- 40.
- 39.
בשיר, 14/02/07 04:57
אני מנחם אותכם הגדוד קיבל מקה קשה במלחמה ולמפקד גידעון החלמה מהירה ולסיאני החלמה מחכים לכם בגדוד כשאני זוכר את הרגע הזה של המלחמה נבהל מפחד היה מפחיד הירי היה מכל כיוון כמו גשםועמדנו בזה וחלצנו את הגופות הטהורות
- 38.
תמי ר., 29/10/06 16:47
תהיו חזקים ובריאים הבן שלכם הגן על המדינה שלנו שאנו נוכל לחיות כאן. היה גיבור וישאר גיבור לעד
איתכםן תמיד
- 37.
- 36.
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
חיים, 29/10/06 14:20
''...וְאֶל מִחוּץ לָעִיר תֵצֵא וּבָאתָ אֶל בֵית-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲך אִיש וִיחִידִי תָבוֹא שָמָה,
וּפָקַדְתָ קִבְרוֹת הַקְדוֹשִים לְמִקְטַנָם וְעַד-גְדוֹלָם,
ונִיצַבְתָ עַל עֲפָרָם התָחוּח וְהִשְלַטְתִי עָלֶיך דְמָמָה.
ולְבָבְך יִמַק בְך מעצֶר כְאֵב וכְלִימָה -
וְעָצַרְתִי את-עֵינֶיך ולא-תִהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָ כי-עֵת לִגְעוֹת היא כְשוֹר עָקוּד על הַמַּעֲרָכָה -
וְהִקְשַחְתִי את-לְבָבְך ולא-תָבוֹא אֲּנָחָה.
הִנֵה עֶגְלֵי הטִיבְחָה, הִנֵה הֵם שוֹכְבִים כוּלָם -
אִם יש שִילוּמִים לְמוֹתָם - אֱמוֹר, בַמֶה יְשוּלָם ?
סִילְחוּ לי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלוֹהֵיכֶם עָנִי כְּמוֹתְכֶם,
עָנִי הוא בְחַיֵיכֶם וְקַל-וָחוֹמֶר בְמוֹתְכֶם,
כי תָבוֹאוּ מָחָר על-שְכַרְכֶם וּדְפַקְתֶם על-דְלָתָי -
אֶפְתְחָה לכם, בוֹאוּ ורְאוּ: יָרַדְתִי מִנְכָסָי !
וְצַר לי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם - חַלְלֵי חִינָם, וְגָם-אֲנִי וְגָם-אַתֶם
לא-יָדַעְנוּ לָמָה מַתֶם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לחַיֵיכֶם.
ושְכִינָה מָה אוֹמֶרֶת ? - הִיא תִכְבוֹש בֶעָנָן רֹאשָה
וּמֵעוֹצֶר כְּאֵב וכְּלִימָה פוֹרֶשֶת וּבוֹשָה...
וְגַם-אֲנִי בַלַיְלָה בַלַיְלָה אֵרֵד על-הַקְבָרִים,
אֶעֱמוֹד אַבִיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹש בַמִיסְתָרִים -
וְאוּלָם, חַי אֲנִי, נְאוּם יי, אִם-אוֹרִיד דִמְעָה.
וגָדוֹל הכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִימָה -
וּמָה-מִשְנֵיהֶם גָדוֹל ? - אֱמוֹר אַתָה, בֶן-אָדָם !
אוֹ טוֹב מִזֶה - שְתוֹק ! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי.
וּבְשוּבְך אֶל בְנֵי עַמְך - אַל-תָשוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסָר כְּלִימָתִי תִשָא והוֹרַדְתוֹ על-קֳדְקֳדָם,
וּמִכְאֵבִי תִקַח עִמְך והֲשֵבוֹתוֹ אל חֵיקָם''.
חיים נחמן ביאליק, בעיר הַהֲרֵיגָה
תמוז-תשרי, תרס''ד
- 35.
כְּבוֹדֵך אֲשֶר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶר חָרָב.
יהודה, 29/10/06 11:35
יְפֵה נוֹף, מְשוֹש תֵּבֵל, קִרְיָה לְמֶלֶך רָב,
לְךָ נִכְסְפָה נַפְשִי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב !
הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם,
כְּבוֹדֵך אֲשֶר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶר חָרָב.
וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָרִים, עַד
אֲרַוֶה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב !
דְרַשְתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם
צְרִי גִלְעֲדֵךְ – נָחָש שָרָף וְגַם עַקְרָב,
הֲלא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָקֵם
וְטַעַם רְגָבַיִך לְפִי מִדְּבַש יֶעְרָב !
רבי יהודה הלוי
- 34.
''אלה יפוררו את יסודות החברה בישראל וימוטטוה''
אריה, 29/10/06 11:33
''דרושה עזות מצח
והרבה גבהות לב לבוא ולספר להורים שכולים דברים
שאינם אמת הרגשה איומה.
תופעה זו היא אחד הביטויים
לניוון שהשתלט על חיינו.
כזב ושקר
ועשיית עוול במשפט,
בגוף כה מרכזי בחייה של החברה, כצה''ל - היא כתובת על הקיר המזהירה ומתריעה: אלה יפוררו את יסודות החברה בישראל וימוטטוה''
אריה אבי חיים בר-נתן, אביו של חיים בר-נתן זיכרונו לברכה.
- 33.
העברי, 29/10/06 08:37
בבקשה לצנזר את הכאב
במימד שדניאל נמצא , הזמן אינו נתון .
אנשים הם נצחיים גם אם הם מתים לפעמים .
מוקדש לאמא של דניאל...
העברי
צרפת-
שמא יואיל הקורא הנכבד לבאר לנו, לומר לנו, להסביר לנואזרח, 29/10/06 09:52
איך אפשר ''לצנזר'' את הכאב ? מה פירושה של מילה תמוהה זו בהקשרה למשפט ולכאב ? מה משמעות יש לה למילה בעיניו ? האם הכאב הוא דבר מה כתוב ? מכתב ? סוד צבאי ?
האם הוא משהו גשמי ? האם יש על כאב שליטה ? האם ''אסור'' לדעתו של ''העברי צרפת'' לדבר על כאב בחופשיות ? האם יש לקורא מירשם כלשהו לשיכוך כאב (שאיננו בהכרח פיסי) ? אם כן ירוץ-נא אולי למשרד הפטנטים ויוציא על כך פטנט. המלה ''לצנזר'' פשוט אינה מתיישבת בצוותא יחדיו עם המלה כאב. היכולת לבטא כאב היא חירות אשר אין דומה לה ואשר אם יצנזרוה, או אם ינסו לעצת מי שמציע ''לצנזרה'' תהיינה תוצאות ''הצנזורה'' חמורות פי-כמה הרבה יותר מן הכאב עצמו. הרות גורל והרות אסון (נוסף)-
רחל, 29/10/06 11:22
שְתִיקָה
זֶה נֵטֶל הַשְּתִיקָה לָאָרֶץ מְדַכְּאֵנִי,
זוֹ חֶרֶב הַשְּתִיקָה גוֹזְרָה אֶת לְבָבִי.
אֲנִי עוֹדֶנִּי פֹּה וּמַמְתִּינָה - עוֹדֶנִּי,
וְדַם שִירַי פָּלוּט עוֹד מַאְדִּים סְבִיבִי.
הַמָּוֶת הוּא דוֹמֵם, אָכֵן נִדֹּם כּוּלָנוּ
כְּתוֹם, בְּבוֹא הַיוֹם, הָאֹרַח הַקָּצֵר;
אַךְ לַחַיִּים יֵש קוֹל וְנִיב לָהֶם, וְלָנוּ
הֶמְיָה לַנִּיב הַזֶּה וְהֵד צָלוּל וָעֵר.
הִיא מַקְפִּיאָה אוֹתִי. עִמָּה אֵימַת הַקֶּבֶר
אֶת פִּיהָ הֶעָקוֹם פּוֹעֶרֶת לִבְלִי חוֹק -
אֲנִי עוֹדֶנִּי פֹּה - - עוֹדֶנִּי פֹּה - - מֵעֵבֶר - -
הַכֵּנִי בְּמִילִים ! אַךְ אַל נָא - אַל תִּשְתּוֹק !
רחל
-
ידיעה שהנצח קיים משכיחה את הכאב
העברי, 29/10/06 12:20
לדניאל כואב הרבה יותר לראות את אמא שלו במצב הזה .
בהמשך לדבריך אזרח ישראל ...
המילה באמת תמוהה לדעתי ,
זה כמו לשלוח את הבן לשדות הקרב של הפוליטיקאים .
כולם עושים את זה , זאת נורמה חברתית בישראל .
אף אחד לא שואל באמת למה ?
