האם דמה מופקר? ואם זו היתה בתך או נכדתך? אבל למי איכפת שזו בתי , אני אמה, ואמי סבתה.
אף אתגר של המדינה הזו לא ישווה למוסר שניטל מהנהגת המדינה הזו. ואתה מונית להיות פה ,פוסק, ומביא של המוסר הזה שנכחד.אתה וחבריך קבלתם מנדט להאיר את הצדק ולא להצניע את מקפחיו.אין אלא כי גם אתם תהיו נרות קטנים ביותר.אם לא יהיו מסקנות אישיות תמעלו בתפקידכם. תודה . הייתם למיותרים ועוד עליתם למשלם המיסים.

הגב לתגובה זו

נְזְכּוֹר, לא נִשְכַּח, בתוֹדָעָה נִצְרוֹב , לא נִסְלַח, תְקוּפָה רָעָה-אֲיוּמָה-נוֹרָאָה בְּרָאשוּת מִפְלֶגֶת ''קָדִימָה''
אֵיך אַדְמַתֵנוּ מִדָּם בַּחוּרֵינוּ כַּיְאוֹר הֶאֱדִימָה.
אֵיך וכֵּיצַד לִישוֹן הִשְכִּיבָה ''קָדִימָה'' עַם אָדִיש-אָטוּם-מְנוּמְנָם-שַאֲנָן, עַם כְּסִיל, עם אֱוִיל,ֹ לְגַמְרֵי הִרְדִימָה.
אֵיך חֲבוּרַת פוֹלִיטִיקָאִים נִיבְזִים-נְלוֹזים-פוֹחֲזִים בְּמַקְהֵלת-פֶּה-אֶחָד, אַך בָּדָד, שָרָה-הִשְמִיעָה
הִמְנוֹן תַרְמִית קוֹלָנִי-תוֹעֲלתָנִי-אָנוֹכִי לְמפלגת ''קָדִימָה'': ''נֵס ואָבוּקָה הָבָה נָרִימָה!''
אֵיך עַל עַם שָלֵם בְּנִיצוּל כּוֹחַ-שְרָרָה, חוּצְפַּת-מנגְנוֹן-שִלְטוֹן, עֲזוּת-מֶצַח, הֶעֱרִימָה ''קָדִימָה''.
אֵיך אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, גְבוּל, סוֹף ודַי ''קָדִימָה'' הִפְגִינָה. איך בְּמַחֲדָלֶיהָ אַף אֶת עַצְמָה הִדְהִימָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ, רָצִינוּ בְּכָּל-מְאוֹדֶנוּ
כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה, מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : ''כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה''
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב''מַנְהִיגוּת'' מִפְלָגָה עָלוּבָה, נְבוּבָה, רְקוּבָה, מְסוֹאָבָה, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, שוּם-כְּלוּם, טִיפַּת-עֵרֶך, לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה, שִיחֲקָה וְחִיְיכָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה, כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : ''קָדִימָה'' !

איך שָלְחוּ ''מנהיגינו'' את בָּנֵינוּ לתוֹפֶת, למָוֶות, להֶרֶג, לחֲזִית, לשֶטַח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּם בלתי-מוכנים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר, בִּשְעַת חֵירוּם, שְעַת רֶתַח.
לא הִשְאִירוּ לָהֶם דֶרֶך מִילוּט, חִילוּץ, חַלּוֹן, סוּלָם, צוֹהַר, פֶּתַח.
ועוד זכו ''מנהיגינו'' אחרי-כן מנֶאֱמָנֵיהֶם-עֲמִיתֵיהֶם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, קֶלֶס, פְּאֵר, הַלֵל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ ''מנהיגינו'' לִזְכּוֹר, כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן נָאוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר, בֵּן אוֹהֵב, מֶלַח האָרֶץ, בֵּן בִּמְלוֹא תִפְאֶרֶת פְּרִיחַת-עֲלוּמָיו, בֵּן יָקָר, בֵּן פֶּרַח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פֶּשַע, בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת, אֲשֶר כוּלָנוּ תקווה כִּי ייערכו, מִי יתן, הלוואי, בעוד יֶרַח
בשֲעֲטַתם-דְהַרתָם שוב לשְרָרָה-כּוֹח-הוֹן וְשִלְטוֹן, הוֹאִיל ולא יסתפקו כְּמוּבָן ''מנהיגינו'' אַך בנֶתַח
בְּהַזְכִּירָם ''מנהיגותם'' בעֵת-מִלְחָמָה, תְקוּפָה הֲרַת-אָסוֹן, שעה רְוּוית-מְלאַת-סְפוּגַת-מֶתַח
בְּהִתְעלְמָם מאִי-הִתְמַצְאוּתָם הבְּסִיסִית- אוֹבְדָנִית-אָסוֹנִית-סוֹפָנִית-חוּרְבַּנִית-גוֹרָלִית
בָּה לְעוֹלָם לא יוֹדוּ ''מנהיגינו'' לבֶטַח
אִי-יְכוֹלְתָם לִקְרוֹא קְרִיאַת מַפַּת-מְצִיאוּת נְכוֹנָה-הֶגְיוֹנִית-אֲמִיתִית בשֶטַח
יָמִים בָּהֶם שָלְחוּ, בְּלֶי-הִיסוּס, את בָּנֵינוּ כְּעֵדֶר-צאן לטֶבַח
עוד יְנַסוּ-יְקווּ-יבַקְשוּ וודאי ''מנהיגינו'' להַפִיק מִכָּך (אֵיך לא?) מֵירַב ומְלוֹא-רֶוַוח.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-נִמְנַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מִתְיימֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.

בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !

עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, האָב, האָח, האָחוֹת, הַבֵּן והַבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...

עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !

כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.

ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס-הנגבי-איתן-רמון
שוֹפְטֵי בג''ץ-וינוגרד ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !


כמה עצוב, כמה נכון, כמה נורא! ל''ת ענת, 28/10/06 18:14

דמם של הנופלים במלחמה המיותרת על מצפונם של מנהיגינו ששלחו אותם למות ל''ת יוסקה, 28/10/06 14:53


. הכי עצוב שהקורבנות היו לחינם בגלל הנהגה איומה.שילכו כבר! ל''ת שילכו כבר!, מילואימניק, 28/10/06 14:56

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

שִימוּעַ...

כשאתה קורא בעיתון ...שהפצ''ר יערוך לקָצִין שִימוּעַ...
יודע הנך... שאתה נמצא (לפחות) במערב הפָרוּע !
חַיֵי הַבָּנִים, עֲבוּר הקצִינִים, לא היו ואינם בחזקת שַעֲשוּעַ
עָלֶה תְּאֵנָה... מִן הפצ''ר... פִּתְרוֹן בהחלט רק גָרוּעַ ! ! !

כי כשאתה שומע, שהפצ''ר יזְמִין, קָצִין לשִימוּעַ
יודע אתה שבצה''ל מכין לנו (ביסודיות) עוד טִאטוּא !
מְרִיחָה וטִיוּחַ של עוד עניין ''סוֹדִי'', רָקוּב ונָגוּעַ
כשלכל ברור, שהסוף גם לבטח, כְּבָר גָלוּי ויָדוּעַ !

כששומע הנך, שהפצ''ר מְזַמֵן, קָצִין לשִימוּעַ
קח בחשבון, כי אין זה מִיקְסָם שווא, חִזָּיוֹן רְפָאִים או תַּעְתּוּעַ
יען כי הפצ''ר יְזַמֵן קָצִין לשִימוּעַ
רק ואך אם ברצונו להשאיר (באמת ובתמים!) את העסק תָּקוּעַ
''טוב שֶהַכֶּלֶב ימשיך לָנוּם את שְנָתוֹ''
ובלבד שהכל יישאר כה אָדִיש, כה רָדוּם, כה שאנן, כּה רָגוּע,
קְרוֹב הקוֹרְבָּן לבדו יחוּש: שָסוּע... קָרוּעַ... פָּגוּעַ ...

ומי שלו כבר לא ישחק המזל
וזמנו, בעולם זה, תם חִיש מהר ואזל
יען מת, ככה סתם, מוות בִּיש ואוּמְלָל
מה גם שלא היה אִיש שלֶקָח הֵפִיק מִן המֶחְדָל
אנא חייל... אנא...
אל תשאל... אל תשאל...
בצה''ל לא הפיקו לקח, לא למדו כלל מן המחדל !

כלום העלה הפצ''ר בדעתו שאולי הוא עצמו הפושע ?? ?
שכן, את האמת, אין ספק, (לפחות) הוא לבטח יודע !
יודע... שומע... מטייח... מורח...
בצה''ל לצדק מעולם לא היה טַעַם... לא רֵיחַ...

בסרט הזה, כך דומה, כבר פעם היינו...
עת כולנו יחדיו, בחדווה, בשמחה ובצוותא, את חיינו חיינו.

חייל ! אזרח ! זכור !
כשאתה שוֹמֵע שהפצ''ר עומד לערוך שִימוּעַ...
דַע לך, כי הגעת אל טַבּוּרוֹ של המַעֲרָב הפָּרוּעַ ! ! !

הגב לתגובה זו

מַעֲשֶה חָרִיג''

כשדובר צה''ל טוען שהמַעֲשֶה הוא ''חָרִיג''
אתה יוֹדֵעַ... שלְפָחוֹת עבוּרוֹ... הדִיבּוּר רק הָגִיג
WISHFUL THINKING שאין עמו שֶמֶץ קוּרְטוֹב של אֱמֶת
דוֹבֵר צה''ל... מוכן להוסיף... רק פֶּשַע על חֵטְא !

דוֹבֵר צה''ל מוכן להוסיף רק פֶּשַע על חֵטְא
כי יש בדבריו הרבה יותר מאשר בִּיזְיוֹן כְּבוֹד המֵת
לא הִתְבַּגֵּר, לא השְכִּיל לעלות מכתה א' ל-ב'
בִּזְכוּתוֹ נתן צה''ל לחִינָם לעַם גֵט !

דוֹבֵר צה''ל מכזב (לו ולנו) באופן טִבְעִי
השֶקֶר פשוט הפך לו לאוֹפִי, לטֶבַע שֵנִי
חשובים לו יותר התַּדְמִית, הדַּרְגָּה, ה''אֲנִי''
מִנְכסיו יָרַד לְגַמְרֵי, הָפַך לאֶבְיוֹן ועָנִי

ואילו אַתָּה, הקוֹרְבָּן, האֶזְרָח הקָטָן, אָנָּא הַסְכֵּת והַחְלֵט
האִם שַאֲנָן מִן הצַד בדְבָרִים רַק תמְשִיך ותַּבֵּט ?
אוֹ שֶמָא הגִיעָה גַם עֵת לשָנֵס אֶת מוֹתְנֶיך
לְמַעַן לא יִבְכּוּ... מְאוּחָר מִדַּי... יְדִידיך עֲליך !

