ובעצם בתפילה בעת שאנו ''מנקדים'' –מלשון ''נ''-''-''י''-''ק''-''ו''-''ד''-''י''''ן'' את
האותיות המוצאות מן הפה על ידי חיתוכן בפעולת השפתים אנו נמצאים במדרגת
''ד''-''-''י''-''ן''- ''ק''-''י''-''ן''- מדור קין אשר תיקונו תלוי ב-''תפילתנו'' -
''ת''-''ו''- ''ת''-''פ''-''י''-''ל''-''י''ן''- האותיות אשר יוצרות ה''ת''-''פ''-''י''-''ל''-''י''-ן'' הרוחני
ובצירוף האותיות המסומנות {במילוי האות ''פה''} מקובל :''פ''-''נ''-''י''-''ת''-''ה''-''י''-''ל''-''ה''
הרי האותיות היוצאות מן הפה הינם כתפילין הקשור על גבי הלשון{בינה-העולם הבא-על פי הזוהר
הקדוש },ובזכות הרגשת ''ה-''י''-''י''-''ס''-''ו''-''ר''-''י''-''ם'' –ובצירוף האותיות
{במילו האות ''ס''}-מקובל ''ס''-''ו''-''ד''- ''ה''-''ו''-''י''-''ה'', הרי הרגשת הכאב{הפיזי}
והייסורים {עקב מחשבות זרות-ייצר רע} המורגשת בעת התפילה – היא המביאה האדם לשלמות
רוחנית – ולהשלמת השם הקדוש , ועל כך עליו להודות לשם התברך והתהלל שאין עוד מלבדו כלל
ששולח לו היסורים הללו, וזהו המדד אשר באמצעותו נושא התפילה יכול לדעת
אם תפילתו נתקבלה , כאשר סובל כאבים וייסורים חזקים בעת תפילתו, עד אשר פוחד
להוציא אות מן פיו, יידע שתפילתו נתקבלה , וכאשר התפילה הולכת ומחליקב בגרונו ידע
שאין בה ממש , נשמעה אך לא היה די בזכיותיו של המתפלל כדי להביאה לידי מימוש בקשותיו,
וכאן דעותיי מפרטות{על סמך כח ראיה השכלית}בנוגע מה שהזוהר הקדוש אומר שכאשר האדם
תפילתו נאמרת ''ו''-''מ''-''ח''-''ל''-''י''-''ק''-''ה''-בצירוף האותיות המסומנות
{במילוי האות ''קופ''}נקבל ''מ''-''ו''-''ח''- ''ק''-''ל''-''י''-''פ''ה'' {המוח שבאדם המתפלל שורה בפנימיות הקליפה –כח הטומאה ,ולכן הרגשת ה''ק''-''ל''- ''י''-''פ''-''ה –הרגשתו הטובה
בתפלה}בגרונו יידע שתפילה זו
''נ''-''ת''-''ק''-''ב''-''ל''ה –בצירוף האותיות ''נ''-''ת''-''ק''- ''ל''-''ב''
{הלב-ספירת תפארת ,ה'' התברך והתהלל לא מקבל התפילה},וכאשר קשה היא בעבורו
ידע ש''ל-'' א''-''ר''-''צ''-''ו''-''י''-''ה'',ובצירוף ''א''-''ו''-''צ''-''ר''- ''ש''-''י''-''ל''-''ה{תפילתו של המתפלל בעת שמרגיש תחושות רעות וקשות מקובלת על ידי השם התברך והתהלל}
וכמשל אתן לך כדוגמא : אימתי אדם מרגיש נאהב יותר , כאשר האהבה ניתנת לו בכל מצב או
כאשר ישנו ריב{חיכוך-ייסורים}ולאחר מכן יש רגע ההתפייסות בקשר האהבה , והחכם
יבין דעתי בעניין.
תם ונשלם מאמר ''סוד ''כח התפילה'' מאת רבי גל טופז לבית איפרגן{הרגלא''ט}-השבח
לבורא –השם התברך והתהלל שאין מבלעדו כלל וכלל הוא ראשון והוא אחרון ואין לו
לא דמות ולא צורה ,ואין הוא נתפס במחשבת הבריאה.
הגב לתגובה זו