אובדן של אדם קרוב אצל אנשים שלא מודעים לנצח זה באמת סוף העולם , בתור אב הפחד היחידי בחיי הוא שיקרה משהו לבנותי ,
דניאל קיבל חיים מאמו , רציתי שהיא תדע שזה לא נגמר,שאין סוף לחיים האלה .
אהבה היא נצחית
אהבה קיימת לעד
אהב ה ' .
גם אני הייתי אזרח ישראל ,
מאסתי בסטטוס הזה ,
הסיטנאות של האבידות של החיילים שגם אני הייתי פעם אחד מהם פתחה לי פצע בלב ,
שידמם לעד ,
אין צדק בעולם של האנשים.
העברי
-
-
- 32.
נני, 29/10/06 06:47
גם אני תושב נהריה השספגה 600 טילים רוצה שלום ומיד.
- 31.
הרצל, 29/10/06 06:45
תהיו חזקים ותחזקו אחד את השני ואת כולנו , דרך ההנצחה שלכם מרגשת מאוד ומעוררת הערצה. רק שתהיו בריאים-
איתמר ונעמי, 29/10/06 11:29
אֲסִיף
אֱסוֹף אֶת הַמַּעֲשִׂים
אֶת הַמִּלִּים וְהָאוֹתוֹת
כְּמוֹ יְבוּל בְּרָכָה כָּבֵד מִשְּׂאֵת.
אֱסוֹף אֶת הַפְּרִיחָה
אֲשֶׁר גָּמְלָה לַזִּכְרוֹנוֹת
שֶׁל קַיִץ שֶׁחָלַף בְּטֶרֶם עֵת.
אֱסוֹף אֶת כָּל מַרְאוֹת פָּנֶיהָ הַיָּפִים
כְּמוֹ אֶת הַפְּרִי וְאֶת הַבָּר.
הָאֲדָמָה הִיא אֲפוֹרָה מִתַּחַת לַשְּׁלָפִים
וְאֵין לָהּ עוֹד לָתֵת לְךָ דָּבָר.
וְאֵין יוֹתֵר גִּבְעוֹל חוֹלֵם עַל שִׁבָּלְתּוֹ
וְאֵין יוֹתֵר נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי
רַק הַבְטָחַת הָרוּחַ כִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ
עוֹד יְחוֹנֶן אֶת עֲפָרָה בְּתוֹם תִּשְׁרֵי.
מילים: איתמר פרת לחן: נעמי שמר
-
- 30.
טל, 29/10/06 05:42
הלינק שבור או מה?
אשמח לקבל עדכון - מקווה שלמשפחה אין נטל לשמר אתר כזה, מי יתן ותהיו חזקים ובריאים.
כתבה מרגשת...
כל ישראל אחים - -
- 29.
-
- 28.
בטעות נמחקו היום הודעות באתר של דניאל
אבינעם שירן, 28/10/06 21:16
תוך כדי המשך פיתוח של האתר נמחק מספר גדול של הודעות שהוכנסו היום לספר האורחים.
אנחנו מתנצלים בפני אלו שטרחו וכתבו.
נודה מאד למי שיהיה מוכן להכניס הודעתו בשנית.
אנו נשתדל לדאוג כמובן שזה לא יקרה בשנית.
- 27.
רחל, 28/10/06 20:53
תנ''כי פתוח בספר איוב
- איש מופלא ! למדנו גם אנו
לקבל את הרע כקבל את הטוב
בברכה לאל שהיכנו.
לו כמוך נדע בהגה והִי
לפניו לשפוך את השיח,
וכמוך נבוא בחיקו האבהי
את הראש העייף להניח ?
רחל
חשון, תרצ''א
- 26.
טייגר, 28/10/06 20:34
-
-
יש ימים לא גוֹאֵל ולא רֵעַ .יש ימים כלֵילוֹת אֲפֵלִים.
רחל, 29/10/06 07:18
יש ימים – העוֹלָם מסביביך
רק סְמָלִים לא תדע שחרם
יש ימים ותִפְאֶרֶת שָמֵיך
רְמוּסָה באָבָק ובְּדָּם.
יש ימים - ימי עֶבֶד יָגֵעַ
עֶבֶד דַּך, מְעוּנֶה הכְּבָלִים.
יש ימים לא גוֹאֵל ולא רֵעַ.
יש ימים כלֵילוֹת אֲפֵלִים.
רחל
כ' אייר, תרפ''ו
-
-
- 25.
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
אלכס, 28/10/06 20:10
ממשיכים בחיים משל שום דבר לא ארע....
כתרנגולות בסופרמרקט, גידלנו עבורכם ילדים, לשם כפרה.
כפרה על חיינו... עוון כולנו... עוול כלפיהם...
בפוליטיקה, במדינה, בחברה ובצה''ל מעולם לא ייחסו חשיבות מיוחדת למשמעות חייהם !
ילד ...ועוד ילד ...ועוד ילד ...בזרם מתמיד !
לנֶצַח... לעד... כך תוּבְטַח בעירת נר התמיד...
מחורבן צאלים השני כבר כמעט אין שומעים יותר על תאונות
אין מדווחים... אין כותבים... אין מוסרים יותר על התאבדויות
זה וודאי, אינו אומר בהכרח, שהן אינן קיימות
בפוליטיקה, בבג''ץ ובצה''ל פשוט מִתְמָחִים בהסתרת ובהעלמת ראיות
ההכחשה, הכזב, הטיוח, השקר, תקפים וחלים על הכל
ערך חיי האדם היום בצבאנו נמכר בחיסול בזיל הזול !
את המציאות אפשר תמיד לצבוע וורוד ועובדות ניתן להטות
''הדג מן הראש מסריח !'' ...ישיחו ...יאמרו הבריות
מיטב נוער צעיר ובריא בשיא פריחת עלומיו
על חטאי ושגיאות מפקדיו ישלם בחייו
דור שואף דרור... צמא חיים... חופשי... רענן...
נרמס, נהרס, נדרס ונגרס באמצעות גוף מסואב שאנן
נופל שדוד ...ללא קרב מניח הנשק ...למולך מוקרב כקורבן !
אבות אכלו בוסר וחיי בנים יִכְלוּ טרם זמן
''כי במותם הם ציוו לנו...'' יחרוק התקליט הישן...
הולך סובב לו הרוח ועל סביבותיו שב
קדיש על הבן יאמר כבר לבטח האב
אין חדש תחת השמש
מה שהיה הוא מה שיהיה: היום, מחר או אמש.
השמש זרחה... הקָמָה בשלה... וצה''ל שחט
מי עוד זוכר שפעם חגגנו יחדיו ט''ו בשבט ?
- 24.
- 23.
- 22.
צר לי על ההולך בלי שוב ועל בני משפחתו
יוסי ר., 28/10/06 17:34
שום מלה , שום דבר לא מנחם!!!
איתכם בצערכם , מתגמד מכול הטרגדיה . לבי לבי כואב ודואב
אין בו כדי לתאר את עומקו ורחובו של האסון .
נקטפו חיים .היה נער (איש) כדברי המשורר הלאומי על עצמו , ואיננו עוד.
וההורים ושאר בני הבית - האם באמת החיים נמשכים כרגיל?
עם זאת טוב עשיתם שהקמתם האתר המיוחד לזכר הבן האהוב
והנערץ כל כך , זו תהא נחמתכים .
בגן עדן תהא נשמתו צרורה בצרור
החיים .
לכם מאחל כח ותעצומות נפש להמשך חייכם בלעדי מאור עיניכם!!
-
וְאֵיךְ קָרָה, וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַיִן...
דורית וחיים, 28/10/06 17:45
הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב
שָׂדוֹת שְׁפוּכִים הַרְחֵק מֵאֹפֶק וְעַד סַף
וַחֲרוּבִים וְזַיִת וְגִלְבֹּעַ -
וְאֶל עַרְבּוֹ הָעֵמֶק נֶאֱסַף
בְּיֹפִי שֶׁעוֹד לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ.
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת
אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׂדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִם עַיִט
אַךְ הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב
מִן הֶעָפָר הַמַּר הָעִירִיּוֹת עוֹלוֹת
וְעַל הַדֶּשֶׁא יֶלֶד וְכַלְבּוֹ
מוּאָר הַחֶדֶר וְיוֹרְדִים לֵילוֹת
עַל מַה שֶׁבּוֹ וּמַה שֶׁבְּלִבּוֹ
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת
אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׂדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִם עַיִט
אַךְ הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב.
וְכָל מַה שֶׁהָיָה אוּלַי יִהְיֶה לָעַד
זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ בָּא
עוֹד הַשִּׁירִים שָׁרִים, אַךְ אֵיךְ יֻגַּד
כָּל הַמַּכְאוֹב וְכָל הָאַהֲבָה.
