כשנשארו 4!!! מטומטמים!!!
אז החלטנו לחסוך כסף לתואר; רובנו הרווחנו אותו בזיעת אפינו ובכאב ראשנו בעבודות משמימות ובשכר מינימום. לרובנו אין שום קשר לרוטשילד, גאידמק ואריסון, אין שוגר-דדי (או מאמי, לצורך העניין) שיממנו לנו את התואר ומעל לכל – רובנו נתקשה לספוג הארכה נוספת של עוד שנת לימודים. חלקנו לא יוכלו לעמוד בזה כלכלית, חלקנו יסבלו מהתגברות קשיי למידה, חלקנו ייאלצו לבטל או לדחות התחייבויות קודמות וכולנו, אבל כ ו ל נ ו נשלם. בתוך אי הוודאות המנוונת הזו יש רק דבר אחד שבטוח – כולנו כבר משלמים.
בטוחני שרבים משלמים מחיר גבוה משלי, יש רבים שמצבם קשה יותר, אני יודעת. לא באתי לזעוק בשם המסכנות ולבקש רחמים, אלא פשוט לתאר מצב קיים. מצב, שהקלות הבלתי נסבלת של קיומו מוציאה אותי מדעתי. אני בטוחה שאני לא הסטודנטית היחידה הנושאת לבדה בעול שכ''ל. אני בת להורים גרושים שאינם יכולים לסייע, אך שוב, איני היחידה. אני לא סובלת מנכות, לא מוטל עליי לעשות מילואים, אין לי ילדים לפרנס או משכנתא לשלם...סתם סטודנטית ממוצעת, אחת מן ההמון. וכאחת מן ההמון אני מתקשה להבין איך נקלענו למצב האבסורדי הזה, בו מאבק מתנהל על גבינו ואנו משלמים מחיר כה גבוה ואיש אינו נושא באחריות או מנסה אפילו לסיים את המשבר.
אותם מרצים בכירים, שנאבקים על מטרה שהיא לטעמי צודקת, שגם אני רוצה בהעלאת שכרם – איך בשם אלוהים אתם מעזים לקבול ולבכות 'מה יהא על ההתחייבויות שלנו? על הכנסים בחו''ל? על הדולרים והיורו, החופשות והטיסות?' . זהו מאבקכם ואתם צריכים להקריב אם הדבר חשוב לכם – אלא שבינתיים השעיר לעזאזל, הקורבן היחיד הוא הסטודנט. אותו סטודנט שלא טס לחו''ל בכדי שיוכל ללמוד, אותו סטודנט שההתחייבויות שלו הרבה פחות זוהרות ומכניסות משלכם – כי הוא התחייב להתחיל התמחות בעבור משכורת רעב או לעבוד כדי להחזיר הלוואות שהוא לקח בכדי לשבת בכתה שלכם. מה לעזאזל גורם לכם לחשוב שההתחייבויות שלנו לא חשובות? שהעובדה שעזבנו מקומות עבודה באוקטובר, עברנו דירות וחתמנו חוזים (שעכשיו גם תאריך הסיום שלהם לא רלוונטי) היא זניחה יותר מההתחייבות שלכם לעשות כסף בחו''ל? איפה האחריות האישית שלכם? איפה האתיקה? איפה הערכים? עזבו את כל אלה, אתם הרי לא מורים ואתם נאבקים כאן על עומס הכיס ולא על טובת הסטודנט, נכון? איפה הבושה שלכם? אתם לא מתביישים להגיד ''מה יהיה על ההתחייבויות שלנו?'' כשאנשים עזבו מקומות עבודה לפני חודשיים סתם? כשאנשים משלמים שכר דירה סתם? קנו ציוד לימודי וספרים סתם? חתמו חוזים ושינו את אזור המגורים סתם?
באמת נראה לכם הגיוני שבמאבק שלכם הקורבן הוא אנחנו? שהתחייבויותינו, כספינו, רצונותינו ועתידינו בטלים בשישים, נזנחים ונשכחים לטובת העלאה במשכורת שלכם? כמה סטודנטים יוכלו להתחיל מחדש בשנה הבאה אם הסמסטר יבוטל? כלכלית, אקדמית,מנטאלית...יש כאן אנשים שעומדים על סף סיום התואר. רק חסר שתקנסו אותנו על התארכותו ותגמרו סיפור. האמת, אני לא אתפלא אם גם זה יקרה.
אז לעזאזל אתכם, עם כל הגורמים המעורבים בפרשה המבישה הזו – הועד המתאם של הסגל הבכיר, משרד החינוך ובעיקר האוצר שמתקמצן ומקצץ בחינוך ובהשכלה הגבוהה, פוגע בעתיד של כולנו ללא רחם. לעזאזל אתכם, תזיזו כבר את ישבניכם המרופדים ואת פרצופיכם מדושני העונג ותושיבו אותם בחדר אחד, תתחילו לדבר ותגיעו לפשרה, ריבונו של עולם. אמנם אני רק סטודנטית לתואר ראשון אבל מישהו צריך לחנך אתכם – ויפה שעה אחת קודם. אם תמשיכו בסחבת ובטורניר משחקי הכבוד הבלתי נלאים שלכם כשתסתיים השביתה כבר לא יהיה לכם את מי ללמד. או שלא נוכל ללמוד יותר, או שפשוט לא נרצה. תתבגרו.
הגב לתגובה זו