּעֵת נְעִילָה את השַעַר .
מֵחֲמַת הוֹד כְּבוֹד מְאוֹדוֹ ומַעֲמָדוֹ,
רוּחַ כְּבוֹד אַהֲבַת-האָדָם וחֵירוּתוֹ הפוֹעֶמֶת, יוֹקֶדֶת בִּלְבָבוֹ.
שוֹכֶנֶת, שוֹרָה, לִפְרָקִים חָבוּיָה (אֲבוּדָה...?) מקננת (לבטח...?) בְּקוֹדְקוֹדוֹ
מַעֲלָתוֹ, כְּבוֹד זוּלָתוֹ, תְּזוּנָתוֹ, מְדוּשָנוּתוֹ, חָזוּתוֹ, חָזוֹנוֹ, מְזוֹנוֹ,
הֶגְיוֹנוֹ, פִגְיוֹנוֹ, אֲרֶשֶת פָּניו, לְשוֹנוֹ, קִלְשוֹנוֹ,
סַבְלָנוּתוֹ, סוֹבְלָנוּתוֹ, אִיפּוּקוֹ, שְבִיעוּת-רְצוֹנוֹ-העַצְמִית, קוֹר-רוּחוֹ, קוֹרַת-רוּחוֹ
שְנִינוּתוֹ, נְחִישוּתוֹ, נִמְרָצוּתוֹ, נֶחֱרָצוּתוֹ, עֶלְיוֹנוּתוֹ, הָגוּתוֹ, דַקּוּתוֹ, יַנְקוּתוֹ,
מוֹרָשְתוֹ, תוֹרָשְתוֹ, מַחֲרַשְתוֹ, יַבָּשְתוֹ, אִשְתוֹ (?) תִּלְבּוֹשְתוֹ,
עוֹמֶק אֱנוֹשִיּוּתו, הֵיקֵף תוּשִיָתוֹ,
מִבְנֶה אִישִיוּתוֹ, עוֹצְמָת יֵישוּתוֹ,
...לא רוֹאִים יוֹתֵר את האָרֶץ
איש מִבֵּינֵינוּ כְּבָר אֵיננוּ עוֹמֵד כְּלָל בפָּרֶץ.
- 66.
שמואל, 28/09/06 22:55
''מִשְחָק מָכוּר!''
''מִשְחָק מָכוּר!''
הַבֵּן קָבוּר.
הַלֵב שָבוּר.
הַכָּל גָמוּר.
''מִשְחָק מָכוּר!''
כָּל-כָּך בָּרוּר.
חֶשְבּוֹן אָרוּר.
יָגוֹן אָצוּר.
''מִשְחָק מָכוּר!''
מִשְפָּט עָכוּר.
הָיָה בָּחוּר...
מָה שְמוֹ ? זָכוּר ?
שמואל כל הכבוד ממש יפה, מלבד ''מבזה זכרון המת'' אנא הסביר ל''ת יפה היפה, 24/09/06 23:28
צה''ל הַטוֹבֵל בחֵטְא
מְכַזֵב בכַחַש לאֱמֶת
מְבַזֶה זִכְרוֹן הַמֵת
לא הִשְכִּיל לעֲלוֹת מְכִּתָּה א' לְ ב'.
חובה לקרא, חובה לקרא. שמואל תודה לך,ושנה טובה לכולם ל''ת יואל מעין גב, 24/09/06 23:30
אֵין נֶחָמָה !
אֵין תְחוּשָת נְקָמָה.
חֶבְרָה אֲטוּמָה
מִתְפּוֹרֶרֶת... אוּמְלָלָה.
יפה מאד מלבד שנגעת בצהל שאני לא מקבל אפילו שיש חשש,,, ל''ת פלמחניק כועס, 24/09/06 23:25
מִשְחָק. כָּדוּר.
לִחְיוֹת אָסוּר.
נֶעֱתָּק דִיבּוּר.
הַכָּל אָרוּר.
חֶשְבּוֹן גָמוּר.
- 65.
כשבית המִשְפָּט העֶלְיוֹן שוֹתֵק –שוּתָּף מָלֵא הוּא לפֶשַע.