הֵן זֶה אוֹתוֹ הָעֵמֶק, הֵן זֶה אוֹתוֹ הַבַּיִת
אֲבָל אַתֶּם הֵן לֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
וְאֵיךְ קָרָה, וְאֵיךְ קָרָה וְאֵיךְ קוֹרֶה עֲדַיִן
שֶׁהַחִטָּה, כֵּן, הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב.
מילים: דורית צמרת לחן: חיים ברקני
-
- 21.
יאיר ב, 28/10/06 17:29
בטירונות 890 ב76 נקראת שיינר
הייתי אתך באותה מחלקה
אצל בלאייר
אם אינך מזהה השתיכתי לאותה חבורה שעזבה אחרי הטירונות
גם לי כמו לרובינו יש בן בצבא
וכולנו מודאגים מהשבר
חזק ואמץ אבינועם
יאיר-
רחל, 29/10/06 05:56
ספיח
הן לא חרשתי גם לא זרעתי
לא התפללתי על המטר.
ופתע, ראה-נא! שדותיי הצמיחו
דגן ברוך שמש במקום דרדר.
האם הוא ספיח תנובות מקדם,
חיטי חדווה הם, קצורים מאז ?
אשר פקדוני בימי העוני,
בקעו עלו בי באורח רז.
שגשגנה, שגינה, שדמות הפלא
שגשגנה, שגינה וגמולנה חיש !
אני זוכרת דברי הנוחם:
תאכלו ספיח ואף סחיש.
-
- 20.
-
-
ניתנה לנו אַרְכָּה עד שהזמן שלנו יעצור.
נחום ונתן, 29/10/06 05:54
שירים עד כאן,
ניתנה לנו אַרְכָּה
עד שהזמן שלנו יעצור.
היו גשמים ואור.
מה עוד אפשר לרצות ?
מה עוד אפשר לרצות ?
יפים ממני וממך
יפים ממני וממך
האדמה לקחה.
שירים עד כאן,
דקה אחר דקה.
קצרות ואוהבות וכואבות.
אבל האחרונה
סופית וארוכה
סופית וארוכה.
שעון השמש והחול
שעון השמש והחול
הגיע עד הקו.
שירים עד כאן,
בגובה הפיסגה
גם האוויר מתחיל להיות דליל.
אבל לכם ולי
עוד נשארו מילים
עוד נשארו מילים.
לזכור איך שהיינו כאן
לזכור איך שהיינו כאן
כשייסגר הגן.
שירים עד כאן,
הבכי והצחוק,
קולות האנשים, כוכבי הזמן.
השמש והים
הלחם, העולם, המר והמתוק.
וכל מה שהיה נשאיר
וכל מה שהיה נשאיר
לחיות בתוך השיר.
השיר: נתן יונתן
הלחן: נחום היימן
-
-
- 19.
-
-
-
אז למה ומדוע כל ההכללות הללו? אולי המגיבים אינם אנשים פוליטיים כלל? (ל''ת)
צופה, 28/10/06 17:48
-
אולי - זה אולי תרקוד איתי - אהבת המולדת זה חינוך מושרש
ולחיות על, 28/10/06 18:09
הנופלים . שנלחמו למען השרדות המולדת פעם אחר פעם. ולדבר נגד המדינה שלך למכור אותה לאוייב. שיושב בצד השני וקורא הכל זה חוצפה שלא תתואר.-
''חוצפה שלא תתואר'' היא לשלוח בחורים תמימים למערכה עקובה מדם כאשר
עמי, 29/10/06 10:17
ידוע היה (מלכתחילה) ל''מנהיגים'' כי הצבא בחזית, כמו גם החברה והמדינה (בעורף) אינם ולא היו ערוכים ומוכנים כלל למלחמה (בלתי מוצהרת) זו. לעובדה כזו יש בעברית שם: הפקרות ורשלנות ארורה ופושעת במלחמה סתמית, מיקרית, שיקרית ומטופשת אשר היתה (גם מלכתחילה) נמנעת ומיותרת. לכי תשכנעי במילותייך המפוצצות והנבובות ''חוצפה שלא תתואר'' את מי שאיבדו במלחמה זו בשר מבשרם.
-
על כך ייאמר: אם הם (ה''מנהיגים'') ידעו זה נורא ואם הם לא ידעו
אביגיל, 29/10/06 11:26
זה עוד יותר נורא !
-
-
ואולי לא היו הדברים מעולם, אולי ?
רחל, 28/10/06 20:07
ואולי לא היו הדברים...
ואולי לא היו הדברים מעולם,
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת-אפי ?
מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר ?
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי... הוי, כינרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום ?
רחל
תרפ''ז
-
-
-
נחום תקום - יש מאלה ויש כאלה אני מכירה כבר את הסיגנון (ל''ת)
של שלום אח''כ, 28/10/06 18:06
-
-
-
-
-
- 18.
אשדודית, 28/10/06 16:55
להורים של דניאל , האיכות של דניאל נשקפת מן התמונות גם בלי הסברים, אני מניחה שהיה דמות בולטת בבית הספר בגלל יופיו ואיכויותיו. אתם שכלתם בן נבחר וכל המדינה הפסידה בחור מעולה כזה.............
צער רב מאוד בליבי-
-
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַבְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.
רחל, 29/10/06 05:45
שְשוֹנִי הזָעִיר... הַפֶּרַח
שֶטִיפַּחְתִי בְּיַד חֲרֵדָה
בְּגִינַת חַיי הַשוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיי הַכְּבֵדָה.
שְשוֹנִי הזָעִיר ! יָדַעְתִּי,
לא יִמוֹט החוֹק האַכְזָר;
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַ
בְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.
זוֹ הַדֶרֶך - אֲחֶרֶת אֵינֶנָה,
בָּה לַלֶכֶת, לַלֶכֶת עַד תּוֹם;
וְלִזְכּוֹר, וְלָשִיר, וְלִכְּמוֹהַ
וְלִזְכּוֹר דָנִיאֵל, וְלִידוֹם... וְלִידוֹם...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
שְשוֹנִי הזָעִיר... הַפֶּרַח
שֶטִיפַּחְתִי בְּיַד חֲרֵדָה
בְּגִינַת חַיי הַשוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיי הַכְּבֵדָה.
שְשוֹנִי הזָעִיר ! יָדַעְתִּי,
לא יִמוֹט החוֹק האַכְזָר;
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַ
בְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.
זוֹ הַדֶרֶך - אֲחֶרֶת אֵינֶנָה,
בָּה לַלֶכֶת, לַלֶכֶת עַד תּוֹם;
וְלִזְכּוֹר, וְלָשִיר, וְלִכְּמוֹהַ
וְלִזְכּוֹר דָנִיאֵל, וְלִידוֹם... וְלִידוֹם...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
-
-
- 17.
אב של לוחם, 28/10/06 16:55
מגש הכסף / נתן אלטרמן
...והארץ תשקוט עין משמיים
אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים
ואומה תעמוד קרועת לב אך
נושמת
לקבל את הנס האחד אין שני
היא לטקס תיכון היא תקום למול
הסהר
ועמדה למולם עוטה חג ואימה
אז מנגד יצאו נער ונערה
ואט אט ייצעדו הם אל מול
האומה.
לובשי חול וחגור כבדי נעלים
בנתיב יצעדו הם הלוך והחרש
לא החליפו בגדם לו מחו עוד
במים
את עקבות יום הפרך וליל
קו האש.
עייפים עד בלי קץ נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי נעורים עבריים
דום השניים ייגשו ועמדו בלי נוע
ואין אות אם חיים הם או ירוים.
אז תשאל האומה שטופת הדמע
וקסם
ואמרה מי אתם מי אתם
והשניים שקטים יענו לה אנחנו
מגש הכסף
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים
כך אמרו ונפלו לרגלה עוטי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל
-
אני לא יודע אם ידוע לך : נתן אלתרמן
עמי, 28/10/06 17:12
(לא אלטרמן כפי שכתבת) עם כל הכבוד הרב המגיע לו ללא ספק היה משורר ''מגוייס''. משורר של התקופה ההיא, בה נולדה המדינה. התקופה שלנו, בה אנו חיים, היא תקופה אחרת, לחלוטין ולגמרי אחרת. ספק רב אם אפשר (אפילו בשירה) לחזור אחורה.-
-
קיפלינג ולבנה, 29/10/06 05:59
אִם
אם המְבוּכָה פשתה בכל המחוזות
את האָשָם תָּלוּ הכל בך –
האֵמוּן בך אם הִתְרוֹפֵף וחֵרֶף זאת
אתה מוסיף להאמין בעצמך.
אם לחכות תוכל מבלי להִתְעיֵיף
להיות שָנוּא מִבְּלִי להיות אויב –
לחיות בתוך מירמה ומוסרך לא יִתְרוֹפֵף
לא לדבר גבוהה, דמותך לא לזייף.