כל מילה בסלע! א, 17/10/06 15:28

חובה להחזיר את האמינות של הצבא בעיני האזרח --דוברת צה''ל איבדה זאת לחלוטין

לדובר צהל: חסכו מאמץ והשפלות נוספות, מזמן לא מאמינים לכם ל''ת
ושכחתם גם לומר, שנצחנו, 19/08/06 13:09

דובר צ.ה.ל ..המשימה בוצעה בהצלחה,למה איני מאמין להם ? מאזין, 19/08/06 12:59
דובר צ.ה.ל ,הפך להיות קול הרע''מ מירושלים (זוכרים את קול הרע''מ מקהיר ושקריו? )

הגב לתגובה זו

הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת… ?

לֵאָה אוֹמֶרֶת,
שֶאֲנָשִים חוֹשְבִים,
כִּי הַשְכוֹל הוּא שַפַּעַת...
אַך הֵם שֶעָבְרוֹ זאת,
יוֹדְעִים,
כִּי אוֹיֵב בְּרִיאוּת האָדָם הוּא לנֶצַח. מִדַעַת.
במִילוֹן לֹא תִמְצָא הַגְדָרָה מְדוּיֵיקֶת אֲשֶר תַצְלִיחַ לְבַטֵא שְכוֹל
בְּצוּרָה חוֹתֶכֶת. נוֹקֶבֶת. קוֹלַעַת.
מַגְמָה רוֹתַחַת. לוֹחֶכֶת.
פוֹרֶצֶת מראש הַר גַעַש פָּעִיל,
הטָמוּן בְּגַרְעִין אוֹתָה פְּקַעַת.

כִּי מָה שֶעוֹשֶה הַשְכוֹל לַנְשָמָה עוֹשָה לגוּף (אוּלַי?) הצַרַעַת
והֵיעַדְרוּתָה שֶל שִמְחַת-חַיִים, הִנָה, לַבֶטַח,
חִסָּרוֹן עִיקָרִי, בָּרוּר ובּוֹלֵט, בְּלִי כָּל צֵל שֶל סָפֵק - מִגְרַעַת.
אִם פַּעַם רוּחֵנוּ הַיְתָה מְכַסָה מֶרְחַבִים אַדִּירִים...
מֶרְחַקִים כַּבִּירִים מַדְבִּירָה וְגוֹמַעַת...
הַיוֹם רַק בשְנַת נְדוּדִים, בְּלֵילוֹת טְרוּפִים-קְטוּפִים-רְדוּפִים, מְצְטַיֵינֶת הִיא. בְּגוֹדֶש שוֹפַעַת.

שוֹרֵף, דוֹאֵב, צוֹרֵב, כּוֹאֵב הוּא הַשְכוֹל, בהֶגְיוֹנוֹ מוּטַב לֹא לַגַעַת !
גַם דַעֲתּוֹ, מרָצוֹן אוֹ מבְּלִי... בְּרוּחֵנוּ פוּגַעַת... אוֹתָה מְשַגַעַת...
כָּל הִרְהוּר בּוֹ אֶת תָּאֵי זִיכְרוֹנֵנוּ, חוּט מַחְשָבְתנוּ, קוֹרַעַת. שוֹסַעַת. קוֹטַעַת. פּוֹצַעַת. גוֹדַעַת.
שְמָמָה שֶל דְמָמָה. שִבְרוֹן לֵב. אֲדָמָה נֹכְרִיָה. אַכְזָרִיָה. רָעָה ומְרוּשַעַת.

יִש בּוֹ בַּשְכוֹל, לְדַאֲבוֹננוּ הַרַב, סַבְלָנוּת מְעוּרְעֶרֶת, פוֹקַעַת
קוֹצֶר-רוּחַ מַדְהִים הַגוֹרֵם לאָדָם אִי-שֶקֶט מַתְמִיד וְחוֹסֵר-נֶצַח בְּנַחַת.
לִמְצוֹא מְנוּחָה לַנְשָמָה... כְּמוֹ לְחַפֵּש מַחַט בְּעֲרֵמַת שַחַת,
בִּפְרָט כַּאֲשֶר נִזְכָּרִים כִּי מְדוּבָּר בְּרַשְלָנוּת נוֹרָאָה. אֲיוּמָּה וְעִיקֶשֶת.
נִמְנַעַת! פּוֹשַעַת!
מְאוּפְיינֶת עַל יְדֵי ''סְמוֹך עלי!'', אֲדִישוּת תְהוֹמִית מְקוֹמֶמֶת,
תַּרְבּוּת חֶבְרָתִית יְרוּדָה, פְּסוּלָה וקְלוֹקֶלֶת, מְלוּוה בְּחוֹסֶר בָּרוּר שֶל מִשְמַעַת,
וקְצִינִים אֲשֶר בִּמְקוֹם לְהִשְתַּמֵש בְּמוֹחַ ושֵכֵל - בַּחֲרוּ ( לָמָה...? מַדוּעַ...? מִשוּם מָה...? )
לְהַפְעִיל רַק ראש דְלַעַת.

אַך מָה שֶלֵאָה לא אָמְרָה וְהִיא הֵיטֵב זאת יוֹדַעַת...
הוּא שֶכְּשֶהַעַיִּן בוֹכָה וְשוֹטֶפֶת, נוֹטֶפֶת, מוּצֶפֶת, קוֹלַחַת,
הִיא נִזְכֶּרֶת, בְּלֵית כָּל בְּרֵירֶה:
בְּאוֹתָה הֶפְקֵרוּת נוֹרָאָה ! רַשְלָנוּת אֲיוּמָה ! לֹא-מִקְרִית ! תְהוֹמִית ! מְקוֹמֶמֶת ! עִיוֶּורֶת ! עִיקֶשֶת ! קִישַחַת ! נִמְנַעַת ! אֲרוּרָה ופוֹשַעַת !
אֲשֶר בְּשִמְחַת-יַמֵינוּ פּוֹגַעַת.
תוֹחֶלֶת חַיֵּינוּ קוֹטַעַת. שוֹסַעַת. קוֹרַעַת. גוֹדַעַת.

לאה צוריאנו, אמו של גיל צוריאנו זכרונו לברכה, חייל יחידת החילוץ 669 אשר יחד עם חברו אסף רוזנברג זכרונו לברכה נהרג עת כבל החילוץ הפגוּם אשר נשא אותם מתחת למסוק נקרע.

הגב לתגובה זו

''המפקד שפלט לפני פיקודיו ביום האסון שהצבא אינו חברת ביטוח שבר את האמונה בערבות ההדדית וקבע מחיר שיש לשלם בעד האימונים. אם כן מדוע באמת ירצו ההורים לשלוח את בניהם אליכם... ?''

נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה, ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה''ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו''ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה''ב. ח''כ ישראל חסון: ''צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים''. הנגבי בתגובה: ''הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה''.
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח''כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה''ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה.

''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית''


לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה''ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה כה ביתית
הכל צריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק ובהתאם לתוכנית שנתית תכליתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה, מאומצת, צחי הנגבי זקוק היה באמת, לשלווה ולמנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אוורירית, חגיגית, הרגשה עילאית.

לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה משמעות מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חממה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מפלט ומקלט בעת מצוקה וצרה.

אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק ב''קרב'' או ''מבצע''
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפצצה
המערכה הופכת יותר ויותר למה שנקרא ומכונה בעברית : מלחמה
בשורות איוב מתחילות להגיע. במשפחות שוררת אווירת שממה ודממה.

המלחמה מתחזקת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה ? מניות ? נשיקות ? הנאות ? שעשועים ?
הבן יקיר לי יניב ? אם אשכחנו תשכח ימיני...
על מה ומדוע בוכה את ? אנא ספרי לי, אנא אימרי לי, אמי.

ביתר שאת הולכת-גוברת מתעצמת המלחמה
בדיאבד, פוליטיקאים כאולמרט, פרץ, פרס, רפי איתן, חיים רמון וצחי הנגבי
ידעו למצוא בה אף הרבה מאד נחמה
צחי הנגבי עדיין שוהה באמריקה, רמון מזמן תקע לשון, חלוץ החרוץ בתיק מניותיו כבר טיפל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יושיע ? מי יחלץ ויציל בשעת חירום את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?

הגב לתגובה זו

מִסְפֵּד

הַשְכוֹל מִתְהַפֵּך בְּגַנֵּנוּ כְּחֶרֶב.
פּוֹקְדֵנוּ הַשְכוֹל, בֵּית-אֵם וּבֵית-אָב.
עִם שַחַר יָצָא נַעֲרֵנוּ – עִם עֶרֶב - -
בָּא בּוֹקֶר. תַּם יוֹם – הוּא לא שָב.

הָיָה נַעֲרֵנוּ – עֵץ זַיִת מַכְסִיף,
הָיָה – צַפְצָפָה חֲלוּמַת הֶעָלִים.
הָיָה נַעֲרֵנוֹ – אַלּוֹן מַעֲנִיף,
הָיָה הַתָּמִיר בּדְקָלִים !

נוֹלַד נַעֲרֵנוּ בְּצֵל הַגִּלְבּוֹעַ.
רוּחַץ נַעֲרֵנוּ בְּנַחַל חֲרוֹד.
נַעֲרֵנוּ שֶלָנוֹ הַטּוֹב, הַגָּבוֹהָּ.
אֲהַבְנוּך עַד צְחוֹק וּדְמָעוֹת !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – שְדֵה פַלְחָה מוֹרֶקֶת.
הָיָה – עַפְעַפֵּי שַחֲרִית נִקְרָעִים.
הָיָה – כְּתִפְרַחַת תַּפּוּחַ צוֹחֶקֶת.
הָיָה הַבָּשוּם בַּפְּקָעִים !

נִגְמַל נַעֲרֵנוּ לְאוֹר וְלִתְכֵלֶת.
נוֹעַד נַעֲרֵנוּ לִשְבוֹעַ יָמִים.
נַעֲרֵנוּ הַגֵּא, נַעֲרֵנוּ בְּרוֹש-יֶלֶד,
אֵיך זָנַק מוּל חֶרְמֵש הַדָּמִים !
הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּאוֹרֶן הַחוֹרֶש.
הָיָה – תְּאֵנָה הַחוֹנֶטֶת פַּגִים.
הָיָה נַעֲרֵנוּ – הֲדַס סְבוּךְ הַשוֹרֶש.
הָיָה הלוֹהֵט בַּפְּרָגִים !

הָיָה נַעֲרֵנוּ – בָּבַת-יִזְרְעֶאל,
טִיפְּחוּהוּ תְּכוֹל-שַחַק, מָטָר וְשָרָב.
לְפּוֹעַל-חַיָּיו עֵמֶק-רֵעַ יִחֵל,
יִחֵל וּבָטַח. לא לַשָוְוא ! –

הָיָה נַעֲרֵנוּ – כְּצוּק הַגִּלְבּוֹעַ,
הָיָה – כִּמְעוּף נְשָרָיו נֶאְדָּר –
אַמִּיץ וְנוֹעָז וְגָבוֹהָּ-גָבוֹהָּ
עַד אַחֲרוֹן רְגָעָיו מוּל הַצָּר.