כרמלה, 28/09/06 22:52
''ביודענו שאין מקום בארץ לכאב שלנו ואנו מושבעים להגיד ולדרוש – אמרנו קץ לשתיקה ולוּ במחיר מאבק שיכתוש אותנו, הקורבנות החיים, ואף במחיר קטיעת ההשתייכות לאותה חברה, שקיומה ידרוש שתתלכד נגדנו ותגן על תדמיתה של המדינה. הרי כאן, כמו בשואה, מאחורי כל דלת מאמינים שהמכה תדלג ותנחת על אחרים , ולא פורצים החוּצה לעצור אותה. השואה כתשלובת של ההשתקה וההכחשה שבה אלינו על כל תיסמונותיה''. נעמי אונגר, אמו של ניצן זיכרונו לברכה, אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל בצנחנים, בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת 'מערכות'.
''מיום מותו אני נוסעת לבדי וזועקת את שמו בקולי קולות. כל כבישי הארץ מהצפון ועד הדרום שמעו כבר את הזעקה של שמו ושום דבר לא קרה. לפי גודל הזעקה כבר צריך היה לקרות משהו... היום בנוסעי, אני מטה אוזן לקולן של המכוניות. נדמה לי שכל מכונית שניה צועקת. יש לי הרגשה שיבוא הרגע והכבישים לא יבלמו יותר את הזעקות ומישהו יצטרך לשמוע. בינתיים אין בכוחי לעשות דבר. את כל המכתבים כתבתי. החוקים הם שקובעים כרגע. צה''ל יכפה עצמו בדרכו ויעמידנו על המוגמר חוץ מאם יקרה נס חנוכה''.
שולה מלט זיכרונה לברכה, ''אמא של ילד'', אמו של אמיר מלט זיכרונו לברכה אשר נהרג כתוצאה מ''משחקים'' אותם נהגו ''לשחק'' בבסיס חיל האוויר בחצרים.
כשבית המִשְפָּט העֶלְיוֹן שוֹתֵק –
שוּתָּף מָלֵא הוּא לפֶשַע.
אֶת אֵמוּן העַם בכֵּס הַצֶדֶק
הוּא שוֹחֵק ומוֹחֵק
- תְּחִי מַמְלֶכֶת הרֶשַע !
שְתִיקָה אִילֶמֶת,
אוֹ שְתִיקָה רוֹעֶמֶת,
מַשְמָעוּת הִיסְטוֹרִית לָהֶן - אַחַת ויְחִידָה :
נֶחֱרָץ שוּב גּוֹרָל לשֵבֶט אוֹ חֶסֶד
שֶל אֵם עִבְרִיָה וּתְּמִימָה.
- 64.
בנימין, 28/09/06 22:50
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''. נעמי אונגר, אמא של ניצן אונגר ז''ל אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל בצנחנים בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.
''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם. ''ברור היה לי שהם לא בסדר אבל ברור היה יותר שהאחראים האמיתיים לא יושבים אתם על הספסל. היה ברור שהמערכת מגלגלת את האשמה על אנשים בדרגת סרן, כשהבעיות הן ברמת ניהול של תא''ל. כגודל הכאב היה גודל הכעס. אני חושבת שאת עיקר הכעס צברתי כלפי התובעת. עיסקות-הטיעון הרתיחו אותי. איזה מסר מעבירים על-ידי עיסקות אלה לציבור ולצה''ל...?''. איילה, רעייתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג באסון צאלים הראשון.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
אך איש אינו לוקח זאת, חלילה, ברצינות יותר מדי חמורה
באשר להמשך קידומם הצבאי, אין ספק,
כי לא יחלוף יום והם יקודמו במהרה... ! ! !
המוות. השכול. היגון. הכעס. הסבל. הכאב. עובדה גמורה. חתומה.
גדשה הכוס. הגיעו מים עד נפש. פקע כיס המרה.
כלום ''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' מתיימר להיות מס-מתק-שפתיים ? קלישאה ? אמירה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לא לחינם פרקליטות המדינה (העורב)
על הפצ''ר (הזרזיר) שפע הלל ושבחים מרעיפה, מעטירה
צה''ל ניצח ! ניצלה (בנס?) מדינה !
לשבט או חסד ייחרץ בעתיד גורלה או דינה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לכל היותר, יגישו שוב כמה הורים שכולים עתירה לבג''ץ, שִגרה של עוד עתירה...