אם לחלום תוכל מבלי לִשְגוֹת בחזיונות
ברעיונות אשר הָגִיתָ לא להִשָבות,
להתמודד עם נצחונות ואסונות
ולשתיהן להתייחס כאל שוות –
אם אַמִּתְךָ סוּלְפָה, ויש לְאֵל ידך לשאת
שביד זֵדִים הפכה מַלְכּוֹדֶת לְכְּסִילִים,
מבין שברי מפעל-חיים אם מסוגל אתה לצאת,
לשחות וּלְאַחוֹת כמעט ללא כֵּלִים –
אשר צָבַרְתָּ מעולם, אם תֶארוֹז בחבילה
ולְסַכֵּן תהיה מוכן הכל על קְלָף של פִּיק שָחוֹר –
ולהפסיד ולהתחיל מהתחלה
ואת ראשך לא להָסֵב עוד לאחור –
אם את לבך תוכל לִכְפוֹת, כל עֶצֶם וכל אֶבֶר
לעמוד לרשותך זמן רב אחרי כְּלוֹתָם,
ולהתמיד עד היותך קרוב לקֶּבֶר
בכוח הרצון המצווה: לא תַּם.
עם המונים אם לדבר תצלח, וגם לשמור יוקרה
עם מלכים להתהלך בלי לאבד מגע-אנוש
אוייבים וידידים אם לא יוכלו לך מטוב עד רע,
אם כולם יובאו בחשבונך אך איש לא יְעוּטַר הִילַת קָדוֹש –
אם למַלֵא תוכל כל רגע חַמְקָנִי
במלוא שישים שניות של טַעַם לְלא פְּגָם –
תֵּבֵל לך ומְלוֹאָה, בְּנִי !
יותר מזה: היה תהיה אָדָם !
רודיארד קיפלינג תרגום: אריה לבנה
-
-
-
- 16.
אמא שכולה, 28/10/06 16:40
שלום שלאמא של דניאל
הבן שלי לא נפל מאש המחבלים אלא משנאת חינם שיש בעם הזה. הבן שלי היה בפנוי עמונה בלילה בגדוד
בעקבות הטראומה שעבר שם ולא התאושש ממנה שלח יד בנפשו.
במכתב שהשאיר אמר בעולם שיש כל כך הרבה שנאה הוא לא רוצה לה-
-
חיה, 28/10/06 20:56
הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת… ?
לֵאָה אוֹמֶרֶת,
שֶאֲנָשִים חוֹשְבִים,
כִּי הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת...
אַך הֵם שֶעָבְרוֹ זאת,
יוֹדְעִים,
כִּי אוֹיֵב בְּרִיאוּת האָדָם הוּא לנֶצַח. מִדַעַת.
במִילוֹן לֹא תִמְצָא הַגְדָרָה מְדוּיֵיקֶת אֲשֶר תַצְלִיחַ לְבַטֵא שְכוֹל
בְּצוּרָה חוֹתֶכֶת. נוֹקֶבֶת. קוֹלַעַת.
מַגְמָה רוֹתַחַת. לוֹחֶכֶת.
פוֹרֶצֶת מראש הַר גַעַש פָּעִיל,
הטָמוּן בְּגַרְעִין אוֹתָה פְּקַעַת.
כִּי מָה שֶעוֹשֶה הַשְכוֹל לַנְשָמָה עוֹשָה לגוּף (אוּלַי?) הצַרַעַת
והֵיעַדְרוּתָה שֶל שִמְחַת-חַיִים, הִנָה, לַבֶטַח,
חִסָּרוֹן עִיקָרִי, בָּרוּר ובּוֹלֵט, בְּלִי כָּל צֵל שֶל סָפֵק - מִגְרַעַת.
אִם פַּעַם רוּחֵנוּ הַיְתָה מְכַסָה מֶרְחַבִים אַדִּירִים...
מֶרְחַקִים כַּבִּירִים מַדְבִּירָה וְגוֹמַעַת...
הַיוֹם רַק בשְנַת נְדוּדִים, בְּלֵילוֹת טְרוּפִים-קְטוּפִים-רְדוּפִים, מְצְטַיֵינֶת הִיא. בְּגוֹדֶש שוֹפַעַת.
שוֹרֵף, דוֹאֵב, צוֹרֵב, כּוֹאֵב הוּא הַשְכוֹל, בהֶגְיוֹנוֹ מוּטַב לֹא לַגַעַת !
גַם דַעֲתּוֹ, מרָצוֹן אוֹ מבְּלִי... בְּרוּחֵנוּ פוּגַעַת... אוֹתָה מְשַגַעַת...
כָּל הִרְהוּר בּוֹ אֶת תָּאֵי זִיכְרוֹנֵנוּ, חוּט מַחְשָבְתנוּ, קוֹרַעַת. שוֹסַעַת. קוֹטַעַת. פּוֹצַעַת. גוֹדַעַת.
שְמָמָה שֶל דְמָמָה. שִבְרוֹן לֵב. אֲדָמָה נֹכְרִיָה. אַכְזָרִיָה. רָעָה ומְרוּשַעַת.
יִש בּוֹ בַּשְכוֹל, לְדַאֲבוֹננוּ הַרַב, סַבְלָנוּת מְעוּרְעֶרֶת, פוֹקַעַת
קוֹצֶר-רוּחַ מַדְהִים הַגוֹרֵם לאָדָם אִי-שֶקֶט מַתְמִיד וְחוֹסֵר-נֶצַח בְּנַחַת.
לִמְצוֹא מְנוּחָה לַנְשָמָה... כְּמוֹ לְחַפֵּש מַחַט בְּעֲרֵמַת שַחַת,
בִּפְרָט כַּאֲשֶר נִזְכָּרִים כִּי מְדוּבָּר בְּרַשְלָנוּת נוֹרָאָה. אֲיוּמָּה וְעִיקֶשֶת.
נִמְנַעַת! פּוֹשַעַת!
מְאוּפְיינֶת עַל יְדֵי ''סְמוֹך עלי!'', אֲדִישוּת תְהוֹמִית מְקוֹמֶמֶת,
תַּרְבּוּת חֶבְרָתִית יְרוּדָה, פְּסוּלָה וקְלוֹקֶלֶת, מְלוּוה בְּחוֹסֶר בָּרוּר שֶל מִשְמַעַת,
וקְצִינִים אֲשֶר בִּמְקוֹם לְהִשְתַּמֵש בְּמוֹחַ ושֵכֵל - בַּחֲרוּ ( לָמָה...? מַדוּעַ...? מִשוּם מָה...? )
לְהַפְעִיל רַק ראש דְלַעַת.
אַך מָה שֶלֵאָה לֹא אָמְרָה וְהִיא הֵיטֵב זֹאת יוֹדַעַת...
הוּא שֶכְּשֶהַעַיִּן בוֹכָה וְשוֹטֶפֶת, נוֹטֶפֶת, מוּצֶפֶת, קוֹלַחַת,
הִיא נִזְכֶּרֶת, בְּלֵית כָּל בְּרֵירֶה:
בְּאוֹתָה הֶפְקֵרוּת נוֹרָאָה ! רַשְלָנוּת אֲיוּמָה ! לֹא-מִקְרִית ! תְהוֹמִית ! מְקוֹמֶמֶת ! עִיוֶּורֶת ! עִיקֶשֶת ! קִישַחַת ! נִמְנַעַת ! אֲרוּרָה ופוֹשַעַת !
אֲשֶר בְּשִמְחַת-יַמֵינוּ פּוֹגַעַת.
תוֹחֶלֶת חַיֵּינוּ קוֹטַעַת. שוֹסַעַת. קוֹרַעַת. גוֹדַעַת.
-
וגם ההד נדם... ולא שרד מאום מהזהב הטוב של מכמני עבר.
רחל, 29/10/06 09:59
וגם ההד נדם... ולא שרד מאום
מהזהב הטוב של מכמני עבר.
עתה אביון הלב, עתה הלב עגום,
עתה הוא קר.
ואיך יחיה אדם ? ואיך יוכל להם,
לביעותי הווה ולרוגז הבאות,
באין לו כנף-מחסה, באין לו חיק-האם
של זיכרונות ?
רחל
-
-
- 15.
-
- 14.
160 הרוגים , והשלישייה דבוקה לכיסא.
חיים, 28/10/06 16:33
160 משפחות נהרסו בגלל שלישיית פוליטיקאים מחורבנים.
בא לי למות מרוב עצבנות על הרפש והצחנה שהם הכניסו לחיינו, מושחתים , עופו כמה שיותר מהר, נצלנים מסריחים!!
- 13.
רחל, 28/10/06 16:23
בְּרִית הַהֵד
בְּרִית הַהֵד הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ
לֹא יָכְלוּ לָה צִבְאוֹת היָמִים,
עוֹד מֵאִיר בִּתְהוֹמוֹת לִיבֵּנוּ
זֵכֶר ''אָז'' רָחוֹק וְתָמִים.
