א. נא החישו הגיע הזמן.
ב. אם לא יהיו מסקנות אישיות, אלא רק דוח כללי וצמחוני, אתם מעלתם באמון הציבור, ואתם האכזבה של המאה. ואתם, תסלחו לי על הביטוי, פחדנים בני פחדנים.

הגב לתגובה זו

לממשלה קָשֶה לִמְשוֹל – הממשלה כָּשְלָה כָּשוֹל !

''בארבע השנים האחרונות זה מצב בלתי אפשרי - לממשלה קשה למשול והכנסת אינה מפקחת''. ישראל מימון, מזכיר הממשלה.
מזכיר הממשלה אמר כי מבוקר עד ערב הוא עסוק בהישרדות הממשלה ובהחלטות של פרץ
''אני לא יכול לחשוב מעבר ליום אחד קדימה'' - כך אמר הבוקר מזכיר הממשלה, ישראל מימון, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, במושב שעסק בשינוי שיטת הממשל. ''אני לא יודע מה עמיר פרץ יחליט מחר בבוקר, והאם עמי אילון או אהוד ברק יחליטו להישאר בממשלה'', הסביר. מימון הוסיף כי הממשלה נמצאת במצב קשה בגלל החשש מבחירות.
מימון ציין בדיון כי הוא עסוק מהבוקר עד הלילה בממשלה ''לא במובן התיאורטי'', הבהיר. ''כאשר יש עילות שלפיהן הולכים לבחירות, יש חרב מתהפכת מעל הראש כל הזמן''. לדבריו, החרב יוצרת עיסוק מתמיד בממשלה שאינה יכולה למשול. ''בארבע השנים האחרונות זה מצב בלתי אפשרי - לממשלה קשה למשול והכנסת אינה מפקחת''.

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – כָּשְלָה המֶמְשָלָה כָּשוֹל !
ומה עלינו ? אזרחיה ? עד היכן ? עד אנא ? עד מתי ?
לאן נוליך את חרפתה ? לאן נוליך את חרפתנו ?
עד מתי בשיפלותה, בעליבותה, נאלץ בלב כוֹאֵב-דוֹאֵב לִצְפוֹת ?
עד מתי מתיפקודה ומהתנהלותה באופן כה שיטתי-בעייתי-מגמתי נצטרך לִסְבּוֹל ?
יען עָצוּם הכֶּשֶל.
עָמוּק השֶבֶר.
חָמוּר השֶסַע.
עֲנָק הַפַּעַר.
כה רב !
כה רחב !
כה גָדוֹל !

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – כל יום שבא, שחר מפציע, פֶּתַע מופיע עוד נַחְשוֹל !
להרגיע – אין כבר שום כוח שיכול.
מֶמְשָלָה אטומה-מנוונה-מנוולה נָבול-נַבְלָה, קָמול-קמְלָה. לא יוֹעִיל אף אקאמול.
מעצמאותינו, חירותינו, כמיהותינו, כיסופינו, תיקוותינו, ערגותינו, חזונינו, עתידנו
בין אם יום שבת זה, יום של חג, או סתם יום של חול
ממשלתנו-מַכְשלְתֵנוּ, את הבסיס לקיומנו,
את שמחת-חדוות-חיינו,
אפילו את מדינתנו,
סָחבָה-סָחוֹב, גַנְבָה-גַנוֹב, גָזְלָה-גָזוֹל, נִישְלָה נָשוֹל.

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל, כל זאטוט, די-בקלות, להבחין בזאת יכול
יד כל עתה בממשלה - ידה של ממשלה בכָּל
עד מתי חושבת מכשלתנו כך לשְרוֹד ? לִרְעוֹד ? לִפְחוֹד ? למְעוֹד ?
עד מתי תתעקש מַכְשלתֵנוּ על חשבוננו כך למְשוֹך ? לִפְעוֹל ? למְשוֹל ?