מנהיגות הצבא עם קציניה לעולם לא מחמירה...
ערך שמירת החיים צונח. יורד. נופל נפילה חופשית. מדרדר ומוּזל. מתחסל במכירה.
''כי במותם הם ציוו לנו את החיים...''. יחרוק תקליט ישן. אך יש צורך להמשיך בשמירה.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' לאפס שואף היום ערך חיי-האדם בצבא
באוצר מילות צה''ל לא קיים מונח המגדיר בוודאות מַהוּת אחריות אישית
אך יש במילון מושג המסביר מהי:
רשלנות פושעת. נמנעת. מיותרת. נמהרת. ארורה. טיפשית.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מבחינת הצבא, עובדה זו, בהחלט מספיק מרתיעה !
זורים חול לבריות בעיניים. משלמים מס מתק שפתיים.
דובר צה''ל מודיע: ''התאונה הבאה תתרחש'' בעוד שעה ? שעתיים ? יומיים ? שבוע ? שבועיים ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מאין ולאן הולכת את, משתרכת, בכבדות מתנהלת לך, השיירה... ?
רשימת חללים מתארכת... מלאכה מפרכת... חזיון שווא ? כלום אמנם, אכן, באמת ''אין ברירה'' ?
זר פרחים. רגבי עפר. אדמה. את חפירה. רב. פסוקי תהילים. אותיות נשמה. ''קדיש''. ''אל מלא רחמים''.
אב ואם. אח ואחות. מגש כסף. נער. נערה.
יש שקיבלו מכתבי אזהרה...
...יש שעבורם אין כבר דרך חזרה.
- 63.
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
אלכס, 28/09/06 22:48
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
''בעצב תלדי בנים'' (בראשית, ג', ט''ז)
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר...''
אתם יודעים, עד כמה, ביניהם לביניכם - רב וגדול הוא הפַּעַר
הן כְּסִיל לא יבין זאת... לא אֱווִיל... לא שוֹטֶה... וודאי לא אִיש בַּעַר
סָגוּר הלב ונָעוּל... מוּגָף לוֹ השַעַר.
כי כשהם אומרים לכם: ''אנחנו כל-כך משתתפים בצַעַר...''
אתם מרגישים עד כמה כבד היגון, עמוקה התהום, רחב הוא הפַּעַר
אמת כּוֹאֶבֶת. נוֹקֶבֶת. חוֹצֶבֶת. צוֹרֶבֶת. דוֹאֶבֶת. שוֹאֶבֶת. חוֹתֶכֶת כתַּעַר.
כְּלוּם אָכֵן, בְּאֱמֶת וּבְּתָמִים, זֶהוּ מַגָּש הכֶּסֶף, שאליו נתכוונו הנַעֲרָה והנַעַר ?
לֵילוֹת קְרִירִים... לֵילוֹת קָרִים... לֵילוֹת יְקָרִים...
לֵילוֹת קְפוּאִים... לֵילוֹת צוֹנְנִים... לֵילוֹת מַקְפִּיאִים...
לֵילוֹת סוּמִים... לֵילוֹת חֲמוּסִים... לֵילוֹת כְּמוּסִים...
לֵילוֹת טְרוּפִים... לֵילוֹת קְטוּפִים... לֵילוֹת רְדוּפִים...
לֵילוֹת שְקוּפִים... לֵילוֹת כְּסוּפִים... הלְבָנָה חצי-סַהַר
רוֹגֵש הלֵב והוֹמֶה... מָלֵא רוּחוֹת סַעַר
הֵן איש חָכָם לא יבין זאת... לא שוֹטֶה... אף לא איש בַּעַר
אָטוּם הלֵב וחָתוּם... איש לא יבוא בּוֹ, בשַעַר. כי כשהם מאחלים לָך, לְך, לכם: ''הלוואי שלא תדעו עוד צַעַר''
אתם יודעים... עמוק בתוך הלב פנימה...
כי מרוב קורבנות...
הם אינם מסוגלים אפילו
...לראות את היער.
- 62.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 28/09/06 22:47
רְאִי, אֲדָמָה
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
ראי אדמה רעות, מרכז, 17/09/06 21:51
אי אפשר לאמר זאת נכון יותר
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
איך לא תבושי מדינה שאננה לרמוס את ילדיך ל''ת מ/שה, פ''ת, 24/09/06 23:32
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
עצוב,וכל כך נכון... ל''ת רונית, 25/08/06 09:31
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
- 61.