הַשְכוֹל מִסְתוֹפֵף בְּעִמְקֵי אָהֳלֵינוּ.
הָיָה בִּנְתִיבֵנוּ הַשְכוֹל כְּעָמִית –
נוֹשֵא בְּכַּפָּיו אֶל חֶשְכַת אֲבֵלֵינוּ
נֵר יָגוֹן, נֵר גָּאוֹן – אֵש-תָּמִיד.

משה טבנקין.

הגב לתגובה זו

''המומה, כואבת וקפואה, אני שומעת את דבריו החלשים של התובע הדורש למצות את הדין על רשלנות מירבית והוא לבדו מול סניגוריה משומנת היטב, מול נציגי התנועה הקיבוצית ומול הקצונה הצבאית. הולכת ונחשפת דרך סלולה לפיזור האשמות ולשחרור נאשמים... אין ספק: לא ממצים את הדין עם מוכשרים ונאמנים שהמערכת רוצה בהם''.
נעמי אונגר, אמא של ניצן זכרונו לברכה אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת מערכות.

''הושיבו אותנו סביב שולחן מלא מומחים. מרחו אותנו. דיברו איתנו על חשיבות המסר החינוכי, שרואה הפרקליטות במשפט הזה. יש איזה אבסורד בכך, שעד שאתה לא נפגע אישית, אתה לא מוּדע לנושא הבטיחות. אבל כשאתה נפגע, המערכת מתייחסת אליך בפטרונות כאל מסכן, מסכנה, אלמנה. צריך להתייחס לטענות שלה בהבנה – וכך פוטרים את הטענות שלי כלא רציניות... אז אולי האסון הזה לא קרה באותם נסיבות שהתרחש האסון הקודם אבל אנחנו כמו ניבאנו אותו. כי שום מסר גדול לא יצא מן האסון הקודם. אפילו המשפט עוד לא הסתיים. וכשיינתנו גזרי הדין ישכחו כבר מה היה באסון צאלים א'. ואם היה איזשהו מסר מהמקרה הראשון, אם מפקד היה יודע שכשהוא מתכנן תרגיל-אש ולא סוגר אותו מכל הקצוות וקורה אסון – הוא יאכל אותה בגדול – אולי האסון שקרה עכשיו לא היה קורה. זה המסר שצריכה להעביר מערכת המשפט הצבאית''.
בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ זיכרונו לברכה שנהרג באסון צאלים הראשון.


כשצה''ל מודיע ש''סיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח
שהטאטוא הפעם יהא סופי. יסודי. חיובי. גמור. מוחלט ומושלם !
מריחה, לא בדיחה, עם סימן קריאת חֶלֶם גָדוֹל וְחוֹלָם !
בצה''ל מוליכים שוֹלָל ב100%- הצלחה (כמעט) את כולם.

כל כך קולע תומר, תל אביב, 19/08/06 20:11

אני באמת מרגיש כאילו אני ב''1984'' של אורוול.. האח הגדול..
על איזה הפסד מדברים? הרי ניצחנו בגדול! תראו,זה כתוב בכל העיתונים,זה נשמע על ידי כל הדוברים, זה ניצחון ! כל הכבוד לצה''ל ! להתעורר, ודחוף. כי זה הכל חוץ מניצחון.


כי כשבצה''ל מודיעים ש... ''נסיבות המחדל ייתכן ולא ייוודעו לעולם...''
יודע אתה גם, מה חושבים עליך, האזרח הקטן
אתה החוּשָם, התֶּרַח, הפֶּתִּי, ההֶדְיוֹט או הַלֶמֶך או אתם: הקָשִיש, היָשִיש והנער התָּם
צה''ל עשה את שֶלוֹ: הִתְרַשֵל... קָבַר וחָתַם.
''נערים נפלאים וטובים היו... מה גדולה ויפה הייתה שעתם!''

27. נער הייתי וגם זקנתי ואיני זוכר חוסר אונים כזה מימי תש'ח עד היום ל''ת משה בודק, חיפה, 17/11/06 11:50

אולם אתה ההֶלֶך, העומד מן הצד : האָדִיש הרָגִיש, האֱוִויל המַחֲרִיש, הנָתִין המתִּיש, האָטוּם המַשְרִיש
הצַבָּר המַמְחִיש, הגַדָּא הבִּיש, המַמְתִּין לתַּרְחִיש: הבּוֹאֵש ! המַבְאִיש ! המֵבִיש !
הנִבְעָר, הנִרְגַּן או המְנוּמְנָם
טוב תעשה אם תתעורר יום אחד, טרם שדברים סוף-סוף יגעו בך גם.
תשמיע דבריך באופן בָּרוּר. לא כמו דוֹבֵר צה''ל: בְּטוֹן מְעוּרְפָּל, מְעוּמְעָם, מְגוּמְגָם.
אָכֵן חָצִיר. עם לְבָדָד יִשְכּוֹן. סְגוּלָה הוּא. אֵין כָּל סִימָן בּוֹ לְדוֹפִי או פְּגָם.

ישר כוח!! קלעת ל''ת נאוה, כואבת, 17/08/06 11:22

חייל ! אזרח ! זכור !
כשבצה''ל מודיעים ש''סיבות המחדל לא ייוודעו לעולם...''
אתה יכול להיות סָמוּך ובטוח שהטאטוא הפעם יהיה סופי.
יסודי. רציני. חיובי. גמור. מוּחְלָט ומוּשְלָם !
צה''ל השלים את מלאכתו... הִתְרַשֵל, קָבַר וחָתַם.
...וכמו להוסיף חטא על פשע
מנסים הם בצה''ל להפוך גם אותך למטומטם ! ! !
תם אך לא נשלם.

גדול ל''ת גדול, 14/02/07 16:06

הגב לתגובה זו

מפקדים בזמן הקרבות ע''י קפלן , אייזנקוט וחלוץ. פשוט בושה וחרפה ומי שעדיין נשאר מהם בצבא חייבים לשלול את דרגותיו !

הגב לתגובה זו

הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים

הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים, אֲבָל לַקֶצֶּף אֵין זוֹכֵר
זוּלַת הַהֵם, אֲשֶר עָבְרוּ עִם רוּחַ לַיְלָה מְאַחֵר
מזִיכְרוֹנָם הוֹא לְעוֹלָם לא יִימָחֶה,
לא יִימָחֶה.

הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

כָּמוֹהוּ גַּם, עַל חוֹף לִבָּם, רַטָט אָז מַשֶהוּ חִיוֵּור,
וְהֵם רָשְמוּ בְּתוֹך הַחוֹל, כְּשֶהַיָרֵחַ העוֹבֵר
הֵאִיר פִתְאוֹם, פָּנִים זָרוֹת וּשְחוֹק רָפֶה.

הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

היו שָם קוֹנְכִיּוֹת רֵיקוֹת, שֶנַהֲמוּ קִינָה שֶל יָם,
ובֵּית עָלְמִין עַל הַגְבָעוֹת
וְשְנַיִים שֶחָלְפוּ דוּמָם
בֵּין החָצָב וְהַקְבָרִים וְהַשִקְמָה.

הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

מילים: נתן יונתן
לחן: נחום היימן

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''אני כואבת את מריחת חקירת האסון הזה כי היא תביא לעוד מקרי מוות מיותרים. באיזשהו מקום האמנתי, שיתייחסו לאסון הזה ברצינות. הזעזוע הרי היה אדיר. חצי ממשלה ישבה פה בבית. בכירים מהצבא. הושמעו התבטאויות חמורות, וחברי כנסת זעקו, שאסוּר שאסון כזה יחזור. היום, לאחר כל אסון נוסף, אני שומעת בדיוק אותן התבטאויות והבטחות. המסקנות החפוזות של הוועדה, ההדחות, עיסקות הטיעון – כל אלה יצרו בציבור את התחוּשה, שאסון צאלים ארע בשל טעות-אנוש, לא מוּצְתָה אחריות, לא הופקו לקחים אמיתיים איך להתמודד עם רשלנות פושעת ועם זילזול בחיי אדם''.

איילה, רעייתו של רס''ר רמי כץ זכרונו לברכה אשר נהרג באסון צאלים הראשון.

הגב לתגובה זו

''אז אולי האסון הזה לא קרה באותם נסיבות שהתרחש האסון הקודם אבל אנחנו כמו ניבאנו אותו. כי שום מסר גדול לא יצא מן האסון הקודם. אפילו המשפט עוד לא הסתיים. וכשיינתנו גזרי הדין ישכחו כבר מה היה באסון צאלים א'. ואם היה איזשהו מסר מהמקרה הראשון, אם מפקד היה יודע שכשהוא מתכנן תרגיל-אש ולא סוגר אותו מכל הקצוות וקורה אסון – הוא יאכל אותה בגדול – אולי האסון שקרה עכשיו לא היה קורה. זה המסר שצריכה להעביר מערכת המשפט הצבאית''.

בינה, אחותו של רס''ר רמי כץ זיכרונו לברכה שנהרג באסון צאלים הראשון.

הגב לתגובה זו

''על כן ראוי לכל אם עבריה השולחת את בנה לצה''ל, לתפור לו בשולי הבגד קופסא קטנה שחורה באמצעותה תתוודע אל האמת אם וכאשר תזדקק לה חס ושלום, ותחסוך מעצמה וממשפחתה מסע ייסורים ארוך בדרך אל האמת...''

רות מור-חיים, אמא של דביר מור-חיים זכרונו לברכה.

הגב לתגובה זו

''היו לוֹ פָּנִים מוּבָסוֹת''. אמרה אסתר בר-נתן, אמו של חיים בר-נתן זכרונו לברכה, כאשר ראתה את פני בנה לאחר מותו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

תפקיד וועדת וינוגרד היה לכסת''ח את נוכל הנדל''ן אהוד אולמרט, ואת זה היא עושה בנאמנות.

הגב לתגובה זו

אֱלִיפֶלֶט

נְזַמֵּר נָא אֶת שִיר אֱלִיפֶלֶט
וְנַגִּידָה כּוּלָּנוּ בְּקוֹל:
כַּאֲשֶר עוֹד הָיָה הוּא רַק יֶלֶד,
כְּבָר הָיָה הוּא בִּיש-גַּדָּא גָדוֹל.
בּוֹ שְכֵנִים וּשְכֵנוֹת דִּיבְּרוּ דוֹפִי
וְאָמְרוּ: ''שוּם דָּבָר לא יוֹעִיל –
אֱלִיפֶלֶט הוּא יֶלֶד בְּלִי אוֹפִי,
אֵין לוֹ אוֹפִי אֲפִילוּ בְּמִיל....''

אִם גּוֹזְלִים מִיָּדָיו צַעֲצוּעַ
הוּא נִשְאָר מְבוּלְבָּל וּמְחַיֵּיך,
מְחַיֵּיך בִּבְלִי דַּעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד, וּבְשֶל מַה זֶה, וְאֵיֵך.