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל – על חטאיה, יוהרתה, אין-אפשרות בכלל למְחוֹל !
ימין ושמאל רק שְכוֹל ותְכוֹל. מכירת חיסול כללית הפעם - לחיינו ערך מאד זוֹל.
אך מכשלתנו אשר בתיפקודה-בהתנהלותה כל-כך התרשלה-רָשוֹל
בדרכה, לשיטתה, כהרגלה, שוֹרֶדֶת-חוֹגֶגֶת-מִתְמוֹגֶגֶת,
עם שלל בעיותיה כלל איננה-מִתְמוֹדֶדֶת, יוצאת בסערת מָחוֹל.
אותנו, במאבקנו כנגדה,
מַכְשלְתֵנוּ ברַפְסוּתָה, ברִיפְיוֹנָה, בחִידְלוֹנָה,
מְחַשֶלֶת רק חַשוֹל.

למֶמְשָלָה קָשֶה לִמְשוֹל –עבור עצמה ועבורנו הפכה מזמן לנֵטֶל, עוֹמֶס, עוֹל, מִכְשוֹל.
זָנְחה אותנו, אזרחיה, כָּלִיל הפְקִירה ! לעצמה תקעה (ואיזה...) גוֹל !
זו על רגל אחת, באמת ואמונה, כל התורה כולה, הכל.

הגב לתגובה זו

נזכור, לא נשכח, בקלפיות לא נסלח
כי בתקופתה של מפלגת ''קָדִימָה''
אֵיך אַדְמַתֵנוּ מִדָּם בַּחוּרֵינוּ כַּיְאוֹר הֶאֱדִימָה.
חרף העובדה, כי במלחמה, לשלומם התפללנו, הגינו, פיללנו, ייחלנו
עם כל הלב, מלאי-תקווה המהמנו ושרנו : ''כל עוד בלבב פנימה''
לא היתה אוזן קשבת-שומעת ב''מנהיגות'' מפלגה
אשר מאומה, שוּם-כְּלוּם, דָבָר לא הִפְנִימָה
מפלגת עיוורים-אִילְמִים-חֵרְשִים-עֲרֵלִים-אכזריים אשר שמה הולך לפניה : ''קָדִימָה'' !

איך שלחו ''מנהיגינו'' את בנינו לתוֹפֶת, למָוֶות, להֶרֶג,
בֵּן-אחר-בֵּן, משפחה-אחר-משפחה, פֶּלַח-אחר-פֶּלַח
השליכום כנגד צר ואויב, כרחל לפני גוזזיה, כצאן לטֶבַח.
לא הותירו להם כל סיכוי, שביב תקווה, צל של אור בשעת רֶתַח
לא השאירו להם דרך מִילוּט, חִילוּץ, צוֹהַר, חַלּוֹן, פֶּתַח
ועוד זכו ''מנהיגינו'' אחרי-כן מנאמניהם-עמיתיהם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, קֶלֶס, פְּאֵר, הַלֵל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זכרו, לא הפנימו לא רצו ''מנהיגינו'' לזכור,
כי כל אחד מבנינו בן טָהוֹר, בן צָחוֹר, בן אוהב, בן יקר, מֶלַח האָרֶץ, פֶּרַח.
וכמו להוסיף חטא על פשע, בבחירות הבאות,
בשֲעֲטַתם-דהרתם שוב לשררה-כוח-הון ושלטון, הואיל ולא יסתפקו כמובן אך בנֶתַח
בהזכירם ''מנהיגותם'' בעת-מלחמה, תקופה הרת-אסון, שעה מלאת-רווית-מֶתַח
בהתעלמם מאי-התמצאותם הבסיסית-אסונית-גורלית בה לא יוֹדוּ לבֶטַח
אי-יכולתם לקרוא קריאת מפת-מציאות נכונה-אמיתית בשֶטַח
ימים בהם שלחו, בְּלֶי-הִיסוּס, את בָּנֵינוּ כצאן לטֶבַח
עוד ינסו-יקוו וודאי ''מנהיגינו'' להַפִיק מכך מְלוֹא-רֶוַוח.