רחל, 28/09/06 22:44
כאלה בקיץ ימותו,
אני יודעת זאת,
חיים יגאו, חיים ירונו
בריבואות קולות:
כל הדברים יהיו לפתע
גלויים למרחוק
והאדם יבטח באושר
בהיר נפש כתינוק:
חידת חיים תהיה מובנת,
צוקת חיים - קלה.
כאלה בקיץ ימותו -
ברכה היא או קללה ?
רחל
תל-אביב, תרפ''ו
- 60.
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אלכס, 28/09/06 22:43
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.
כל כך קולע תומר, תל אביב, 19/08/06 20:11
אני באמת מרגיש כאילו אני ב''1984'' של אורוול.. האח הגדול..
על איזה הפסד מדברים? הרי ניצחנו בגדול! תראו,זה כתוב בכל העיתונים,זה נשמע על ידי כל הדוברים, זה ניצחון ! כל הכבוד לצה''ל ! להתעורר, ודחוף. כי זה הכל חוץ מניצחון.
כי כשבצה''ל מודיעים ש...
''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך
או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''
אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד
האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגדא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש, המַבְאִיש, המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד,
טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר.
לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוא.
אין כל סימן בו לדוֹפִי או פְּגָם.
ישר כוח!! קלעת ל''ת נאוה, כואבת, 17/08/06 11:22
חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.
- 59.
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה
חיים, 28/09/06 22:42
''...וְאֶל מִחוּץ לָעִיר תֵצֵא וּבָאתָ אֶל בֵית-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲך אִיש וִיחִידִי תָבוֹא שָמָה,
וּפָקַדְתָ קִבְרוֹת הַקְדוֹשִים לְמִקְטַנָם וְעַד-גְדוֹלָם,
ונִיצַבְתָ עַל עֲפָרָם התָחוּח וְהִשְלַטְתִי עָלֶיך דְמָמָה.
ולְבָבְך יִמַק בְך מעצֶר כְאֵב וכְלִימָה -
וְעָצַרְתִי את-עֵינֶיך ולא-תִהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
וְהִקְשַחְתִי את-לְבָבְך ולא-תָבוֹא אֲּנָחָה.
הִנֵה עֶגְלֵי הטִיבְחָה, הִנֵה הֵם שוֹכְבִים כוּלָם -
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
סִילְחוּ לי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלוֹהֵיכֶם עָנִי כְּמוֹתְכֶם,
עָנִי הוא בְחַיֵיכֶם וְקַל-וָחוֹמֶר בְמוֹתְכֶם,
כי תָבוֹאוּ מָחָר על-שְכַרְכֶם וּדְפַקְתֶם על-דְלָתָי -
אֶפְתְחָה לכם, בוֹאוּ ורְאוּ: יָרַדְתִי מִנְכָסָי !
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? - הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן רֹאשָה
וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך - אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם''.
חיים נחמן ביאליק, בעיר הַהֲרֵיגָה
תמוז-תשרי, תרס''ד
- 58.
חלוץ-אולמרט-פרס : ''תגידו לי עם יד על הלב... !''
בנימין, 28/09/06 22:41
מתוך מילות הספד אותם נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.
כואב הלב. פרח ל''ת אלי, יהוד, 22/09/06 23:58 הגב לתגובה זו
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !
''תגיד לי עם יד על הלב.. .!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !
- 57.
הם לא ידעו כי דָּמָם אֵינוֹ נחשב בדמים...
נתן, 28/09/06 22:38
אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-טִיפְּשִית-פוֹשַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת-נִמְנַעַת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף, הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת ללא מַטָּרוֹת, בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִבְצָעִים
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורצית בנו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הם לא ידעו כי דָּמָם אֵינוֹ נחשב בדמים...
הם לא אמרו למשפחתם: אל תַבִּיטוּ !
ורבה דאגה לדרגות ומדים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !
עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, הבן, האָב והבת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...
עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !
כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.
ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-פֶּרֶס וְהַפּוֹלִיטִיקָאִים
ומידי השוֹתְקִים גַם יַחַד !