וְנִדְמֶה כִּי סְבִיבוֹ – זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.

בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.

בְּלֵיל קְרָב בִּרְעוֹם אֵש מְזַנֶּקֶת,
בֵּין אַנְשֵי הַפְּלוּגָה קוֹל עָבַר ;
הָעֶמְדָּה הַקִּידְמִית מְנוּתֶּקֶת,
מְלַאי תַחְמוֹשֶת אָזַל בָּהּ מִכְּבָר !
אָז הִרְגִּיש אֱלִיפֶלֶט, כְּאִילּוּ
הוּא מוּכְרָח אֶת הַמְּלַאי לְחַדֵּש,
וְכֵיוָון שֶאֵין אוֹפִי בְּמִיל לוֹ –
הוּא זָחַל כָּך יָשָר מוּל הָאֵש.

וּבְשוּבוֹ מְהוּמָם וּפָצוּעַ
הִתְמוֹטֵט הוּא, כָּרַע וְחִיֵיך,
הוּא חִיֵּיך בִּבְלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מָה זֶּה, וְאֵיךְ.
וּבְלִיבּוֹת חֲבֵרָיו, זֶה מוּזָר,
אָז דְּבַר-מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.

בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.

וּבַלַּיְלָה חָבוּש קַסְדַּת פֶּלֶד,
אַט יָרַד הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל
וְנִיגַּש לִמְרַאֲשוֹת אֱלִיפֶלֶט,
שֶשָכַב בַּמִּשְלָט עַל הַתֵּל.
הוּא אָמַר: ''אֱלִיפֶלֶט, אַל פַּחַד,
אֱלִיפֶלֶט אַל פַּחַד וָחִיל,
בַּמָּרוֹם לָנוּ יֵש מִמְּךָ נַחַת –
אַף שֶאֵין לְךָ אוֹפִי בְּמִיל...''.

זֶהוּ זֶמֶר פָּשוּט גַּם תָּמוּהַּ
אֵין רֵאשִית לוֹ וְסוֹף וְהֶמְשֵךְ,
זִיּמַּרְנוּהוּ בְּלִי דַעַת מַדּוּעַ
וְכֵיצַד וּבְשֶל מַה זֶּה, וְאֵיךְ.

זִיּמַּרְנוּהוּ סְתָם כָּךְ, זֶה מוּזָר,
כִּי דְבַר מָה הִתְרוֹנֵן כּה וָשָר.

בְּלִי מַדוּעַ וּבְלִי כֵּיצַד
בְּלִי הֵיכָן וּבְלִי אִיך וְלָמָה,
בְּלִי לְאָן וּמֵאֵיזֶה צַד,
בְּלִי מָתַי וּבְּלִי אָן וְכַמָּה.
כִּי סָּבִיב כְּכִּינוֹר וְחָלִיל
מַנְגִינָה מְאִירָה מְצַלְצֶלֶת,
אִם נַסְבִּיר לְךָ – מַה זֶּה יוֹעִיל.
אֵיזֶה יֶלֶד אַתָּה, אֱלִיפֶלֶט.

מילים: נתן אלתרמן
לחן: אלכסנדר ארגוב

הגב לתגובה זו

''חובתו של אב לדעת כיצד נהרג בנו''

שאול שילה, אבא של סגן אלעד שילה זיכרונו לברכה, מקיבוץ גבעת-ברנר, אשר נהרג יחד עם חבריו שימרי שפרן, אריק כהן, שרון תמיר וערן ויכסלבאום זיכרונם לברכה באסון צאלים השני.

הגב לתגובה זו

את זה כבר ידע אולמרט עם המינוי של הועדה וככה ידע גם כל עם ישראל.לא לחינם זעקו ההורים השכולים שמטייחים את הבדיקה/חקירה. אין חדש תחת השמש.

הגב לתגובה זו

''הושיבו אותנו סביב שולחן מלא מומחים. מרחו אותנו. דיברו איתנו על חשיבות המסר החינוכי, שרואה הפרקליטות במשפט הזה. יש איזה אבסורד בכך, שעד שאתה לא נפגע אישית, אתה לא מוּדע לנושא הבטיחות. אבל כשאתה נפגע, המערכת מתייחסת אליך בפטרונות כאל מסכן, מסכנה, אלמנה. צריך להתייחס לטענות שלה בהבנה – וכך פוטרים את הטענות שלי כלא רציניות...''

איילה כץ, אלמנתו של רס''ר רמי כץ אשר נהרג באסון צאלים הראשון.

הגב לתגובה זו

''מטילים עליהם (על המפקדים) אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. איש מהם לא נותן את הדין על הדרך שבה מעבירים פקודות הקובעות חיים ומוות. הם יודעים שבהיותם טובים ונחוצים במערכת, לא יצטרכו לתת את הדין על אסונות. וזה מנוון את הבלמים הטבעיים שלהם. הם עדים לבריחה מאחריות מלמעלה, מהקצונה הגבוהה. זה החינוך המשמעותי ביותר שהם מקבלים''

נעמי אונגר, אמא של ניצן אונגר ז''ל בספרה ''לעצור את הכדור'', הוצאת מערכות.

הגב לתגובה זו

''הבן נקבר אבל אסור שכך יקרה גם לאמת'' .

יוכי שפרן , אמו של שמרי זכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ''ל, אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה אשר נהרגו באסון צאלים השני.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

שוּם דָבָר לא רוֹגֵעַ

''אני תוֹהֶה אם לא רוֹצִים לעורר שֵדִים רְדוּמִים. הוועדוֹת הגיעו למָבוֹי סָתוּם. מעוֹלָם לא קיבלנו מידע חד-משמעי לגבי מָה שֶקָרָה. יש מִיסְתּוֹרִין רַב. אנשי היחידה מִשְתַּדְלִים שלא לדוּן בזה יותר מדי.... יֵש שְאֵלוֹת רַבּוֹת שֶאֵין עֲלֵיהֶן תְשוּבוֹת. זֶה מְשַגֵעַ''. נחשון, אביו של רז טבי זכרונו לברכה, לוחם השייטת אשר יחד עם אחד-עשרה מחבריו נהרג בפעולתה המרושלת-כושלת של השייטת בלבנון.

''לפני כמה ימים טילפן אלי אבא, אָדָם אַלְמוֹנִי שאני לא מכירה אותו, והוא אמר לי שהוא לא ילך ביום הזיכרון לעצרת הזיכרון. אני שואלת אותו: למה ? אז הוא אמר לי : ''כִּי אֲנִי לא יָכוֹל לַשֵאת שֶאוֹמְרִים 'בָּנֵינוּ', זֶה לא 'בָּנֵינוּ', זֶה הַבֵּן שֶלִי''. דליה דורנר, שופטת בית המשפט הגבוה לצדק.

מוקדש לזכרם של שנים-עשרה לוחמים גיבורים ואמיצים אשר חרפו נפשם ונפלו בפעולתה המרושלת-כושלת של השייטת בלבנון. תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

בְּדִיוּק בֵּן, בֵּן-אָדָם, בֵּן הַאָדָם, יְצוּר בַּעַל-רוּחַ, גוּף, לֵב, רֶגֶש, תְחוּשָה, נְשָמָה, מַחֲשָבָה,
אוֹתוֹ חוֹשֵב וסָבוּר הַצָּבָא
כִּי הִנוֹ רְכוּשוֹ הַפְּרָטִי וְכִּי לַהוֹרִים (בּוֹא לא נֹאמַר ''כְּלָל'')
זֶה לֹא נוֹגֵעַ
אֶת מַחֲשַבְתָּם שֶל הוֹרִים, לְאַחַר מוֹת בָּנוֹת וּבָּנִים,
בְּמֶשֶך כָּל וּמְלוֹא מַהֲלָך חַיֵיהֶם,
מַעֲסִיק הַנוֹשֵא בְּלִי-הֶפְסֵק, מַטְרִיד לְלֹא-הֶרֶף,
בְּהֶחְלֵט נִיתָּן לוֹמַר בִּצְנִיעוּת גְמוּרָה : מְשַגֵעַ !
לִבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים לא מוֹסִיפִים הַכְחָשוֹת, הִתְעַלְמוּת, מִיסְתּוֹרִין
אֵין סָפֵק כִּי בּבְּרִיאוּתָם שֶל הוֹרִים
יַחַס תָמוּהַ, מִתְנַשֵא, יָהִיר, מְזַלְזֵל, מְנוּכָּר-מִתְנַכֵּר שֶל הַצָּבָא,
קָשוֹת גַם עָמוֹק לְהַכּוֹת טוֹב יוֹדֵעַ,
לְעִיתִּים יְשִירוֹת אַף פּוֹגֵעַ.
כִּכְלָל, בְּהֶחְלֵט אֶפְשָר, בְּוַודָאוּת אַף לוֹמַר,
כִּי שוּם דָבָר
לְאַחַר מוֹת בֵּן אוֹ מוֹת בַּת,
אֵינוֹ מִתְנַהֵל יוֹתֵר עַל מֵי מְנוּחוֹת,
שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא רוֹגֵעַ.

הגב לתגובה זו

''דרושה עזות מצח
והרבה גבהות לב לבוא ולספר להורים שכולים דברים
שאינם אמת הרגשה איומה.
תופעה זו היא אחד הביטויים
לניוון שהשתלט על חיינו.
כזב ושקר
ועשיית עוול במשפט,
בגוף כה מרכזי בחייה של החברה, כצה''ל - היא כתובת על הקיר המזהירה ומתריעה: אלה יפוררו את יסודות החברה בישראל וימוטטוה''

אריה אבי חיים בר-נתן, אביו של חיים בר-נתן זיכרונו לברכה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

בְּתֶּקֶן שֶל חֲצִי-אֱלוֹקִים

הֵם עָשוּ חוֹזֶה, חוֹזֶה מוּשְלָם, חוֹזֶה בִּלְתִּי-הָפִיך, חוֹזֶה עם אֱלוֹקִים
כי כל עוד היהודים ושכניהם זה את זה במֶרֶץ מַכִּים
יוּבְטַח להם מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
גם, אבל לא רק, משום כך הם תמיד לבטח נראים
כה אגדתיים, כה נִצְחִיים, כה נְפִילִים, כה עֲנָקִים.