הגב לתגובה זו

מְדִינָה בְּפְּשִיטַת רֶגֶל
''נשיא'' המְדִינָה קָצַב עָסוּק וטָרוּד מעל לראשו לא בייצוג
אלא עיקר התמקדותו וריכוזו
נתונים בלעדית-יחודית למזכירותיו,
לנושאי מִין וענייני שֶגֶל.
בחוריה למלחמה יוצאים, נקראים למלא חובתם,
במְסִירוּת וְחֵירוּף נֶפֶש מבצעים שְלִיחוּתָם בְּהַגֵנם על מולדתם,
בזה-אחר-זה נקראים בָּנִים לדֶגֶל.
לא מעלים על דַעֲתָּם בָּנֵינוּ, לא מתארים לעצמם בָּנִים,
כי חברתם, מדינתם וצבאם נמצאים
במצב כּה עָגוּם, כּה עָצוּב, כּה רָקוּב,
כּה עָלוּב נראים כל ''מנהיגינו'' - כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל - כָּל הַסֶגֶל.
חוֹר גָדוֹל נִפְעַר עַתָּה בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה,
חור עָצוּם אשר בְּאֲוִיר מָלֵא, כְּמוֹ בַּבֵּיְיגל.
אִימְרוּ-נָא, הַגִידוּ, האם משֶה לא שָבַר את לוּחוֹת הַבְּרִית בְּשֶל עֵגֶל ?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הוא הקצין הבכיר במלחמה שפישל בגדול, ערכית ומבצעית.
תקע סכינים בגב מפקדים לוחמים ואישר תכניות מבצעיות כושלות כמו הסלוקי.
ואחר כך הוא האשים שמפקדי אוגדות לא עמדו בלחץ....
איזו שיפלות של בן אדם...

הגב לתגובה זו

אין מדינה כמו ישראל שאוכלת את יושביה, בניה ולוחמיה כמו מדינת ישראל.
ישבה לה חבורת אלופים במטכל שהחליטה שלא יקרה מצב בו רמטכ''ל כחול מחיל האוויר וקציני צנחנים ושריון בצפון ינצחו את המלחמה.
אז הם פשואט נמנעו מלנקוט בכל פעולה שהיתה מכוומת ומאכוונת את הרמטכ''ל לפעילות מוצלחת.
איך יתכן שקצין היבשה הבכיר ביותר במלחמה הזאת ועלק עתיר נסיון נסיון אישר את הפעולה הכושלת בסלוקי?
איך יתכן שהקפלינסקי הזה נותן הנחיות והוראות לקצינים בשטח שעוקפים את אלוף הפיקוד ומפקדי האוגדות? ראינו זאת בתכנית של אילנה דיין איך שהקפלן הזה לוקח אליו את המח''ט רביב ומנחה אותו מה לעשות, ככה פשוטו כמשמעו כאילו שאין הררכיה.
אז אחר כך מצפים שהכל יהיה בסדר?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

יש אלופים המטכ''ל שמתים מפחד שיקבלו מכתבי אזהרה ויוודע קלונם. הם האלופים הסכינאים עפ''י הגדרות שקראנו בעיתונים השונים.
פתאם נזכ4רת להגן על קציני צהל?
איפה היית כל המלחמה כשמפקדים לוחמים נפגעו מאש אלופי המטכ''ל וחלוץ?
למה אז לא קמת להגן על קציני צהל שנלחמו בחיזבאללה והדפו את בכיני קפלינסקי ואייזנקוט?
ומה החבירה הזו שלך לרם כספי?
על מי בדיוק הוא מגן? על אולמרט המושחת?
תנו לוינוגרד לעבוד ואין דבר שגם קפלינסקי לא יישן בלילה!!!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

איך אדמתנו מדם בחורינו כיאור האדימה

נזכור, לא נשכח, בקלפיות אף לא נסלח
איך בתקופתה של מפלגת ''קדימה''
אדמתנו, מדם בחורינו, כיאור האדימה
חרף העובדה כי במלחמה התפללנו ושרנו
עם כל הלב ''כל עוד בלבב פנימה''
לא היתה אוזן קשבת-שומעת במפלגת ערלים אשר שמה ''קדימה''.