עַל הָהָר הֵם עוֹמְדִים הַשְנַיִים,
גִיל חַיִים בָּהּ פּוֹרֵץ וּמַמְרִיא,
הוּא חִיוֵור וְעָמוֹק-עֵינַיִים,
חֵן שָקֵט שֶל נַעַר עִבְרִי.
הוּא אוֹמֵר לָה: ''קוֹלֵך כְּמִקֶדֶם
קוֹל רוֹעִים בְּהָרֵי יְהוּדָה'',
מַהוּ סוֹד הַנִיבִים הַלָלוּ,
לְהַרְקִים בַּלֵב אַגָּדָה ?
מַה סוֹדָם כִּי לִיווּ אֵת שְנֵינוּ
בְּאָרְחוֹת גוֹלָה נְשָמִים,
וְלַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ
לֹא יָכְלוּ צִבְאוֹת היָמִים ?
רחל
ג' שבט, תרפ''ח
- 12.
-
הם לא ידעו כי דמם לא ייחשב בדמים....
נתן, 28/10/06 16:45
אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת-נִמְנַעַת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.
בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.
כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !
עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, הַבֵּן, האָב וְהבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...
עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !
כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.
ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט, לִבְנִי, פֶּרֶץ, פֶּרֶס,
שוֹפְטֵי בֵּית-הַמִשְפָּט הַ''עֶלְיוֹן'' ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !
-
-
רחל, 28/10/06 20:16
כאלה באב התשס''ו ימותו
כאלה בקיץ ימותו,
אני יודעת זאת,
חיים יגאו, חיים ירונו
בריבואות קולות:
כל הדברים יהיו לפתע
גלויים למרחוק
והאדם יבטח באושר
בהיר נפש כתינוק:
חידת חיים תהיה מובנת,
צוקת חיים - קלה.
כאלה בקיץ ימותו -
ברכה היא או קללה ?
רחל
תל-אביב, תרפ''ו
-
-
-
''שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים''
תמרה, 28/10/06 16:48
''שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים''
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶפְּקַדָם הַשְכוֹל וְאֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן הכּוּשִי יָכוֹל וְצָרִיך לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִי עָשָה אֶת שֶלוֹ !
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלֶּה שֶבְּנֵיהֶם-בְּנוֹתֵיהֶם חֵרְפוּ נַפְשָם, לַקְרָב יָצְאוּ, ואֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן מִי שֶשְלָחוּם לַמִלְחָמָה בְּשֵם מְדִינָתָם וְהַמוֹלֶדֶת
בְּשוּם טִיפַּת-אַחֲרָיוּת לא נָשְאוּ, לֹא לָקְחוּ, לֹאֹ נָטְלוּ :
אִיש-אִיש וְסִיבּוֹת לוֹ חֲשוּבוֹת-מְאֹד-מְאֹד מִשֶלוֹ.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלֶּה שֶנָחֲתָה הַמַכָּה עֲלֵיהֶם וְאֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן כְּמוֹ בַּשוֹאָה, כָּאן הֲרֵי כּוּלָם מַאֲמִינִים וסְבוּרִים
כִּי הַמַכָּה תִפְסַח-תְדָלֵג עֲלֵיהֶם, תִיפּוֹל (כַּנִרְאֶה?) רַק עַל אֲחֵרִים.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
הוֹרִים שֶבְּנֵיהֶם-בְּנוֹתֵיהֶם מֵתוּ כָּכָה סְתָם, לַשָוְוא ולְחִינָם, וְאֵלֶּה שֶלֹא
כִּי כַּאֲשֶר קוֹבְרִים אָנוּ כִּמְעַט בַּחֲשַאי, בְּהֶסְתֵּר, אֶת בָּנֵינוּ-בְּנוֹתֵינוּ
אִיש בַּמְדִינָה אֵינוֹ חוֹשֵב שֶמוֹתָם נִגְרָם אוֹ הִתְרַחֵש (שוֹמּוּ שָמַיִים ! חָלִילָה וְחַס !) בִּגְלָלוֹ.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶהִתְאַכְזֵר אֲלֵיהֶם, הִתעַמֵּר בַּהֶם גוֹרָל החַיִים וְאֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן הֵם שֶאִיבְּדוּ בָּשָר מִבְּשָרָם ובְּעַצְמָם הָפְכוּ קוֹרְבְּנוֹת-מִלְחֶמֶת-שָוְוא-חִינָם וְשוֹלָל
רַק הֵם אָכֵן אֵלוּ הַיוֹדְעִים לְהַעֲרִיך אֶל נָכוֹן, מַהוּ עֶרְכָּם-מַשְמָעוּתָם שֶל חַיִים,
חַיָּיו שֶל אָדָם, אִיש, אִשָה, אָבָּא, אֵם, בֵּן, בַּת, חַיֶּילֶת, חַיָּיל, עוֹלָל וְחָלָל.
שְתֵּי מְדִינוֹת לִשְנֵי עַמִים :
אֵלּוּ שֶהִתְנַסוּ וְחָווּ מַהוּ שְכוֹל ואֵלֶּה שֶלֹא
יַעַן הַכּוּשִי-הַכּוּשִית מִזְמַן יָכוֹל-יְכוֹלָה לָלֶכֶת
כִּי הַכּוּשִית-הַכּוּשִי, בֶּאֱמֶת וּבְּתָּמִים, כְּבָר עָשְתָה-עָשָה אֶת שֶלָה-וְשֶלוֹ !
-
אחד 1, 28/10/06 17:47
מעל 80% מהפלסטינאים ברמת דור רביעי מעליהם היו במקום אחר. הורי הוריהם נדדו בעקבות העבודה שהביאו הבריטים והיהודים. אנחנו בטפשות השמאל ועקב העובדה שאף אחת ממדינות ערב לא רצתה אותם אצלה ודאגה שישארו אצלנו ובמחנות כדי להנציח את הבעיה. יצרנו מין מפלצת חברתית. אין בהיסטוריה האנושים מצב כמו של הפלסטינאים שחיים במחנות ונעזרים בתרומות של האום. כל הפליטים שהיו כבר התישבו ורק הם מסרבים וזה בעידוד המדינות שבהן הם יושבים כי אותן מדינות לא רוצות בהן כי הם חבורת נחשים ארסיים. ראו ירדן וכווית.
-
-
- 11.
:(, 28/10/06 15:24
אני חושב שאחרי שקוראים ורואים את התמונות קשה להיות אדישים למחדלים האיומים של הממשלה שהביאו למותו של הבחור המקסים הזה!
למי שאפילו העלה בדעתו לסלוח לחלוץ-פרץ-אולמרט, שיסתכל בעיניו הכחולות של דניאל ויזכר למה זה קרה.-
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
אלכס, 28/10/06 16:56
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר''
''בעצב תלדי בנים'' (בראשית, ג', ט''ז)
כשאומרים לכם: ''שלא תדעו עוד צַעַר...''
אתם יודעים, עד כמה, ביניהם לביניכם - רב וגדול הוא הפַּעַר
הן כְּסִיל לא יבין זאת... לא אֱווִיל... לא שוֹטֶה... וודאי לא אִיש בַּעַר
סָגוּר הלב ונָעוּל... מוּגָף לוֹ השַעַר.
כי כשהם אומרים לכם: ''אנחנו כל-כך משתתפים בצַעַר...''
אתם מרגישים עד כמה כבד היגון, עמוקה התהום, רב ורחב הוא הפַּעַר
אמת כּוֹאֶבֶת. נוֹקֶבֶת. חוֹצֶבֶת. צוֹרֶבֶת. דוֹאֶבֶת. שוֹאֶבֶת. חוֹתֶכֶת כתַּעַר.
כְּלוּם אָכֵן, בְּאֱמֶת וּבְּתָמִים, זֶהוּ מַגָּש הכֶּסֶף, שאליו נתכוונו הנַעֲרָה והנַעַר ?
לֵילוֹת קְרִירִים... לֵילוֹת קָרִים... לֵילוֹת יְקָרִים...
לֵילוֹת קְפוּאִים... לֵילוֹת צוֹנְנִים... לֵילוֹת מַקְפִּיאִים...
לֵילוֹת סוּמִים... לֵילוֹת חֲמוּסִים... לֵילוֹת כְּמוּסִים...
לֵילוֹת טְרוּפִים... לֵילוֹת קְטוּפִים... לֵילוֹת רְדוּפִים...
לֵילוֹת שְקוּפִים... לֵילוֹת כְּסוּפִים... הלְבָנָה חצי-סַהַר
רוֹגֵש הלֵב והוֹמֶה... מָלֵא רוּחוֹת סַעַר
הֵן איש חָכָם לא יבין זאת... לא שוֹטֶה... אף לא איש בַּעַר
אָטוּם הלֵב וחָתוּם... איש לא יבוא בּוֹ, בשַעַר.