יֵש לָהֶם, לפּוֹלִיטִיקָאִים, הֶסְכֵּם מוּזָר עִם אֱלוֹקִים
כִּי כָּל עוֹד שְאִיפוֹת כּוֹחַ, הוֹן, שִלְטוֹן ושְרָרָה בַּהֶם מִמַעֲמָקִים מְפַכִּים
יוּקְנֶה ויִהְיֶה לָהֶם לַעַד מַעֲמָד של חֲצִי-אֱלוֹקִים.
בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם הֵם מְמַהֲרִים קוּם לְהַשְכִּים
מַקְדִימִים אַף אֶת מְטַאטְאֵי-רְחוֹבוֹתֵינוּ, אֵלוּ אֲשֶר אֶת עָרֵינוּ בְּמֶרֶץ כּה רַב מְנַקִים
בִּשְמוֹ שֶל אֱלוֹקִים, בִּשְמָם, בִּשְמֵנוּ, בְּשֵם חֶבְרָתֵנוּ, בְּשֵם תַּרְבּוּתֵנוּ, בְּשֵם מְדִינָתֵנוּ,
מְחוֹקְקִים הֵם לָהֵם וְלָנוּ הַנְחָיוֹת (כְּמוֹ חָיוֹת אָנוּ) שְלָל נִכְבָּד שֶל חוּקִים
חוּקִים אֲשֶר תּוֹדוֹת לָהֶם, נִרְאִים אָנוּ, בְּסוֹפוֹ של יוֹם, כָּל כָּך מְצ'וּקְמָקִים
דְרוּסִים כמו תִּיקְנִים, מַקָקִים, ג'וּקִים מְחוּצִים, תִקְוָה ועָתִיד מוּחְמָצִים, מְחַיִים-כָּלִיל-מְחוּקִים.

הֵם עשו חוֹזֶה עם הקב''ה, עִם אֱלוֹהֵינוּ, עִם אֱלוֹקִים
כִּי כָּל עוֹד יִשְחוּ ויִשְהוּ במַיִם רְדוּדִים, מַיִם מְעוּפָּשִים, מַיִם בִּלְתִּי-עֲמוּקִים
יוּכְלוּ לְהַמְשִיך להנוֹת מחַיֵי הַנָאָה, חַיֵי-שַלְוָה, חַיֵי-רַאֲווָה, חַיֵי דוֹלצֶ'ה וִיטֶה, חַיִים מְתוּקִים.
אותנו שולל הם יום-יום מוליכים, בתרגילי הישרדותם עלינו מערימים,
במשיכת-זמן נצחית מצטיינים-מתמחים, עם שלם מרדימים, לשוכרה אותנו מַשְקִים.
משום כך אנו כמובן נתמיד להיראות כה אוּמְלָלִים, עָלוּבִים, נְבוּלִים, נִידָפִים,
מְצוּמָקִים, מְשוּתָּקִים ושְחוּקִים.
בתוֹר מְיַיגֵע, מְיַיזֵע, תּוֹר אָרוֹך-מִשְתַּרֵך, מגָלִיל וְעַד נֶגֶב, מִיַרְדֵן וְעַד יָם מִשְתַּרֵעַ,
בפניהם אנו מִתְבַּטְלִים, אליהם אנו מִתְחַנְפִים, נִדְחַפִים, נִדְחַקִים, מִשְתוֹקְקִים
מִצְטוֹפְפִים כמו תְנוּעָה הוֹמָה-שוֹקֶקֶת בצַווָּאר בַּקְבּוּקִים, תְנוּעָה גוֹרֶמֶת פְקָקִים
מתנהגים כמו צִי-בּוּר, עֵרֶב רַב, של שְמוֹקִים-שְמוֹקְמוֹקִים
חיים כהרגלנו חיים מְרוּחֲקִים, מְנוּתָקִים ודְחוּקִים.
מִי אֶבְיוֹנִים וְדַלִים מעָפָר ומאַשְפָּתוֹת סוף-סוף יַעֵז, יָרִים ויָקִים ?
קִים... קִים... קִים... קִימָה-הֶר... קִים-מַהֵר... קִים...

הגב לתגובה זו

אתר הנצחה בלי שמות הנופלים

התנועה הקיבוצית תנציח חלליה, באתר חדש ללא אזכור שמותיהם. המשפחות מסרבות להופיע לטקס. משפחות שכולות מקרב התנועה הקיבוצית הודיעו כי הן לא מתכוונות להופיע לטקס חניכתו של אתר ההנצחה לחללי התנועה שיוקם בפארק מנשה. הודעת המשפחות נמסרה לאחר שהתנועה הקיבוצית החליטה שלא לרשום את שמות הנופלים באתר, המוקדש ל-2,200 חללים, מתוך חשש ''פן יישכח ולו חלל אחד בטקס החניכה''. עמוס שלו, אביו של ניסן ז''ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה: ''אני מקווה שבעתיד הקרוב יתקנו את הטעות הקשה''.
חבר קיבוץ עברון עמוס שלו, שבנו ניסן נהרג במלחמת לבנון השנייה, זועם על ההחלטה שלא להטביע את שמותיהם של החללים על קיר ההנצחה ומבהיר כי התנועה הקיבוצית כלל לא הודיעה על ההחלטה למשפחות השכולות. במכתב לרכז פרויקט ההנצחה, עזרא רבין, ולאנשי סניף יד לבנים בתנועה הקיבוצית, כתב שלו כי הוא דוחה את ההזמנה שקיבל במחאה על כך ששמות הנופלים לא הוטבעו על קיר ההנצחה. ''בצער רב אני מחזיר לכם את הזמנתכם למשפחות השכולות להשתתף בטקס חנוכת מפעל ההנצחה'', כותב שלו. ''אני מקווה שבעתיד הקרוב תתקנו את הטעות הקשה ותתקינו לוח זיכרון עם שמות הבנים והחברים שנהרגו במלחמות ישראל''.


לזכרו של רס''ן ניסן שלו זכרונו לברכה.

אֲתַר הַנְצָחָה בְּלִי שֵמוֹת
בַּזִכָּרוֹן מְחוֹלֵל
רָעוֹת, פְּרָעוֹת, פּוֹגְרוֹם וְשָמוֹת.
חֶבְרָה בַּעֲלַת לֵב-אֶבֶן.
לא רוֹצָה שֵמוֹת.
לא חֲפֵצָה בְּאֲשָמוֹת.
עַד אָן ? עַד אָנָה ?
עַד הֵיכָן הִגַעֲנוּ ? לְאָן הִדַרְדַרְנוּ ?
לא מַגִיעַ לִחְיוֹת עִם שֵמוֹת ?
אַף לְאַחַר מוֹת ?
אֵיפה הַמוּסָר ? אַיֵּה הַחִינוּך ? הֵיכָן הַמִידוֹת ?
לְאָן נֶעֱלְמוּ עֲרָכִים ואַמּוֹת ?
אֲתַר הַנְצָחָה אִלֵם ושוֹתֵק.
אֲבָנִים דוֹמְמוֹת, שוֹמְמוֹת,
דוֹמְעוֹת, מְדַמְמוֹת.

אֲתַר הַנְצָחָה בְּלִי שֵמוֹת.
כְּמוֹ כִּיתוֹת בָּתֵי-סֵפֶר
בְּלִי בָּנִים ובָּנוֹת.
כְּמוֹ פְּרָחִים ופֵּירוֹת בַּחוֹרֶף
ללא חֲמָמוֹת.
כְּמוֹ יְמֵי הוּלֶדֶת ללא מַתָּנוֹת.
כְּמוֹ שָנָה בְּלִי עוֹנוֹת.
כְּמוֹ גוֹרֵד שְחָקִים בְּלִי קוֹמוֹת.
כְּמוֹ מַּפָּה גֵיאוֹגְרָפִית
בְּלִי צִיוּן מְקוֹמוֹת.
מִי הָיָה מַאֲמִין ? בְּאַרְצֵנוּ ?
לנוֹפְלִים אֵין נְשָמוֹת ?
הַחְלָטוֹת כּה מְקוֹמְמוֹת.

הגב לתגובה זו

זִילְזוּל בַּשְכוֹל

רק שני שרים בדיון על הנצחת חללי המלחמה

ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה לדיון באופן בו יונצחו הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך אליו טרחו להגיע רק היו''ר יעקב אדרי ושר הרווחה שהחליטו לדחות את ההכרעה

זלזול בשכול: ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה היום כדי לדון באופן הנצחת הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך נראה כי העיסוק בשכול לא הצליח לעורר עניין רב בקרב נבחרי הציבור החברים בוועדה. לדיון הרגיש טרחו להגיע רק היו''ר, יעקב אדרי, ושר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ואילו השרים ציפי לבני, אבי דיכטר, יעקב בן-יזרי, יולי תמיר, זאב בוים, יצחק אהרונוביץ' ויצחק כהן נעדרו.



זִילְזוּל בַּשְכוֹל

אין שוּם חדש תחת השמש....
לא ממחר.... לא מהיום.... לא משלשום.... לא מאתמול....
חרף העובדה כי במדינתנו ימין ושמאל,
על כל צעד וכל שעל, תמצא כמעט רק שכול ותכול
מעדיפים ''נבחרינו'' ''נציגינו'' בממשלה, בכנסת הרוֹפֶסֶת, המְפַרְכֶּסֶת, הגוֹסֶסֶת,
פחות משנה לאחר מלחמה
לצפצף על תוצאותיה ! לצפצף בגדול ! לצפצף על הכל ! לצפצף עלינו ! לצפצף גם על שכול !
לחגוג ! להתמוגג ! לטוס לחו''ל ! לשכוח - יישר כוח !
הן על הכל רצוי, אפשר, כדאי לסלוח.
גם על כבודנו (האָבוּד) מוּתר למְחוֹל !
מצויידים בשֶפַע של חיוכים סוֹחֲפִים-מְיוּפְיָיפִים-גוֹרְפִים
חיוכים אותם בעליצות, חדוה, שמחה-של-ניצחון,
בלי טִיפַּת חרטה, התייסרות או התנצלות, לכל כיוון ועבר ''נבחרינו'' ''נציגינו'' מַרְעִיפִים
יודעים ומוּדָעִים הם כי אצלם מזמן כבר תם שעון החול, אך עדיין בוחרים הם לצאת בצַהֲלת מָחוֹל.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אולמרט הינו מנהיג למען כסאו בלבד.
כל השאר איני מאמין לו .
מוטב שיברח מכסאו כי סוף גנב לתלייה בכל מקרה !

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?


הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לֹא נִשְכַּח.


מילים: שמואל פישר
לחן: עממי

הגב לתגובה זו

איפה מוצאים צדק במדינת ישראל?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

רֶגַע שֶל חֶסֶד וצֵל בְּבֵּית-הִלֵל

מוקדש לזכרו של סמל דן ברויר זכרונו לברכה אשר נפל ב-12.8.2006 בהיותו בן 19 במלחמת לבנון השניה.

רֶגַע שֶל חֶסֶד וצֵל
רגע בו התכנסנו כולנו להתייחד עם זכרו ודמותו של דָן בְּמוֹשָב בֵּית-הִלֵל
דָן אשר היה לכולנו מתת משמיים, שַי, אוֹצָר, מַתְּנַת-אֵל.
הפה ממלמל, הלב מייחל, מצפה, מקווה, מתפלל
שלא תיפול מלחמה רשלנית-ארורה-שלומיאלית כזאת שוב על עם ישראל.
הוי, עד כמה היתה זו מלחמה מיותרת, נמנעת, מלחמה בזבזנית-הרפתקנית-ארורה
מלחמה אשר פגעה בכל בית, רחוב, סימטא, שכונה, קומה ודירה.