- 56.
אילה, 28/09/06 20:43
לנהל שיחת רעים עם הממנה? ועדת חקירה ממלכתית עכשיו מספיק עם האולמרטיזציה של המדינה
- 55.
אולמרטחסר מצפון, 28/09/06 19:56
אולמרט עושה כרצונו אולמרט חייב ללכת הביתה.
חייבים אחרי החגים להפגין בכיכר רבין ולסלק כמה שיותר את אולמרט הביתה.
- 54.
וועדת טייח בושה, 28/09/06 19:54
יום הכיפורים בפתח בקש סליחה ומחילה מכל חללי מה''ל שנפלו בגללך.
- 53.
- 52.
תשלחו מכתבים אישיים לכל אחד מחברי הועדה ותגידו מה אתם (ל''ת)
חושבים עליהם, 28/09/06 18:58
- 51.
- 50.
- 49.
-
- 48.
- 47.
- 46.
- 45.
אולמרט אל תדאג גם תוצאות הבדיקות לגביך יהיו חיוביות
החברים של, 28/09/06 14:07
אתה 10 ופרץ 10, כל השאר יהרגו (קטן עליך), אבל אתה יוצא נקי.
- 44.
יואב, 28/09/06 12:46
ראש הממשלה נשמע בראיון הבוקר זחוח מתמיד וציני מתמיד. נכון שאנשי החיזבאללה לא מסתובבים עם נשק על הכתף, אך האם זה נקרא שיפור במצבינו הבטחוני? כולנו ערים לכך שהחיזבאללה ממשיך להתחמש, למרות האמברגו, שלא ניתן ליישום ולמרות כח יוניפיל מתוגבר. המצב גרוע יותר, שכן בעוד שהחיזבאללה מתחמש ומחכה לשעת הכושר הבאה, ידינו כבולות ואיננו יכולים לעשות דבר. כיצד ראש ממשלתנו מעז לטעון שכושר ההרתעה של מדינת ישראל השתפר? כיצד הוא מעז לטעון שמצבינו הבטחוני טוב יותר? כיצד הוא מעז לטעון שהושגו מרבית מטרות המלחמה? רבותי, דבריו של ראש הממשלה עומדים בסתירה מוחלטת לשכל הישר של כל אחד ואחד מאיתנו.
ואני פוחדדדדדדדדד.
-
- 43.
בכל הכבוד לחברי הועדה הקשישה זה נראה מאוד מאוד לא רציני
עודד, 28/09/06 12:45
רק חקירה ממלכתית ששופט ימנה תגיע לאמת .זה היום נראה מאוד לא רציני .אנשי הועדה מתאימים לבדוק את שחיקת קיצבאות הזיקנה,
- 42.
דור, 28/09/06 11:26
לועדה אין את אמון הציבור, זו עוד ועדה שבאה לכסתח את הספנים.
בבקשה אולמרט ופרץ, תעשו את הדבר הנכון-
ועדת חקירה ממלכתית.
- 41.
במקום להיות ראש כשועלים,,הוועדה הם כזנב לאולמרט,,נו..זה צדק,,בולשיט (ל''ת)
בצלאל, 28/09/06 11:20
- 40.
וועדה של שיכנזים,,?אם פרץ נפגע הוא יבקש וועדה של מרוקאים,,, (ל''ת)
הצבעתי ש''ס, 28/09/06 11:14
- 39.
אני רק מאמין שהכל בידי ה''. הוא הדיין,שישפיל את אולמרט ובקרוב ב''ה (ל''ת)
אברך בישיבה, 28/09/06 11:11
- 38.
- 37.
חברי הוועדה הנכבדים,אתם באמת מאמינים שאולמרט יאפשר לכם לחטט בכיסיו, (ל''ת)
תתפטרו עוד היום, 28/09/06 11:08
- 36.
עד מתי לשונותיכם תחובות איש בישבן רעו וידיכם, איש בכיס חברו? (ל''ת)
מרדכי היהודי, 28/09/06 11:05
- 35.
חברי הוועדה הם אנשים זקנים שמנטלית עייפים ואולמרט יתחמן אותם... (ל''ת)
יגאל כהן, 28/09/06 11:05
- 34.
