'ישראל ביתנו' ואביגדור ליברמן -התנשאות אתנו-צנטרית מובהקת, תוך פסילת ה'אחר' -
30.10.2006 – בתגובה לידיעה על התפטרות אופיר פינס מהממשלה
כתב מישהו המכונה 'עמית' באחד מאתרי החדשות:
''...אף פעם לא הבנתי איך אפשר מראש לפסול מפלגה מסוימת ['ישראל ביתנו'] רק בגלל דעותיה השונות....מה זה השטויות האלו לפסול בן אדם אחד בגלל דעותיו השונות משלי?? כולנו יהודים וכולנו רוצים שיהיה לנו טוב. מילא לפסול מפלגה ערבית - זה ברור, אבל מפלגה יהודית?? נשגב מבינתי...''
קראו שוב היטב: לא לפסול מפלגה בגלל דעותיה, גם אם הן שונות משלנו. כן לפסול מפלגה שאינה 'יהודית', כי – פשוט – היא לא יהודית !
וגם: היות יהודים והרצון לטוב – חד המה !
זהו האתנו-צנטריזם (התנשאות על רקע מוצא אתני, בלשון 'נקייה') במערומיו ! עוות מובהק של המושג: ''כל ישראל ערבים זה לזה''. כי – ''ישראל (שאימו יהודיה על פי שושלת היוחסין הביולוגית שלה) אף על פי שחטא בהשקפת-עולם אחרת ובדעות הגרועות שבגרועות – ישראל (כלומר: ''משלנו'' !)הוא''. אבל לא יכול לקרות בעולמו של 'עמית', וכנראה בעולמם של כל הנוהים אחרי אביגדור ליברמן ומשנתו, שמישהו שאינו בן-ברית (כלומר שחגגו עליו, ובימינו גם עליה, את מסיבת ההכנסה בבריתו של אברהם אבינו, מגרשם של הגר ושל ישמעאל בנו ומאמצם של שרה ושל יצחק) יהיה זהה או דומה לו או קרוב לו בהשקפת-עולמו ובדעותיו, ומכאן – גם מקובל עליו ומתקבל על-ידו. בעולמו של 'עמית' ה'חיתוך' וההבדלה בין 'קודש' ו'כשר', (קרי: יהודי), לבין 'טרפה' ו'נבלה', (קרי: לא יהודי; אפילו ערבי, רחמנא ליצלן) – חד, חלק ('גלאט כושר') וברור ! עם 'עמית' כזה לא הייתי רוצה לדור בכפיפה אחת, גם אם שנינו – י'עני – יהודים (כי אני גם לא בטוח אם המונח 'יהודי' מצטייר ומתדמיין במחשבתך כמו במחשבתי). לעיתים אני מעדיף דווקא את חברתם של מישהם, שדעותיהם ובעיקר התנהגותם ותכונות אישיותם קרובים לשלי או מוצאים חן בעיניי, ובכלל לא משנה אם 'חתכו להם' בגיל 8 ימים או בגיל 13 שנים, או בכלל לא 'חתכו'. למקרא דבריו הברורים שלל 'עמית', די ברור לי ש'עמית' כזה לא הייתי בוחר לי לחבר; כי הוא מעדיף לפסול אדם על-פי 'אדרתו' וה'אות' שעל מצחו, ולא על-פי תוכו, ואורחות-חייו. ואליבא ד'עמית' – צירוף האותיות 'ע-ר-ב-י' הוא לדידו 'אות קין', לדראון עולם. אבל לדידי – אמירות כמו של 'עמית' הן-הן האות והסימן לתיוגו כדראונו לעולם, אלא אם כן ישוב להרהר בדבריו הפסקניים, בבחינת: ''מודה ועוזב, ירוחם''. ב.ד.
הגב לתגובה זו