עמדה סמוך לצדי נערה צעירה לבושה כולה בלבן
נערה אשר התייפחה בלי-הפסק, בכתה, בכתה ובכתה.
לא חדלה, לא פסקה מלבכות, אף עת חברותיה, אשר ניסו בכל מאודן בידה לסייע
הגישו לה, ללא-הועיל, ממחטה אחר ממחטה.

על מה חשבה הנערה בלבן ? במה הרהרה ? מה הגתה ?
מה היתה עבור דָן ? מה היה דָן עבורה ?
נערה בלבן בוכה ללא-הרף, חרישית מתייפחת, מכאב לא צורחת.
לא מוצאת בצֵל ולוּ טִיפַּת נֶחָמָה. האדמה מִיָם דימעותיה רוותה.
ההיה בכייה השוטף אף אם לכך, אולי, לא נתכוונה הנערה
ביטוי בלתי-נשלט, הֶגְיוֹנִי, אָצוּר, מְאוּפָּק, למחאתה ?

רֶגַע שֶל חֶסֶד וצֵל בְּבֵּית-הִלֵל
רגע אשר אל תוך תוככי חדרי לבבך, תאי מחשבתך, בעוצמה רבה יְחַלְחֵל
רגע אשר שום דבר רע כבר אינו יכול לרוחך ולך לעוֹלֵל
רגע אשר את עמקי נשמתך, צפונות לבך, טלטלה עזה יְטַלְטֵל.
רגע בו נייחל כי לא ירחק יום ובוא יבוא גם גואל
וביטחון ישראל לא יופקד יותר שוב לעולם בידי שלומיאל.

רֶגַע שֶל חֶסֶד וצֵל
רגע בו מתכנסים אנו כולנו להתייחד עם זכרו ודמותו של דָן בְּמוֹשָב בֵּית-הִלֵל
אַך לָמָה חֶסֶד ? יֵיאנַח... יַקְשֶה... יִשְאַל השוֹאֵל...
חֶסֶד, כי נתאפשר לנו ברוב חֶסֶד
עם זכרו ודמותו של דָן להתייחד
להַכִּיר, להוֹקִיר ולדַעַת, עוֹד בעודנו בחיים בלבנו עמוקות לטַעַת, בפני זֵכֶר בנים לְהִתְגַמֵד.
לא להיות נאלצים בשום מוֹעֵד מיקירינו כך, בדרך כזו, באופן זה, לְהִיפָּרֵד
ומי יתן, לוּ יְהִי, הלוואי, תהא ותשמש לנו משאלה-בקשה צְנוּעָה זו שלנו גם כעֵד
כי נדע מעתה אף כעם, כפי שהיה רוצה וודאי דָן, כמו בימים יָמִימָה, כמו פַעַם, לְהִתְאחֵד.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

לא שווה כלום

הגב לתגובה זו

אנחנו לא שווים כלום.

הגב לתגובה זו

וינוגרד מִתְמוֹסֵס

ייתכן אמנם שטרם הגיעה עת, ועוד מוקדם מדי להספיד את האיש ואת וועדתו, אשר לבטח נולדו בחטא, לא בנֵס
אך אתמול כאשר התבוננתי בתמונת דיוקנו של כבוד השופט וינוגרד באינטרנט ראיתי בתחתיתה כותרת: ''וִינוֹגְרָד מִתְמוֹסֵס''
הדבר הראשון עליו חשבתי, בו הרהרתי תחילה לעצמי, שאם אכן כן, ואם אכן באמת ''וִינוֹגְרָד מִתְמוֹסֵס''
חיים, סרג'יו, דוד, משה, גבי, גיורא, יורם, יוסי, ניסן, ישראל, אהרון, אליפז, אבינועם ומי לא בארץ, אם קרא במאמר או עיין בכותרת, את ציפורני אצבעותיו לאור מה שאמור, בעצבנות רבה, קרוב לוודאי, אוכל עתה, מְכַרְסֵם וכוֹסֵס.
מה עוד תבקשי מכורתה מאיתנו ? מה עוד תבקשי ארצנו שלנו ? מה עוד צריך להתרחש ולקרות בארצנו שלנו ?
על איזה עוד עץ גבוה נצטרך לעלות ? נאלץ לטפס ? מדינה בה הכל, בלי יוצא מן הכלל, כן הכל, כלל-לא-וַדָּאִי, מתנדנד,
לא-בטוח, רֵיק ממהות ומתוכן אך עם זאת בהחלט, שוֹקֵק, אינטנסיבי, הומה ותוֹסֵס.
אותם ענבים אשר ראש מכשלתנו נָטַע ושָתַל, הפכו בְּאוּשִים – פרי רקוב, נרקב ומרקיב, יושב לו עתה על ענף קוֹרֵס,
תקוות, תהיות, ציפיות, תפילות, אשליות, ''צדק טבעי'', נשבר, מתמוטט, מתפרק, מתרסק, על סלעי מציאות מָרָה מִתְנַפֵּץ.
''הן עם לבדד ישכון'', באפסותו, רפסותו, אדישותו, טיפשותו, שאננותו, חלמאותו, חידלונו, ממשיך חייו כרגיל, כאילו כלום ומאוּם לא ארע: אוכל, שותה, נֶהֱנֶה, מְבַלֶה ועוֹלֵץ הכל הן יכול היה להיראות אכן כה-אחרת, כה-טוב, כה מרנין-לב, כה משמח-שמח, מדוע יש צורך בכלל שהלב יִתְפָּלֵץ ? אלמלא עמד בראש מכשלתנו שְלוּמִיאֵל-מוּקְיוֹן-טְרָאגִי, אוֹבְדוֹנֵר-אָסוֹנֵר-אָפְסוֹנֵר-כישלונר-פשלונר- מוּקְיוֹנֵר-קִיקְיוֹנֵר, לֵץ בלי גבול, לֵץ בלי-דַי, לֵץ בלי קֵץ, לֵץ אשר יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, מהפציע עמוד-שחר עד שקיעת-חמה, בדברו בשידור-חי עם צאתו למרקע, מסכן בריאות כולנו, גורם לליבנו לשווא להִתְפָּרֵץ ולְהִתְפּוֹצֵץ ! קוֹץ-פּוֹץ נוֹצֵץ בן-קוֹצֵץ !
אותנו, את כולנו, למן אותה מלחמה הַרְפָּתְקָנִית-בִּלתִּי-אחְרָאִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-פוֹשַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת-נִמְנַעַת, פרקליט פִּרְחָח, לא יוּצְלַח, לא-מוּצְלַח, מְמוּלַח, נקְלֶה-נִבְזֶה-נֶאֱלַח, בבריחתו מאחריות, אָנַס ואוֹנֵס.
בצביעות אשר אין דוגמתה בחָלֶד, בתמימות אשר רק למראית עין הִנָה תמימות כמו זו של יֶלֶד
בטיפשות-רדידות-ריקנות-חלמאות, מציאות יומיומית, בצבע וורוד, ראש-מכשלתנו בלי-הפסק מְרַסֵס !
כלום ייתכן כי חרף הכל, חרף שלומיאל כה-ענק, כה-גדול, יכול אולי עדיין בכל-זאת, להתרחש במדינתנו ולוּ בזו-הפעם אף נֵס ? האם ייתכן כי וינוגרד וועדתו, למְרוֹת וחֵרֶף הכל, לא יִתְפוֹגֵג ? לא יִתְמַסְמֵס ? לא יִתְמוֹסֵס ?
אולמרט לחתיכות קטנות, לקציצות זערוריות, את אמון-העם מכלה וקוצץ, סבלנותו של עם אשר הגיעה עד קץ, באדישות אטימות-חוגגת אולמרט חותך ופורס. תדמיתו באמצעות-בעזרת יחצניו אט-אט משיב כמִקֶדֶם, מעמדו בהתמדה מחזק-מבַסֵס.
האם יש מישהו במדינה, אשר לנוכח פני מציאות מָרָה-כְּאוּבָה-עָגוּמָה זו איננו בתּוֹם-לב זוֹעֵם וכּוֹעֵס ?
ואם וינוגרד כן יתמוסס..? עד מתי ימשיך אולמרט להחזיק בקרנות המזבח ? בשררה, כוח, הון ושלטון את ידיו לכַּבֵּס ?
עד מתי ימשיך ראש-מכשלתנו בשלווה, כאילו שום-דבר-כלום-מאום לא ארע, עד מתי ימשיך לשבת לוֹ כְּמוֹ מֶלֶך על כֵּס ?
דומה כי כל שבָּנִינוּ, יצרנו, אהבנו, טיפחנו, גידלנו במדינה ובארץ שֶלָנוּ – במֵי-מַדְמֵנָה, מֵי-בִּיוּב, מֵי-שוֹפְכִין, מִתְבּוֹסֵס.
האם אכן ייתכן כי לא יהיה כלל מָנוֹס ולמדינת היהודים ימוּנֶה בסופו של דבר, אף כוֹנֵס ?
.... איזה Mess !

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

והיה בימי שפוט השופטים !

הגב לתגובה זו

''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ראש הממשלה אהוד אולמרט, בדבריו למטיילים בצפון, ערב חג-הפסח.

איך, בתחילת חודש אפריל השנה, ערב חג-הפסח, יכול לבוא ראש-ממשלה
זאת עוד בטרם חלפו שמונה חודשים
למן אותה מלחמה הרפתקנית-הרסנית-רשלנית-כושלת-נכשלת, מלחמה אומללה.
איך יכול ראש ממשלתנו לבוא ולומר,
קבל עם ועדה, לציבור מטיילים המבקר בצפון
דברים ללא טיפת מחשבה, ללא קורטוב של מצפון,
ללא שמץ של הגיון בריא, אמירות אשר אינן ראויות כלל לאמון
הירהורי-לב מקוממים, לחלוטין בלתי-אמיתיים,
דברים חסרי-בסיס, לא-מציאותיים
הבאים לידי ביטוי בהצהרות נעדרות-יושר, רגישות, הבנה ואמת, היישר אל תוך מיקרופון
לומר ש''האירועים בצפון הם זיכרון רחוק....'' ? ? ?
זיכרון רָחוֹק ?
אולי במחשבתו של ראש ממשלתנו, אירועים אלו היו בבחינת ''זיכרון רָחוֹק'',
ייתכן אפילו (לאור ה''ניצחון בנקודות'')
כי האירועים בצפון אף היוו עבורו זיכרון שלא נס ליחו, זיכרון ''מָתוֹק''.
אין זאת, כמסתבר, כי מי אשר יכול ומסוגל להתבטא כך ומַצְלִיחַ לִפְגוֹעַ בָּנוּ כָּל-כָּך עָמוֹק
מצביע כי את זיכרונו הצליח ללא-כל קוֹשִי לִשְחוֹק, לִמְחוֹק, לִדְחוֹק ולִדְחוֹק
ותוך כדי כך את עובדות ההיסטוריה לְסַלֵף, לְזַיֵיף, לְשִימָן לְלַעַג, לְקֶלֶס, לְהֶבֶל, לצְחוֹק.
לִגְרוֹס, לִדְרוֹס, לִרְמוֹס זִכְרוֹנוֹת, כרֶמֶץ תחת אֶבֶן רֵיחַיִים, לִטְחוֹן אוֹתָם לְאָבָק, עַד דוֹק.
בזאת אף מוכיח, מי אשר ניצב ועומד היום בראש ממשלתנו-מכשלתנו
כי אינו אלא בּוֹק, ליצן-מוקיון-טראגי, הֶדְיוֹט, כְּסִיל-אֱוִיל ולא פָּחוֹת מִכָּך: שְמוֹק !