איך שלחו ''מנהיגינו'' את בנינו למוות, להרג,
השליכום כנגד צר ואויב, כצאן לטבח
ועוד זכו אחרי-כן ''מנהיגינו'' מנאמניהם-עמיתיהם
למלוא דברי רהב, קלס, הלל, דברי שבח
לא זכרו, לא הפנימו לא רצו ''מנהיגינו'' לזכור,
כי כל אחד מבנינו בן אוהב, בן יקר, מלח הארץ, פרח
וכמו להוסיף חטא על פשע, בבחירות הבאות,
עוד וודאי ינסו-יקוו ''מנהיגינו'' להפיק מכך רווח.

הגב לתגובה זו

לניפגעים מאוד בצה''ל,יש לצרף כרטיס טיסה לחו''ל למשל להווי, על מנת לעזור להם לעכל את החרה שבנו במלחמת לבנון 2 .

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אליהו וינוגרד (יליד 1926) כבר בן 71, ''עד 120'' - אבל הכל יודעין שרק מעטים מגיעים לגיל הזה... א ב ל האם הדחיות החוזרות ונשנות בפרסום הדו''ח נועדו לקבור את הדו''ח לפניו? האם תקוות כל ''מי שעלול להיפגע'' היא שאליהו ''יעלה השמיימה בסערה'' לפני שהם ייפגעו?

- נקווה שלא! יפורסם הדו''ח בימינו במהרה!

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

בואו נניח להם לתפקד בשקט ונמתין בסבלנות רבה לדו''ח המלא ,המסכם , המודפס והחתום על ידם.

הגב לתגובה זו

ככה זה שממנים ועדה שאינה ממלכתית וככה זה שהיא צריכה לשרת את מי שמינה אותה. בוזבז מספיק זמן ועוד ממשיכים לגרור את המסקנות חסרות החשיבות ובעיקר חסרות השיניים שלה. לא בטוח שמערכת בחירות זה הפתרון אבל מערכת שתדע למנוע מחדלים בפעם הבאה ואנשים שידעו לעשות זאת בהחלט עשויים להיות מוצא.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-נִמְנַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מִתְיימֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.

בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !

עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, האָב, האָח, האָחוֹת, הַבֵּן והַבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...

עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !

כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.

ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס
שוֹפְטֵי בג''ץ ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !

הגב לתגובה זו

''תיקח לפחות חצי שנה, ואין לנו זמן''...

וראו זה פלא, וינוגרד כבר יושב כמעט שנה והדו''ח טרם פורסם. כמו אהוד, כך גם בר-און, כולם מושחתים ומשחיתים.

הגב לתגובה זו

באמת לא צריך את וועדת וינוגרד כדי לגעת מי אשם

הגב לתגובה זו

''המומה, כואבת וקפואה, אני שומעת את דבריו החלשים של התובע הדורש למצות את הדין על רשלנות מירבית והוא לבדו מול סניגוריה משומנת היטב, מול נציגי התנועה הקיבוצית ומול הקצונה הצבאית. הולכת ונחשפת דרך סלולה לפיזור האשמות ולשחרור נאשמים... אין ספק: לא ממצים את הדין עם מוכשרים ונאמנים שהמערכת רוצה בהם''.
נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת מערכות.