מרק, 28/09/06 11:04
אנחנו רוצים לקבוע מי יהיה השופט , מי יהיה התוצאה ומי יהיה מזג האוויר. אבל עם ישראל כנראה אוהב משחקים מכורים.
- 33.
הועדה הם כמו כלב פודל של אולמרט,יעני נמר בלי שיניים,,ליצני פורים (ל''ת)
מילואימניק כועס, 28/09/06 11:03
- 32.
מה פשר ה''פגישות'' המוזרות האלו?
=מלרוביץ=, 28/09/06 11:01
מה זה ''פגישות הכרות'' ? בשביל מה? ואם כבר, אסור היה להם להפגש ללא התקשורת. ועדה שמתחילה ברגל כ''כ שמאלית חבל''ז. הלך על העבודה שלה, עובדים עלינו ללא בושה בראש חוצות.
- 31.
בועדה שמחים שיש להם גוב,,ואולמרט מרוצה שהם לא יזיקו לו,,הכל בולשיט (ל''ת)
פלמחניק כועס, 28/09/06 11:01
- 30.
מספיק עם ההלקאה העצמית ניצחנו במלחמה !!!
פטריוט עיוור, 28/09/06 11:00
אני לא מבין לשם מה כל ההלקאה העצמית הזו הרי ראש הממשלה בעצמו אמר שניצחנו במלחמה ושיש לנו הישגים אדירים ושהוא יכול ללכת בראש חוצות ואילו נסראללה מתחבא בבונקר. אז מה כל ההלקאה העצמית הזו אתם לא מבינים שניצחנו במלחמה? היכינו אותם שוק על ירך ויכולת ההרתעה שלנו זינקה והיא אדירה מאי פעם. אז מספיק עם כל ועדות החקירה האלה באמת שאין מה לחקור.
- 29.
מה לא ברור,,,שהרי אולמרט יזם מלחמה ונהרגו 159 , ונחטפו 3 ,, (ל''ת)
בצלאל, 28/09/06 10:58
- 28.
- 27.
מה זה פגישת רקע של חוקר עם נחקר?
נח, 28/09/06 10:52
פשוט לא להאמין
כמה מגוחך זה הולך להיות:
השופטים מודים למי שהם צריכים לחקור אותו?זה אפילו לא בדיחה
גרועה.ועדת הטיוח הזאת יכולה כבר
ללכת הביתה.
צריך ועדת חקירה ממלכתית
ולא את הפארסה הזאת.
- 26.
- 25.
זה לא הזמן לחקירות! זה הזמן לשקום צה''ל
רפי מהשיקום, 28/09/06 10:28
כן אוהבים ,לא אוהבים, זה לא הזמן.
- 24.
נאיבי, 28/09/06 10:26
חלק גדול של כשלונות המלחמה נובע מחינוך צבאי לקוי, מאיכות ירודה של כח אדם - מינויים פוליטיים ופיקוד מסואב. מי בדיוק אשם בכך? האם אפשר לצביע על האחראי העיקרי?
- 23.
יורם, 28/09/06 10:23
הנה הוכחה נוספת מדוע האיש אינו ראוי לשמש כראש ממשלה:לאחר שהנחקר ממנה את החוקרים הוא גם מזמן אותם אליו לתיאום החקירה. פשוט צפצוף אחד ארוך ומתמשך בראש חוצות על כולנו. מישהו חושב שבארה''ב מקרה כזה יכול היה לעבור בשקט??? הנחקר ממנה את החוקרים שעולים אליו לרגל לתיאום החקירה. חה , חה, חה , חה, חה חה
דרך אגב משפחת אולמרט כולה לא בדיוק בדרכי האב:הבן שאול ירד לארה''ב, הבן אריאל סרבן גיוס שחי בצרפת ,האישה עליזה חברה בתנועת יש גבול ,הבת דנה מטרידה חיילים במחסומים(''מחסום ווטש'') שאביה אהוד שולח לעמוד שם. עם משפחה שכזאת מה הפלא שאיש חסר מוסר עומד בראש ממשלת במדינת ישראל.
אולמרט אתה לא ראוי-לך לך
- 22.
סבבה, 28/09/06 10:20
- 21.
מה זאת אומרת הגיעו? באו לסכם אתו את תוכן המסקנות??????????????????? (ל''ת)
אריה, 28/09/06 10:11
- 20.