מדויק. ל''ת מיכל כהן, 14/05/07 21:41

אולמרט לך הביתה כשלת ל''ת מיד ועכשיו, 19/05/07 12:36

מי מחפש הגיון ושכל ישר אצל אולמרט?! הצחקתם אותי... ל''ת נחשון אביגוב,ירושלים,19/05/07 17:54

ואללה את צודקת בכל מילה במיוחד שהוא בוק ל''ת רחמה אברם, 18/05/07 23:22

הגב לתגובה זו

ותוצאותיה .היו המלחמה הטובה ביותר. שישראל ערכה איי פעם .

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''כשאני מדבר על זה עכשיו, הגוף שלי מצטמרר.
האיש הזה, ממרומי שנותיו, ומניסיונו הרב, עמד מהצד ושתק מתוך לויאליות. אם הוא לא היה שותק, אולי היינו חוסכים במשפחות שכולות ובהרוגים. זה האיש שאמור להיבחר להיות האזרח מספר אחת?''.
''אנו הורים שכולים אשר שילמו את היקר מכל, וכאזרחים במדינה דמוקרטית מצפים מאישיות פוליטית כה מנוסה המכהנת במשרה כה בכירה, שעם פרוץ המלחמה, בזמן שהממשלה והציבור זקוקים נואשות להכוונתה, תפגין לא רק רוח מנהיגות שתקרין על הסובבים אותה, אלא תיקח אחריות על הנעשה סביבה''.

דוד איינהורן, אביו של יהונתן איינהורן זכרונו לברכה, אשר נפל בתאריך ,1.8.2006 בהיותו בן 22, במלחמת לבנון השניה.

הגב לתגובה זו

לדן חלוץ, לחיים רמון ולצחי הנגבי יש וקיים ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' כָּל אֶחָד מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, ''מוּצְדֶקֶת'', סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן ''תוֹקֵעַ לָשוֹן'' בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה''ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת ''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית''
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.

בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.

הגב לתגובה זו

בעקבות אישתו הסהרורית עליזה - פעילת שלום עכשיו.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

נְזְכּוֹר, לא נִשְכַּח, בתוֹדָעָה נִצְרוֹב , לא נִסְלַח, תְקוּפָה רָעָה-אֲיוּמָה-נוֹרָאָה בְּרָאשוּת מִפְלֶגֶת ''קָדִימָה''
אֵיך אַדְמַתֵנוּ מִדָּם בַּחוּרֵינוּ כַּיְאוֹר הֶאֱדִימָה.
אֵיך וכֵּיצַד לִישוֹן הִשְכִּיבָה ''קָדִימָה'' עַם אָדִיש-מְנוּמְנָם-שַאֲנָן,
עַם כְּסִיל, עם אֱוִֹיל,ֹ לְגַמְרֵי הִרְדִימָה.
אֵיך חֲבוּרַת פוֹלִיטִיקָאִים נִיבְזִים-נְלוֹזים-פוֹחֲזִים בְּמַקְהֵלת-פֶּה-אֶחָד, אַך בָּדָד, שָרָה-הִשְמִיעָה
הִמְנוֹן תַרְמִית קוֹלָנִי-תוֹעֲלתָנִי-אָנוֹכִי לְ''קָדִימָה'': ''נֵס ואָבוּקָה הָבָה נָרִימָה!''
אֵיך עַל עַם שָלֵם בְּנִיצוּל כּוֹחַ-שְרָרָה, עָרִיצוּת שִלְטוֹנֵית, חוּצְפַּת-מנגְנוֹן-שִלְטוֹן, עֲזוּת-מֶצַח, הֶעֱרִימָה ''קָדִימָה''.
אֵיך אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, לבְלִי-גְבוּל, ללא-סוֹף ודַי מפלגת ''קָדִימָה'' הִפְגִינָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ, רָצִינוּ בְּכָּל-מאֹודנו
כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה, מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : ''כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה''
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב''מַנְהִיגוּת'' מִפְלָגָה נְבוּבָה, עָלוּבָה, רְקוּבָה, מְסוֹאָבָה, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, שוּם-כְּלוּם, טִיפַּת-עֵרֶך, לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לַחֲלוּטִין לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה, כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-כְּסִילִים-אֱוִילִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים-נוֹרָאִיִים
אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : ''קָדִימָה'' !

איך שָלְחוּ ''מנהיגינו'' את בָּנֵינוּ למָוֶות, לתוֹפֶת, להֶרֶג, לחֲזִית, לשֶטַח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּ אֶת בָּנֵינוּ בִּלְתִּי-מוּכָנִים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כְּצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר, בִּשְעַת חֵירוּם, שְעַת רֶתַח.
לא הִשְאִירוּ לָהֶם דֶרֶך מִילוּט, חִילוּץ, צוֹהַר, סוּלָם, חַלּוֹן, פֶּתַח.
ועוד זכו ''מנהיגינו'' אחרי-כן מנֶאֱמָנֵיהֶם-עֲמִיתֵיהֶם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, לַהַג, קֶלֶס, פְּאֵר, הַלֵל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ ''מנהיגינו'' לִזְכּוֹר, כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן נָאוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר, בֵּן אוֹהֵב, מֶלַח האָרֶץ, בֵּן בִּמְלוֹא תִפְאֶרֶת פְּרִיחַת-עֲלוּמָיו, בֵּן יָקָר, בֵּן פֶּרַח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פֶּשַע, בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת,
אֲשֶר כוּלָנוּ תקווה כִּי ייערכו, מִי יתן, הלוואי, בעוד יֶרַח
בשֲעֲטַתם-דְהַרתָם שוב לשְרָרָה-כּוֹח-הוֹן וְשִלְטוֹן, הוֹאִיל ולא יסתפקו כְּמוּבָן ''מנהיגינו'' אַך בנֶתַח
בְּהַזְכִּירָם ''מַנְהִיגוּתָם'' בעֵת-מִלְחָמָה, תְקוּפָה הֲרַת-אָסוֹן, שעה מְלאַת-סְפוּגַת-רְוּוית-מֶתַח
בְּהִתְעלְמָם מאִי-הִתְמַצְאוּתָם הבְּסִיסִית-אָסוֹנִית-אוֹבְדָנִית-סוֹפָנִית-חֶרְבּוֹנִית-חוּרְבַּנִית-גוֹרָלִית
בָּה לְעוֹלָם לא יוֹדוּ ''מנהיגינו'' לבֶטַח
אִי-יְכוֹלְתָם לִקְרוֹא קְרִיאַת מַפַּת-מְצִיאוּת נְכוֹנָה-הֶגְיוֹנִית-אֲמִיתִית בשֶטַח
יָמִים בָּהֶם שָלְחוּ, בְּלִי מַחֲשָבָה, בְּלֶי-הִיסוּס, את בָּנֵינוּ כְּעֵדֶר-צאן לטֶבַח.
עוד יְנַסוּ-יְקווּ-יבַקְשוּ וודאי ''מנהיגינו'' להַפִיק מִכָּך (אֵיך לא?) מֵירַב ומְלוֹא-רֶוַוח.

הגב לתגובה זו

כל הכבוד לועדת וינוגרד.

הועדה הוקמה לצורך בדיקת התנהלות המלחמה והמלצה על שיפורים - ולא לעריפת ראשים.

מדינת ישראל תרויח משיפורים,
אך תפסיד מעריפת ראשים, ולא חשוב מי שזה יהיה.

הגב לתגובה זו

הגאון מוילנה אמר כי האויב הכי גדול של עם ישראל הוא הערב רב.

הערב רב הינו יהודים לא מיוחסים והם מתחלקים כך:
נפילים
גיבורים
עמלקים
רפעים
ענקים

כל אנשי השילטון היום הם ערב רב.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.

מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.

עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.

חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.

מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.

נ. ב.

לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.


מילים בסלע! כל מילה בול,! הבעיה שאתה מדבר לאנשים עם לב של אבן !

53. ל- 47 יעל, 01/12/06 16:17 כל מילה בסלע. עצוב אבל אמיתי

שיר מדהים - ספק אם יעורר מישהו מהתרדמת העמוקה ברווז במטבח, 20/03/07 22:53 יישר כוח

שיר מדויק להפליא לצערי סימה, 26/11/06 16:20 כל כך מדויק שבמקום לשיר בא לבכות

מקסים מיכאל, 12/11/06 12:48 מקסים... כל הכבוד....

אתה צודק ! מ אבל הערב רב לא זכאים ליותר ! ירמיה, סדום, 23/01/07 08:57

האודים המוצלים של השואה שבאו לכאן רק עם חולצה לעורם, כדי לבנות ולהילחם למען מדינה יהודית, מקלטל לעם היהודי לא ראו בסיוטיהם את אשר מיתחולל כאן , ערב רב מבולבלך רע ומנוכר שסוגד לעגל הזה בלבד, ובראשו ניבחריו אוסף של מושחתים מוגלי לב, חסרי יושר לב בסיסי, מישטר רשע שמאפשר לניצולי השואה לחפש את מזונם בפחי האשפה, ומנגד גדודי הפשע שהולכים ומתעבים, כנופיות מנהלות את הרחוב, ואת מסדרונות השילטון, ואין דין ואין דיין, הרצח מתפשט לרחובות ולבתים, מדינת יהודים עלק, מדינת זדים שתחלוף תחלוף מעל פני האדמה,!! ובצדק,!!

עברית שפה יפה עברית, 28/06/07 20:25 מדהים. הלשון, הניקוד ,הדקדוק, הפיסוק, האירוניה, השפה, היופי.
אמרת הכל על הכיעור עם כ''כ הרבה יופי. פשוט נהדר!

דברים כקורבנות. ל''ת דורבן, 09/02/07 18:54

שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל''ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28

אני מסכימה אתך.כל הכבוד! ל''ת שדרותית, שדרות, 21/05/07 23:36

144. אלכס ידידי מהמצב רוח בשיר שלך עוד תקום שוב הציונות (ל''ת) 01:23 28/04/07 כל הכבוד !