''הושיבו אותנו סביב שולחן מלא מומחים. מרחו אותנו. דיברו איתנו על חשיבות המסר החינוכי, שרואה הפרקליטות במשפט הזה. יש איזה אבסורד בכך, שעד שאתה לא נפגע אישית, אתה לא מוּדע לנושא הבטיחות. אבל כשאתה נפגע, המערכת מתייחסת אליך בפטרונות כאל מסכן, מסכנה, אלמנה. צריך להתייחס לטענות שלה בהבנה – וכך פוטרים את הטענות שלי כלא רציניות... אז אולי האסון הזה לא קרה באותם נסיבות שהתרחש האסון הקודם אבל אנחנו כמו ניבאנו אותו. כי שום מסר גדול לא יצא מן האסון הקודם. אפילו המשפט עוד לא הסתיים. וכשיינתנו גזרי הדין ישכחו כבר מה היה באסון צאלים א'. ואם היה איזשהו מסר מהמקרה הראשון, אם מפקד היה יודע שכשהוא מתכנן תרגיל-אש ולא סוגר אותו מכל הקצוות וקורה אסון – הוא יאכל אותה בגדול – אולי האסון שקרה עכשיו לא היה קורה. זה המסר שצריכה להעביר מערכת המשפט הצבאית''.
בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ זיכרונו לברכה שנהרג באסון צאלים הראשון.


כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.

כל כך קולע תומר, תל אביב, 19/08/06 20:11

אני באמת מרגיש כאילו אני ב''1984'' של אורוול.. האח הגדול..
על איזה הפסד מדברים? הרי ניצחנו בגדול! תראו,זה כתוב בכל העיתונים,זה נשמע על ידי כל הדוברים, זה ניצחון ! כל הכבוד לצה''ל ! להתעורר, ודחוף. כי זה הכל חוץ מניצחון.


כי כשבצה''ל מודיעים ש... ''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''

27. נער הייתי וגם זקנתי ואיני זוכר חוסר אונים כזה מימי תש'ח עד היום ל''ת משה בודק, חיפה, 17/11/06 11:50

אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד : האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגַדָּא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש ! המַבְאִיש ! המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד, טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר. לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוּא. אֵין כָּל סִימָן בּוֹ לְדוֹפִי או פְּגָם.

ישר כוח!! קלעת ל''ת נאוה, כואבת, 17/08/06 11:22

חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.

גדול ל''ת גדול, 14/02/07 16:06

הגב לתגובה זו

הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה''ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו''ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה''ב. ח''כ ישראל חסון: ''צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים''. הנגבי בתגובה: ''הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה''.
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח''כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה''ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה.

''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית''


לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה''ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה כה ביתית
הכל צריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק ובהתאם לתוכנית השנתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה. מאומצת, צחי הנגבי זקוק היה לשלווה ולמנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אורירית, הרגשה עילאית.

לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה משמעות מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חממה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מפלט ומקלט בעת מצוקה וצרה.

אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק בקרב או מבצע
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפצצה
המערכה הופכת יותר ויותר למה שנקרא ומכונה בעברית : מלחמה
בשורות איוב מתחילות להגיע. במשפחות שוררת אווירת דממה ושממה.

המלחמה מתעצמת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה, מניות, נשיקות, הנאות, שעשועים ?
הבן יקיר לי אפרים ? אם אשכחנו תשכח ימיני
על מה ומדוע בוכה את ? אנא ספרי לי, אנא אימרי לי, אמי.

ביתר שאת הולכת-גוברת מתעצמת המלחמה
בדיאבד, פוליטיקאים כרפי איתן, אולמרט ופרס, ידעו למצוא בה אף נחמה
צחי הנגבי עדיין יושב באמריקה, רמון מזמן תקע לשון, חלוץ החרוץ בתיק מניותיו כבר טיפל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יושיע ? מי יחלץ ויציל בשעת חירום את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?