כי כשהם מאחלים לָך, לְך, לכם: ''הלוואי שלא תדעו עוד צַעַר''
אתם יודעים...
עמוק בתוך הלב פנימה...
כי מרוב קורבנות
הם אינם מסוגלים אפילו
...לראות את היער.
-
- 10.
-
-
אולמרט-לבני-פרץ-פרס-בג''ץ ושאר פוליטיקאים: ''תגידו לנו עם יד על הלב!''
בנימין, 28/10/06 16:32
מתוך מילות הספד אותם נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.
אולמרט-לבני-פרץ-פרס-בג''ץ ושאר פוליטיקאים: ''תגידו לנו עם יד על הלב!''
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?
''תַגִיד לִי עִם יָד עַל הַלֵב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !
''תגיד לי עם יד על הלב.. .!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !
-
אלכס, 28/10/06 16:38
מְדִינָה מִקְרִית
מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.
מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.
עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.
חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.
מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.
-
-
-
- 9.
הכי עצוב שהקורבנות היו לחינם בגלל הנהגה איומה.שילכו כבר! (ל''ת)
שילכו כבר!, 28/10/06 14:56
-
הקורבנות לנ פלו לחינם ! הם נפלו למען עם ישראל ומדינת ישראל .
משה, 28/10/06 15:19
-
-
בנימין, 28/10/06 20:20
''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''. נעמי אונגר, בספרה ''לעצור את הכדור'', מערכות.
''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם. ''ברור היה לי שהם לא בסדר אבל ברור היה יותר שהאחראים האמיתיים לא יושבים אתם על הספסל. היה ברור שהמערכת מגלגלת את האשמה על אנשים בדרגת סרן, כשהבעיות הן ברמת ניהול של תא''ל. כגודל הכאב היה גודל הכעס. אני חושבת שאת עיקר הכעס צברתי כלפי התובעת. עיסקות-הטיעון הרתיחו אותי. איזה מסר מעבירים על-ידי עיסקות אלה לציבור ולצה''ל...?''. איילה, רעייתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג בחורבן צאלים הראשון.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
אך איש אינו לוקח זאת, חלילה, ברצינות יותר מדי חמורה
באשר להמשך קידומם הצבאי, אין ספק,
כי לא יחלוף יום והם יקודמו במהרה... ! ! !
המוות. השכול. היגון. הכעס. הסבל. הכאב. עובדה גמורה. חתומה.
גדשה הכוס. הגיעו מים עד נפש. פקע כיס המרה.
כלום ''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' מתיימר להיות מס-מתק-שפתיים ? קלישאה ? אמירה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לא לחינם פרקליטות המדינה (העורב)
על הפצ''ר (הזרזיר) שפע הלל ושבחים מרעיפה, מעטירה
צה''ל ניצח ! ניצלה (בנס?) מדינה !
לשבט או חסד ייחרץ בעתיד גורלה או דינה ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
לכל היותר, יגישו שוב כמה הורים שכולים עתירה לבג''ץ, שִגרה של עוד עתירה...
מנהיגות הצבא עם קציניה לעולם לא מחמירה...
ערך שמירת החיים צונח. יורד. נופל נפילה חופשית. מדרדר ומוּזל. מתחסל במכירה.
''כי במותם הם ציוו לנו את החיים...''. יחרוק תקליט ישן. אך יש צורך להמשיך בשמירה.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה'' כמה נכון, כמה כואב וכמה מעצבן ל''ת
לאפס שואף היום ערך חיי-האדם בצבא
באוצר מילות צה''ל לא קיים מונח המגדיר בוודאות מַהוּת אחריות אישית
אך יש במילון מושג המסביר מהי:
רשלנות פושעת. נמנעת. מיותרת. נמהרת. ארורה. טיפשית.
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מבחינת הצבא, עובדה זו, בהחלט מספיק מרתיעה !
זורים חול לבריות בעיניים. משלמים מס מתק שפתיים.
דובר צה''ל מודיע: ''התאונה הבאה תתרחש'' בעוד שעה ? שעתיים ? יומיים ? שבוע ? שבועיים ?
...''הם קיבלו מכתבי אזהרה''
מאין ולאן הולכת את, משתרכת, בכבדות מתנהלת לך, השיירה... ?
רשימת חללים מתארכת... מלאכה מפרכת... חזיון שווא ? כלום אמנם, אכן, באמת ''אין ברירה'' ?
זר פרחים. רגבי עפר. אדמה. את חפירה. רב. פסוקי תהילים. אותיות נשמה. ''קדיש''. ''אל מלא רחמים''.
אב ואם. אח ואחות. מגש כסף. נער. נערה.
יש שקיבלו מכתבי אזהרה...
...יש שעבורם אין כבר דרך חזרה
-
-
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
משה, 28/10/06 20:51
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.
כי כשבצה''ל מודיעים ש...
''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך
או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''
אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד
האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגַדָּא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש ! המַבְאִיש ! המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד,
טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר.
לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוּא.
אֵין כָּל סִימָן בּוֹ לְדוֹפִי או פְּגָם.
חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.
-
-
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול, 28/10/06 16:33
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.
הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?
וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
שאול טשרניחובסקי
תל-אביב, 3.9.1938
-
- 8.
-
יאללה כבר ! המלחמה היתה הכרחית . זה שאתה מוציא את המידע ש
משה, 28/10/06 15:16
את המידע שלך מאל-מנאר ומשאר הרשתות הערביות - זו בעיה שלך !
אם היום לא הינו מחסלים את האיום החיזבאללאי, תוך שנה הוא היה מסוכן יותר, ואנחנו הינו פחות מוכנים.
אני בכלל לא מבין למה לפרסם את התגובות של השמוק המושתן הזה. הוא פוגע ברגשות של המשפחות של הנופלים.
החיילים לחמו למען ישראל, למען העתיד של המדינה !
-
כרמלה, 28/10/06 17:08
השיר '' אהבת המולדת: פְּקוּדָה !'' נכתב בשעתו בהשראתו, פיקחותו, שנינותו, תבונתו, חסותו, אדיבותו וּבִּפְקוּדָתוֹ ! - של קצין חיוך ראשי תא''ל אלעזר שטרן.
אהבת המולדת: פְּקוּדָה !
זהו צַו השעה ! רבותי, נְקוּדָה.
במזרח ...ניבטים הרי יהודה
על-חוף-הים בתל-אביב - עַדלָיָיַדע.
אהבת המולדת: פְּקוּדָה !
למי שפִּקְפֵּק או הֵטִיל שֶמֶץ סַפֵק בכך – זהו לבטח מדע.
אהבת המולדת: תעודד עליה, תגרע הגירה, תמנע ירידה
תעקור מן השורש תופעה מדאיגה, מחרידה, מטרידה.
אהבת המולדת: פְּקוּדָה !
אם תרצו, חֶבְרָיָה, אין זו כלל אגדה.
...ואם לא תרצו, זה מופיע, כמו כֶּתֶם לֵידָה
רק לא, חָלִילָה (בִּפְקוּדָה!), בגדר חִידָה...
ככה סתם, אולי אפילו מתוך ההגדה ?
ואהבת את ארצך כמוך !
זו היא כל התורה כולה –
כדאי שתבין ומוּטב שתדע !
(זו אכן, לא טעיתם, פְּקוּדָה !)
תּוֹדָה שקראתם.
תּוֹדָה שהקשבתם.
תּוֹדָה שנִשְמעתם.
תּוֹדָה שצִיַיתֶם.
תּוֹדָה !
-
הוי ארצי, הורתי, מדוע כה שדוף נופך ועצב ?
רחל, 29/10/06 06:58
הוי ארצי, הורתי, מדוע
כה שדוף נופך ועצב ?
זיכרונה של ארץ חורגת
בלי משים עולה על הלב;
על גבעה - פרחחי אשוח
במישור - ישישי אלון.
במורד, על חופי הפלג,
בנות ליבנה בכסות שבתון;
יד השמש תקצר מתקוע
בלב היער רומח אדום,
יום תמים במשכן בני אורן
אפלה ריחנית וחלום.
הוי, אמי! הן נחלה עליך,
הן נתבע עלבונך מאל -
על מוכה צהרייך כקדם
עוד תרעיפי ניחוח וצל.
רחל
שלהי קיץ, תרפ''ט
-
-
-
- 7.
קוקו, 28/10/06 14:42
עלו לי דמעות בעיניים תוך כדי דיפדוף בתמונות האלבום - וזה לא דבר של מה בכך בשביל גולנצ'יק.