מה האוננות הזו? לא רואים את הניהול הכושל של הממשלה? הצרה שזה נמשך! (ל''ת)
ע.ביד, 28/09/06 10:09
- 19.
היכן חיכו המטפלות הפיליפניות של חברי הועדה ?
פקיד סעד, 28/09/06 10:07
בזמן שהם נחו בלשכתו של אולמרט, היכן ריכזו את המטפלות של חברי הועדה ?
- 18.
זרחית, 28/09/06 09:58
כל המגיבים עד כה צודקים,
העם, האזרחים חסרי אונים, מרגיש כאילו השתמשו בקולו של האזרח למטרת בחירות - ואחר כם - הניבחרים בעזרת שופרי התקשורת שכניראה לא סתם בוחרים מה לכתוב ומה לא,, והועדה הרי ניבחרה על ידי ראש הממשלה - מה מצפים???ולמתנגדים אין מקום ממש להביע אתעצמם, גם אם יש איזו הודעה או צילום חד פעמי של מחאה - מטביעים ב-חוסר פירסום, ככה זה עובד - מעצימים את שהם מעונינים, ומגמדים את שהם לא מעונינים. עגום, והגלגל מיסתובב לו...
- 17.
- 16.
איזה בושה! חיילים מתו ועכשיו עושים פגישות היכרות בין החוקר לנחקר (ל''ת)
רועי, 28/09/06 09:56
- 15.
מה שמגיע לעמיר פרץ זה ועדת תליה.על מה שגרם לי ולמשפחתי ולבני שנכה צ
יהודה ברזלי, 28/09/06 09:56
הל.ושאלוהים ימשיך לשלם לך עמיר פרץ בכל חומרת הדין אמן.אמן.אמן
- 14.
- 13.
- 12.
הועדה מגיעה אל הנחקר במקום להיפך...
ל, 28/09/06 09:48
בדרך כלל הנחקר מגיע אל הועדה למתן עדות...
כאן המצב הוא שונה ''כמובן'',
הועדה מגיעה ללשכתו של אולמרט,
בדחילו ורחימו....
הנחקר גם יכתיב לועדה מה לשאול
וכמובן גם מה לכתוב...
ועדת חקירה ממלכתית !!
כאן !
עכשיו !
מיד !
ייפסק הביזיון הזה !
ייפסק הזלזול בעם !
לאחריות ציבורית !
לחקירת האמת !
למשפט הוגן !
להשבת אמון הציבור !
- 11.
ועדת טיוח ידידותית לאולמרט. שום סיכוי להחלטה שתפגע בו. הכל בעדינות
טיוח וזילות, 28/09/06 09:34
- 10.
תמיד רצוי להפגש עם הטייח כדי לוודא שהטיח יהיה אטום לחלוטין
יאיר ל, 28/09/06 09:33
והתשקורת תתלהב ממקצועיות הטיוח ותשבח את הטייחים.
- 9.
- 8.
- 7.
- 6.
ועדת הכסת''ח התחילה את טיוחה.אין
גבול לציניות, 28/09/06 09:17
וחבר מושחתיו. כנראה שמגיעה לנו ההנהגה המבישה שבחרנו.
- 5.
הפרש שדרס, 28/09/06 09:11
הבוקר יפתח משפטו של הפרש מעמונה, דוד אדרי, שדרס בסוסו מפגיני ימין בעת פינוי בתי עמונה. ''אדרי סטה סטייה מהותית מנורמות התנהגות מחייבות ומשכך הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית'', נכתב בעתירה.
עוד נכתב בעתירה כי במהלך ניסיונות המשטרה לפזר את המפגינים ולפנותם, דרבן הפרש את סוסו ודהר אל עבר מר יהודה עציון, אשר היה מפגין פסיבי ואך עמד ושוחח באותה העת עם מר עדיאל מינץ. הפרש הדהיר את סוסו אל המקום בו עמד מר עציון במהירות גבוהה מן הסביר, פגע בו עם סוסו והפילו לקרקע, ורמס אותו תחת רגלי הסוס.
- 4.
- 3.
-
- 2.
פקק תנועה, 28/09/06 08:39
שבעתיד הכל יהיה בסדר וכך נוכל לחזור על תהילת העבר שלנו ץ.
- 1.