הגב לתגובה זו

לדן חלוץ, לחיים רמון ולצחי הנגבי
יש וקיים ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''
איש-איש מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ (להנאתו) מַחֲטָף
איזה רצון, איזה חשק, איזה יצר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ?
מה, כלל לא לפתע, צץ וצף ?
מה את שלושתם בפרוץ מלחמה ובתוך מלחמה הנִיעַ ?
מה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מה הִמְרִיץ אותם? האִיץ ותָקַף ?
הרי, בסופו של דבר, איש לא עודדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעורפם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל היסוס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת ממלאים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נפשם בכף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מנומקת, ''מוצדקת'', סיבה ועילה למַחֲטָף.
רָמוֹן ''תוֹקֵעַ לָשוֹן'' להנאתו ולתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה''ב בעת מלחמה
על מנת לבלות ''חופשה משפחתית''
ואילו חלוץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר ריח כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בלי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גל פליאה, גל תמיהה, גל תדהמה,
אם לנקוט בלשון המעטה, גל אשר בחברה טִפְטֵף ורָעַף
גל אשר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בתום לב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סתם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, פָּרוּעַ, גָרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הן בשעת חירום היה מדובר, לא בסתם עוד יום של חול,
יום תכול, יום של כיף, יום נכסף.
אכן, דן חלוץ, צחי הנגבי וחיים רמון
עברו את הגבול במלחמה,
באדום ושחור, חצו את הסף.

בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי יש דימיון-רב,
קיים אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי נקיפות מַצְפּוּן, חצו את הגבול, עברו את הסף.

הגב לתגובה זו

לאחר מלחמת לבנון השנייה פירסם ''מעריב'', כי בבוקר שבו פרצה המלחמה התקשר חלוץ לבנק והורה למכור את תיק המניות שלו, בשווי 120 אלף שקל. בדיעבד, מבחינה כלכלית, היתה זו החלטה שגויה, משום שהבורסה רק הוסיפה לעלות. אבל הרבה מעבר להפסד הכספי, היתה לחשיפת פרשת מכירת המניות השפעה הרסנית על מעמדו הציבורי של חלוץ.

למה כאשר אני מסתכלת בעיניים של דן חלוץ אני חושבת על מניות... ?
ומיד אחר-כך, חוזרת אנכי ונזכרת,
בתוצאות אותה מלחמת-ברירה רשלנית-הרסנית-שלומיאלית :
בסבל, באבל, בכעס, בצער, בזעם, בצרות,
ביגון, בשכול, בכאב, בים הדמעות.
איך נפלו כך בחורים ?
איך הקריבו נפשם עלמים צעירים, פרחי-חמדה, שְכִיוֹת.
איך בעקבות מלחמת ברירה הרפתקנית-חובבנית- מקוממת-מרושלת-כושלת-נכשלת הצטרפו למעגל-שכול עוד משפחות ?
איך הצטנפו-התכרבלו בתוכם אמהות, אבות,
אחים, אחיות, בנים, בנות ?
איך התכנסו בריות, אט-אט פנימה,
כמו שבלולים אל תוך קונכיות ?

אכן, גם הפעם לא תעזורנה, קינות, נהיות, תהיות, תמיהות, פליאות.
אכן גם הפעם לא תיטולנה-תקחנה-תשאנה דמויות-פוליטיות
ולו מעט טיפת אחריות על חיי-חיילינו, חיי בנינו, חיי-נערינו,
בגין רצף טיפשי, מר, נמהר, נמנע, מיותר, הרה-אסון
אשר נגרם בעטיין של החלטות כושלות, אומללות, לקויות, שגויות.
אכן, גם הפעם, ייתכן כי לא יהיה איש שילמד, מי אשר יפיק לקחים
משרשרת מקוממת-נמהרת-מיותרת-נמנעת-פזיזה של טעויות.

למה כאשר אנכי מתבוננת בעיניו של דן חלוץ אני חושבת על מניות.... ?
כאילו שלא חסרות לנו, באמת ובתמים, במדינתנו, כלל יותר צרות, מצוקות, בעיות ?
או שמא נובעת אכזבתנו מכך שגבוהות מדי היו מ''מנהיגינו'' וממפקדינו הציפיות ?
בלית-כל-ברירה, מתמיהות, משאלות, מפְּלִיאוֹת אותה מלחמה, אזכור אף אזכורה,
כי היה מי שזמן ופנאי היה לו (איך וכיצד ייתכן הדבר ?), ערב פרוץ מלחמה,
לחשוב, לעסוק ולטפל בתיק-מניות.
והיתה בקרית-שמונה המופגזת, אשה אחת (היש מי שיודע את שמה?)
אשר בעת מטחי הירי, את כל זמנה ועיתותיה הקדישה
לחילוצן, רווחתן ולהצלתן של חיות.