אלכס-כל מילה בסלע!! ל''ת אבנר, 28/06/07 19:09

המנון החדש עודד עמבר, מרכז, 21/10/06 17:52

נכון, וגם כואב ל''ת 12/11/06 08:11

גדול! ל''ת גזור ושמור, 06/12/05 08:22

שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל''ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28

ככ נכון! ככ עצוב! אלכס מבטא זאת ככ טוב! ל''ת מי היה מאמין, 28/11/06 16:02

166. ל112 המילים יפות יש מוזיקה למילים ? (ל''ת)
06:05 28/04/07 tovi

הגב לתגובה זו

''תדע לה כל אמא כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך'' ציווה דוד בן-גוריון את צה''ל בראשית דרכו.

ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא....
איך 'קדימה'
לגלגה, סרבה להודות בשגגה,
בארשת מלאת-נצחון שאגה, כלל לא דאגה, זיגזגה, להֲגָה, התמוגגה, ראשה לא הִרְכִּינָה
על בטחון חיי בנינו, חיי חיילינו בקשת רחבה- גבוהה-מתנשאת-מנצחת-ניצחת, הִשְתִּינָה.
איך לחזית, לתופת, למוות, להרג, שלחה 'קדימה' כצאן לטבח את לוחמינו קדימה !
על חייהם הורידה מסך, פתיל חייהם קטעה באחת, בְּהֵבְזֵק, בְּבּוּם, ב'טְרַח'
שמחת-חיים פתע חתכה, פרחים גדעה, משפחות קרעה,
עוד בעודן בחיים 'קדימה' אותן חיסלה וקברה, טיפת אחריות בגין כך לא לקחה, לא נשאה, לא נטלה.
בזילזול-הפקרות-שאננות מרעימת-מערימת-מפקירת-מרקיעת שחקים
שאננות אשר אין מחילה לה אף לא ביום כיפורים
חיי לוחמים לחלוטין הפקירה 'קדימה'.

ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא...
איך 'קדימה', לאחר מלחמה, התנהגה כבת-יענה, את ראשה עמוק-עמוק בחול כופפה והטמינה
איך השלימה 'קדימה' מלאכתה והרדימה
עם שלם, עם כסיל, עם אויל, עם מַחֲרִיש, עם אָדִיש, עם בִּיש, עם מֵבִיש, עם בִּלְתִּי-רָגִיש
עם אשר קורי שתיקה טווה כעכביש, את עצמו טוב והיטב בהם היסווה, לטֶרֶף צִפָּה, למָנָה עֲסִיסִית, דְשֵנָה.
עם אשר משתיקתו נֶהֱנה כמו ממשחק פנטומימה.
איך 'קדימה' שעורים לא למדה, לא ספגה, לא הכינה. לקח להפיק לא חפצה,
בשגיאותיה ובאחריותה להכיר מאנה, תמונת-אמת טישטשה, מציאות לחלוטין לא הפנימה.
את משמעותם העמוקה של חיים 'קדימה' ביְהִירוּתָּה-כְּסִילוּתה-בּוּרוּתָה כלל לא הבינה
מאחריות אישית-שילוחית-לאומית, כמו חתול מטיפות גשם, כליל התנערה 'קדימה'.
במחדליה-כשלונותיה-אסונותיה-קורבנותיה אף את עצמה ועמה 'קדימה' הפליאה, התמיהה, הדהימה
חוסר-אחריות, עזות מצח, התנשאות, התעלמות, התכחשות, שאננות, אדישות,
עריצות שלטונית, חוצפת מנגנון שלטון, בקפדנות ובנחישות 'קדימה' הדגימה
שררה, אכזריות, רשלנות, פזיזות, יהירות, זילזוּל וכח, בשרירות-לב רבה 'קדימה' הפגינה.
איך וכיצד שלחה 'קדימה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קדימה ?
איך ערפה במלחמה 'קדימה' את חיי חיילינו בדיוק רב כמו גיליוטינה.
אלמנות, יתומים, משפחות קורסות-הרוסות, מאחור ביגונן הותירה, בדד אותן בשדה השאירה 'קדימה'.
בשלות שלטון פּוֹֹלֵחַ-מְנַצֵחַ, שלטון אשר בשירת הללויה ללא-הֶרֶף פּוֹצֵחַ, כל זאת כאשר ליבנו גוֹעֵש ורוֹתֵחַ,
שלטון בלי טעם או ריח, שלטון בלי טִיפַּת חֶמְלָה, שלטון כוֹס-תַרְעֵלָה, שלטון בְּרוּך-רְווי-קְלָלָה.
דבר לא מנע מ'קדימה' למלא עיתותיה בניגון שיר-מוֹפֵת-לעצמה, 'קדימה' בצליליה את זמנה הנעימה.

ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא.... איך 'קדימה'
על ביטחון חיי בנינו, חיי בחורינו, חיי חיילינו, ציפצפה, צחקה, שתקה, להֲגָה, לגלגה, כלל לא דאגה
בקשת גבוהה-מנצחת-ניצחת-ניצחית, בשלווה עילאית-חגיגית-אולימפית, הִשְתִּינָה.
על חיי לוחמינו הורידה מסך, פתיל חיים גדעה בבת-אחת : בְּבּוּם, בִּטְרַח, בְּמַטַח !
בחרב חדה, מתהפכת, מושחזת, שְלוּחָה, במלחמה כמו במַהֲפֵּכָה
ערפה את חיי בנינו, חיי נערינו, חיי חיילינו בדיוק רב, כמו גיליוטינה.

ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא....

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מתוך מילות הספד אותן נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.

חלוץ-אולמרט-לבני-פרץ-פרס-רמון-איתן-הנגבי-וינוגרד-בג''ץ ושאר פוליטיקאים:''תגידו לנו עם יד על הלב!''

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !

אור שחר הי''ד נצרב בליבי כבר אז עם כל חיילינו- מודה על הכתוב ל''ת לזכור ולשמור, ולהזכיר תמיד, 12/11/06 12:11

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

''אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אותן''. מאיר דגן, ראש המוסד, ערב המלחמה.

''אל-יתהלל חוגר כמפתח''. מלכים א', כ', י''א

''יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו''. שמואל ב', ב', י''ד.

משה רודובסקי, אבא של גל רודובסקי זכרונו לברכה אשר נפל בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון אמר בשעתו: ''הם (מתכנני המבצע) חשבו שהם יוצאים עם כתה ז' לטיול שנתי בלבנון''. על משפט זה מבוסס השיר.

''''טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....''

הֵם בָּחֲרוּ שֶלא לִשְעוֹת, לא להַאֲזִין כְּלָל, לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין
מהַצָּעַתוֹ-הַתְרָאָתוֹ ומאַזְהָרוֹתָיו שֶל רֹאש הַמוֹסָד, מֵאִיר דָגָן
חָשְבוּ.... כָּך עָשוּ לְעַצְמָם חֶשְבּוֹן.... כִּי לְכָּל הַיוֹתֵר הֵם יוֹצְאִים
לְטִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
לא קָלְטוּ, לא תָּפְשוּ, לא הִשְכִּילוּ לְהַבִין, כִּי הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה (לא ''קְרָב'' או ''מִבְצַע'')
אַך אֲבוֹי... כַּמָּה חָגָג לְפֶתַע ''פִּתְאוֹם'' הַבַּאלָאגַן ....
יָם הַדְמָעוֹת אֲשֶר נִשְפַּך מֵאָז בְּעֶטְיים
הָפַך מִזְמַן כְּבָר לִהְיוֹת אַגָּן.

''באלאגן, באלאגן'' אמר סרן בניה ריין זכרונו לברכה לאמו חגית בשיחת הטלפון האחרונה שלו מלבנון.

מאיר דגן (ראש המוסד) ביום החטיפה: לפני שמגיבים - להכין את העורף

ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן אמר בדיון: ''לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים?''
דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה''ל בלבנון. הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב''כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.
דיסקין טען, כי ''אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל''. עמוס גלעד צפה: ''הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם''. גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: ''אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים''. חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה''ל על תקיפה אווירית נרחבת ובכלל זה השמדת מערך הרקטות. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה. בשורת תחקירים שנעשו לאחר המלחמה נמתחה ביקורת קשה על ההיערכות המאוחרת לטיפול באיום הקטיושות על העורף. כנקודת תורפה מרכזית סומנה העובדה שבזמן שהצבא התארגן בהדרגה למהלך התקפי ממושך, לא ננקטו צעדים דומים בעורף.

הגב לתגובה זו

לחברי וועדת וינוגרד האמיצים : אולמרט אכן מינה

אתכם אבל גם הוא לא יכול לפטר אתכם.

המשיכו בדרככם האמיצה.

כמו גם פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים האמיץ,

שאת התהליך, שהוא עצמו הלך בו, גם הוא עצמו לא יוכל לעצור.


וכמו שאמרתי לקמצ''ר, פצ''ר ולסצ''ר :
הקמצ''ר שמינה אותי לא יכול לפטר אותי,

אלה רק אלוף באישור רמטכ''ל.


אנא, עבור הלוחמים, עתיד המדינה, ילדיכם וילדנו (למעשה ילדנו), המשיכו בתהליך המבורך שבו אתם עוסקים.

ישנם עוד מתי מעט, כמה מיליונים שתקנים,
שחושבים כמוכם ומסכימים אתכם.

גם הנוכלים שבעם, בכל רובדי הממסד, יתיישרו עם המגמה החדשה שתובילו,

הם רק מחכים למנהיגות שתוביל ותראה להם את הדרך, ושלא יצטרכו להתבייש במעשה אבות, כמו לדוגמה מר אסי דיין,

אתם תוכלו להכשיר את ההכרה בעצמם
להרבה נוכלים, שמרגע שתגיעו למסקנות צודקות, עם

אחריות אישית ועריפת ראשים, יהפכו עורם ויהפכו למליצי יושר לחוק וסדר,

Starting with the army

הגוף הגדול והמושחת ביותר במדינת ישראל (לא בגלל שהוא פועל בוואקום, אלה בגלל שהוא פועל בסביבה ביתית עוינת), בגלל היותו הגוף הגדול ביותר במדינה, שיתווה בעזרתכם, את הדרך, למשטר תקין יותר.

שאר המערכות הביטחוניות ילכו אחריו.

לוחם בחה''ן
עורף
מודיעין
יח' מטכ''לית

קצין שיפוט בכיר
משטרה צבאית

לא קבע לשעבר

קב''א , דפ''ר (ואולי גם IQ), גבוה מממוצע כל הפיקוד הבכיר, עבר, הווה, עתיד יחד לחוד בהתאמה ושלא.

הגב לתגובה זו

מה קורה? אולמרט הפחיד אתכם? אם הופכים בעיני העם כולו לבובות קטנות על חוט, שמפחדות להסיק מסקנות, למרות שכל העם רוצה מסקנות וכבר הסיק אותן בעצמו. תתביישו לכם, פחדנים עלובים: אתם הדוגמא לישראלי המכוער והמפחד להיות ראש גדול, ולקחת אחריות. אל תתפלאו אם המלחמה הבאה, בעקבות הפחדנות העלובה שלכם, ת תיראה בדיוק כמו הקודמת.

הגב לתגובה זו