ניקו יקירי,
בחנתי את דבריך מתוך מחשבה רבה..
מצד אחד זה תפקידך, לפתוח זויות ראיה חדשות להרחיב את הספקטרום
לעזור לממש ולהמריא, מאידך יש את המשפט הידוע אין כפייה ברוחניות, וכמובן הוא לא מתיחס רק לרוחניות.
לפעמים אנו יוצאים מתוך הנחה שאנחנו יודעים יותר טוב מה טוב לזולת
מאשר הוא יודע בשביל עצמו, דבר שבעיני לפחות נראה פסול.
אני חושבת שיש לכבד את המקום שהזולת נמצא בו, גם אם אינו תואם את המקום בו אנו נמצאים.
וכבוד מביא כבוד ורק מתוך זה יהיה לזולת כבוד לדברינו ומכאן יתאפשר השינוי.
יחד עם זאת אני אוהבת את כתבותיך, אתה נראה לי אדם שנון, חריף וגם רגיש, קומבינה די נדירה בימינו.
מחכה לכתבה הבאה.
אוהדת אותך מיקאלה

אחלה כתיבה גם כשהיא נוגה או מהורהרת
אהבתי!
וגם קפצתי לקודמים
אכן מרשים.

לקחת אותנו מהאודיסאה בחלל הבדיונית והבאת אותנו למקום של שאיפה גבוהה אל עבר הכוכבים, לאני מאמין, למקום האמיתי שלך.
אתה בחור מעניין, ניקו.
נתת לי הזדמנות נדירה להציץ אל העולם הפנימי שלך שהוא עשיר יותר ועמוק יותר מהעולם החיצוני הציני והשטוח של עולם הפרסום כפי שהוא מצטייר מדבריך בטורים קודמים.
שמחתי להכיר.

ניקו יקר, הייתי מתבוססת איתך.
(!)

יש סיכוי שאתה מנתח אותנו הקוראים כמו שאתה מנתח את קהלי היעד לפני שיוצאים לקמפיין? יכול להיות שזה מה שהכתיב את המיני התנצלות בסוף? סוג של אשמה שהפעם לא סיפקת מוצר בידורי קליל כהרגלך? כי אם כן אז אל. כתבת כמה טורים מצחיקים מאוד וכתבת כמה טורים חכמים מאוד וזה דווקא מעניין לראות שאתה לא מגביל את עצמך לסגנון אחד אלא חושף כל פעם צד אחר. אנשים לא שטחיים כמו חושבים ולא סוקלים באבנים את מי שמדבר לפעמים מהלב ולא רק מצחיק אותנו. אז בלי יותר התנצלויות, בטח לא איפה שלא צריך, מה אתה אומר ניקו?

היכרתי פעם מוסכניק, שמגיל 10 והא בעניין של מכוניות, ובגיל הבגרות פתח מוסך קטן ומאוד מוצלח, שגדל וגדל וגדל וגדל.
היום יש לו אימפריה, 20 ליפטים, מחלקות מכל הסוגים, צוות ענק. לדבר איתו אישית זה משהו כמעט בלתי אפשרי. אבל כשהצלחתי לדבר איתו, מה הוא אמר?
''אני נורא מתגעגע למכוניות, לאהבה שהייתה לי פעם ונזנחה בשביל משהו, שהיום אני מבין שהוא מפלצת שטורפת אותי כל בוקר מחדש''.

אם אתה מנסה להגיע לכוכבים, אתה לפעמים מאבד קשר לאדמה.

אם למנהל קריאיטיב שלי היה חצי מההשראה של ניקו, הייתי קופי שמח יותר

איזה יופי! כל שבועיים אנחנו מגלים עוד פאה, עוד צד מלוטש, חד, מפתיע, בהיר וחזק, כזה שמנער והולם בך . תמשיך ככה!

כחלק מהתחושה שהפצת במילותיך לשאוף ולא לוותר אני איתך!

יש מרשם אחד להצלחת המותג ואתה מחזיק את מרכיביו ואילו אדון לקוח קטן יפתח לך דלת וגם את ארנקו הנה האושר הנכסף יושג.
ניקו את תסתובב בעולם ואני לא מתכוון לעולם הפרסום הישראלי אלא לעולם הרחב. תגלה שהלקוח זונח את המותגים לטובת דברים אחרים (זה לפעם אחרת) וייתכן שללקוח שלך יש סיפור או נראטיב מאד חזק שיידבר לשוק יותר מאזו קמפיין חדש

אבל אינני שותף לגישה הזו שרואה את החיים כמרוץ אינסופי שבו אתה שואף כל העת לגדול ולהביס את האחרים.

פשוט אינני שותף לגישה הזו. (ואני בעל עסק מצליח)

אני לא רואה שהעולם נעשה טוב יותר בעקבות הגישה הזו (להיפך) אני לא רואה שהאדם נעשה מאושר יותר בעקבות הגישה הזו (להיפך)

ואם הקטן רוצה להשאר במקום שנוח ומוכר לו - למה כל כך חשוב לך לנסות לשנות אותו ?

בוא נניח לרגע שמה שמניע אותך אינו אינטרס כספי (רק לצורך הדיון) אם כך מדוע כל כך בוער בעצמותיך לשכנע אותו לגדול בזמן שהוא לא מעוניין בכך?

אולי אתה צריך ללמוד לכבד גישות אחרות... אני אגב מעריך את הגישה שלו יותר מאת שלך.

למה ואיך הגיע המושג ''אידיאה'' מושג כל כך נקי שמייצג את האמת הטהורה את השלמות לעולם הפרסום העלוקתי והרעוב

אני אמנם אנדר אצ'יוור ובז לכל הגישה הזו אבל בכל זאת, אולי אם אנסה יותר, קצת יותר, אצליח לצאת מהביבים. אולי אפילו אביס את הבבלים