עצוב בלב. מיכל כהן, כדא''ה, 11/05/07 09:09
מה אפשר לומר ? שיהיה בסדר ? שיהיה טוב ? שממה שקרה נלמד ? נתקן ? נפיק לקחים ?
את חושבת שהם יודעים איזה לקחים להפיק שם למעלה?
צה''ל חזק יותר ? זאת התשובה ?
שר בטחון מוכשר יותר ? זאת התשובה ?
רמטכ''ל שהוא חי''רניק ולא מחיל האוויר ? זאת התשובה ?
ראש ממשלה בטחוניסט אולי ?
שבת שלום.
הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מתוך מילות הספד אותן נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.

חלוץ-אולמרט-לבני-פרץ-פרס-רמון-איתן-הנגבי-וינוגרד-בג''ץ ושאר פוליטיקאים:''תגידו לנו עם יד על הלב!''

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !

הגב לתגובה זו

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לֹא נִשְכַּח.


מילים: שמואל פישר
לחן: עממי

הגב לתגובה זו

''אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אותן''. מאיר דגן, ראש המוסד, ערב המלחמה.

''אל-יתהלל חוגר כמפתח''. מלכים א', כ', י''א

''יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו''. שמואל ב', ב', י''ד.

משה רודובסקי, אבא של גל רודובסקי זכרונו לברכה אשר נפל בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון אמר בשעתו: ''הם (מתכנני המבצע) חשבו שהם יוצאים עם כתה ז' לטיול שנתי בלבנון''. על משפט זה מבוסס השיר.

''''טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....''

הֵם בָּחֲרוּ שֶלא לִשְעוֹת, לא להַאֲזִין כְּלָל, לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין
מהַצָּעַתוֹ-הַתְרָאָתוֹ ומאַזְהָרוֹתָיו שֶל רֹאש הַמוֹסָד, מֵאִיר דָגָן
חָשְבוּ.... כָּך עָשוּ לְעַצְמָם חֶשְבּוֹן.... כִּי לְכָּל הַיוֹתֵר הֵם יוֹצְאִים
לְטִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
לא קָלְטוּ, לא תָּפְשוּ, לא הִשְכִּילוּ לְהַבִין, כִּי הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה (לא ''קְרָב'' או ''מִבְצַע'')
אַך אֲבוֹי... כַּמָּה חָגָג לְפֶתַע ''פִּתְאוֹם'' הַבַּאלָאגַן ....
יָם הַדְמָעוֹת אֲשֶר נִשְפַּך מֵאָז בְּעֶטְיים
הָפַך מִזְמַן כְּבָר לִהְיוֹת אַגָּן.

''באלאגן, באלאגן'' אמר סרן בניה ריין זכרונו לברכה לאמו חגית בשיחת הטלפון האחרונה שלו מלבנון.

מאיר דגן (ראש המוסד) ביום החטיפה: לפני שמגיבים - להכין את העורף

ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן אמר בדיון: ''לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?''
דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה''ל בלבנון. הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב''כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.
דיסקין טען, כי ''אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל''. עמוס גלעד צפה: ''הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם''. גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: ''אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים''. חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה''ל על תקיפה אווירית נרחבת ובכלל זה השמדת מערך הרקטות. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה. בשורת תחקירים שנעשו לאחר המלחמה נמתחה ביקורת קשה על ההיערכות המאוחרת לטיפול באיום הקטיושות על העורף. כנקודת תורפה מרכזית סומנה העובדה שבזמן שהצבא התארגן בהדרגה למהלך התקפי ממושך, לא ננקטו צעדים דומים בעורף.

הגב לתגובה זו