ובתור אחד ששירת בגולני, גדוד 51, מי כמוני יודע כמה אמיצים הם לוחמי החטיבה. והשתתפתי בקרבות אשר בהם נכחו גם יחידות אחרות (חלקם מהמובחרות שיש). לוחמי גולני התעלו על כולם בדבקות ובנחישות לחתור למגע עם האויב ולחלץ פצועים תחת אש.
עצוב לי, ובד בבד אני מלא הערכה לילד היפה והמיוחד הזה שנקטף בדמי ימיו.
חיזקו ואימצו - תנציחו אותו בכל דרך אפשרית!
-
- 6.
הורים מקריבים את כבשת הרש שלהם
Avi Ecuador, 28/10/06 14:20
ואידיוטים משחקים בשלטון בעם ומנסים להקים את מדינת הרשע סדום-פלסטין-עמלק עם הקורבנות, ראש ממשלת ישראל משה להבדיל של הפלסטינים (שרון-אולמרט-פרץ... ''צריכים להקים להם מדינה''.-
לִפְעָמִים גַּם הִיא עַצְמָה גוֹזֶלֶת אֶת כִּבְשַת הָרָש.
נתן ואלכסנדר, 28/10/06 16:36
שִיר אֶרֶץ
אֶרֶץ שֶיוֹשְבֶיהָ הִיא אוֹכֶלֶת
וְזָבַת חָלָב וּדְבָש וּתְכֵלֶת
לִפְעָמִים גַּם הִיא עַצְמָה גוֹזֶלֶת
אֶת כִּבְשַת הָרָש.
אֶרֶץ שֶמָּתְקוּ לָהּ רְגָבֶיהָ
וּמְלוּחִים כַּבֶּכִי כָּל חוֹפֶיהָ
שֶנָּתְנוּ לָה אוֹהֲבֶיהָ כָּל אֲשֶר
יָכְלוּ לָתֵת.
שָב הֶחָצָב לָבָן לִפְרוֹחַ
שָם בַּדֶרֶך יְחִידִי.
וְהַיַסְמִין יָשִיב נִיחוֹחְַ
שְדוֹת הַזְמַן שֶלָה הָאֲבוּדִים.
אֶרֶץ שֶיוֹשְבֶיהָ הִיא אוֹכֶלֶת
וְזָבַת חָלָב וּדְבָש וּתְכֵלֶת,
לִפְעָמִים גַּם הִיא עַצְמָה גוֹזֶלֶת
אֶת כִּבְשַת הָרָש.
כָּל אָבִיב שָבִים לָה סַבְיוֹנֶיהָ
לְכַסּוֹת אֶת כָּל קִמְטֵי פָּנֶיהָ,
רוּחַ קַיִץ עֶצֶב אֲבָנֶיהָ
יְלַטֵּף בְּאוֹר.
שָב הַסְּתָו עִם כּוֹבֶד עֲנָנֶיהָ
לַעֲטוֹף אָפוֹר אֶת כָּל גַּנֶּיהָ,
וְהַחוֹרֶף אֶת שְמוּרוֹת עֵינֶיהָ
הַבוֹכוֹת יִסְגוֹר.
שָב הֶחָצָב לָבָן לִפְרוֹחַ
שָם בַּדֶרֶך יְחִידִי.
וְהַיַסְמִין יָשִיב נִיחוֹחְַ
שְדוֹת הַזְמַן שֶלָה הָאֲבוּדִים.
שָב הַסְּתָו עִם כּוֹבֶד עֲנָנֶיהָ
לַעֲטוֹף אָפוֹר אֶת כָּל גַּנֶּיהָ,
וְהַחוֹרֶף אֶת שְמוּרוֹת עֵינֶיהָ
הַבוֹכוֹת יִסְגוֹר.
מילים: נתן יונתן
לחן: אלכסנדר ארגוב
-
- 5.
על חרבנו אנו חיים, איזו ברירה יש לנו? להפוך לפתיתי סבון? חבל... (ל''ת)
1234, 28/10/06 14:17
-
-
שמאלני, 28/10/06 14:52
-
מתי תפסיקו לשקר? אפשר לעשות שלום תוך שעה, רק תצאו מהשטחים הכבושים (ל''ת)
רעיה, 28/10/06 15:05
-
ברוך מרזל, 28/10/06 15:15
נעשה שלום עם החיזבאללה.. הארגון שמטרתו היחידה היא השמדת מדינת ישראל ...... השלום היחיד שיהיה עימו רק שנחזור לרוסיה,לפולין,למרוקו וכדומה....
-
-
-
הבעיה היא לא שדיכינו כביכול אלא שלא הפעלנו מספיק כוח
אורן, 28/10/06 15:09
גם במלחמת לבנון וגם בעזה והגדה.
אנו מהססים למחוץ את אוייבינו ורחמינו עליהם מאפשרים להם להקיז דם מאיתנו.
-
-
- 4.
רחל, 28/10/06 13:57
זה אולי הכי בנאלי בעולם לומר זבר כזה על חלל צה''ל אבל אני יודעת שחייל הזה ועוד רבים אחרים שנפלו במלחמה הזו בעצם הגנו עלי, אני כתושבת חיפה, ישבתי במקלט הציבורי וספגתי יחד עם עוד אזרחים טילים שירה החיזבאללה ללא הקורבן שהקריבו המשפחות הללו - האסון היה גדול יותר. ההנצחה באמצעות הרשת היא רעיון טוב גם אם כואב לא מעט לבני המשפחה אבל באמצעות האינטרנט אפשר להגיע לכמה שיותר אנשים. רעיון טוב יהיה לתרגם את האתר לאנגלית וגם לערבית. כן, גם לערבית. כך יוכלו תושבי מדינות ערב שאינם חברים באירגוני טרור להתוודע לצד הכואב של המלחמה באשר היא ולהבין שמדובר בסך הכל בבני אדם ובן אדם הוא עולם ומלואו אולי זה יתן להם את היכולת להבין עד כמה מיותרת המלחמה ועדיף השלום. חוץ מזה שדו שיח כזה יכול לעשות אותנו, תושבי ישראל יותר אנושיים, לאחר הדמוניזציה שעושים לנו ארגוני הטרור.-
-
או שאת נאיבית או טיפשה - לכן זאת התשובה
מי בכלל, 28/10/06 15:50
אנו נילחמים להגנה על המדינה. מיצבור הנשק שחיזבלה אסף הלך וסיכן את המדינה. מה כולם קופצים רק דחו את המילחמה הזאת. היא היתה פורצת בכל מיקרה.-
מי שמחזיק מליוני אנשים במצור ושולט בהם בכח, רוצה מלחמה (ל''ת)
יעל פולק, 28/10/06 16:23
-
., 28/10/06 17:05
אמרו לנו ''נצא מלבנון ואז תהיה לנו לגיטימציה להיכנס להם באמאמאמא'', עכשיו אחרי שיצאנו מלבנון אומרים לנו שאנחנו כובשים ו''מטילים מצור על מליוני אנשים'', נמאסתם! פרשו! כמה נזק גרמתם ב15 שנות אוסלו המקוללות! -
-
-
-
-
''ארגון טרור'' הוא זה שכובש ומדכא עם וגם טובח בו במאות בחודש (ל''ת)
ירושלמי, 28/10/06 14:51
-
ג'קי, 28/10/06 16:43
יש ארץ אחרת לבנון.
אנו נילחמים על הישרדות. אנו לא מעוניינים לכבוש שאל אדמה מאף אחד אלא ליחיות בשלום ושלווה.
מי כמוך יודע זאת רק שאין לך גאווה לאומית אל שאין לנו ברירה אחרת ואין זה רצוננו להילחם אלא ליכבוש את השלום והשלווה.
עדיף שתעלמי ממדינתינו הניפלאה. -
-
-
-
מצטרף לדעתה של חלי מנהריה. דברים חכמים, חכמים מאד, כתבת רחל מחיפה (ל''ת)
אלכס, 28/10/06 20:25
-
-
- 3.
יהושפט, 28/10/06 13:53
תנחומי למשפחה, לקרובים לחברים, ובכלל לכול מי שהכיר אותו. ולצבא. זו אבדה גדולה לכולם.-
-
גבריאל, 29/10/06 05:51
...והיה
בהגיע שעתך ללכת...
כי תִיפּוֹל ותִיבּוֹל כעַלֶה בשַלֶכֶת
ולהמשיך לא תוּכַל עוד הלאה...
תִיקָרֵא לעמוד
לפני בית-דין של מעלה.
מוטב שתדע מבעוד יום מה צפוי
אחרת תעמוד שם בראש חפוי.
שם לא ישאלוך אם צברת הון רב
או אם נפלת כגיבור בקרב
אם צדיק או אם רשע היית
שאלה אחת בלבד ישאלוך:
אם לפני מותך
חיית !
-
-
רחל, 29/10/06 06:46
שְשוֹנִי הזָעִיר... הַפֶּרַח
שֶטִיפַּחְתִי בְּיַד חֲרֵדָה
בְּגִינַת חַיי הַשוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיי הַכְּבֵדָה.
שְשוֹנִי הזָעִיר ! יָדַעְתִּי,
לא יִמוֹט החוֹק האַכְזָר;
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַ
בְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.
זוֹ הַדֶרֶך - אֲחֶרֶת אֵינֶנָה,
בָּה לַלֶכֶת, לַלֶכֶת עַד תּוֹם;
וְלִזְכּוֹר, וְלָשִיר, וְלִכְּמוֹהַ
וְלִזְכּוֹר דָנִיאֵל, וְלִידוֹם... וְלִידוֹם...
רחל
סוף קיץ, תר''ץ
-
- 2.
פני מלאך - קראתי באתר - כאב לב על כל הבנים
שהלכו, 28/10/06 13:44
לראות את דניאל מהיותו תינוק הופך לגבר. ילד מקסים עם פני מלאך מבט טהור. ומלחמות שאנו משלמים בקורבנות. שלא תדעו צער. זה כואב מאוד גם לי שאני זרה.-
דמם של הנופלים במלחמה המיותרת על מצפונם של מנהיגינו ששלחו אותם למות (ל''ת)
יוסקה, 28/10/06 14:53
-
המילחמה הזאת היתה פורצת בכל מיקרה - למה לתפוס טרמפ על הכאב
של הנופלים, 28/10/06 15:09
החיזבלה צבר נשק של צבא מתוחכם
מה רצית שיחכו שהטילים יגיעו גם לת''א.
-
לְהַרְאוֹת לָהֶם מְאֵיפֹה מַשְתִּין הַדָּג...
נחשון הראשון, 28/10/06 19:58
לְהַרְאוֹת לָהֶם מְאֵיפֹה מַשְתִּין הַדָּג
לא לתת להם את העונג לפצוח בשיר בעֵת קידומם של קצינים בכירים שכשלו
ברינתם-רננתם-צה''לתם: ''יש לי יום יום חג!''
אנא שמור על קור רוח, בנחישות, נחרצות, התמדה בתבונה נהג !
והעיקר: אל תחשה ! בל תשקוט ! אל תנוח ! אל תחריש, חלילה וחס !
אל תעש כמצוותם וכרצונם - אל תישאר אִילֵם כדג !
להראות להם מאַיִן מַשְתִּין הַדָּג...
אל תאפשר להם לרְקוֹד ולְרַקֵד על דָּמְך... דָּם-החִינָם, דָּם-הַשָוְוא שֶל בִּנְך... שֶל בִּתְך... ...ולהמשיך לחגוג עד הגג !
אל תתן להם להתייחס אליך משל היית ''מִסְכֵּן'' ומטרד,
''שומו שמיים!'', ''ישמור אלוהים!'' ''לא עלינו!'' ''אב שָכּוּל!'', ''אֵם שָכּוּלָה'',
בַּעַל מַבָּט מְזוּגָג, מְזוּרְגָג
זָכור את אשר עשה לך אגג !
להראות להם מהיכן מַשְתִּין הַדָּג...
לתבוע מהם דין וחשבון, להוכיח להם כי לא הם אדונים על בנך שנרצח או נהרג.
אל תחמול על עצמך, בהרגשה או אשליה כי עם חלוף השנים הכאב (כמעט) פָּג
המלאך גבריאל הן שומר עליך, בנְהָרָה במָרוֹם מִמעל חג
אל-נא תהא לפיכך כלל מודאג !
להראות להם מאיפה מַשְתִּין הַדָּג
לא להעניק להם את העונג לאלץ אותך לחיות בארצך עָנוּד תָּג, כמו אֲסִיר השָפוּט בגוּלָאַג !
אל תאפשר להם למנוע מבעדך להגיע לגִיל קָשִיש ומוּפְלָג
הם הן היו רוצים להשליכך לבּוֹר, לדחוף ולדחוס גופתך בכוח, לֶאֱטום אותך בחופזה,
מוּטָל, מקופל, מגולגל, מנוטרל, רוּח-חיים כָּלִיל משוּלָל,
שָכוּב פְּרַקְדָּן כִּדְבָעֵי, אָרוּז לנֶצָח בתוך סַרְקוֹפָג !
או לפחות, שכמו סוּכָּר בתוך ספל - תיעלם ותיגוז
תיהפך לאוויר ! לרִיק ! לְשוּם-כְּלום ! למְאוּם !
להוקוס פוקוס אשר בין רֶגַע... חִיש מָג !
להראות להם מאיפה מַשְתִּין הַדָּג...
מין קֶסֶם כזה... אשר חִינוֹ עם הזמן,
לא הוּעַם... לא הוּפָג...
-
-
- 1.
-
-
לאה, 28/10/06 20:30
''מָנוֹחַ''
מוקדש לשופטי בתי המשפח הצבאיים באשר הם ולשופטי בית הדין ה''גבוֹה'' ל''צֶדֶק'' .
''דומה שבענייננו, לא ניחן חיל האוויר ברגישות-יתר כלפי משפחות צוריאנו ורוזנברג. דומה כי הדבקוּת במטרה – הרצוייה והנכונה כשלעצמה – למצוא את גורמי האסון ואת הסיבות לקריעת הכבל – הקהתה במידת מה את החוּשִים של העוסקים במלאכה כלפי חללי האסון ומשפחותיהם. צא וראה: בדו''ח וח''ק 1, שהוא דו''ח יסודי ורחב היקף, אין איזכור כלשהו ללוחמים שנהרגו באסון. הדו''ח פותח בכך שהוא מספר כי ''באימון לילה, מדרום לערד, בעת תירגול חילוץ טייס נוטש (חיט''ן) הורמו שני הלוחמים. בשלב הכנסתם למסוק נקרע כבל מנוף ההצלה, הלוחמים נפלו מגובה 50 רגל לערך ונהרגו''. גם בהודעה לתקשורת שנמסרה ב- 12.2.93, אין כל איזכור לחללים. ''שני הלוחמים'' – אפילו שם אין להם בדו''ח ההוא... 53 עמודי דו''ח, על אסון בו קיפחו את חייהם שני לוחמים מיחידה מובחרת, ואין הם אלא אובייקט אנונימי לחקירה.... ואולי זה היה המאפיין של כל היחס שניתן למשפחות באסון זה ? אנו מוצאים לאורך כל הדרך התמקדות-יֶתֶר (החשובה, כאמוּר, כשלעצמה) במִמצאים, במסקנות ובהמלצות – ומעבר לכך – התמקדות מוּעטה, אם בכלל, בבני האדם, באלו שהאסון בוער כאש בעצמותיהם, כי הילדים שלהם הם אותם ''שני הלוחמים''.
(מתוך דו''ח הוועדה לחקירת נסיבות תאונת הכבל, דו''ח וינוגרד, מיום 10.8.1992, פרק ו': המשפחות מוּל צה''ל).
השבח לאל ! כמה טוב... ! עד כמה זה נוח... !
שקיים בעברית המונח ''מְנוֹחָה'' ו ''מָנוחַ''
אפשר ממנו, מתי שרוצים, להתעלם ולברוח...
לא חייבים לזכור את שמה או את שמו ?! הן מותר גם לשכוח ? ? ?
אִם אָב... אִם אָח... אִם אָחות... היוּ לה-לו...
אִם אֵם היתה לה-לו... למי פִיתְרוֹנִים ? אוּלַי לאוֹחַ ?
יען כי אצלנו במדינה, בחברה, בתרבות, בצבא, פועל הזיכרון רק,
על סמך הפקודה: ''עמוד דום !'' ''עמוד נוח !''
השבח לאל... ! הידד ! הללויה !
עד כמה זה טוב... עד כמה זה נוח...
שקיימת בעברית המלה ''מָנוֹחַ''
אפשר ממנה, כל אימת שחפצים, הן תמיד גם לברוח ?
לא מוכרחים לזכור שמות ? נכון ?! הרי אפשר גם לשכוח !
בלעדיו, בלעדיה, הן אפשר מחדש (כמעט) שוב לפרוח...
מישהו (אולי במרומים?) הרי יואיל אף לסלוח !
מה עוד שזכרה וזכרו הוא סִיוּט אמיתי. חֲלוֹם בַלָהות מתמשך.
שִיגְיָגון מצטבר... אשר מְסַכּן גם את המוֹחַ !
כל מילה חצובה בסלע ל''ת jay, centre, 19/09/06 05:15
השבח לאל ! כמה טוב ! עד כמה זה נוח !
שקיים בעברית המונח ''מָנוחַ''
כי למען האמת והשם, למן עת מותה ומותו,
הפכו עלינו שמותיהם וזכרם רק לטורח.
למי, בעצם, נותר כאן, במדינה זו, עוד קורטוב דל של כוח ?
די לכורח !
-
-